לרגל שבוע החלל הישראלי של 2020 להלן רשימה על ספר הכיס הראשון בעברית שעסק במה שאנו מכנים כיום מדע בדיוני וחקר החלל. הספר הופיע בשתי מהדורות שונות, שתי עטיפות שונות, ובשני שמות שונים:
הרוכבים בשחקים
כובשי החלל
הספר הוא בעל 110 עמודים, מאת רוברט סמית, לפי תסריט של קורט סיודמאק.
הספר תורגם בסביבות 1955 בידי אפרים קרליץ, בשתי מהדורות שונות עם שתי עטיפות שונות.
מתי בדיוק תורגם לעברית? לא ברור. שתי המהדורות אינן מתוארכות, אבל יש להניח שבין 1953 ו-1956, לפני הספוטניק הראשון ב-1957, שמן הסתם היה מוזכר על הכריכה האחורית אם הספר היה יוצא אחריו.
כפי שאתם יכולים לראות העטיפה של “כובשי החלל” מרשימה יותר מאשר העטיפה מעוררת השיעמום של “הרוכבים בשחקים”. יש להניח שהיא נוצרה כתוצאה מכישלון מסחרי של המהדורה הראשונה בעלת השם המשעמם ותמונת העטיפה המשעממת, והלחלוטין לא רלבנטית לעלילת הספר.
זוהי עטיפת הספר המקורי באנגלית. היום אפשר להורידו כספר קינדל אלקטרוני באמזון
הספר “הרוכבים בשחקים /כובשי החלל” הוא עיבוד של סרט הוליוודי, אחד העיבודים הראשונים של סרטים לספרים שהופיעו בעברית. סרט שמוגדר כאחד מסרטי המדע הבדיוני הרציניים ביותר של שנות החמישים ואכן הוא כך.
הסרט הוא RIDERS TO THE STARS שכתב תסריטאי סרטי האימה הידוע קורט סיודמאק, תסריטאי גרמני שברח להוליווד לפני מלחמת העולם השנייה, והפיק איוואן טורס, מפיק ידוע של סרטים המבוססים על מדע וטכנולוגיה, שנודעו בריאליזם היחסי שלהם שלימים יפיק את הסדרה על הדולפין פליפר.
הסרט בויים בידי כוכב הסרט ריצ’רד קרלסון, שחקן ידוע בסרטי מדע בדיוני הוליוודיים בשנות החמישים. סרט זה היה הסרט הראשון שביים והוא נעזר ב”במאי צללים” שלא קיבל קרדיט.
הספר הופיע עוד לפני הסרט ב-1953. רוברט סמית מחבר הספר על פי התסריט של קורט סיודמאק אינו ידוע, ככל הנראה היה תסריטאי אחר של המפיק. תמוה הדבר מדוע לא ניתן לסיודמאק עצמו, שכתב לא מעט ספרים ובהם ספרו הידוע ביותר “מוחו של דונובן” (שהוסרט שלוש פעמים), לכתוב גם את הספר.
בשנות החמישים הסרט הזה נחשב לאחד מסרטי החלל הריאליסטיים ו”האמינים ביותר”. כיום הוא לא נחשב כזה בגלל נושאו שכיום הוא יותר מכל דבר אחר “פסאודו מדע” או במונחי ימינו “פייק מדע” :
הסרט והספר עוסקים בחבורת מדענים ואסטרונאוטים שחוקרים הכיצד מטאורים אינם נשרפים ומושמדים לחלוטין כשהם חודרים את האטמוספירה של כדור הארץ, וזאת בניגוד לחפצים מברזל כמו רקטות וספינות חלל.
שאלה שלפתרונה יש כמובן חשיבות עצומה למסעות לחלל, שבשלב שבו נוצר הסרט השנים 1953-1954 היו רק בדיונים ראשוניים.
הרעיון של התסריטאי ושל החוקרים בסרט ובספר הוא ללכוד מטאור לפני שהוא חודר לאטמוספירה, כדי לברר מהו המגן המסתורי שלו מהשמדה מוחלטת בעת החדירה לכדור הארץ, ואז לשכפל את אותו מגן מסתורי עבור ספינות חלל מכדור הארץ.
הצרה הצרורה בעולם האמיתי היא שמטאורים כן מושמדים כאשר הם חודרים לאטמוספירה, ואלו השרידים של הגדולים ביותר בלבד מהם שמגיעים לקרקע. זה אומר שהספינה תצטרך לחפש מטאורים ענקיים.
הסרט והספר מתארים בצורה יסודית וכמעט דוקומנטרית את שלבי בחירת האסטרונאוטים (בספר בצורה מפורטת ואמינה יותר מבסרט), ואת הנסיונות השונים של חבורת אסטרונאוטים (שבראשם עומד השחקן ויליאם קרלסון שהוא גם במאי הסרט) ללכוד מטאור לבדיקה באמצעות מכשירים מיוחדים שמצורפים לספינת החלל שלהם.
לבסוף, לאחר כמה כשלונות ושני הרוגים, הם מצליחים, ומגלים שהמטאורים מוגנים בידי כיסוי של פחמן ואבק יהלום שנשרף כאשר המטאור חודר לאטמוספירה, ומשאיר את הלב של המטאור בלתי פגוע. כעת אפשר יהיה לכסות בכיסוי הזה את ספינות החלל של ארה”ב ולהפכן לחסינות מכל פגיעה.
צפו בקטע מהסרט שמתאר את הניסיון להשיג מטאורים לבדיקה.
האם ייתכן דבר כזה? במציאות לצערנו כלל לא. זה מה שנקרא “מדע מזוייף”.
מצד שני הסרט והספר צדקו כשהעריכו שתוכנית חלל כזאת תהיה תוכנית שתיווצר בידי ממשלת ארה”ב, ולא תוכנית שתיווצר בידי אנשים פרטיים, מולטי מיליונרים, כמו שהעריכו כל סופרי המדע הבדיוני ובראשם רוברט הינליין.
הסרט היום למרבית הצער, כשכל מה שמתואר שם הוא כבר נחלת העבר, משעמם ביותר, אבל עוד יש עניין כלשהו באפקטים המיוחדים של אז.
אני מוצא שהיום גם הספר משעמם ביותר. אם כי בהחלט יש עניין גם היום בתיאור הכמו דוקומנטרי של בחירת האסטרונאוטים הראשונים לחלל באמצעות נציגי הממשל.
אבל יש להניח שבאמצע שנות החמישים הוא היה מרתק ופוקח עיניים. ואולי אפילו שיכנע כמה צעירים לפנות לתחום חקר החלל. בכך הייתה וישנה חשיבות.
תוספת מהכיוון המדעי
כיום אנחנו דווקא מודאגים יותר ממטאוריטים שכן יחדרו את האטמוספירה ועלולים לגרום להרס עצום. החל מלהרוס בית ועד גרימת הכחדה עולמית, כמו העצם שגרם להשמדת הדינוזאורים לפני 66 מליון שנים.
סוכנויות החלל במדינות רבות מקיימות פרויקטים למעקב אחרי עצמים בחלל, במסגרת מאמץ בינלאומי לגלות את כל העצמים במסלול חוצה מסלול כדור הארץ, שעלולים לסכן אותנו. גם בישראל היה פרויקט של space guard אולם הוא הופסק.
למאמר מהזמן האחרון בענין ראו בניו-סיינטיסט.
פוסטר הסרט. אמזון
קראו גם :
רוכבי הכוכבים באנציקלופדיה למדע בדיוני
ביקורת עכשווית (חיובית) על הספר של סמית
