הקדמה מאת אלי אשד
יום אחד הקים ישוע הנוצרי ילדה מתה לתחייה ואמר לה בארמית "טליתא קומי!" והיא קמה.
הסיפור זכה לגלגולים רבים לאורך הדורות, ושני האחרונים בהם הם של המשורררים נתן זך ודוד אדלר, שכל אחד מהם יצר על פי הסיפור פואמה משלו.
הפואמה של דוד אדלר שהופיעה בספרו החדש "פעם אולי אכתוב על זה: שירים (בעריכת דוד ויינפלד, "אבן חושן", 2017) אינה טיפוסית ליצירה השירית העכשווית בהתיחסויות העמוקות שלו לשיר קודם שאינו בהכרח ידוע במיוחד לקהל הקוראים הרחב.
להלן הסיפור "המקורי" (שבעצם הוא עצמו לקוח מסיפורים על הנביאים אליהו ואלישע בספר מלכים שבתנ"ך) שאליו מתייחסים המשוררים נתן זך ודוד אדלר כפי שהופיע ב"בשורה על פי מרקוס" בברית החדשה.
"מרקוס" הסופר המקורי כביכול הוא למעשה סופר אנונימי שאיננו יודעים עליו דבר.( ראו על כך ראיון ב"יקום תרבות "עם חוקר הנצרות הקדומה רוברט פרייס כאן )
ישוע מקים לתחייה מתה.
אנו מביאים כאן את תרגום יצחק זלקינסון משנת 1885,
בחרתי להשתמש כאן בתרגום יצחק זלקינסון, שהוא התרגום טוב והספרותי ביותר לעברית של "הברית החדשה" , בניגוד לכל שאר התרגומים האחרים לעברית שמבצעיהם היו אנשי דת ללא כישרון ספרותי מיוחד. הוא בוצע בידי סופר עברי ידוע ומוערך, שתרגם לעברית את שיקספיר ואת מילטון – והוא התרגום הנבחר על היוצרים הישראליים, בינהם נתן זך, העוסקים בברית החדשה, והוא התרגום הנבחר של "יקום תרבות" בכל פעם שנפרסם תרגום קטע מ"הברית החדשה".
׃
נערה מתה מוקמת לתחייה בידי ישוע הנוצרי.
להלן גרסת נתן זך של הסיפור, כפי שהופיעה בספר "שירים שונים" ("הקיבוץ המאוחד", 1960)
עטיפת ספרו של אדלר "פעo אולי אכתוב על זה: שירים"
דוד אדלר המשיך וכתב גרסה פואטית משלו לסיפור, שאותה אפשר להבין במלואה רק על ידי קריאה של הגרסאות הקודמות.
חניתא קומי \ דוד אדלר
מתוך "פעם אולי אכתוב על זה: שירים" ("אבן חושן", 2017).
טליתא קומי, אני מבקש
את אדם אינטלגנטי, קומי.
נתן זך
חֲנִיתָה אָנָּא קוּמִי מֵהַמִּטָּה
גַּם כָּךְ אֲנִי כְּבָר מְאַחֵר לָעֲבוֹדָה
יֵשׁ לִי פְּגִישָׁה חֲשׁוּבָה
כְּבָר פָעֲמַיִם נָתַתִּי לָךְ
עוֹד רֶבַע שָׁעָה
עוֹד רֶבַע שָׁעָה.
–
חֲנִיתָה קוּמִי
זֶה שֶׁהָיָה לָנוּ בַּלַּיְלָה נֶחְמָד
לֹא אוֹמֵר שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה לְהִתְנַחֵל פֹּה לָעַד.
–
חֲנִיתָה נָכוֹן שֶׁאָמַרְתִּי
אֲבָל לֹא לְכָךְ הִתְכַּוַּנְתִּי.
נָכוֹן אֲנִי מְשׁוֹרֵר
אַךְ גַּם אֲנִי כְּמוֹ כֻּלָּם
לֹא מֻשְׁלָם
גַּם אִם זֶה לֹֹא מָה שֶׁחָשַׁבְתְּ
זֶה הַמַּצָּב
אֱלֹהִים אַדִּירִים, מָה עוֹשִׂים?
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, אֵיךְ מְקִימִים?
–
אִם זֶה הַמַּצָּב
וְאַתָּה כֹּה נוֹאָשׁ
וּמְעָרֵב אֲפִלּוּ
אֶת אֱלֹהִים
בְּעִנְיָנֶיךָ הָאִישִׁיִּים
אַל תִּדְאַג
אֲנִי תּוֹךְ דַּקָּתַיִם מִתְלַבֶּשֶׁת
וְלָעַד מִסְתַּלֶּקֶת
רַק הַסְבֵּר לִי קוֹדֵם דָּבָר אֶחָד:
לָמָּה קָרָאתָ לִי
כְּשֶׁעוֹד הָיִיתָ כֹּה לָהוּט וְנֶחְמָד
פַּעֲמַיִם אוּלַי שָׁלֹשׁ
טַלִּיתָא
בִּמְקוֹם חַנִּיתָה?
–
עִם כָּל הַכָּבוֹד
אֶת זֶה אֲנִי מַשְׁאִיר
לַפַּרְשָׁנִים.
הִשְׁאַרְתִּי מַסְפִּיק
רְמָזִים.
–
ראו גם:
"פעם אולי אכתוב על זה שירים" מאת דוד אדלר

הערה לגבי תרגום זלקינסון של הברית החדשה לעברית :
התרגום הובא במקור לדפוס כמה שנים לאחר מות המתרגם, בעריכת כריסיטיאן דוד גינצבורג. במהדורה חדשה של שנת 2012 כתוב: "מהדורה זאת של ספר הברית החדשה בעברית, בתרגום זאלקינסאן-גינצבורג, נערכה והושלמה לצורך התאמה לנוסח המקובל ביוונית. עבודה זו החלה על ידי ד" ר. אהרון זעליג גאבע מהממלכה המאוחדת, בשנת 2000, והושלמה על ידי פרופסור דר. פיטר א. סיבסמה מהולנד, בשנת 2012.
דהיינו, גרסת זלקינסון נערכה מחדש, ואין זה ברור כלל עד כמה איכותה הספרותית המקורית שופרה כתוצאה מכך, אם בכלל.
כדאי לציין שבעברית קיימים עוד כמה תרגומים של הברית החדשה, ובראשם תרגום הכומר הגרמני פרנץ דליטש מ-1877 אשר נערכה שוב בידי גוסטב דלמן ב-1892 במהדורה ה-11.
תרגום ל"עברית חדשה" מאת יוחנן בושא ודוד כנרת (ארטיאגה), שפורסם ברומא בשנת תשל"ד, 1975.
תרגום לעברית מודרנית של חברות התנ"ך המאוחדות בירושלים. בוצע בידי צוות של מומחים אנונימיים ב-1977 ותוקן מאז עוד כמה פעמים עד לשנת 2010.
נראה שקיימים תרגומים נוספים, שבדרך כלל ומשום מה אין בהם ציון של שם המתרגם.
אבל חבחינה ספרותית שהיא הקובעת מבחינתנו כולם נופלים מתרגום זלקינסון.
הערה לגבי השירים עצמם .:
השיר של דוד אדלר מבוסס כמובן על זה של נתן זך אבל שונה ממנו בצורה דרמטית . בשיר של זך יש סימני אמוניות כלשהם ,או לפחות נתן זך מצפה מהקוראים שלו שיבינו על מה שהוא כותב לגבי ישו ו"ואלי אלי למה שבתקני" וכו'.
אצל אדלר לא. זהו שיר חילוני לחלוטין. הגואל מהשיר הקודם הפך לסתם גבר ( אם כי משורר בכל זאת ) שבסך הכל שכב עם בחורה , ובסוף אומר לה להסתלק
,לא הצלה לא גאולה ולא רפואה ולא בטיח.
עשתה את שלה וקיבלה בתמורה את נוכחותו ותודתו של היוצר ועכשיו הוא מבקש ממנה לעוף לו מהעיניים.
אני מוצאת בשיר של אדלר אירוניה, שמועצמת בגלל המוטו של נתן זך. מעט לגלוג על עצמו ועל הסיטואציה, בניגוד לסיפור על ישו שיש שם גבורה ונס של חזרה לחיים ושל ריפוי, כאן הדובר מחכה ל"נס" מסוג אחר: שחניתה תקום ותסתלק. תודה על הרשימה ועל השירים.
תודה לאלי אשד על פרסום המאמר, התגובה המרחיבה באשר לתרגומים וכן התגובה הנוספת המבהירה ומחדדת את הזיקה לזך וכן תודה לנעמה על דבריה. בעוד ששירו הנהדר של זך מתכתב בבירור עם הברית החדשה, שירי (הצנוע) מתכתב רק עם שירו של זך ובעקר עם הציטוט המובא משירו (שבספר מובדל בצד שמאל בפונט מתאים).
כמו שכתבתי לאלי כשביקש רשותי לפרסום השיר, זה אינו שיר אופייני לספר (בעצם הוא נבדל לחלוטין) ולכן הצעתי שאשלח שירים ייצוגיים יותר. אך לאלי היה רעיון יצירתי שאת תוצאו אנו רואים כאן.
דומני שהשיר ברור לחלוטין. בכל זאת הערת רקע אחת נוספת: השיר (כפי שניכר בעיר בסופו) נכתב גם ברקע לספרה הפרשני של פר' רות קרטון בלום: "הרהורים על פסיכו תיאולוגיה בשירת זך" ("הקיבוץ המאוחד", 2009), שעוסק בעיקרו בהשפעת הברית החדשה וישוע על שירת זך. הזיקה ב"טליתא קומי" ברורה ולכן הספר מתמקד יותר בשיר ידוע של זך "רגע אחד" ("שירים שונים", "הקיבוץ המאוחד", 1960) ובעיקר במשפט השירי הנפלא, הידוע לא פחות, מתוכו "הוא הלך ועבר על פני. יכולתי לגעת בשולי אדרתו", אך גם באיזכורים בשירים אחרים. לא הייתי שלם עם כל הפרשנויות שהובאו שם, וזה אולי בא לידי ביטוי בסיום השיר שלי.
טליתא וחניתא. נהניתי רוב הנאה מהמאמר ומשני השירים. תודה לאלי אשד, לנתן זך ולדוד אדלר. בהצלחה לספר!
תודה ארלט. שמח שנהנית. ותודה גם מטעם הספר.
בוקר טוב אלי,
תודה על האוצר
ממש מטמון
מירי