לקראת ראש השנה וחגי תשרי בכללותם, הכין ד”ר אילן ברקוביץ’ אנתולוגיה קטנה של שלושה שירים נבחרים לשנה החדשה במסגרת מדור השיר השבועי שלו.

המערכת

קופסת ממתקים הנושאת את האיחול “לשנה טובה תכתבו”, ניו יורק, 1953. ויקיפדיה

אתחול / גרגורי גורדון

אֲנִי מְקַלֵּף אֶת קִירוֹת הַבַּיִת

וְהוֹרֵס אֶת הַבַּיִת.

אֲנִי מְקַלֵּף אֶת הָעוֹר

וְהוֹרֵס אֶת הַגּוּף.

עַכְשָו אֲנִי בּוֹנֶה לִי בַּיִת

וּבוֹנֶה לִי גּוּף,

בְּתוֹכָם הַנֶּפֶש

וְהָרוּחַ

שֶשָּהוּ בְּהֵיכְלֵי הַסֵּבֶל,

שֶאָגְרוּ אֶת הַכְּאֵב.

אֲנִי מוֹחֵק אֶת כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת

וּמְאַתְחֵל אֶת הַמַּחְשֵב.

בשנה הבאה לא אשב / יורם רומם

בַּשָּנָה הַבָּאָה לֹא אֵשֵב עַל הַמִּרְפֶּסֶת

וְלֹא אֶסְפֹּר צִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת

כִּי הַבַּיִת קוֹרֵס

וְהַמִּרְפֶּסֶת מְסֻכֶּנֶת

וְהַצִּפּוֹרִים לְכָאן

כְּבָר לֹא בָּאוֹת.

וַאֲנִי מִזְּמַן הֵבַנְתִּי

תָּם עִדַּן הַתְּמִימוּת

הַטְּעָמִים וְהַתַּבְשִילִים

לֹא טְעִימִים לִי

הַקּוֹלוֹת וְהָרֵיחוֹת

עוֹטִים אַלִּימוּת

אֲנִי חַיָּב כַּנִּרְאֶה

לִשְמֹר עַל עַצְמִי.

וְנַפְשִי מִשְתּוֹקֶקֶת לְיוֹם חָדָש

צְמֵאָה לַשָּנָה הַבָּאָה

מְחַפֶּשֶׂת תִּקְוָה.

בְּכָל זֹאת יוֹם יָבוֹא

וְשוּב אֵשֵב עַל הַמִּרְפֶּסֶת

וְאֶסְפֹּר צִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת.

מפה / מכי חכם נאמן

גַּם הַיּוֹם לַפֶּצַע אֵין כּוֹתֶרֶת, תָּפוּר בְּחוּט

אֶל עוֹרִי, מַפָּה הוֹרִית מְכֻרְכֶּמֶת מֻכַּת צַלֶּקֶת,

פְּצָעִים מְמֻסְפָּרִים לְפִי שָנִים וְחַבָּלוֹת.

שוּב אַתָּה קוֹנְכִיָּה סְגֻלָּה, עַל אֵם הַפְּנִינָה סוֹגֶרֶת,

רַחַש הַגַּלִּים שוּב לֹא בְּתוֹכָהּ, יֶלֶד בְּיָם אָדֹם

וּמָלוּחַ, מִתַּחַת לְיַם הַדְּמָמָה.

דֶּלֶת סְגוּרָה וְנוֹף שוֹמֵם, כָּל הַנְּסִיעוֹת הָהֵן הָלוֹךְ

וָשוֹב בֵּין הַכּוֹכָבִים הַקְּטָנִים וְהַגָּלַקְסְיוֹת הָאֲבוּדוֹת –

בַּסּוֹף אֶשְכַּב חֲסֵרָה בֵּין הֶהָרִים הַשְּחֹרִים,

אַסְתִּיר אֶת הָעֵינַיִם הָאֲדֻמּוֹת,

שֶלֹּא יְנַצְנְצוּ מֵעַל בֵּיתְךָ.

השיר “אתחול” מופיע לקראת סוף ספר שיריו הראשון של המשורר גרגורי גורדון (יליד 1995, אוזבקיסטן, בת ים), “טורנדו מתקרב לבית” (2022, הוצאת ספרי עיתון 77, עורך אלי אליהו, עמ’ 64). השיר “בשנה הבאה לא אשב” מופיע בתחילת השער השני בספר שיריו השני של המשורר יורם רומם (יליד 1962, חדרה), “נפש משתוקקת ליום חדש” (2022, הוצאת אשכולות פואטיקה, עורך שוקי גוטמן, עמ’ 25). השיר “מפה” מופיע לקראת סוף השער החמישי בספרה הראשון של המשוררת מכי חכם נאמן (ילידת 1960, פ”ת והצפון, ת”א), “אנחנו סוסי הפרא של נהריה” (2021, הוצאת ספרי עיתון 77, עורכת טל ניצן, עמ’ 86).

בחרתי בשלושתם כי הם יכולים לשקף או לסמל היבטים שונים בדבר היהודי-ישראלי הזה שנקרא חגי תשרי: אתחול של השנה; חשבון נפש של מה שקדם לה; ויחסים פנים-משפחתיים. אפשר שהפער הדורי בין המשוררים בא לידי ביטוי בשפה: אתחול של המחשב אצל גרגורי גורדון, לעומת הפניות הנוסטלגיות אצל יורם רומם לשיר הפזמון של אהוד מנור מ-1970, “בשנה הבאה”, ואצל מכי חכם נאמן המשרטטת שוב ושוב בשיר גם באמצעות המילה עצמה (שוב) מפה הורית מצולקת. ניסיון החיים אולי גם בא לידי ביטוי בנקודות המבט השונות על הבית מצדו של מי שעדיין עמל להקימו (גורדון), לעומת אלו שכבר הקימו אותו וחרדים לגורלו (רומם ונאמן). כך או אחרת התחושה כאן היא כמאמר שירו של רומם, שגם קבע לספרו את השם המוצלח כל כך, “נפש משתוקקת ליום חדש”.

2 תגובות

  1. “אֲנִי מוֹחֵק אֶת כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת/וּמְאַתְחֵל אֶת הַמַּחְשֵב”; “בַּסּוֹף אֶשְכַּב חֲסֵרָה בֵּין הֶהָרִים הַשְּחֹרִים”; “וְנַפְשִי מִשְתּוֹקֶקֶת לְיוֹם חָדָש”. חסר, חשבון נפש והשתוקקות לשינוי. שילוב מתאים מאין כמוהו להתחלה חדשה. תודה, אילן, לך ולמשוררים.ות ושנה טובה! תודה גם ליקום תרבות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

חמש × שתיים =