אלי אשד, העורך הראשי של יקום תרבות, ממליץ על

פסטיבל “אנימיקס” לאנימציה קומיקס וקריקטורה

כרזת פסטיבל אנימיקס 2022
כרזת פסטיבל אנימיקס 2022

פסטיבל אנימיקס מתקיים מדי שנה בסינמטק תל אביב מזה 22 שנים (!). הפסטיבל מראה את החשיבות של הקריקטורה הקומיקס והאנימציה בעולם המודרני, בתרבות העולמית ובתרבות הישראלית, הן לילדים והן למבוגרים, והפך יוצרי קומיקס ואנימציה ישראלים לסוג של גיבורי תרבות.
בשנתיים האחרונות הפסטיבל לא התקיים עקב הקורונה, אך הוא חזר השנה עם אמנים מבקרים מחו”ל, ובהם אורחים מאיחוד האמירויות וממרוקו, דווקא בתחום הפוליטי מאוד של הקריקטורה. אולי הביקורים האלו מלמדים על ניצנים של שכנות טובה יותר.  
בפסטיבל הרצאות מעניינות על עולם הקומיקס, וסרטי אנימציה רבים ומגוונים, שמהם בלטו סירטי “דוקומציה”, סוגה חדשה ומרשימה של סרטי אנימציה דוקומנטריים.  

מתוך הסרט ״הולי הולוקוסט״
מתוך הסרט ״הולי הולוקוסט״


מבין סרטי האנימציה הישראלים הבולטים, שצפיתי בהם בפסטיבל סרטי אסיף, בלט הסרט “הולי הולוקוסט” של אוסי ולד ונועה ברמן-הרצברג. זהו סרט אנימציה אוטוביוגרפי על מפגש וקשר בין היוצרת של הסרט, ובין נכדתו השחורה של המפקד הנאצי אמון גת, מפקד מחנה השמדה פלאשוב בשואה, שזכה לפרסום בסרט “רשימת שינדלר” של שפילברג. הסרט מתאר בעדינות וברגישות את מערכת היחסים בין השתיים תוך שהבחורה השחורה הופכת לסלבריטאית הלומדת לספר על סבה הנאצי ועל עצמה.
בבירור הז’אנר שאליו משתייך הסרט הזה, “דוקומציה”, הוא כעת הדבר החם והבולט בתחום האנימציה העולמי. 

בדיעבד התברר לי שהסרט זכה בפרס בפסטיבל הקולנוע ירושלים.

קראו ביקורת על הסרט וראיון עם היוצרות בכלכליסט.
צפו במקדימון של “הולי הולוקוסט”.
 
עוד סרט בולט מפסטיבל אסיף הוא “משאלה אחת אחרונה” על פי סיפור של אתגר קרת “דג זהב”. בסיפור מתוארת מחדש האגדה על דג הזהב המעניק משאלות למי שמחזיק בו בצורה יוצאת דופן, מצחיקה ועצובה בו בזמן. בסרט מחזיק הדג הוא עולה מרוסיה, שאינו מעוניין בשום משאלה, רק בחברתו של דג הזהב המדבר.

יום שישי ויום שבת הם הימים האחרונים של הפסטיבל, כל המעונינים – מהרו לבדוק בתוכניה ולהזמין כרטיסים.

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

האופרה “לה-טרוויאטה”

כרזת האופרה ״לה טרוויאטה״
כרזת האופרה ״לה טרוויאטה״

האופרה “לה טרוויאטה” מאת ג’וזפה ורדי היא בין האופרות המבוצעות ביותר בעולם, והאופרה הישראלית החדשה, שנוסדה בשנת 1985, מרבה להעלות אותה מאז הפעם הראשונה ב- 1987.

ההפקה החדשה, של קיץ 2022, היא בניצוחו של דן אטינגר, ובבימויו של אלסנדרו טאלבי, בתמיכת 54 FACROTY, בית למותגי אופנה בינלאומיים. ואכן ההתרחשות מעוגנת בעולם האופנה הנוצץ של ימינו, כשהתלבושות הן מעשה ידיה של אניה ונג קראג, שהייתה אחת המעצבות המובילות של בית האופנה דיור.

התפאורה נרחבת ומגוונת, ונתמכת ע”י עבודת הווידאו בעיצובו של אפראטי אפימרי. השירה באיטלקית, וכתוביות התרגום, המוקרנות בעברית ובאנגלית, הן של ישראל אובל.

התרגום לעברית, המוקרן שוב ושוב, כי הזמרים חוזרים על קטעי השירה, הוא בין השחקנים הראשיים באופרה. התרגום מעולה – בשפה מוגבהת מעט, כיאה למקור הדרמטי, לפי הליברית של פרנצ’סקו מריה פיאווה, המבוסס על הרומן “הגברת עם הקמליות” מאת אלכסנדר דיומא הבן, והוא נוגע ללב הצופים. צוות הזמרים מורכב מישראלים ומזמרים בינלאומיים, דוגמת אורסטה קוזימו הטנור, בתפקיד אלפרדו, התפקיד הגברי הראשי. התפקיד הראשי של ויולטה ולרי מבוצע ע”י שתי זמרות ישראליות, השרות בסופרן קולורטורה, הילה בג’יו, ואנוש הובהניסיאן. הזמרים משחקים ושרים בו זמנית, וזה תובעני וכמעט בלתי אפשרי בעיניי. אך הנה זה קורה על הבמה הגדולה בבית האופרה, ומעניק חוויה רגשית עוצמתית.

סצנה מהאופרה צילום יוסי צבקר
סצנה מהאופרה צילום יוסי צבקר
הפוסט הקודםהכלבה המגינה על ישראל: 50 שנה לסרט “עזית של הצנחנים”
הפוסט הבאמה אפשר לעשות בנושא יחסי חילוניים דתיים?
סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ("בבל", 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ("מודן", 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

תשע עשרה − שתיים =