סקירה על סדרת הטלויזיה של חברת אפל, שמתיימרת להתבסס על סדרת “המוסד” של אסימוב, אבל לדעתו של אלי אשד רחוקה ממנה כמרחק בין מרכז הגלקסיה בסדרה, כוכב טרנטור, לכוכב הלכת טרמינוס שבשוליים הנידחים של הגלקסיה..

המערכת

צפו במקדימון לסדרת “המוסד” הטלויזיונית

לאחרונה הועלה לשירות הסטרימינג של אפל, אפל פלוס, עיבוד טלויזיוני של סדרת המוסד של אסימוב, אולי סדרת המדע הבדיוני האהובה ביותר בכל הזמנים, ובודאי האהובה ביותר על  כותב שורות אלו.

עטיפה של מהדורה של החלקים המקוריים בסדרת “המוסד” של אסימוב

למי שלא קרא, בקצרה:

בסדרה מתאר אסימוב את שקיעתה ונפילתה של קיסרות גלקטית השולטת על כלל מיליוני העולמות האנושיים בגלקסיה. ההתרחשויות מתוארות על פני תקופה של מאות שנים, כאשר הדמויות הראשיות מתחלפות כל הזמן. הדמות המרכזית, שבה מתחילה הסדרה, היא של המדען הארי סלדון, שבאמצעות מדע חדש שהוא יוצר, הפסיכו-היסטוריה, חוזה מראש את ירידתה של האימפריה הגלקטית ונפילת הגלקסיה לתקופה של “ימי ביניים” גלקטיים שימשכו 30 אלף שנה.

על מנת לקצר תהליך זה סלדון יוצר שני מוסדות. האחד גלוי לכל, והאחר נשמר בסוד אפילו מהמוסד הראשון. מטרתם של “המוסדות” ליצור את האימפריה הגלקטית השנייה תוך תקופה של אלף שנה בלבד.

אנשי המוסד הראשון, שמנהיגיהם הם תלמידיו של סלדון, נשלחים לכוכב לכת נידח בקצוות הגלקסיה, מוקף בכוכבים ברבריים עוינים, שביניהם הם צריכים לתמרן, ומתפקידם ליצור דווקא שם מכל המקומות את הבסיס לקיסרות השנייה הודות לידע המדעי והטכנולוגי שהם משמרים. 

המוסד השני, “המוסד האחר”, נשאר לעומת זאת בצל אי שם ב”קצה הכוכב”, שמתגלה בספר האחרון בטרילוגיה המקורית ככוכב המרכזי לשעבר של הגלקסיה, בירת הקיסרות הגלקטית טרנטור, שמשם, בספריה המרכזית של אוניברסיטת טרנטור, הוא מנהל בסודיות את העניינים, וגם מפקח על המוסד הראשון.

אסימוב מתאר בספרים הראשונים רק את כמה המאות הראשונות מתוך האלף שידרשו כדי לשקם את הקיסרות. בשנות השמונים חזר אסימוב לסדרת “המוסד”, ותיאר בשני ספרים שלב מאוחר יותר בהיסטוריה שלו, כשהוא מתמודד עם כוכב לכת חי בשם “גאיה”, וחיפוש אחר כוכב הלכת המקורי שממנו הגיעו בני האדם הוא “כדור הארץ”. הספרים האלו אינם נחשבים למיטב יצירתו אבל הם הפכו לרבי מכר גדולים.

הספרים הרביעי והחמישי של סדרת “המוסד” משנות השמונים

בספרים המאוחרים יותר בסדרה, שאותם כתב בסוף חייו, חזר אסימוב גם לראשית ימי המוסד ותיאר את חייו של הארי סלדון יוצר שני המוסדות, שהזכיר בהרבה יותר משמץ את אסימוב עצמו.

הספר האחרון שאותו כתב אסימוב בסדרת “המוסד” ממש לפני פטירתו ועוסק בימיו האחרונים של הארי סלדון יוצר “המוסדות”

לאחר פטירתו של אסימוב שלושה סופרי מדע בדיוני ידועים מאוד, גרגורי בנפורד, גרג ביר, ודיויד ברין, המשיכו לתאר את חייו של סלדון לפני יצירת המוסד. אך כנראה הטרילוגיה של בנפורד-ביר-ברין לא זכתה להצלחה מספיקה, ולכן איש לא חשב ליצור המשכים שימשיכו את הסיפור של אסימוב עד ליצירת האימפריה השנייה.

כריכות של המשכי המוסד באנגלית שנכתבו בידי Gregory Benford, Greg Bear, David Brin

במשך שנים ניסו לעשות לסדרה עיבוד קולנועי, דבר שהוא בלתי אפשרי אם המדובר בסרט אחד, אבל אולי אפשרי לטרילוגיה של סרטים. כן עשו עיבוד לא רע לרדיו של ה BBC בשנות השבעים. הרדיו הוא מדיום מתאים מאוד לסדרה מעין זאת, שהיא מדע בדיוני “קשה” פחות סצנות אפיות ויותר הסברים שכלתניים.

האזינו לפרק הראשון מהעבוד הרדיופוני, הפרק מתאר את גאל דורניק ואת הארי סלדון

ועכשיו, בשנת 2021, עשו סדרת טלוויזיה עבור אפל פלוס. סדרה שאמורה להימשך כמה עונות.

במקרה או שלא במקרה במקביל נעשה עיבוד קולנועי לספר חולית של פרנק הרברט שקצת הושפע מ”המוסד”.

נתחיל בדברים הטובים. מבחינה ויזואלית זאת סידרה מושקעת מאוד. אסימוב עצמו לא טרח רבות בספריו לתאר את העולמות שלו ואת הדמויות ויזואלית (הוא לא היה אדם ויזואלי). הסדרה עושה זאת עם כמות גדולה של השראה מסידרת חולית של פרנק הרברט ומלחמת הכוכבים של ג’ורג’ לוקאס. מכיוון ששתיהן קיבלו השראה מאסימוב יש כאן סוג של סגירת מעגל.

עד כמה הסדרה מושקעת ויזואלית אפשר לראות למשל בקטע הפתיחה הקבוע

חלק מהשחקנים, כמו זה שגילם את סלדון וזה שגילם את הקיסר, הם ממש בסדר.

אחרים, ובראשם אלו שגילמו את גאל דורניק ואת סאלבור הארדין, ממש לא.

למרבית הצער אסימוב זה בכלל לא. וזה מרגיז ביותר, משום שבין המפיקים נמצאת בתו של אסימוב, רובין אסימוב, שאמורה הייתה להשגיח שהסדרה לא תיסטה יותר מדי ממה שאביה היה רוצה לראות. נראה שהיא קיבלה שכר על לא כלום. לא ברור אם היא לא טרחה לצפות בסדרה שהיא כביכול הפיקה אותה, או שמעולם לא קראה את סדרת המוסד של אביה.

בכל אופן, שמו של אסימוב ממש נישא על הסדרה לשווא.

מה כן דומה בין הסדרה ובין הספרים?

ובכן, יש סצינה של המשפט של סלדון שהיא פחות או יותר כמו בספר המקורי. לפחות זה. רק חבל שבעצם רק זה. חוץ מזה כמעט כלום. כל השאר שונה.

צפו בסצינה של משפט סלדון כאן

נשווה את הדמויות:

הארי סלדון ( השחקן  Jared Harris) בסדרה “המוסד”

הארי סלדון הטלויזיוני אכן מזכיר את זה שבספרים, אבל בהדרגה מתברר לצופים שרעיונותיו ותוכניתו שונים ממה שהכירו מהספרים.

צפו בקטע חזק שלו בדיון עם הקיסר

דמרזל, הרובוט, שינה את מינו, והפך בגירסה הטלוזיונית לרובוטית, וזה לא השינוי היחיד.

דמרזל, שבספריו של אסימוב היה במקור הרובוט דניל מספרי הבלשים על הבלש העתידני איליה ביילי “מערות הפלדה” ו”השמש הערומה”, אינו מופיע בטרילוגיית המוסד המקורית אלא רק בספרים המאוחרים, כיועצו של הקיסר לאורך הדורות.

שם הוא/היא דווקא אינם פעילים בנקודת הזמן שבה מתחילה הסדרה המקורית, אלא הוא נאלץ לעזוב כמה שנים קודם לכן את השלטון, כתוצאה מנסיון הפיכה.

אבל, זו דווקא דמות שמתאימה לרוחה של העלילה. לכן, בסיכומו של דבר, זאת אחת ההחלטות החכמות של התסריטאים. חבל שאין הרבה כאלו.

צפו בקטע של הרובוטית דמרזל עם הקיסר

הקיסר, דמות מינורית בספרים, שאינו מופיע כלל בספרים המקוריים אלא רק בספרים המאוחרים יותר, הפך לשלוש דמויות, שיבוטים בגילאים שונים של הקיסר המקורי שחי מאות או אלפי שנים קודם לכן.

צפו בהסבר על השושלת שלהם השולטת בגלקסיה מזה אלפי שנים

על מה ולמה? זה לא מוסיף כלום לקידום העלילה. במהלך העלילה הקיסר משתתף בעליה לרגל בכוכב רחוק על מנת להוכיח משהו לדת ששולטת בכוכב הלכת ויש לה מאמינים רבים בגלקסיה, ללא שום היגיון פוליטי נראה לעין, בקטע שהוא משעמם ביותר וחסר כל הקשר. האם היה כאן משהו להגיד על שיבוטים, נושא שכלל לא מופיע אצל אסימוב? או אולי על הקשר בין דת לשלטון, נושא שהוא אולי אקטואלי, אבל שוב, לא מופיע כלל אצל אסימוב?

צפו בדיון בין שלושת הקיסרים השיבוטים על סלדון

גאל דורניק, מדען חסר אישיות במקור, הופך לאשה צעירה גאונה נרדפת, אבל בסופה של העונה הדמות שלה משעממת בדיוק כמו של המדען הצעיר מהספר. היא משיגה הישגים מדהימים ללא כל מאמץ אינטלקטואלי נראה לעין, רק פשוט משום שהיא…גאונית-על. זה ה”הסבר”…

המרגיז ביותר הוא השינוי שחל בסאלבור הארדין. ראש העיר והמנהיג הראשון של המוסד הפך מפוליטיקאי מתוחכם וערמומי שסיסמתו היא “האלימות היא המפלט האחרון של השוטים”, ללוחמת מתוסכלת ונרגזת, חסרת כל תיחכום שהוא, שאין בה אפילו את שמץ הדמיון הקלוש ביותר לדמות החזקה מהספרים. אין פה שום קשר להפיכתה לאשה. אם בכלל להפך, היה מתאים יותר שאשה תהיה מסוגלת לקרוא את היריבים שלה ולתמרן אותם רגשית ואינטלקטואלית, במקום לתקוע בהם חץ…כלומר גם הפכו את הארדין לאשה, וגם הפכו את הדמות לסטריאוטיפ גברי של סרטי אקשן.

עוד גרוע יותר, מסתבר שהארדין “נבחרה” עוד מלפני לידתה בידי סלדון, ושיש לה כוחות על מיסטיים. דבר שעומד בניגוד לכל הרעיון של אסימוב שמדע הפסיכו-היסטוריה יכול לחזות את העתיד של האנושות שמונה אלפי מיליארדים, באנלוגיה למכניקה סטטיסטית שחוזה את ההתנהגות הקיבוצית של המוני חלקיקים זהים, אבל לא של אנשים בודדים.

כאן סדרת הטלויזיה הופכת לחלוטין את כל הרעיון. מסתבר דווקא שיש אנשים נבחרים, מיוחדים, בעלי כוחות-על פשוטו כמשמעו, שהם אלו שבאמת קובעים את עתיד האנושות.

צפו בקטע עם סלבור הארדין, הלוחמת הקשוחה אבל הבהחלט לא ערמומית, שסותר לחלוטין את רוח הדמות בספרים.

בפרק סיום העונה נודע לסאלבור הארדין שאימה הביולוגית היא גל דורניק, והיא מיד יוצאת לחפש אותה ומתנתקת מהמוסד. למרות שזאת אישה לא ידועה לה, שמעולם לא היה לה קשר עימה.

על מה ולמה בעצם? זה לא מה שסאלבור הארדין מהספרים היה עושה. הוא היה מקדיש את כל מאודו לתוכנית אלף השנים של הארי סלדון, שהיא העומדת במוקד העניין שלו ושל האנשים שסביבו, ומתעלם מכל עניין אישי. הוא בוודאי לא היה מעלה על דעתו לנטוש אותם לפרק זמן בלתי ידוע בעיצומו של משבר חמור.

צפו בסיום העונה הראשונה כאן

רעיון שהוא מרכזי בסדרת הספרים, “המוסד האחר”, אירגון חשאי שמתפקידו לפקח על התוכנית של אלף השנים ממרכז חשאי (שמתגלה לבסוף ככוכב הלכת טרנטור), מאוזכר במהלך העונה הראשונה בכמה משפטים בודדים בלבד, וגם בהם מתברר שמיקומו היה שונה. בסדרה המיקום של המוסד האחר יהיה כוכב הלכת שממנו בא סלדון.

התסריטאים יכלו להקדיש פרק או שניים ליצירת המוסד האחר, ואולי להשתמש בכך גם ביצירות שנכתבו בידי סופרים כמו אורסון סקוט קארד על סמך “המוסד” של אסימוב. אבל הם העדיפו במקום זה לעסוק בנושאים שהם פרי יצירתם המקורית ושאינם קשורים כלל לאסימוב. למה להשתמש במשהו שכבר קיים כשאפשר להמציא משהו משלהם?

יצירתיות היא מבורכת. אבל התוצאה היא שנושאים את שמו של אסימוב לשווא, ולמרבית הצער התוצאה היא גם תמיד נחותה ממה שאסימוב כתב. העלילה החדשה שיצרו התסריטאים משעממת, ולצופים אין עניין בדמויות ובמה שיקרה לתוכנית אלף השנים.

בבירור התסריטאים כותבים את הסידרה על פי הרעיונות שמקובלים בעידן שבו הם כותבים, לפי רוח התקופה שאותה הם חשים. לפי הסדרה הטלוויזיונית אפשר לחוש מהי רוח התקופה של התסריטאים. רוח עוינת לרעיון של חיזוי העתיד באמצעים מתמטיים רציונאליים, שהיו רוח התקופה שבה כתב אסימוב, וחיובית לרעיון של “בחירה” של כמה יחידים יוצאי דופן, שמשיגים הישגים הודות לכוחות מיוחדים שהם ניחנים בהם, כמעט מבלי מאמץ, ובודאי בלי להשקיע שנים של עבודה קשה. כלומר, אהדה למיסטיקה ולרעיונות דתיים, וסלידה מרעיונות מדעיים, הדורשים חקירה לאורך זמן וביקורת בידי עמיתים.

בדיוק ההפך הגמור ממה שדגל בו אסימוב כל חייו. ממש בגידה ברעיונותיו.

סדרת “המוסד” הטלויזיונית לא באמת מתעניינת בתוכנית ההצלה שתימשך מאות שנים שבה היא אמורה לעסוק, ובמקום זה מעדיפה לעסוק בדמויות שכנראה משקפות את יוצרי הסדרה, שאפשר להבין שכל הרעיונות האלו וכל הסיפורים האלו משעממים אותם. הם אדישים לחלוטין לכל רעיון אוטופי של נסיון להציל את התרבות ואת העולם. לכן יצרו סיפור משלהם, שאין לו שום קשר לאסימוב.

אז בסדר, יכול להיות שהם אכן צודקים, וזו רוח הזמן, אבל אני מעדיף סדרות שלא בהכרח מחוברות לרוח הזמן, אלא הולכות צעד אחד או שתיים לפניה ומראות את הדרך.

הובטח שתהיה עונה שנייה, שמן הסתם תתמקד במשבר השני שבו מטפל סלבור הרדין בטרילוגיה המקורית. המפיקים אף הגדילו והבטיחו שהם מעוניינים להמשיך את הסדרה מעבר לנקודה שבה נעצר אסימוב עם “רעיונות שהשאיר אחריו”. מכיוון שהם ממילא לא משתמשים ברעיונות ובסיפורים שהוא כן פירסם, נראה לי שאפשר מראש להתעלם מההבטחות האלו. הם יעשו מה שבא להם, ולאסימוב ולרעיונותיו לא יהיה כל קשר לכך.

אני בכל אופן כבר לא אצפה בעונה או העונות הבאות.

לסיכום:

אין ספק שהיוצרים של הסידרה טובים בויזואליה שאכן הייתה נקודה חלשה אצל אסימוב.

אבל בפיתוח של רעיונות כפי שהוא עשה הם הרבה פחות טובים, ומתקבל גם הרושם שכלל אין להם עניין ברעיונות של אסימוב.

בכל אופן סדרת הטלויזיה מוסיפה עוד פרסום מסויים לסדרת הספרים לאנשים שמעולם לא שמעו עליהם ואולי ירצו לקרוא אותם.

קיראו גם:

סדרת הטלויזיה בויקיפדיה

כוכב הלכת הנבחר : סדרת “המוסד כמשל ציוני

צפו באלי אשד מדבר על סדרת “המוסד” של אסימוב

28 תגובות

  1. ראיתי חלק מהסדרה ודעתי דווקא שונה משל אלי, לא על כך שהסדרה היא לא אסימוב אלא יותר נראית כמו חולית עם אימפריה גלקטית ראוותנית, אנשים שהונדסו גנטית לצורך המסע בחלל, ועוד דברים כאלו, אלא בענין השחקנים ובפרט השחקניות. לדעתי מי שמשחקות את גאל דורניק ואת סאלבור הרדין דווקא משחקות היטב. כמובן שאי אפשר להתעלם, כפי שאלי כתב, מ״רוח התקופה״ שהפכה את הדמויות לנשים שחורות. לפחות הן לא לסביות, אף שמי יודע מה יתגלה בהמשך…גם הדמויות שלהן שונות מהמקור, אבל זה לא קשור למשחק. השחקניות לא אשמות שהתסריטאים שינו את הדמויות שלהן. בכל אופן הסדרה באמת מרהיבה מאוד, שוב, כמו העיבודים של ״חולית״. אני מודה שבשלב מסוים נעשתה טרחנית ולא מענינת מבחינתי. אולי גם פה זה ״רוח הזמן״ שמדברים על הרגשות של האנשים וכמה אכפת להם אחד מהשני וכולי. הבעיה שלי, אני מודה.

  2. Alon Tertman בפייסבוק :
    סקירה טובה, יש להביא בחשבון שאנחנו משוחדים קצת לגבי הדוקטור הטוב. אני הפסקתי לצפות לאחר מספר פרקים, לא יכולתי לסבול את ההתעללות בספרים המקוריים וברעיונות.

  3. Efrat Hassid בפייסבוק :
    תכלס גם סדרת הספרים המקורית סותרת את הפסיכוהיסטוריה…
    אפשר לחזות מיליארדי אנשים אלפי שנים
    אבל
    כמה מאות אנשים יכולים לשנות הכל
    ומוטנט אחד עוד יותר.
    ===
    סדרת הטלוויזיה צריכה להיות טובה כיצירה עצמאית, בלי קשר לסדרת הספרים.
    ===
    שורה תחתונה, יש להניח שהסדרה תתרום לפופולריות מחודשת של ספריו של אסימוב, שנפטר לפני 30 שנה, מה שמשאיר לבת שלו עוד 40 שנות תמלוגים

  4. Ron Yanai
    בלי קשר לספר המצוין החזקתי מעמד בדיוק עד ה-5 דקות הראשונות של פרק 3. ג’ארד האריס היה הסיבה היחידה לצפות בזה. סטאר טרק לעניים. שמישהו כבר יעשה את הנסיכים של אמבר.

  5. Guy Nevo בפייסבוק:
    לא הצלחתי לצלוח מעבר לפרק השני או השלישי, בדיוק בגלל הסיבות שאתה מפרט – הקשר לספרים של אסימוב קלוש מאד. עם הרבה רצון טוב אפשר לומר שהסדרה נכתבה ״בהשראת״ אסימוב, אין שום הצדקה לשימוש בשם של הספרים, ואפילו הייתי נזהר מלהשתמש בשמות הדמויות.
    זו תופעה מוכרת שמעריצים של ספר מתלוננים על העיבוד הקולנועי או הטלוויזיוני שנעשה לו, אבל לעניות דעתי זה לא מה שקורה כאן.
    אין כאן וויתורים או שינויים הכרחיים שנעשו בגלל דרישות המדיום, או בגלל חלוף הזמן, יש כאן פשוט סיפור אחר לחלוטין, וכמו שכתבת היפוך אידיאולוגי לכל מה שאסימוב האמין בו.
    הספרים (ואני מעדיף להתיחס רק לטרילוגיה המקורית) בהחלט היו זקוקים לריענון טרם העיבוד הטלוויזיוני. לקראת הקרנת הסדרה חזרתי בהתרגשות לספרים שכה אהבתי בנעורי, ולא יכולתי שלא להבחין בפגמים. אני לא מדבר רק על השוביניזם הבולט (דבר די מתבקש ביצירה שנכתבה בשנות הארבעים של המאה הקודמת), בהעדר כמעט מוחלט של דמויות נשיות, אלא גם ובעיקר בהעדר צורם של רגשות. לאסימוב היו רעיונות נפלאים ופורצי גבולות, אבל יכולותיו כמספר סיפורים היו די מוגבלות.
    כמעט שאין לאורך כל הטרילוגיה הבעת רגשות כלשהי, ובוודאי שלא קווי עלילה רומנטיים. הספרים בנויים פרקים פרקים, כשברגע שאנחנו מתרגלים ומחבבים את הדמות המרכזית, מחליפים לנו אותה בדמות אחרת.
    מה שאני מנסה להגיד זה שבהחלט אפשר היה לשפר את הספרים בדרך אל הטלוויזיה, להוסיף קווי עלילה רומנטיים, לרכך קצת את הדמויות ולהתאים את הנראטיב לתקופתנו.
    מה שאסור היה לעשות (לדעתי) זה לחרב עד היסוד את הבסיס הרעיוני לסיפור, וזה בדיוק מה שעשו יוצרי הסדרה.
    דווקא הפסיכו-היסטוריה רלוונטית היום יותר מתמיד, בניגוד לכמה וכמה תחזיות טכנולוגיות של אסימוב שלא שרדו את מבחן הזמן.
    כל מה שנעשה היום בתחום הביג-דאטה, ניתוח התנהגויות של משתמשים על ידי אלגוריתמים ואינטיליגנציה מלאכותית, די מזכיר את מה שאסימוב דיבר עליו לפני שמונים שנה. אנחנו עדיין לא יודעים לנבא תנודות פוליטיות מאות שנה קדימה, אבל כבר למדנו שעל ידי ניתוח התנהגות של כמה אלפי אנשים ויצירת קמפיין מותאם עבורם אפשר להשפיע על תוצאות בחירות.
    במקום לשים דגש על הגאונות של אסימוב עם הפסיכוהיסטוריה שלו, גולשים יוצרי הסדרה לשטויות של מפלצות, כוחות על טבעיים ומיסטיקה.
    סדרה שטוב היה אילו לא נעשתה.

  6. Lior Mad בפייסבוק :

    מהמדבים הטובים שנוצרו בשנים האחרונות, כמעט כמו THE EXAPANSE מבחינתי, אמנם פחות טוב, אבל עדיין.
    הפקה ברמה של סרט הוליוודי.
    לדעתי האישית לגבי הביקורת – לקרוא למגלם הקיסר “ממש בסדר” זה חטא, אבל כמובן שזה סובייקטיבי.
    לגבי הביקורת ככלל – שוב מצידי – אולי כדאי להסתכל על הסדרה בתור משהו חדש ולאו דווקא ניסיון של היוצרים לעשות COPY PASTE מהספרים למדיום חדש, ואת זה אני אומר גם בקשר לעיבוד ככלל (שינויים בעלילה) וגם בקשר לשינויים ההפקתיים כמו שינויי מגדר.
    לא הכל חייב להיות 1ל1 מהסופרים…נראה מה יקרה עם שר הטבעות

  7. Kfir Inbar בפייסבוק
    אם מסתכלים על הסדרה כמשהו חדש, שלא יקראו לה המוסד ושלא יכניסו את שמות של דמויות מאותו יקום. העלילה פושעת כלפי הסידרה ואני מיציתי אחרי שני פרקים.

  8. Idan Cohen בפייסבוק :
    רק עצרתי כאן להעיר שראיתי את הפרק הראשון וזה הספיק לי. מעבר לחריגות המוזרות והחסרי פשר מהסיפור, הייתי צריך רק את הפרק הראשון כדי להבין שהכתיבה פשוט גרועה. ברמה הטכנית. הדיאלוגים והתסריטאות כאחד. בכלל הכתיבה בסדרות גאנר נהיית גרועה מאדפטציה לאדפטציה. 🤷‍♂️🤷‍♀️ זו רוח התקופה האמיתית.

  9. Kfir Inbar
    Lior Mad כל מי שקורא מדע בדיוני חייב להיות עם ראש פתוח ככה שהביקורת שלך לא כל כך לעניין.
    העניין הוא שלקחו את הסידרה ועשו בה מעשה מגונה. אפילו חולית 1984 ניסו להצמד כמה שיותר לעלילה. בסדרת המוסד מנסים לרכב על השם וכמה דמויות עם שינוי מאוד מהותי בעלילה
    כולל תשלום שוחד לבת של אסימוב על מנת לקבל את אישורה.
    באותם ספרים מלווים שכתבו סופרים כמו דייב ברין וגרגורי בנפורד, לא רק שהכתיבה היתה טובה מאוד אלא שההיצמדות לעלילת אותו יקום הייתה מורגשת. כלומר אם רוצים, זה אפשרי. כאן היה זלזול מוחלט בבייס של חסידי אסימוב. מזכיר לי במשהו את הזוועה שנקראת המשכוני מלחמת הכוכבים.

  10. Daniel Andrey Fidelman בפייסבוק :
    ראיתי שלושה פרקים. היה מאד עצוב. החלקים של המוסד היו משעממים, מכוערים ובבירור נכתבו על ידי אנשים שממש לא אהבו את המוסד של אסימוב. החלקים של האימפריה היו יפים ומקוריים אולם הוגשו על ידי אנשים שיודעים לעבוד רק עם פטיש חמש קילו וגם איתו הם פספסו שליש מהזמן.
    מראה מה קורה כשנותנים לאלגוריתמים לכתוב עלילה.

  11. Rani Graff בפייסבוק :
    למעט הסיום הסדרה היתה מצוינת. ובואו: אסימוב היה טוב ברעיונות אבל דמויות הוא לא ידע לכתוב. הסדרה עשתה לו שירות מצוין ושמרה על רוח הספרים.

  12. Yuval Welis בפייסבוק :
    רצו ‘משחקי הכס’ ועל כן תפאורה ותלבושות ביניימיים. השפעה מוזרה אכן מ’חולית’.
    וכרגיל אצל SJW-ים, הונצחו סטריאוטיפיים גזעניים… (קירבה משפחתית בין מייצגי מיעוטים).
    אבל תהיה עונה 2

  13. אפשר לטעון שהדמויות הן טובות כי פיתחו אותן .אבל על רוח הספרים היא בהחלט לא שמרה. אין בה שום דבר מרוח הספרים. כי שום דבר מהתכנים שלהם לא נשמר ולא פותח. בסך הכל יצרו עלילה אחרת וסדרה אחרת שעדיף היה לתת לה שם אחר. כפי שזה שם הסדרה והטענה שהיא מבוססת על סיפורי אסימוב זה בגדר הטעיית הצופים .אני אולי לא הייתי צופה בה כלל אם הייתי יודע שזה בסך הכל סיפור מקורי של חבורת תסריטאים. . איך כן אפשר היה לעשות את זה אפשר לראות מסדרת הEXPANSE ששם שמרו על רוח המקור.אם כי נכון ששם הכותבים המקוריים היו מעורבים.

  14. Erez Landver בפייסבוק :

    מעבר לזה שעיוותו וסירסו לגמרי את היצירה המקורית, הסדרה הוצגה בצורה משעממת: איטית, אפוזידואלית וחסרת הידוק עלילתי בניגוד לספרים שבהם העלילה היתה מותחת ומרתקת.

  15. Eyal Granat בפייסבוק:
    לדעתי זה שהסדרה גרועה ומוחקת ומתעלמת מכל הרעיונות של אסימוב, זה גם חלק מתוכנן מתוכנית סלדון, הכישלון נועד להעלות מודעות מחדש לאסימוב ולעודד אדפטציות חדשות ליצירותיו. הכל מתוכנן…

  16. נדב ברוכיאל בפייסבוק :
    הסדרה מעולה ומומלצת לכל מי שמסוגל להבין ולקבל את זה שהיא לא רוצה ולא מנסה להימדד בנאמנות לספרים אלא באה להביא אינטרפרטציה שונה וחדשנית.

  17. נדב ברוכיאל יש גבולות כמה עיבוד טלוזיוני או קולנועי ליצירה ספרותית יכול להיות חופשי .כאן זאת לא אינטרפרטציה “שונה וחדשנית “. זה פשוט סיפור אחר לגמרי עם השקפה שונה ומנוגדת להשקפה של הסיפורים המקוריים שהיוצרים של הסידרה בזים להם. זאת התעלקות על שמו של סופר ידוע על מנת למשוך בהונאה את קוראיו למשהו שונה לחלוטין ממה שעלה על דעתו. אם יוצרי הסדרה היו הגונים הם לא היו קוראים לה “המוסד” ולא טוענים שהיא “מבוססת על ספריו של אסימוב ” כי היא לא. יש להניח שאם אסימוב היה בחיים הוא היה תובע את היוצרים על השימוש לרעה בשמו.בתו שהיא אדישה לחלוטין לספרים וכנראה התעניינה רק בכסף שיתפה עימם פעולה.

  18. \Meytal Itay Shlamkovich
    אני לא חושב. יש בסדרה לא מעט מיסטיקה, שזה משהו שאצל אסימוב בכלל לא היה, והטיפול ב*ספוילר* הוא ממש מנוגד ל*ספוילרי הספוילר*, אבל דווקא בעניין הכי חשוב, שזאת הפסיכוהיסטוריה, הסדרה מצליחה לתפוס את מה שהיה אצל אסימוב אבל קל לשכוח – הפסיכוהיסטוריה אולי אמורה לנבא תהליכים ברמה הגלקטית, אבל בסוף כמעט תמיד הפעולה האחרונה מתבצעת על ידי אדם ספציפי ויחודי שמצליח להתעלות מעל מי שמסביבו.

  19. הפעולה האחרונה מתבצעת בידי אדם ספציפי אבל הפסיכוהיסטוריה לא אמורה לחזות את האדם הזה משל היה משיח . כל מה שהיא יכולה לעשות זה להקים אירגון חשאי שיצפה לסימנים של קיומו של אחד כזה כשהוא יצוץ.

  20. אכן .כשאסימוב כתב את הסיפור הזה הוא לא באמת חשב על ההשלכות של המוסד האחר.בכל אופן הרדין לא אמור להיות דמות משיחית אצל אסימוב וכל הרמזים הם שאם לא הוא אז מישהו אחר היה צץ. זה הויכוח בין פלכנוב ובין בקונין על החשיבות של היחיד בהיסטוריה.האם היחיד הוא קובע הכל בעצם יחודיותו או שאם לא היה צץ הדברים היו מתרחשים בכל מקרה. אסימוב נראה לי נוטה לגישה השנייה בסדרת המוסד. אם לא היה סלבור הארדין הדברים היו עדיין מתרחשים בערך באותה הצורה.”היד המתה של סלדון ” הוא מכנה את זה. סידרת הטלוזיה תומכת בגישה הראשונה ולכן מנוגדת לאידיאולוגיה של סדרת הספרים. ולכן הצפיה בה כל כך מעצבנת.

  21. Alon Tertmanבפייסבוק :
    הפרק הראשון די עוקב אחרי הסיפור המקורי (עם שינויים מינוריים שמחויבים לרוח התקופה) לכן זה די מטעה, אני הייתי די נלהב אחרי הפרק הראשון. רק אחר כך הסדרה לקחה כיוון שונה לחלוטין.

  22. איו מה להוסיף. הכותב אומר הכל.

    Foundation Adds 10 Characters for Season 2, and Most of Them Are Entirely New
    Remind me, why are we calling Apple TV+’s adaptation of the Isaac Asimov novels Foundation again?

    https://gizmodo.com/foundation-season-2-new-cast-revealed-1848461990?fbclid=IwAR3DGoQq5fmIIWXyt3mh1QIRb_sLnAqSQqR4xf7bQOUGzb56jftohiQsQiI

    Apple TV+’s loose adaptation of the classic Foundation sci-fi novels has just gotten a little looser. Ten new actors have been added to the cast to play 10 new characters on the show—and six of them appear to be very new, having not appeared in any of Isaac Asimov’s seven Foundation novels.

    I’ve written off the TV series and thus refuse to get further upset about how it mangles the source material, but I think it is… interesting to see how much further Foundation is willing to deviate from its infamously difficult-to-adapt source material. Here are the actors, characters, and quick bios, all courtesy of Apple TV+:

    Dimitri Leonidas as Hober Mallow: “A master trader with a sarcastic personality and questionable morals, who is summoned against his will to serve a higher, selfless cause.”
    Ben Daniels as Bel Roise: “The last great general of the Superliminal Fleet and would-be conqueror of the Foundation. Bel is noble to a fault, but his fealty to the Galactic Empire is waning.”
    Mikael Persbrandt as the Warlord of Kalgan: “A monster of a man, coiled with muscle and possessing powerful psychic abilities, and fueled by hate in his quest to take over the galaxy.”
    Kulvinder Ghir as Poly Verisof: “High Cleric of the Church of the Galactic Spirit. Whip-smart and sardonic, he’s also a terrible drunk—intelligent enough to see the path he’s on, but too cynical to change.”
    Isabella Laughland as Brother Constant: “A cheerfully confident cleric whose job is to evangelize the Church of the Galactic Spirit across the Outer Reach. Constant is a true believer, whose courage and passion make her hard not to love.”
    Holt McCallany as Warden Jaegger Fount: “The current Warden of Terminus and guardian of its citizens against external threats.”
    Sandra Yi Sencindiver as Enjoiner Rue: “The beautiful, politically savvy consigliere to Queen Sareth. A former courtesan to Cleon the 16th, Rue parlayed her status to become a royal counselor.”
    Ella-Rae Smith as Queen Sareth: Used to being underestimated, Sareth employs it to her advantage, charming her way into the Imperial Palace with biting wit, all while on a secret quest for revenge.
    Rachel House as Tellem Bond: “Mysterious leader of the Mentallics.”
    Rounding out the casting is Nimrat Kaur as Yanna Seldon, who didn’t receive a bio.
    Let’s go through them, shall we? Foundation book fans will recognize a couple of names here: Hober Mallow is a major character in one of the stories that make up the first novel; he travels to the planet Anacreon, which attacked the Foundation’s planet Trantor in season one. Bel Roise attacks Trantor in the second novel, Foundation and Empire, set about 50 years after Mallow’s time. Their character descriptions sound dead on, even if their timelines don’t match.

    Here’s where things get a little funky. Poly Verisof is indeed the name of a character in Foundation—a high priest at Anacreon. So imagine my surprise when I discovered the character was already on the show in season one, as one of the kids running around Trantor. Presuming this is an adult Poly, perhaps he relocated and became a priest? As for the Warlord of Kaglan, there is definitely a planet called Kalgan in the novels, which ends up being the birthplace of the Foundation’s greatest foe. The Warlord is a very minor character comparatively, and without spoiling anything, Apple TV+ is playing its cards very close to the vest. Either way, I’m willing to give Foundation the benefit of the doubt for these two.

    However. Brother Constant? Jaeggar Fount? Enjoiner Rue? Queen Sareth? Tellem Bond? And whoever this mysterious member of the Seldon family is? While some of them have obvious connections to families and locations in Asimov’s universe, they all appear to be entirely new characters created for the TV show.

    As I said in my review of the first season, Foundation was always going to have to make some major changes to work as a TV series. But then the show made many more bizarre, unnecessary decisions, so that by the end its resemblance to the original novels was passing at best. Whether these new characters will fall into the former camp or become part of the problem remains to be seen, preferably by someone who is not me. They’ll join stars Jared Harris, Lee Pace, Lou Llobell, and Leah Harvey, whenever Foundation’s second season premieres, although Apple TV+ has yet to confirm just when that will be.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים × 5 =