חיים מזר תמה אם משבר הקורונה נוהל כהלכה ומציע הצעות בנושא.

המערכת

מרגע  פריצת  הקורונה  ועד לרגע  בו  הגיעו  לארץ  החיסונים של  חברת  פייזר  הלכה  והתחזקה אצלי  התחושה שאין  יד מכוונת. יש ממשלה, אבל יד  ימין  לא  יודעת  מה  עושה  יד  שמאל, הפוליטיקה בוחשת נמרצות, וטוב  לא  יוצא  מכך. יותר  מדי פוליטיקאים  ואין  אנשי מקצוע. הבעיה  היתה  יותר  ניהולית  מאשר  רפואית. מה  שהתבקש זה  הקמת  גוף  מייעץ: להקים  ועדה ובה שלושה אנשי מנהל מהדרג הבכיר ביותר, ושלושה רופאים בכירים שהתמחותם  היא  אימונולוגיה.  ועדה  זו  אמורה להיות  ועדת  סמך  צמודה  למשרד ראש הממשלה. ראש  הממשלה  אמור  היה  במקרה  זה  להטיל  על  הוועדה  להגיש  לו תוך  שלושה  שבועות  תוכנית  עבודה  מסודרת  איך להתמודד  עם  המגפה,  כאשר ההמלצות  שלה הן מחייבות  באופן  מוחלט. לפוליטיקאים  אסור  שתהיה  דריסת  רגל  בתוך  ועדה  כזו.  יותר  מסביר  שהנזקים  הכלכליים  כתוצאה  מהסגרים  היו  יורדים  משמעותית והעומס  על  בתי החולים היה  מצטמצם.

מקרה  הקורונה  הוא  דוגמה  קלסית  למצבים  בהם  נדרש ידע  מקצועי  מעמיק  בתחום של   קבלת  החלטות בתנאי אי ודאות.  מבחינה  זו  הן  ראש  הממשלה  והן  השרים  שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות חסרו  כל  ידע  מקצועי.  המסקנה  המתבקשת  היא  שכול  מי  שמקדיש חייו לפוליטיקה  כמקצוע  ורואה  עצמו  בעתיד  בתפקיד  מיניסטריאלי   יחויב  במהלך  פעילותו  הפוליטית  לעבור  הכשרה  מקצועית  בתחומי  המנהל.  רצוי  ואולי  מחויב  שההכשרה  תהיה  אקדמית, תואר  שני.

יש  להבחין  בשני  מצבים  בקבלת  החלטות  בתנאי אי  וודאות,  רמת המקרו  ורמת  המיקרו.  רמת המקרו  נתונה  לאחריותם של  ראש הממשלה  והשרים  הנוגעים  לעניין.  רמת  המיקרו  נתונה  לאחריותם  של  מנכ”לים במפעלים,  מוסדות  ציבור,  בתי  ספר.

מגפת  הקורונה  היא  סוג  חדש  של  משבר  שאין  לגביו  שום  ניסיון  ניהולי. איך  מתמודדים  עם  מצב  בו מיליוני אנשים נאלצים  להישאר  בבתיהם  מחשש  שיציאתם  מביתם  לפעילות  שוטפת עלולה להביא להגברתה  של תפוצת  המחלה. במצב  קיצון , המדינה עלולה  לקרוס.  מה עושים?  כאן  נדרשת  יכולת  ניהולית    מקצועית   גבוהה  ביותר  מצד  מקבלי  ההחלטות  בדרג הממלכתי.  קבלת  החלטות  שגויה  עלולה  להסתיים  באסון. כאן  חשיבה  מחוץ  לקופסה  היא  קריטית. כל  ניסיון  לפרוץ  לקבלת  החלטות  מצד  גורמים  אינטרסנטיים  ופוליטיים  חייב  להיחסם  באופן  גורף, ויכול  להיות  שנדרשת  כאן  חקיקה. בנוסף  לכך  בתהליך  קבלת ההחלטות  יש  להיות  מודעים  לכך  שהחלטות  שונות, כמו  הטלת  סגרים,   עלולות  לגרום  לנזקים  כלכליים.  איך  מחליטים  איזה  מפעל עלול  להיפגע  יותר, והאם  כתוצאה  מכך  חוזים  עתידיים  עלולים  להיפגע, ומוניטין של  חברות  ירד  לטמיון?

ברמת  המיקרו  מנכ”לים של  חברות  יצטרכו,  למשל  במצב  של  סגר,  להחליט  איזה  עובדים  יש  להביא  לעבודה  כל  יום  על  מנת  שפעילותם של  קווי  ייצור לא  תפגע, ואין  זה  משנה  באם  קו  ייצור  הוא  אוטומטי  או  מאויש. למשל בבתי  חולים  החלטה  קריטית  היא  האם  לפתוח  מחלקות  חדשות  לצורך  העניין,  ובמה  זה  כרוך  מבחינת  כוח  העבודה  הרפואי, תפעול מעבדות,  וכו’. בבנקים  למשל, האם לסגור מחלקות, איזה  מחלקות  לסגור ולכמה  זמן?

הרבה  הרבה  משתנים  שמחייבים  פעילות  אינטנסיבית בזמן  קצר  מאוד  וקריטי. מכיון שמדובר  במצב  חדש לחלוטין  שאין  לגביו  מחקרים  ולא מודלי  עבודה, מתבקשת עבודת  מחקר  עניפה, הן  ברמת  המקרו, והן  ברמת  המיקרו, ובכלל  התהליכים  הנדרשים בנקודת הממשק  בין  שתי  רמות  אלה.

ראו עוד בנושא ניהול משבר הקורונה את מאמריו הקודמים של ד״ר סטופ, ובפרט את זה.

הפוסט הקודםהרופא ומרד הנהגים
הפוסט הבאדם לבו של גד קינר, שהוא גם אביב
בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.

תגובה אחת

  1. Nikola Orbach בפייסבוק :
    תחום ניהול משברים הולך ומתפתח בשנים האחרונות באקדמיה והוא כבר דיסציפלינה עצמאית שיונקת ממספר תחומי דעת.
    אין זה סוד שמשבר הקורונה צריך להיות מנוהל ברמת המיקרו וברמת המאקרו, והשאלות שהועלו הן בסיסיות.
    בהתחשב בכך, שהעולם, ככפר גלובלי שכלכלותיו קשורות ותלויות זו בזו, מתמודד עם המשבר רק שנה וחצי, די הייתי נזהר עם עניין הכשלים הניהוליים ודווקא מתפעל מכושר ההתאוששות וההסתגלות הן ברמת המיקרו והן ברמת המאקרו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים × שלוש =