לפני כ-15 שנה דיברתי על התחממות כדור הארץ בפני פורום פופולרי באוניברסיטת תל-אביב. יוזמה יפה של סטודנטים. המושג ״משבר האקלים״ לא היה קיים, אפילו במונח ״שינוי האקלים״ התחילו להשתמש רק יותר מאוחר, אבל בעיתונות הופיעו כבר דיווחים פה ושם על ההתחממות ותוצאותיה החזויות.

כשסיימתי את ההרצאה הפופולרית הקבועה שלי בנושא, הצביע בחור ושאל ״אם כך, אתה אומר שזו לא בעיה כזאת גדולה?״.

לרגע לא ידעתי מה להשיב לו, ואז אמרתי לו שלדעתי תארתי קטסטרופה עולמית בשיעור שאנחנו לא מכירים בזמנים מודרניים, אולי הכי גרוע מאז המוות השחור באירופה (כפרים שלמים התרוקנו, אולי שליש מתושבי אירופה מתו), רק בהיקף עולמי. מאות מליוני בני אדם יצטרכו לעזוב את מקומות מגוריהם, ולכל הפחות לא יוכלו להמשיך באורח החיים שהם רגילים לו. אבל, החיים בכדור הארץ לא יושמדו, וגם האנושות תמשיך להתקיים. אם מבחינתו כל דבר שהוא לא השמדת האנושות הוא לא-נורא, אז התחממות כדור הארץ היא ״לא בעיה כזאת גדולה״.

בימינו ״משבר האקלים״ תופס כותרות גדולות ונפח גדול בעיתונות – וטוב שכך. זהו אכן משבר חמור שמאיים על כולנו, גם באזורים שיושפעו פחות, וגם בארצות עשירות מספיק כדי להתמודד עם ההשלכות של שינוי האקלים. למשל, ישראל, שנמצאת דווקא באזור שכן רגיש לשינוי אקלים, יכולה להתמודד עם הפחתת המשקעים באמצעות התפלה. אבל למשבר יש השלכות עולמיות, ומכיוון שהעולם כיום מקושר באופן חסר תקדים גם ההשפעה על מדינות מרוחקות תורגש בכל מקום. למשל גלי פליטים, כמו שכבר ראינו באירופה ובארה״ב. למשל הפחתה אפשרית ביבולים ולכן פגיעה באספקת המזון – גם בישראל אנחנו מייבאים חלק גדול מהמזון, כולל חיטה. למשל פגיעה באספקה של חומרי גלם שתפגע בדברים שהתרגלנו לקבל כמובנים מאליהם. לדוגמא, ראיתי בעיתונות לא מזמן הדגמה של הגלובליזציה על מכשיר סמארטפון של חברה אמריקאית ידועה. לפי המאמר הליתיום בסוללה מגיע מפרו, הגרמניום והקובלט לאלקטרוניקה מקונגו, את המעבד מייצרים ביפאן, את הלוח (circuit board) בטייוואן, מרכיבים את הטלפון בסין, והספינות שבהן הוא מובל שטות תחת דגל פנמה.

אבל, עם כל החשיבות הגדולה, אני קורא בעיתונים גם אמירות מוגזמות או סתם לא-נכונות.

למשל, באחד העיתונים קראתי שעלית פני הים החזויה עד סוף המאה היא 1 מטר, ולשם השוואה העליה בכל המאה ה-20 היתה 2 סנטימטר, כלומר עליה פי 50, מה שאמור להחריד את הקוראים. ובכן, שינוי בגובה פני הים הוא תופעה מורכבת. יש מקומות שהעליה תהיה מורגשת יותר ויש מקומות שפחות, כי למרבה ההפתעה גובה פני הים דווקא לא אחיד, שלא לדבר על ההשפעה שיש לרוח. בנוסף, במאה ה-20 פני הים עלו בכ-20 סנטימטר, ולא ב-2, ומה שמענין יותר הוא שמאז שיא תקופת הקרח האחרונה, לפני כ-20 אלף שנה, פני הים עלו בכ-120 מטר. כלומר עליה של 1 מטר היא דווקא קטנה יחסית לשינויים בגובה פני הים תוך כדי התקופה שהאנושות קיימת. אבל, זה לא אומר שעליה של 1 מטר היא ענין זניח. בדיוק להפך. לפני 20 אלף שנה בכלל לא היו ישובי קבע, וגם אחר כך לא היה קשה כל כך להזיז את הכפר לתוך היבשה ולהתרחק מהים. כמה יעלה היום לפנות בניו-יורק אפילו ״רק״ את 100-200 המטר הקרובים ביותר לשפת הים? או את הטיילת והמלונות על הים של תל-אביב? מדובר על רכוש של מלירדי דולרים אם לא עשרות מלירדים. מילא ניו-יורק, שם יכולים להרשות לעצמם לבנות חומות-ים שיגנו על העיר, או אפילו לפנות אנשים מאזורים שיוצפו. מה יעשו בעולם השלישי? עשרות עד מאות מליוני אנשים יאלצו פשוט לעזוב את מקומות מגוריהם ולברוח.

עליית פני הים שנמדדה בערים שונות בעולם לפי IPCC דוח AR5
עליית פני הים שנמדדה בערים שונות בעולם לפי IPCC דוח AR5

כך גם האזהרות של ארגוני סביבה שונים. אני מאוד בעד ארגוני הסביבה. הם עושים עבודת קודש ממש, ובמשך שנים עמלו גם להגן על הקיים, וגם להזהיר מפני הסכנות העתידיות. כיום התקשורת מוצפת במידע על משבר האקלים, אבל רק לפני כמה שנים היו אנשי הסביבה ״מזיעים דם״ כדי לנסות להביא לידיעת הציבור את האיום.

ועם זאת, בשירות הענין החשוב והראוי, יש גם מי שמגזימים. אני נגד הגזמות. האמת מספיק גרועה, ולדעתי הגזמות גורמות נזק ורק נותנות תחמושת למכחישים ש״תופסים״ טעויות ומנפחים אותן. למשל האזהרות מפני השמדת כדור הארץ כביכול. קצת פרספקטיבה – אין שום דבר שבני אדם יכולים לעשות שיסכן את כדור הארץ. כל מאגר פצצות הגרעין של כל המדינות ביחד לא יכול לעשות חור של 20 קילומטר דרך קרום כדור הארץ.

אז בסדר, אני מבין שכשפעיל סביבתי מתריע מפני השמדת כדור הארץ הוא לא מתכוון לכדור הארץ הפיזי, כדור הסלע והמתכת בקוטר של 12700 קילומטר והיקף של 40 אלף ק״מ בקו המשווה, אלא לאקולוגיה של כדור הארץ. עולם החי והצומח. האם משבר האקלים מאיים על האקולוגיה? כן ולא. התחממות כדור הארץ ושינוי האקלים, בנוסף לשינויים מהירים ומיידיים בהרבה שבני האדם מחוללים במערכת האקולוגית, אכן מאיימים על המערכת האקולוגית כפי שאנחנו מכירים אותה.

פרספקטיבה היסטורית – אירופה היתה בעבר מכוסה ביער. בתקופת הרומאים למשל כל גרמניה היתה יער. אפילו בימי הביניים היה כך. זוכרים את רובין הוד שהסתתר ביערות מפני אנשי השריף מנוטינגהאם? או סיפורי האחים גרים על הכפר המוקף ביער שבו שוכנים מכשפות וזאבים, ושקל לאבד בו את הדרך כך שלילדים אסור להכנס אליו? זו היתה המציאות. כיום נשארו מהיער הזה שרידים בודדים. מה שקורה כיום ביערות האמזונס גם הוא השמדה בהיקף עצום של מערכת אקולוגית מופלאה. אבל האם ההתחממות תשמיד את האקולוגיה ואת החיים על כדור הארץ? לא. היו הכחדות המוניות בעבר, וגם אם הפעילות האנושית תגרום לחיסול מחצית מיני בעלי החיים והצמחים, ולהעלמות יער האמזונס כליל, המערכת האקולוגית תשרוד, ואם נניח לה לנפשה תוך כמה אלפי שנים היא תתאושש, ואחרי אולי מליון שנה לא ישאר סימן לנזק.

אלא ששוב, כמו עם עליית פני הים, הבעיה היא לא ״אובייקטיבית״ הנזק שנגרם ל״כדור הארץ״. הבעיה היא מה השינויים האלו יגרמו לבני האדם כאן ועכשיו. לא איך יראה כדור הארץ בעוד מליון שנה, אלא מה יקרה בעוד 30 שנה. למשל, דיג יתר, בלי קשר לשינוי האקלים, כבר גרם להתמוטטות אוכלוסיות הדגים באזורים שונים, ויכול לגרום להעלמות של מיני דגים. איזה מינים? כמובן, מיני הדגים שבני אדם אוהבים לאכול. תארו לכם עולם שבו דגים הופכים למצרך יקר מציאות ויקר ערך. אתם אוהבים סושי? תארו לכם שטונה עולה פי 10 או פי 100, והיא מאכל לעשירים בלבד, שאוכלים במסעדות יוקרה, או בארועים מיוחדים. למשל בבר-מצווה יביאו טונה לאורחים שיאכלו מנות זעירות בחרדת קודש ויאנחו כשיזכרו בימים בהם אפשר היה לקנות טונה בדוכנים ברחוב. וגם בדוגמא הזאת, מילא מה שיקרה במדינות עשירות, אז לא יאכלו טונה. במדינות עניות, במקומות שבהם אנשים מסתמכים על דגים כחלק חשוב מהתזונה שלהם, לאנשים לא יהיה מה לאכול. למעשה זה כבר המצב, לא בגלל התחממות כדור הארץ אלא בגלל דיג מסחרי שהשאיר את הדייגים המקומיים בלי דגים. גם אם יש להם מה לאכול, הם כבר לא יכולים להתפרנס מדיג ונאלצים למצוא מקורות אחרים לפרנסה ולתזונה.

כמובן, עליית פני הים היא רק אחד השינויים הרבים מאוד ששינוי האקלים מביא. למשל תוצאה ברורה של עלית הטמפרטורות, וגם הפחתה בגשמים, היא עליה בהסתברות לשריפות. ובאמת בדיוק פורסם (סוף אוקטובר 2019) שבקליפורניה פונו 200 אלף אנשים מחשש לשריפות, ושמליון אנשים בלי חשמל בנסיון למנוע פריצת שריפות נוספות. תוצאה פחות אינטואיטיבית של שינוי האקלים היא דווקא עליה בגשמים באזורים מסוימים. בעיקר גשמים קיצוניים, כלומר כמויות גדולות בזמן קצר. ביפאן פונו, גם החודש, מאות אלפים דווקא מחשש להצפות, והמשחקים בגביע הרוגבי העולמי הופסקו לכמה ימים, מה שעורר חששות באשר למה שעלול לקרות באולימפיאדה בשנה הבאה.

בכוונה הזכרתי את נושא המזון. בחברת השפע אנחנו שוכחים אבל מזון הוא הבסיס לקיום האנושי. התרגלנו בחברת השפע לכך שיש המון אוכל, יותר מדי אוכל. אבל זה לא היה המצב ברוב זמן קיומה של האנושות. עכשיו תתארו לכם שאי אפשר לגדל חיטה במקומות שעכשיו מגדלים אותה. הפעם דווקא כן עקב שינוי האקלים. חיטה היא גידול בעל, כלומר ללא השקיה. הטמפרטורות עולות, כלומר האידוי עולה, המשקעים יורדים או נעשים לא-סדירים, ואזורים שלמים שבהם מגדלים כיום חיטה יעשו בלתי מתאימים לגידול (אלא אם יעברו לגידול בהשקיה שהוא יקר ומסובך בהרבה). מה נעשה אם תפוקת החיטה העולמית תרד לחצי? עכשיו זה כבר לא הדגים אלא פשוטו כמשמעו הלחם. בארץ היה מחסור בחמאה לפני חודש-חודשיים. תארו לכם שיש מחסור בלחם. האנושות תשרוד, כפי ששרדה בעבר, בתקופות של בצורות ורעב. אבל האם זה מצב רצוי? ומה זה ״תשרוד״? נגיד שעשרות מליוני אנשים ימותו ברעב. אולי מאות מליונים. האם זה לא אסון שצריך למנוע?

לפיכך, אסיים את הפרספקטיבה שלי כפי שהתחלתי. האם משבר האקלים ״מאיים על כדור הארץ״? לא. האם משבר האקלים ״יביא לקיצם של החיים על כדור הארץ״? לא. האם משבר האקלים מאיים על האנושות, על בני האדם? בהחלט כן. האם משבר האקלים יגרום לשינויים דרסטיים באורחות החיים בכל מקום בעולם, גם במדינות עשירות וגם במדינות שיחסית יושפעו פחות משינוי האקלים? ללא צל של ספק. כבר עכשיו יש שינויים כאלו כפי שהזכרתי. האם האסונות הצפויים חמורים מספיק כדי שנעשה מאמצים גדולים למנוע עליית ריכוז גזי חממה באטמוספירה? כמובן שכן. האם מוצדק להשקיע סכומי כסף גדולים כדי להערך לשינויים, שכבר עכשיו בלתי נמנעים גם אם מחר נסגור את כל תחנות הכוח מבוססות דלקי מחצבים? בוודאי שכן.

זו דעתי. כל אחד שיחליט בעצמו אם זה ״לא נורא״, או אולי להפך, משבר שאנחנו לא מכירים כמוהו בתקופה המודרנית ואולי גם הטרום-מודרנית.

 

קראו גם בנושא זה את סדרת  המאמרים על התחממות כדור הארץ והשלכותיה על מדינת ישראל מאת ד”ר אמנון סטופ ואלי אשד :

חלק א של המאמר

חלק ב’ של המאמר

חלק ג’ של המאמר :מה אפשר לעשות ?

 

 

תגובה אחת

  1. ואולי זה דרכו של הטבע לעודד אותנו לצאת לחלל ולהתחיל ליישב את מערכת השמש…

    אחרי הכל אם האדם הוא התוצר העליון של החיים בכדה”א, הרי שכבר אין טעם בכל השאר.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

חמש × 1 =