אלי אשד, העורך הראשי של יקום תרבות, ממליץ על
פסטיבל "אנימיקס" לאנימציה קומיקס וקריקטורה
פסטיבל אנימיקס מתקיים מדי שנה בסינמטק תל אביב מזה 22 שנים (!). הפסטיבל מראה את החשיבות של הקריקטורה הקומיקס והאנימציה בעולם המודרני, בתרבות העולמית ובתרבות הישראלית, הן לילדים והן למבוגרים, והפך יוצרי קומיקס ואנימציה ישראלים לסוג של גיבורי תרבות.
בשנתיים האחרונות הפסטיבל לא התקיים עקב הקורונה, אך הוא חזר השנה עם אמנים מבקרים מחו"ל, ובהם אורחים מאיחוד האמירויות וממרוקו, דווקא בתחום הפוליטי מאוד של הקריקטורה. אולי הביקורים האלו מלמדים על ניצנים של שכנות טובה יותר.
בפסטיבל הרצאות מעניינות על עולם הקומיקס, וסרטי אנימציה רבים ומגוונים, שמהם בלטו סירטי "דוקומציה", סוגה חדשה ומרשימה של סרטי אנימציה דוקומנטריים.
מבין סרטי האנימציה הישראלים הבולטים, שצפיתי בהם בפסטיבל סרטי אסיף, בלט הסרט "הולי הולוקוסט" של אוסי ולד ונועה ברמן-הרצברג. זהו סרט אנימציה אוטוביוגרפי על מפגש וקשר בין היוצרת של הסרט, ובין נכדתו השחורה של המפקד הנאצי אמון גת, מפקד מחנה השמדה פלאשוב בשואה, שזכה לפרסום בסרט "רשימת שינדלר" של שפילברג. הסרט מתאר בעדינות וברגישות את מערכת היחסים בין השתיים תוך שהבחורה השחורה הופכת לסלבריטאית הלומדת לספר על סבה הנאצי ועל עצמה.
בבירור הז'אנר שאליו משתייך הסרט הזה, "דוקומציה", הוא כעת הדבר החם והבולט בתחום האנימציה העולמי.
בדיעבד התברר לי שהסרט זכה בפרס בפסטיבל הקולנוע ירושלים.
קראו ביקורת על הסרט וראיון עם היוצרות בכלכליסט.
צפו במקדימון של "הולי הולוקוסט".
עוד סרט בולט מפסטיבל אסיף הוא "משאלה אחת אחרונה" על פי סיפור של אתגר קרת "דג זהב". בסיפור מתוארת מחדש האגדה על דג הזהב המעניק משאלות למי שמחזיק בו בצורה יוצאת דופן, מצחיקה ועצובה בו בזמן. בסרט מחזיק הדג הוא עולה מרוסיה, שאינו מעוניין בשום משאלה, רק בחברתו של דג הזהב המדבר.
יום שישי ויום שבת הם הימים האחרונים של הפסטיבל, כל המעונינים – מהרו לבדוק בתוכניה ולהזמין כרטיסים.
חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על
האופרה "לה-טרוויאטה"
האופרה "לה טרוויאטה" מאת ג'וזפה ורדי היא בין האופרות המבוצעות ביותר בעולם, והאופרה הישראלית החדשה, שנוסדה בשנת 1985, מרבה להעלות אותה מאז הפעם הראשונה ב- 1987.
ההפקה החדשה, של קיץ 2022, היא בניצוחו של דן אטינגר, ובבימויו של אלסנדרו טאלבי, בתמיכת 54 FACROTY, בית למותגי אופנה בינלאומיים. ואכן ההתרחשות מעוגנת בעולם האופנה הנוצץ של ימינו, כשהתלבושות הן מעשה ידיה של אניה ונג קראג, שהייתה אחת המעצבות המובילות של בית האופנה דיור.
התפאורה נרחבת ומגוונת, ונתמכת ע"י עבודת הווידאו בעיצובו של אפראטי אפימרי. השירה באיטלקית, וכתוביות התרגום, המוקרנות בעברית ובאנגלית, הן של ישראל אובל.
התרגום לעברית, המוקרן שוב ושוב, כי הזמרים חוזרים על קטעי השירה, הוא בין השחקנים הראשיים באופרה. התרגום מעולה – בשפה מוגבהת מעט, כיאה למקור הדרמטי, לפי הליברית של פרנצ'סקו מריה פיאווה, המבוסס על הרומן "הגברת עם הקמליות" מאת אלכסנדר דיומא הבן, והוא נוגע ללב הצופים. צוות הזמרים מורכב מישראלים ומזמרים בינלאומיים, דוגמת אורסטה קוזימו הטנור, בתפקיד אלפרדו, התפקיד הגברי הראשי. התפקיד הראשי של ויולטה ולרי מבוצע ע"י שתי זמרות ישראליות, השרות בסופרן קולורטורה, הילה בג'יו, ואנוש הובהניסיאן. הזמרים משחקים ושרים בו זמנית, וזה תובעני וכמעט בלתי אפשרי בעיניי. אך הנה זה קורה על הבמה הגדולה בבית האופרה, ומעניק חוויה רגשית עוצמתית.
