יוסף כהן אלרן סוקר ספר ישן, אך שלא נס ליחו, של אריה קרישק – “שומר אמונים”. ספר על ידידות עמוקה בין שני גברים, נושא שאמנם משמעותו השתנתה מאוד מאז שכתב קרישק את הספר. ד”ר אלי אשד מוסיף על הספר והמהדורה השניה שלו.

המערכת

כריכה קדמית של ״שומר אמונים״ לאריה קרישק
כריכה אחורית של ״שומר אמונים״ לאריה קרישק

“יכין נפל”. כך, בקיצור, מתחיל ספרו הדקיק של אריה קְרִישֶׁק “שומר אמונים”. זהו ספר במהדורת כיס, מוגדר כ”נובלה” בשל היותו קצר, 137 עמודים בלבד, בהוצאת מסדה הזכורה לטוב, משנת 1976, ושזכה למהדורה מורחבת ומעודכנת בהוצאת י. גולן בשנת 1996, אך עתה נפל לידי לקריאה.

קרישק, יליד שנת 1951, כתב כעשרים ספרים, וספר זה, הפרוזה הראשונה אשר כתב, כתוב בשפה גבוהה במקצת, מתפתח בקצב הנפש, בשעה שהוא מתעכב על נפש גיבוריו. אם של גיבורו, שנפל לפתע והוא מנסה לפענח מדוע זה נפל באובססיביות, חש כי סופו קרב, והוא מר נפש על גורלו כשהוא רק בשנות השלושים לחייו “באו הדמעות ושטפו את עינו בפרץ פתאומי, נחשול שאינו ניתן לבלימה. יכין בכה. הוא ביכה את גורלו, גורל שלא היה מר אמנם, רע מזאת – חסר כל טעם” (שם, עמ’ 25). ואם של פרום ידיד נפשו. אומר שלא חסרה ציניות בספר, בתיאורן של הדמויות, ובמהלך הסיפור בכלל, שעל אף הכול נקרא במהרה. כך לדוגמא כותב קרישק על גיבורו “ריחוקו מקלרה, אשתו, הפך לניכר יותר ויותר וככל שגברה טרחנותה עליו והשתדלותה להיות לו לעזר, לסעוד אותו בחוליו, הבלתי ידוע והבלתי קיים, כן גברה בו הטינה עד ששטם אותה ממש וביכר להפנות גבו אליה כל אימת שהייתה פונה אליו, מתרפקת, או מבקשת את חברתו ואהבתו” (שם, עמ’ 20).

גיבור הספר, יכין, היה טיפוס שלא ראה תועלת באיש, והיה לו חבר אחד שבו האמין ולו היה נאמן, פרום, שפגש בבואו אל בית הספר בו למד. הוא התאים ומצא חן בעינו כמי שיוכל לסמוך עליו, אולי משום “שלא כשאר בני מינו באותה התבנית – אותם ילדים גבוהים ומוצקים היודעים את ערכם, מכירים בו ועושים אותו לקנה גישושים בדרכם ומטה שלטונם במחוזם, ילד זה, בן האחת-עשרה, היה חיוור פנים, שפוף גב, בעל שיער צהוב כקש, שתקני ומכונס בתוך עצמו”. אך יכין היה מרותק בהמשך “למלים, לכושר הכתיבה, לקריאה הצחה והבהירה, ואחר אל הקורא עצמו, שהיה זקוף ורם מעל האחרים” (שם, עמ’ 32). כך פורחת בין השניים עד מהרה ידידות וחברות עמוקה, של שניים שנמצאו בודדים בחברה בה הם נאלצים לחיות, אך הכישרון שבהם, וביחוד היופי שנתגלה עד מהרה בפרום, ואישיותם של השניים, הפך את היוצרות ועשה אותם רצויים ואהודים. הם נותרו נאמנים זה לזה, דבר שנמשך בבגרותם, בידידות מופלאה ועמוקה. נאמנותם זה לזה הייתה לאבן פינה בחייהם, וכשכיב מרע יכין מתוודה: “אהבתיו, אני יודע. היה לי כאח, אח אובד, אח שהפך לעצם מבשרך, מודע לכל יודע כל, אח שהיה לך, ואתה היית לו, שוב לא הייני בודדים. אמת, כשאני מהרהר באהבת נשים, או בחומת המגן של הזאביות, אינני יכול שלא להכיר בערכך הרב. כמוך לא היה לי. לעולם לא יהיה” (שם, עמודים 76-75). זה האדם אותו קיווה יכין לפגוש בעת בה חשב כי הגיעה שעת מותו, והוא כבר איש במה מפורסם: פרום בעל השם המוזר שהיה נאמן על נפשו, אך שהחיים הרחיקו אותו בהביאם אותו לעשות עסקיו מחוץ לישראל.

הנובלה כתובה בעברית עשירה, ואחרי קריאה מהירה יחסית מגיע הקורא כבר אל סופו של הספר, ואל פרידתם העצובה והטראגית. לא כאן המקום לתאר זאת מפאת פגיעה בסיפור, אך אביא דברים הכתובים בגב הספר: “שומר אמונים הינו סיפורה של ידידות. תחילתה וסופה של הידידות כפי שהיא מתגלמת ביכין ופרום, שני רעים, שהחיים והעולם הפרידו ביניהם ועתה הם מנסים לשוב זה לזרועותיו של זה. נסיון של שיבה הנושא בחובו ביעותים, כאב, בושה, שנאה, ואהבה שנסדקה, נסיון המסתיים במוות”. ואני נזכר בשורות מן התנ”ך היקר, בעת שקונן דוד על חברו יהונתן: “נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים”. מה ואיזו הייתה אהבתם של שני אלה, והאם היא הייתה ברורה דיה בשנת צאתו של הספר לאור. ייתכן מאוד שבאותה עת שבה נכתב לא היתה ברירה לסיפור אלא להסתיים כפי שהסתיים.

אריה קרישק. לקסיקון הסופרים.

תוספת על “שומר אמונים” מאת ד”ר אלי אשד

עוד כמה מילים על ספרו זה של אריה קרישק, סופר שעליו כתבתי ביתר פירוט ברשימה שתוכלו למצוא בקישור למטה.

“שומר אמונים” הוא ספר שעסק בידידות עמוקה בין גברים. ספר שהיום היה נחשב אוטומטית כספר העוסק באהבה הומוסקסואלית, אבל קרישק הכחיש את הפרשנות הזאת בתוקף.

קרישק אמר בראיון: “יש אנשים שזיהו שם סממנים הומוסקסואלים אם כי אני לא רואה זאת וזה קצת מעצבן אותי, אבל נכון שחשדו בי בהומוסקסואליות, וגם קיבלתי הצעות שונות בנידון בעקבותיו”.

עשרים שנה לאחר הוצאת הספר לראשונה הוציא ירון גולן ז”ל ביוזמתו את הספר מחדש עם שינויים קלים תחת השם “הנאמן” (הוצאת ירון גולן 1996).

קרישק אמר בראיון: “הוספתי אז הקדמה ספרותית שקשורה לעלילת הספר, וכתבתי רשימה שסיכמה את פועלי ועל ‘שומר אמונים’ לאחר 20 שנה. אבל גם אז זה לא זכה להצלחה מי יודע ממש . .”

אולי אחת הבעיות שעמדו בפני הספר כשפורסם שנראה שהיום כבר בלתי אפשרי לפרסם ספרים שעוסקים בידידות פשוטה ולא מינית בין גברים או בין נשים, ובין גבר ואישה. זה כבר לא מתאים לרוח התקופה. יכול להיות שהספר שוב יתאים ל”רוח התקופה” בעוד עשר-עשרים שנה, אם ידידות בין בני אותו המין שוב לא תהיה מזוהה עם מיניות.

כריכה קדמית של המהדורה השניה של ״שומר אמונים״ שיצאה תחת השם ״הנאמן״
כריכה אחורית של ״הנאמן״ של קרישק

קיראו גם

אריה קרישק בלקסיקון הקשרים

אלי אשד “משימות הריגול של אריה קרישק”

האש שעל הקיר: סקירה על הספר “קח גפרור בוער” רומן עתידני מאת אריה קרישק

18 תגובות

  1. אריה קרישק מגיב :
    לכל ספר חיים ודרך משלו. ספר זה,הראשון שלי, זכה לתגובות רבות,מהדורה נוספת,הצעות להמחזה,הסרטה ועוד. מובן שיש לי אליו יחס מיוחד. הנושא ההומו-אירוטי אינו נוכח כאן ורק נרמז קלות, לצרכי אפשרות של אינטימיות אחרת,התמסרות. כל מי שראה קבוצת ספורטאים או חיילים בשמחתם – יודע למה אני מכוון.

    לאחרונה הפך הספר לסוגיה משפטית-עקרונית של זכויות יוצר. מסתבר שהוצאת כנרת הוציאה את ספרו של ג’ון לה קארה הגדול –במקור — silverview – בשם “שומר אמונים”. הפרה בוטה של זכויות היוצר שלי ומעשה שלא ייעשה. הנושא יחתך,כנראה, בבית המשפט. אין לי ספק שכל סופר/יוצר יסכים עמי ויתקומם על גזילת שם יצירה שלו. “14”

  2. מעניין מאד.. חשבתי שקרישק הוא מחברם של פטריק קימים ומותחני ריגול… מסתבר שיש גם קרישק אחר – –

  3. די משעשע לקרוא את קרישק בנושאים אישיים…. אני זוכר שדווקא בכמה פרשיות בהן היה מעורב הוא נצטייר,לעיתים, כסוג של דון-ז’ואן…
    לכתוב הוא יודע.

  4. תגובת יוסף כהן אלרון מחבר הרשימה:
    ברצוני להודות לך על הפרסום הנאות לרשימתי כמו כן למר קרישק על ספרו.
    אני גורה שאין מוקדם ומאוחר בקריאתו של ספר וזה המקום להתחקות אחרי
    שורשי הכתיבה. תודה-תודה.
    בכבוד רב,
    יוסף כהן אלרן.

    • תודה למר אלרן על רשימתו היפה וכמובן לך,אלי, על שנתת לה במה. מעניין ומפעים שספר זה, שהתפרסם לפני כמעט מחצית-המאה(!!) ממשיך לעורר ולסקרן קוראים/ות. לצערי,הוצאת כנרת-זמורה בחרה ‘לשאול’ את שמו ולהצמידו לרומן האחרון של ג’ון לה-קארה – ועל כך תאלץ לתת את הדין.
      ידידות אמת עמוקה הייתה תמיד מהנושאים היותר-ראויים בעיניי. כפי שקבע הפילוסוף האמריקאי הדגול ראלף וולדו אמרסון -“אין לך יצירת מופת מרגשת יותר של הטבע מאשר – חבר אמת.”

  5. גם בין נשים מטושטש הגבול הזה שבין ידידות אינטימית ל- ארוס. הוא נחצה הרבה פעמים ואין בכך כל רע.
    קראתי את הספר לפני שנים רבות ואני שמחה לאשר,את הנחתו של מר אלרן, שהספר לא נס ליחו והוא עדיין מרשים ומרגש.

  6. יש פה כשרון ועומק,סימנים של סופר אמיתי, אבל תחושה של -לא ללכת עד הסוף. קראתי ספרים אחרים שלו ודי נהניתי. העדיף,כנראה,ז’אנרים לא אישיים.

  7. יש משהו מעניין ואפילו נוגע ללב בספר הזה,למרות בוסריות מסויימת. קרישק הוא סופר מעניין ש’מעלליו’ החוצ-ספרותיים מאפילים משהו על יצירתו.

  8. טוב עשה יוסף אלרן שהאיר על הספר הזה. לדעתי מן הראוי להוציאו מחדש…מרשים ומרתק. מעין קלסיקה קטנה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

אחד × שתיים =