לזכרו של ש. אנ-סקי, אדם מנביע ומפרה מאין כמוהו, שיצירתו ופעולותיו היוו השראה למאה שנים של יצירה ברחבי העולם היהודי הנה סקירה על חייו ויצירתו.

ש. אנ-סקי נולד ב‏-1863 בעיירה צ’שניק, במחוז ויטבסק, באימפריה הרוסית (היום רוסיה הלבנה), בסביבה של מארק שאגאל. הוא הלך לעולמו בשנת 1920 באוטבוצק שבפולין, באיזור שחיו בו הרבה יוצרים, סופרים, ומשוררים, עתיר הישגים וידוע סבל.

ש. אנ-סקי (=בנה של חנה, אנה) הוא כינויו הספרותי של שלמה זיינביל (זינויל) רפופורט. סופר, משורר, פזמונאי, חוקר פולקלור, היסטוריון, ומחזאי נודע ביידיש וברוסית. הוא מחבר המחזה “הדיבוק” (“בין שני עולמות”), ומחבר הספר “חורבן היהודים בפולין, גליציה ובוקובינה” (תרגם ש”ל ציטרון, הוצאת שטיבל, תרפ”ט-1929) על הזוועות שאירעו לקהילות ישראל במזרח אירופה במלחמת העולם הראשונה. הוא גם היה סוציאליסט יהודי פעיל באירופה וברוסיה, מחבר הימנון הבונד, וראש המשלחת האתנוגרפית היהודית הראשונה בפודוליה ווהלין, שתיעד עולם שהיה ואיננו בצורה חסרת תקדים.

אנ-סקי היה “אדם מנביע”. כל דבר שעסק בו – אתנוגרפיה ופולקלור, ספרות, תיאטרון, שירה, תיעוד, ותחומים נוספים – עורר התפעלות והשראה אצל קוראיו, צופיו, ומאזיניו, והוליד גלגולי גלגולים רבי עניין של יצירה, חקירה, השראה, ומחקר.

ש. אנסקי עם המוזיקאי יואל אנגל בעת מסע אתנוגרפי בין יהודי האימפריה הרוסית. אתר המולטי יקום של אלי אשד

כך אמר ב-1914, לאחר שעמד בראש המשלחת האתנוגרפית: “עם כל יהודי זקן שהולך לעולמו, עם כל שריפה שפורצת, עם כל גלות שאנו סובלים, אנו מאבדים חלק מעברנו. הדוגמאות הטובות ביותר של חיינו המסורתיים, מנהגינו ואמונותינו נעלמות. סיפורים עתיקים, שירים ומנגינות עומדים להישכח… העבר שלנו, אשר קודש בדמם ובדמעותיהם של קדושים חפים מפשע כה רבים, הולך ונעלם ועוד מעט ויישכח”.

בשל תודעה זו, שנוסחה בעשור הראשון והשני של המאה העשרים, של אסון מתקרב ועולם העומד להיחרב, יצא בראשית העשור השני של המאה העשרים, לפני מלחמת העולם הראשונה, לווהלין ולפודוליה (באוקראינה של היום) לתעד ולאסוף עדויות על כל מה שעתיד היה להיחרב. הוא וח.נ. ביאליק חברו היו שותפים לתודעה זו, ועסקו בתיעוד וכינוס של העבר היהודי שעמד בפני כלייה.

את מחזהו הנודע “הדיבוק” – שהפך לשם דבר בהיסטוריה של התיאטרון העברי ברוסיה ובארץ ישראל – כתב אנ-סקי בעקבות המסע האתנוגרפי בפודוליה, ווהלין, וגליציה, ובעקבות הסיפורים ששמע במקומות שונים על אסונות שהתרחשו בשל שידוכים לא רצויים ונישואין כפויים.

אנ-סקי יצא ללמוד את חיי הפועלים הרוסיים לפני שעמד בראש המשלחת האתנוגרפית, ויצא לעזור ליהודי ווהלין וגליציה במלחמת העולם הראשונה כאח רפואי ואיש חסד. לאחר מכן כתב את הספר שאין שני לו על “חורבן היהודים בפולין, גליציה ובוקובינה”.

כרזה על המחזה “הדיבוק” של ש. אנסקי. הספריה הלאומית.

מחזהו הידוע ה”דיבוק” נכתב ברוסית, מתוך כוונה שיוצג בתיאטרון האמנותי של מוסקבה MHAT – Moscow Art Theater. אולם מנהל התיאטרון והבמאי הנודע קונסטנטין סרגייביץ סטניסלבסקי, אליו נשלח המחזה בשפה הרוסית בשתי מחברות, הציע לאנ-סקי “לשפר” את מחזהו, ואמר שראוי שבמחזה ישחקו שחקנים יהודים ולא שחקנים רוסיים.

בנסיבות אלה החליט אנ-סקי לתרגם את המחזה לעברית, וביקש מח.נ. ביאליק לעשות זאת. ביאליק נעתר לבקשתו, אולם קיצץ את המחזה במידה ניכרת וכתב אותו מחדש.

במהפכת אוקטובר ב-1917 ברח אנ-סקי לפולניה, ותרגם שם את המחזה ליידיש, משום שנכסף עד מאד שיוצג על במה. הואיל והנוסח הרוסי נותר ברוסיה תרגם אנ-סקי את המחזה מהנוסח העברי המקוצר והמעובד של ביאליק.

המחזה הוצג לראשונה בווארשה על ידי חבורת וילנה טרופע בתיאטרון אליסיום ב-8 בנובמבר 1920, חודשיים אחרי פטירתו של אנ-סקי, שנכסף וחלם לראות את “הדיבוק” על הבמה אך לא זכה.

חלפו שמונים שנה, ואיש לא האמין שנוסח המחזה הרוסי המקורי, שאנ-סקי חיבר בין 1911 ל-1914 ושלח לסטניסלבסקי, שרד. אך לכל ספר ולכל כתב יד גורל פלאי משלו, והנה, הפלא ופלא, בשנת 2001 נמצא המחזה המקורי ברוסית בספריית התיאטרון של סנט פטרבורג, במחלקה לספרים נדירים על שם אנאטולי ואסילייביץ לונאצ׳ארסקי. שתי המחברות הצפופות, אשר בהן נכתב המחזה ברוסית, נשלחו בשנת 1915 לבדיקת ״מנהל הצנזורה המרכזי של התיאטרון״, ונותרו בגנזי ספריית התיאטרון בסנט פטרבורג.

חוקר התיאטרון הרוסי ולאדיסלאב ואסילייביץ איבאנוב ערך את הטקסט בזהירות ובקפדנות, והדפיס אותו במוסקבה בשנת 2003 ב-Polveka evreskogoteatra 1876-1926. כמה שנים אחר כך כתבה פרופ’ קתרז’ינה קורנצ׳קה סארלו Katarzyna Kornacka-Sareło ספר שהוא ניתוח מפורט בפולנית של המחזה הרוסי שנשלח לסטניסלבסקי לפני מאה שנה. המחברת היא פרופ’ לשפות קלאסיות, המתעניינת בפילוסופיה יהודית ובהיסטוריה יהודית בפולין בעת החדשה, שולטת היטב ברוסית, פולנית, ואנגלית, לצד יוונית ולטינית. היא דנה בהיבטים שונים בהגותו של אנ-סקי וביצירתו, בזיקה לעולם החסידי הנשקף ב”דיבוק” המקורי, ובהקשריו החברתיים והתיאולוגיים. הטקסט הרוסי טרם תורגם לאף שפה ככל הידוע לי, אבל היות ורבים בינינו קוראי רוסית, ולא מעטים קוראי פולנית, ורבים אוהביו של אנ-סקי בהקשרים שונים, חשבתי להביא לידיעתכם ספר חדש יחסית זה, התורם תרומה חשובה ביותר להבנת עולמו ויצירתו של המחזאי הגדול והאדם יוצא הדופן.

הגילוי של הנוסח הראשון של המחזה ברוסית, והמחקר המקיף הראשון המוקדש לו בפולנית, יעוררו ללא ספק גלים ואדוות גם בקרב קהל הקוראים והיוצרים בארץ. הייתי שמחה אילו תיאטרון גשר היה בוחן מחדש את “הדיבוק” שלו לאור המקור הרוסי, ואם חוקרי תיאטרון קוראי רוסית ופולנית הדוברים וכותבים עברית יגלו לנו מה קיצץ ביאליק ומדוע. מחברת המחקר, פרופ׳ קתרז׳ינה קורנצ׳קה-סארלו, מספרת שביאליק קיצץ את הפרולוג, שבו נידונו בעיות פמיניסטיות הקשורות לשידוך ולדיבוק מצד אחד, ותפישת האל הקבלית (שבה הוא מוצג לעיתים כחלש ובוכה וזקוק לעזרת האדם) מצד שני. ביאליק גם שינה את צביונן של הדמויות המקוריות במחזה.

ביאליק העלים את העקבות הפראנקיסטיים בקהילה אותה מתאר המחזה, לא השאיר להן זכר, והפך את הקהילה ליותר אורתודוכסית ומהוגנת, ואת הדמויות ליותר נדיבות, ממה שהתכוון המחבר.

ברוח זו הסיר וקיצץ סיפורים ארוכים על מייסד החסידות, ישראל בעל שם טוב, על פעולותיו המאגיות והניסיות, ועל מאבקיו המיסטיים והמאגיים בשמים ובארץ, שהיו במחזה הרוסי המקורי.

מי ירים את הכפפה ויתרגם את הנוסח הרוסי של המחזה מרוסית לעברית? או מי קורא פולנית היטב ויוכל לספק לנו עוד דוגמאות של חילופי הנוסח בין הגרסה הרוסית, העברית, והיידית, מהספר החדש בפולנית על אנ-סקי והדיבוק?

עוד על אנסקי ועל מפעלותיו תוכלו לקרוא בספר “כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים” בעריכת ר’ אליאור, י’ בילו, י’ זקוביץ, א’ שנאן, הוצאת מאגנס תשע”ג (2013). שם מופיעים בחלק האחרון כמה וכמה מאמרים על אנ-סקי.

כריכת ספרה של פרופ׳ קתרז׳ינה קורנצ׳קה-סארלו בפולנית
כריכת ספרה של פרופ׳ קתרז׳ינה קורנצ׳קה-סארלו בפולנית

מאמרים, ספרים, וכרכי מחקר רבים הוקדשו לאנ-סקי וליצירתו, למחזה שכתב, לבימויו והצגתו, ולמשלחת האתנוגרפית שעמד בראשה. ביניהם לפי סדר הופעתם:

חיים גראדה, “אנ-סקי, המשכיל, המהפכן ובעל-התשובה”, הדאר, נ”א, (תשל”ב-1972), עמ’ 615–616.

חיים שורצבאום, “היסודות הפולקלוריים ביצירת אנ-סקי”, שנתון (מוזיאון הארץ) 14 (1972), עמ’ 143–144.

דב נוי, “מקומו של ש. אנ-סקי בפולקלוריסטיקה היהודית”, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, ב, (תשמ”ב-1982), עמ’ 94–107‬.

Mariëlla P. Beukers & Renée Waale, Tracing An-sky: Jewish collections from the State Ethnographic Museum in St. Petersburg, Zwolle / Amsterdam: Waanders / Joods Historisch Museum, 1992.

רבקה גונן (עורכת), “בחזרה לעיירה: אנ-סקי והמשלחת האתנוגרפית היהודית, 1912–1914: מאוספי המוזיאון הממלכתי לאתנוגרפיה בסנקט פטרסבורג ירושלים”, מוזיאון ישראל, 1994.

רחל אליאור, “הדיבוק: בין עולם הנגלה לעולם הנסתר: קולות מדברים, עולמות שותקים וקולות מושתקים”, בתוך יוקי עמיר (עורך), “דרך הרוח – ספר היובל לאליעזר שביד” (ירושלים תשס”ה), ע’ 499-536.

דיוויד רוסקיס (דוד הירש רוסקיס), “ש. אנ-סקי והפאראדיגמה של השיבה”, חוליות, 3, 1996.

Rachel Elior, Dybbuks and Jewish women in social history, mysticism and folklore, Jerusalem 2008. Translated from the Hebrew by Joel Linsider.

דורית ירושלמי ושמעון לוי (עורכים), ״אל נא תגרשוני: עיונים חדשים בהדיבוק״, תל אביב, ספרא, 2009.

רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, “כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים”, ירושלים, מאגנס תשע”ג, עמ’ 344 –376.

מוקדשים לאנ-סקי חטיבת מאמרים על אנ-סקי והדיבוק בתוך: “המחלקה האתנוגרפית של המוזיאון של העכשווי”, עריכה: קבוצת סלה-מנקה (לאה מאואס, דיאגו רוטמן), ירושלים 2017.

Dybuki i kobiety żydowskie w historii społecznej, myśli mistycznej i folklorze, przeł. Katarzyna Kornacka-Sareło, Poznańskie Towarzystwo Przyjaciół Nauk, Poznań 2014. Polish Translation of: Rachel Elior, Dybbuks and Jewish women in social history, mysticism and folklore , Jerusalem 2008.

Eugene M. Avrutin et al. (ed.), Photographing the Jewish Nation: Pictures from S. An-sky’s Ethnographic Expeditions, Tauber Institute for the Study of European Jewry. Waltham, Mass., Brandeis, 2009.

ספר חדש על אנ-סקי ועל “הדיבוק” הכתוב בשפה הפולנית:

Wszystko Ty, tylko Ty, Jeden TyDybuk Szymona An-skiego Jako dramat filozoficzny, Wydawnictwo Naukowe Uam, Poznan 2016

תרגום הכותרת: הכל אתה, רק אתה, אחד אתה, הדיבוק של א-נסקי כדרמה פילוסופית. הספר נכתב בידי פרופ’ מאוניברסיטת אדם מיצקייביץ בפוזנאן ומבוסס על נתוח הטקסט המקורי של המחזה בידי פרופ׳ קורנצ׳קה-סארלו.

כרזה להצגת “הדיבוק” של תיאטרון הבימה. אתר המולטי יקום של אלי אשד

קיראו עוד על הדיבוק ב”יקום תרבות”:

דיבוק צא!: ההיסטוריה והפרקטיקה של הוצאת דיבוקים

הדיבוק של תיאטרון “הבימה”

אלי אשד על “הדיבוק” של אמיר אוריין

מאה שנות “הדיבוק”: סקירה על גליןון מגזין “במה” מאת יואב איתמר

הפוסט הקודםהמלצות אנשי יקום תרבות לסוף השבוע 9-10 יולי 2021
הפוסט הבאשקיעה
פרופסור רחל אליאור
פרופ' רחל אליאור היא חוקרת ישראלית של המחשבה המיסטית היהודית לדורותיה, פרופסור אמריטה, ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית. נושא עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית בירושלים היה "תורת האלוהות בדור השני של חסידות חב"ד", אותו כתבה בהדרכתה של רבקה שץ-אופנהיימר והשלימה ב-1976. הייתה בין ראשוני הזוכים במלגת אלון, לשנים 1979–1982. מלמדת בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית כפרופסור מן המניין. כיהנה כראש החוג ושימשה שנים אחדות יועצת נשיא האוניברסיטה העברית לענייני מעמד האישה. השתתפה כעמיתת מחקר בכירה במרכז סכוליון באוניברסיטה העברית, ובמרכז אוקספורד ללימודי היהדות, ומכהנת כעמיתת מחקר בכירה במכון ון ליר בירושלים. לימדה באוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת שיקגו, באוניברסיטת מוסקבה הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב, בישיבה יוניברסיטי, באוניברסיטת טוקיו, באוניברסיטת דושישה בקיוטו, ב"פידיאה" בסטוקהולם, ועוד. חיברה שישה עשר ספרים בתחומי המחשבה היהודית, שחלקם תורגמו לשפות שונות, ערכה עשרה ספרים, וכתבה עשרות מאמרים. אליאור זכתה בפרס גרשם שלום לחקר הקבלה לשנת 2006. ביום האישה הבינלאומי 2017 זכתה לאות הוקרה לנשים פורצות דרך מטעם ויצ"ו ירושלים. בשנת 2010 הקדישו לה עמיתיה חוקרי המיסטיקה היהודית והנוצרית הקדומה ב-Society of Biblical Literature את קובץ המחקרים באותיות של אור. נשואה עם שלושה ילדים.

השאר תגובה

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

two × one =