האם פנדמיית הקורונה מהווה קטליזטור ומבוא ליצירת “מציאות גלובאלית חדשה“, שתיצור פרדיגמה משולבת לוקלית-גלובלית חדשה, ותבטא שינוי סדרי בראשית בכל הנוגע למהות ותרבות חיי המין האנושי? האם המושגים החדשים, הנוצרים בעידן הקורונה, ומונחלים למדינות העולם הריבוניות בהשפעת תכתיבי אירגון הבריאות העולמי והסדר העולמי החדש, הם מבוא למציאות גלובאלית חדשה? דוד סנדובסקי מעריך שכן, ומציע כיצד אפשר להיערך לכך.

ברצוננו להזכיר כי ״יקום תרבות״ אינו תומך בעמדות המפורסמות במסגרת האתר, אלא מציע את הדברים לשיפוטו של כל קורא. כך לגבי ביקורות על יצירות אמנות (קולנוע, מחזות, שירה, ספרות), וכך לגבי ניתוחים חברתיים ופוליטיים.

המערכת

בפתיחת המאמר ברצוני לציין כי הדילמות המעסיקות את העולם הגלובלי בהתייחס ל”קורונה”, הועלו באורח נבואי בסיפרה של הרופאה הישראלית חמוטל שבתאי (בתו של הסופר הישראלי יעקב שבתאי). הספר יצא לאור בישראל בעברית בהוצאת “כתר” בשנת 1997. כותר הספר למרבית הפלא היה “2020”. הספר בן 638 העמודים בדפוס צפוף מאד לא זכה לתפוצה גדולה, והעתקים רבים שלו נשארו במחסני הוצאת הספרים. המחברת לא הפכה ל”נביאה בעירה”. כדי לקדם דמיון יצירתי לתובנת הקורונה בהקשריה והשלכותיה הרחבים, מומלץ לקרוא את הספר המצוי ברשתות חנויות הספרים.

קראו על הספר 2020 של חמוטל שבתאי ב”יקום תרבות” כאן.

זמן הקורונה מנחיל לקחים, ויוצר תובנות ומודעויות רשתיות רב מימדיות ורב שכבתיות חדשות בכל תחומי החיים. כולל שינויים ב”תרבות” בהקשריה הרחבים.

זמן הקורונה מלמד, מדגיש, ויוצר מודעות, בדבר הצורך ב”התארגנויות חדשות בתנועה” בכל הנוגע לתיפקוד מדינות ריבוניות בתנאי משבר משנה סדרי בראשית. הכל תוך שמירת איזונים ובלמים בהקשרים משתנים חדשים בכל הנוגע לשיתופי פעולה גלובליים.

המדינות צריכות להפחית את תלותן במערכת הגלובלית, תוך הסתמכות גוברת על יכולותיהן העצמיות, שאותן יש לשדרג.

זמן הקורונה יוצר מודעות עדכנית בדבר הצורך בדגשים חדשים, הנוגעים לגזירת דרכי פעולה פרגמטיות ולא קיצוניות, כדי להתמודד בצורה מיטבית עם השלכות של אתגרים ומצבים מורכבים ובלתי צפויים.

למרות האמור לעיל, ברצוני להדגיש שאין להשתמש בקורונה כהצדקה לביצוע פעולות פוגעניות באזרחי מדינת ישראל, בין השאר בהיבטי זכויות אדם וזכויות חולים. אין לנסות לפגוע באינטרסים מגוונים הנוגעים לאופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל כפי שעוצבה התרבות הישראלית המגוונת והפלורליסטית. מודגש שהפיכה מישטרית בחסות הקורונה – היא פסולה.

יש להתכונן ולהערך להתמודדות עם אתגרים כביכול בלתי צפויים, כולל אירועי פתע הנגרמים על ידי גורמים סמויים כמו פנדמיית הקורונה, או מלחמות פצחני הסייבר הפועלים במחשכים מטעם מדינות ואירגונים.

להלן נקודות התייחסות חשובות בהקשרים הישראליים, המשולבים בהיבטים הגלובליים המתחדדים, שרף המודעות לגביהם עולה בעידן הקורונה. המאבק בקורונה הוא פיילוט למצב שמאפשר לארגון הבריאות העולמי להכתיב למנהיגי המדינות את דרך הניהול של בריאות הציבור המקומית במאבק בקורונה. כך מתגלה תהליך שהיה סמוי, הנוגע להיווצרות היררכיה עולמית חדשה. כל זה לכאורה לקראת יצירת סדר עולמי חדש ובעייתי. מדובר בחומר מאתגר למחשבה:

1. ישראל חברה בארגון המדינות המפותחות – OECD. זה אחד הנדבכים הנוגעים להשתלבות במציאות הגלובאלית החדשה. מאידך, תפיסת הגלובליזציה המוכרת לנו עוברת שינויים בשל הקורונה.

2. לישראל הסכמים גלויים עם האיחוד האירופאי ברמה גבוהה של “מדינה גובלת”. זה נדבך נוסף בהתייחס להשתלבות במציאות הגלובאלית החדשה. התהליך מול ארה”ב לסיפוח חלקים מיהודה ושומרון שלא במשא ומתן עם הערבים, המואץ גם בשל קונסטלציית הקורונה, יביא לפגיעה בהסכמים החשובים עם האיחוד האירופאי ויגביר את התלות בארה”ב.

3. לישראל הסכמי סחר בילטראליים גלויים עם מדינות רבות. זה חלק מהשתלבותה במציאות הגלובאלית החדשה.

4. ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות גלויות רבות, שרובן אושררו גם בממשלה וגם בכנסת. ישראל חברה באו”ם, אירגוניו, ומוסדותיו. זה כולל בין היתר את קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. לישראל גם זיקה לחברות דירוג האשראי העיסקיות. זה מספיק להשתלבות במציאות הגלובאלית החדשה. מדינת ישראל חברה באונסק”ו, המגדיר גם אתרי מורשת עולמיים.

5. יש למתן את ההפרטות בזכיינות ארוכת טווח של מדינת ישראל לסינים. ישראל חייבת לשמור את נכסיה המוחשיים והתרבותיים בבעלותה ובריבונותה, לפי עקרונות היסוד של הציונות והרצל. הפרטה זכיינית ארוכת טווח של רכיבי תשתיות בנמלי ישראל – עלולה להוות פגיעה בביטחון הלאומי ובאינטרסים של ישראל. הדבר נכון גם לגבי האפשרות (שלא מומשה בשלב זה) להקמת מסילת הברזל לאילת (כתחליף לתעלת סואץ). חדירת “מכוני קונפוציוס” לטכניון ולאוניברסיטת חיפה היא בעייתית. התקשרויות עסקיות שמעבירות ידע מדעי מהטכניון לסין גם הן בעייתיות. מכירת “תנובה” היוותה פגיעה פוטנציאלית ב”ביטחון-התזונתי” של מדינת ישראל. מכירת “אגן-מכתשים” עלולה להוות פגיעה בייצור מוצרים כימיקליים לחקלאות הישראלית – כוללי דישונים וריסוסים, ותוצרים כימיים לגידול בעלי חיים. הרעיון שלכאורה ירד מהפרק, להחכיר מיליון דונם עם זכויות מים בנגב לגידולים חקלאיים הוא בעייתי. ארה”ב, שתלותה של ישראל בה גוברת, רואה בעין רעה את חדירת ההשפעה הסינית לישראל. היחסים בין ארה”ב לסין מורעים בתקופת הקורונה עקב חשדנות גוברת של ארה”ב לגבי סין. שר החוץ האמריקאי פומפאו הגיע לאחרונה לישראל בהקשרים אלה.

6. האצת הפעלת רשת G5 בישראל, שקיים חשש שהיא נפרשת בישראל תוך הסתייעות בהסחת הדעת שגורמת הקורונה, ותופעת “הערים-החכמות” הנגזרת ממנה, מסכנת את אזרחי ותושבי ישראל בקרינה מייננת בעוצמה מסרטנת. פנדמיית הסרטן גרועה בהרבה מפנדמיית הקורונה. כמו כן התהליך מסכן את האזרחים באובדן הפרטיות. בישראל, כמו במדינות העולם, יש לפעול למניעת פריסת רשת שפותחה לצרכים צבאיים בתוך המרחבים האזרחיים. בעולם מתפתח חשש הנוגע לקשר לכאורה בין ה-G5 והקורונה. בדבר פרטים על השלכות G5 – מומלץ לחפש בגוגל ויוטיוב. קיימת רלוונטיות בהקשר זה גם למושגים נגזרים כמו “העיר-החכמה”.

7. מעבר לכלכלה ללא מזומנים, וללא נגישות חופשית של האזרחים לבנקים, לפי גישות גלובליות, פוגעת ביכולת הישרדות של פלחי אוכלוסייה גדולים. בודאי במצבי משבר עם השלכות כלכליות כמו משבר הקורונה. בין השאר מדובר בבני הגיל השלישי, שתוייגו בבעייתיות גדולה כ”אוכלוסיית סיכון”, וכן מתפרנסי דחק שחיים מהיד אל הפה ללא רשתות הגנה סוציאליות. מודגש כי פעילות בשווקי פירות, ירקות, ומזון פתוחים, היא במזומן. בתקופת הסגר הקורונה נסגרו לראשונה בתולדות מדינת ישראל השווקים הפתוחים. בהקשר זה יש לאזכר את סכנות מטבעות הקריפטו האלקטרוניים כמו הביטקווין, שמושפעים מרכיבים ברשת הסייבר האפלה “הדארק נט”.

8. יש להימנע ממעבר קיצוני ללמידה מקוונת כמו דרך “זום” במערכת החינוך בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, וכן בחינוך הגבוה באוניברסיטאות ובמכללות. קיים חשש שצורת לימוד זו תימשך מכח האינרציה גם לאחר תקופת הקורונה, ותפגע בכישורי העבודה של תושבי ישראל בבגרותם, עקב אופי הלימוד וההכשרה הזו. לימוד וחינוך, חייבים להיות מלווים ביכולת לקיים תקשורת בינאישית ישירה בין תלמידים, ובינם לבין המורים, במתחם שבו חללי כיתות, המוגדר כבית-ספר. אין תחליף ללמידה בית ספרית.

9. יש להימנע ממעבר קיצוני לקבלת שירותי רפואה במגע לא ישיר ווירטואלי בין המטופלים לרופאים ונותני שירותי רפואה, לפי ההתנהלות שהתקיימה בעת הקורונה. אלה שירותי בריאות נעדרי מגע אנושי במהותם, שישאירו רבים ללא מענה רפואי הולם. קיים חשש שהציבור יצביע ברגליים והאמון במערכת הבריאות יצנח. מערכת הבריאות צריכה להבין ש”מהפך עוצמה” תודעתי ביחסיה עם הציבור הוא תהליך שמתקדם כל הזמן. אם לא תעשה הערכה חדשה – היא תינזק.

10. יש לפעול לשמירת עצמאות אנרגטית של מדינת ישראל, על ידי הפקת הגז הטבעי במים הכלכליים של ישראל בים התיכון ובאופן שיניב רווחיות מירבית לטובת אזרחי ישראל. הגז חייב להימכר לחברת החשמל ויצרני החשמל הישראליים במחירים שפויים. רווחי הגז חייבים להיות מושקעים בתשתיות ושירותים חברתיים עבור הישראלים. בתקופת הקורונה, חלה צניחת מחירי אנרגיה בעולם, ורצוי להשליך מכך על הדברים.

11. אסור לרופף את כללי אמנת הלסינקי הבינלאומית למניעת ניסויים בבני אדם. יש לקיים מגבלות מחמירות בנושא. זה רלוונטי גם לתקופת הקורונה. עלינו לזכור תמיד את ארועי מלחמת העולם השנייה, שהביאו להתקנת הכללים המחמירים בנושא על ידי הקהילה הבינלאומית. יש לטפח ספקנות בהתייחס לפעולות אירגון הבריאות העולמי, ותורמים לקידום בריאות באמצעות חיסונים כמו ביל גייטס.

12. איכוני מיקומים מתמשכים של השב”כ, ולחלופין איכונים באמצעות אפליקציות אחרות, למעקב אחרי נחשפים לקורונה, מהווים פגיעה בפרטיות. גם הצעה לשבבים וחיישנים מחוברים ומושתלים בילדים ובמבוגרים עלולה להוות פגיעה קשה בזכויות אדם מהותיות.

13. שינוי המצב החוקתי במדינה, באמתלת חירום הקורונה, שבאה לידי ביטוי בחקיקת יסוד של פריטטיות בראשות הממשלה. מדובר בממשלה של ראש ממשלה וראש ממשלה חליפי. אין לזה מקבילה בשום מדינה בעולם. זה לא חוקתי. בג”ץ משאיר עצמו בתמונה לצורך שמירת פרופורציות, איזונים ובלמים, וכך יש אפשרות להגיש עתירות נוספות.

14. אחד מלקחי הקורונה הוא שמשרד החקלאות הישראלי, עם שר חדש מההתיישבות, חייב להיות דומיננטי בכל הקשור לשמירת הביטחון התזונתי של אזרחי ותושבי מדינת ישראל. זאת ללא תלות ביבוא מאסיבי של מוצרי חקלאות.

15. צריך להיזהר בכל הקשור למה שקרוי “בקרת-אקלים” ו”הנדסת אקלים”. פרטים בגוגל, בויקיפדיה, וביוטיוב.

16. שירותים לציבור יכולים להינתן במקוון אך זאת אך ורק בשילוב עם מערכות אנושיות למתן מענים לציבורים גדולים הנזקקים לכך, אפילו לצורך הישרדותם.

אלו הן כמה מהצעותי איך להשתלב במציאות הגלובאלית החדשה, שמטבע הדברים תהיה שונה, וחייבת להיות שונה ממה שהכרנו עד כה.

.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע עשרה + ארבע עשרה =