בול של רשות הדואר על ספני שלמה המלך.

לציון מלאת 51 שנים לפטירתו של המשורר נתן אלתרמן, ולציון פטירתה של הזמרת אילנה רובינא שנפטרה השנה ממגפת הקורונה, הנה שיר מפורסם ששניהם קשורים אליו. זהו השיר “ספני שלמה המלך”, שהוא אחד השירים שראו אור בספר הילדים של אלתרמן “ספר התיבה המזמרת”, עם איוריה של צילה בינדר (מחברות ספרות, תשי”ח 1958).

אנו מפרסמים אותו שוב במסגרת פרוייקט הסיפור התנ״כי של יקום תרבות.

ספר התיבה המזמרת איור עטיפה מאת צילה בינדר

עציון גבר היתה התחנה האחרונה במסעות בני ישראל במדבר. לאחר מכן שימשה עציון גבר עיר נמל לצי הספינות של שלמה המלך ככתוב: וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן-גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת-אֵלוֹת, עַל-שְׂפַת יַם-סוּף–בְּאֶרֶץ אֱדוֹם יִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי, אֶת-עֲבָדָיו, אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת, יֹדְעֵי הַיָּם–עִם, עַבְדֵי שְׁלֹמֹה.  כח וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה–וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב, אַרְבַּע-מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר; וַיָּבִאוּ, אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה (מל”א ט’ 26).

שם גם טבעו ספינותיו של המלך יהושפט: יְהוֹשָׁפָט עשר (עָשָׂה) אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אֹפִירָה, לַזָּהָב–וְלֹא הָלָךְ: כִּי-נשברה (נִשְׁבְּרוּ) אֳנִיּוֹת, בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר (מל”א כ”ב 49).

בשנות השלושים של המאה העשרים זיהה הארכיאולוג היהודי-אמריקאי נלסון גליק את מיקומה של עציון גבר כסמוך לאילת, על חוף ים סוף.

בסוף שנות החמישים כתב נתן אלתרמן את השיר על ספניו של שלמה המלך, היוצאים למקומות רחוקים ברחבי העולם הידוע והלא ידוע, אך ליבם נשאר תמיד בבית, בעציון גבר היא אילת. שיר זה היה אהוב במיוחד על בתו של אלתרמן תרצה אתר.

נראה שאת עיקר הפופולריות שלו רכש השיר מחוץ לדפי הספר, בזכות הלחן של נעמי שמר. שמר התרשמה מהשיר וביקשה מאלתרמן רשות להלחינו, והוא הסכים. זה היה השיר הראשון (אך בהחלט לא האחרון) של אלתרמן שאותו הלחינה שמר. היא רק ביקשה רשות לקצר את השיר לצרכי ההלחנה. הוא הסכים באמירה “מה הבעיה אלו לא כתבי הקודש”.

מה שלא כל כך ידוע הוא שנעמי שמר יצרה שני לחנים שונים עבור השיר הזה.

כרזת ההצגה “השד יודע”. אוסף הספריה הלאומית

הלחן ראשון נוצר ב-1958, כמה חודשים בלבד לאחר פרסום “ספר התיבה המזמרת”, ובוצע לראשונה במאי 1959 בתיאטרון הסאטירי “הסמבטיון”, בהצגה “השד יודע”, בביצוע אריק אינשטיין, רחל אטאס, ויוסי פרוסט. ביצוע שלא זכה לתשומת לב רבה, וגם שאר השירים באותו מופע, כמו “כי תשים עליך מלך” של דן אלמגור (שלא איבד מהרלבנטיות שלו), ו”חומות יריחו”, נשכחו.

תוכניית ההצגה “השד יודע”. אוסף הספריה הלאומית

הביצוע השני, שבו שינתה נעמי שמר את הלחן המקורי (אם כי לחן הפזמון החוזר נשאר כשהיה) בעצת גיל אלדמע, שהרגיש שהלחן המקורי “זה לא זה”, נעשה בשנת 1971 על ידי הזמרת אילנה רובינא וחבורת “רננים”, מקהלה ישראלית שהקים גיל אלדמע לביצוע שירים עבריים קלאסיים.

עטיפת התקליט המקורי שבו הושמע הביצוע של אילנה רובינא ל”ספני שלמה המלך”

הפעם, עם הלחן המתוקן, השיר “תפס” . הוא נכנס למצעדי הפזמונים השבועיים של הגל הקל ב־31.7.1972, זכה להצלחה גדולה, וצעד 12 שבועות, עד 30.10.1972. שבועיים מתוכם עמד בראש המצעד, החל מ־25.9.1972. למרות הצלחתו הגדולה במצעדים השבועיים הוא לא הגיע למצעד השנתי של התחנה, אבל הוקלט במיוחד עבור “תקליט הזהב 72” של להיטון, שכלל את מיטב הלהיטים של השנה. השיר גם הוסרט כקליפ ידוע לטלויזיה בבימוי של שמואל אימברמן, שבו ספני שלמה הקדומים הוצגו כמלחים מודרניים של חיל הים.

באותן שנים, ואולי בהשראת הפזמון של אלתרמן, יצרה חברת “עמרנה”, שהפיקה משחקי קופסה, משחק קופסה על מסעות ספני שלמה המלך למקומות שונים בעולם, כמעין גרסת משחק של השיר. על המשחק ראו באתר “קווים ונקודות”.

התמונה על קופסאת המשחק ״מסעות שלמה המלך״
לוח המשחק ״מסעות שלמה המלך״
מתוך המדריך למשחק ״מסעות שלמה המלך״

הנה השיר במלואו, בגירסה הלא מקוצרת, כפי שהופיע ב”ספר התיבה המזמרת” באדיבות נתן סלור.

האזינו לבצוע המקורי של הפזמון של להקת סמבטיון: אריק אינשטיין, רחל אטאס, ויוסי פרוסט

צפו בפזמון בהלחנת נעמי שמר עם אילנה רובינא

האזינו לביצוע של נורית גלרון שלומית אהרון ואסתר שמיר לשיר :

האזינו לביצוע מאוחר של אילנה רובינא לשיר:

עטיפת רומן היסטורי על ספני שלמההמלך .איור אורי בן יהודה

עוד שירים של נתן אלתרמן ב”יקום תרבות”:

הנה תמו יום קרב וערבו במקור ובתרגום

נאום תשובה לרב חובלים איטלקי: בעברית ובתרגום

מגש הכסף: בעברית ובתרגומים שונים

המאבק על השיר “מסביבה למדורה”

דבר מבקיעי הדרך

השאר תגובה

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש-עשרה − 8 =