מבחר שירים מאת דוד אדלר

מבחר שירים מתוך 76 השירים שבספרו השני של  דוד אדלר "פעם אולי אכתוב על זה", בעריכת דוד וינפלד, בהוצאת 'אבן חושן', 2017.

במרחק של פיוס קטוע

בְּמֶרְחָק שֶׁל פִּיּוּס קָטוּעַ

הַגְּלָדִים בָּאָרוֹן נִפְעָרִים.

בְּמֶרְחָק שֶׁל פִּיּוּס גָּדוּעַ

עֶלְבּוֹנוֹת קְבוּרִים נִנְעָרִים.

בְּמֶרְחָק שֶׁל פִּיּוּס קָרוּעַ

דַּפִּים מַצְהִיבִים

זִכְרוֹנוֹת מַאֲדִימִים.

אַךְ כָּאן

אַחֲרֵי שֶׁהַזַּעַם (הַמֻּצְדָּק) נִפְרַק

כְּמוֹ בָּרָק

אַף שֶׁהַשִּׁיר עוֹד לֹא הִסְתַּיֵּם לוֹ

הִגִּיעַ הָעֵת לְהַחֲלִיף מִּקְצָב.

הִנֵּה עָבַרְנוּ לְמִקְצָב מְפֻיָּס

הַמַּכִּיר תּוֹדָה לַטּוֹב וְלָרַע

לֶחָבִיב וְלַנּוֹרָא

וְגַם לְאִמָּא אֲדָמָה.

* * *

דבר לא נראה כפי שהוא

דָּבָר לֹֹא נִרְאֶה כְּפִי שֶׁהוּא. הַנּוֹף נִרְאֶה מִבַּעַד

לְסוֹרָגִים. מִי אוֹמֵר מָה שֶׁהוּא

חוֹשֵׁב. הַכּוֹתָרוֹת עֲרוּכוֹת. הַחַיִּים רַק נִרְאִים

חַיִּים. לֹֹא נוֹתְנִים לַנֶּפֶשׁ לִגְבֹּהַּ. אוֹמְרִים לָהּ מָחָר

הוּא יוֹם חָדָשׁ. הַתִּקְווֹת זָזוֹת. הַחַיִּים כְּמוֹ גַּלִּים.

עוֹמְדִים.

* * *

במצוות אדוניה

בְּמִצְוַת אֲדוֹנֶיהָ הִיא

כִּסְּתָה אֶת רַגְלֶיהָ, יָדֶיהָ,

עַד מְתֹם

אֶת כָּל גּוּפָהּ

מִצְחָהּ וּשְׂפָתֶיהָ.

אַךְ עֵינֶיהָ גִּלּוּ

אֶת כָּל גּוּפָהּ.

* * *

כשתבואו לירושלים

כְּשֶׁתָּבוֹאוּ לִירוּשָׁלַיִם

הָבִיאוּ הַרְבֵּה חוֹל לְכַסּוֹת

אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁצּוֹמַחַת

מִכָּל סֶלַע מְחֹרָץ אוֹ בָּקוּעַ

מִכָּל אֶבֶן מְנֻקֶּדֶת בְּחֲזָזִיּוֹת וְטַחַב.

כְּשֶׁתָּבוֹאוּ לִירוּשָׁלַיִם

אַל תָּבִיאוּ סְפָרִים

אַל תָּבִיאוּ דְּגָלִים

הָבִיאוּ גַּלִּים שׁוֹבָבִים

הָבִיאוּ יָם

כְּמוֹ שֶׁטֶּדִי קוֹלֶק הִבְטִיחַ

פַּעַם.

* * *

למשוררת היגון

אַתְּ מִתְבּוֹנֶנֶת בַּצִּפּוֹר וְרוֹאָה אֶת עַצְמֵךְ מִתְבּוֹנֶנֶת

בִּכְנָפֶיהָ וְרוֹאָה אֶת כְּנָפֵךְ הַשְּׁבוּרָה מִתְבּוֹנֶנֶת בָּעֵץ וְרוֹאָה

אֶת עַצְמֵךְ נָדָה לְכָל רוּחַ מִתְבּוֹנֶנֶת בְּפִי-בְּאֵר חֲרֵבָה וְרוֹאָה אֶת

צִמְאוֹנֵךְ.

הִתְבּוֹנְנִי בַּצִּפּוֹר – הִיא מְאֻשֶּׁרֶת לִרְאוֹת

אֵיךְ הָעֵץ נֶהֱנֶה מִטִּלְטוּלוֹ בָּרוּחַ.

גַּם הַבְּאֵר יוֹדַעַת כִּי הַחֹרֶף יָבוֹא.

גַּם אַתְּ.

יְכוֹלָה.

* * *

שיר אמיתי

הָיִיתִי פַּעַם יֶלֶד עִם תַּלְתַּלִים זְהֻבִּים (מְבֻסָּס עַל סִפּוּר אֲמִתִּי)

אַחַר כָּךְ גָּדַלְתִּי וְצָמַחְתִּי וְכָהָה שְׂעָרִי (מְבֻסָּס עַל סִפּוּר אֲמִתִּי)

כְּשֶׁיָּדַעְתִּי לְהַבְדִּיל בֵּין טוֹב לְרַע שָׂמוּ בֶּרֶט עַל רָאשִׁי (מְבֻסָּס עַל סִפּוּר אֲמִתִּי)

וְאָז גָּבַהְתִּי עַד שֶׁשּׁוּלֵי מִכְנָסַי רָחֲקוּ וְהָלְכוּ מִקְּצוֹת נְעָלַי (מְבֻסָּס עַל סִפּוּר אֲמִתִּי)

אַחַר כָּךְ קוֹמָתִי הִתְיַצְּבָה וְלֹא הָיְתָה עוֹד כִּפָּה עַל רֹאשִׁי (מְבֻסָּס עַל סִפּוּר אֲמִתִּי)

אַחַר כָּךְ הָיִיתִי אַבָּא וְסַבָּא (מְבֻסָּס עַל סִפּוּר אֲמִתִּי)

עַתָּה כְּשֶׁאֲנִי מִתְכַּרְבֵל בַּשְּׂמִיכָה עִם עַצְמִי (מְבֻסָּס עַל סִפּוּר אֲמִתִּי)

אֲנִי מַצְהִיר בַּזֹּאת שֶׁמְּאוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה אֶצְלִי.

* * *

פגישת עסקים

בָּעִיר הָעַתִּיקָה שֶׁל נִירְנְבֶּרְג, לַמִּסְעָדָה הַצָּרְפָתִית (אָמְרוּ טוֹבָה), נִכְנַסְתִּי נִסְעָר כְּמוֹ אֲנִי נוֹשֵׂא אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה עַל גַּבִּי, צוֹעֵד אֶל אָבְדָנִי, עִם בֵּן לְוָיָה יִשְׂרְאֵלִי, דֶּרֶך הַכִּכָּר הַגְּדוֹלָה.

הַנְּצִיגָה הַמְּקוֹמִית יָשְׁבָה נִנּוֹחָה וְחִיְּכָה: שֵׁם מִשְׁפַּחְתִּי – הֲרֵי הוּא שֵׁם גֶּרְמָנִי לְעֵלָּא, הִיא חָשְׁבָה, בִּתְבוּנָה קָרָה, לִשְׁבֹר הַקֶּרַח, בְּהֶכֵּרוּת רִאשׁוֹנָה.

אַבָּא שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי הִתְחַלְתִּי, סָבְךָ אַתָּה מִתְכַּוֵּן? הִיא שָׁאֲלָה. אוּלַי הַמִּלָּה בְּאַנְגְּלִית נֶעֶלְמָה לִי חָשְׁבָה. לֹֹא, הוּא אַבָּא שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי, אָמַרְתִּי.

קוֹרְאִים לַזֶּה סַבָּא לֹא? הִיא תָּמְהָה

הוּא לֹֹא הָיָה אַף פַּעַם סַבָּא שֶׁלִּי הִסְבַּרְתִּי.

אֲבָל הוּא עֲדַיִן סַבָּא שֶׁלְּךָ אָמְרָה.

הוּא לֹֹא הָיָה כְּסָב לִי – בִּשְׁבִילִי הוּא תָּמִיד הָיָה אַבָּא שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי, אָמַרְתִּי

אֲבָל הוּא עֲדַיִן סַבָּא שֶׁלְּךָ אָמְרָה. מַתְחִילָה לְאַבֵּד אֶת סַבְלָנוּתָהּ.

טוֹב לְפַחוֹת מַשֶּׁהוּ הֻשַּׂג. זוֹ לֹֹא תִּהְיֶה אֲרוּחָה נִנּוֹחָה. טוֹב לַמַּצְפּוּן. רָע לַקֵּיבָה.

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת, אֲבָל תַּמְשִׁיךְ, אַל תִּתָּקַע, אָמַר בֶּן הַלְּוָיָה.

אַבָּא שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי בָּא מֵאוֹסְטְרִיָה לְצֶכוֹסְלוֹבָקְיָה לָשֵׂאת לוֹ לְאִשָּׁה אֶת אִמָּא שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי אָמַרְתִּי. אֲבָל אָז בָּאָה הַמֶּלְצָרִית לְהַצִּיעַ מַשְׁקָאוֹת וּמָנָה רִאשׁוֹנָה. הָיִיתִי מְנֻמָּס: אֶת הַמִּלָּה טְרֶבְּלִינְקָה אָמַרְתִּי רַק כְּשֶׁהַמֶּלְצָרִית אוֹ בַּעֲלַת הַמִּסְעָדָה – ׁ(לְפִי הַמִּבְטָא, לֹּא יָדַעְתִּי אִם הִיא גֶרְמָנִיָּה אוֹ צֲרְפָתִיָּה) – הִתְרַחֲקָה.

ראו עוד על ומשל דוד אדלר:

אז מתי נכתוב על זה? חגית בת -אליעזר על דוד אדלר

שירים נוספים משני ספריו של דוד אדלר מתוך האתר של נילי דגן

על שירו 'חניתה קומי' ב"יקום תרבות"

על שירו 'אין אדם שאין לו שעה' ב'נתיבים'

על שירו 'הלוויה בקיבוץ' ב'ליריקה'

אתר הספר 'פעם אולי אכתוב על זה' בהוצאת 'אבן חֹשן'

אתר הספר 'סקיצות לתמונה בלתי שלמה' בהוצאת 'אבן חֹשן'