בגיליון האחרון של “הארץ תרבות וספרות”, שראה אור ב-5 באפריל 2018, פורסם מאמר של פרופסור  חביבה פדיה – חוקרת ומשוררת מוערכת ביותר, זוכה בפרסים רבים בתחומיה – “לספר אחרת את תולדות תורת הסוד היהודית”. במאמרה ציינה ד”ר פדיה כי האל המופיע שם הוא אל שיוצר את העולם בכתיבה ולא בדיבור.

חביבה פדיה

פרופסור  פדיה מביאה את הטענה ש”ספר יצירה, ספרות ההיכלות וספר הבהיר” הם שלושת הגזעים שמהם הסתעף מאוחר יותר עץ הקבלה. אין ספק שהמגובש שבין השלושה הוא ספר היצירה, שחידושו העיקרי המפתיע הוא בשינוי דגם האל הבורא מאל מדבר לאל כותב”.

אכן חידוש מפתיע שהועלה לראשונה על ידי עוד ב-2009 במאמר שהופיע תחילה בקטלוג תערוכה, ולאחר מכן ברשת בשם האותיות שעמן נברא היקום: הצעה חדשה לפירוש משמעויות “ספר יצירה”.

אפשר למצוא אותו בקישור כאן:

https://www.no-666.com/2010/01/18/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D/

ד”ר פדיה נותנת קרדיט למשה אידל במאמר, וזאת על מידע שהוא מוסר על קיום של “גלמים” במסורת המצרית הקדומ. הוא מציין זאת בספרו הגולם, והיא מפתחת זאת (בצורה שגויה לדעתי – בספר היצירה שבידינו אין שום קשר והתייחסות לגלמים, אבל נניח לזה). חבל מאוד שדוקטור פדיה לא נתנה קרדיט דומה גם לי, כמקובל וכראוי בעולם האקדמיה, כמקור הרעיון של האל בספר יצירה כסופר. לקרדיטים כאלו יש כמובן חשיבות רבה בעולם האקדמיה כפי שד”ר פדיה יודעת היטב. מן הראוי שבעתיד בכל התייחסות לרעין זה הד”ר פדיה קרדיט למגלה המקורי שלו.

לפיכך אני מפרסם כאן את המאמר שוב’ ערוך מחדש.

האותיות שכתבו את היקום

בריאת העולם בידי האל, ציור של ויליאם בלייק

מאת אלי אשד

ספר היצירה עוסק באותיות השפה העברית, שהן בעיניו כלי הבנייה של העולם והמציאות כולה, וניתן להשוות זאת לאטומים של הפיזיקאים המרכיבים את עולם החומר או לדי-אן-איי של הביולוגים המרכיבים את עולם החיים.

האותיות הן בעיניו המרכיב השולט במציאות הקוסמית ומתוות את מהלכיה ומאפייניה, אם כי המחבר אינו מפרש לאיזה אותיות כוונתו: האם לאותיות השפה העברית הקדומה שבהן משתמשים היום בעיקר השומרונים, או לאותיות השפה האשורית, שהן כיום אותיות השפה העברית מאז ימי הסופר עזרא במאה החמישית לפני הספירה?

זוהי עוד תעלומה שאין לפתרה.


ארבעה פרקים בספר הקצרצר עוסקים באותיות השפה העברית, והמחבר מפריד את עשרים ושתיים האותיות לקבוצות: האמות, הכפולות והפשוטות. לכל קבוצה יש כנראה משמעות בריאתית-יצירתית שונה  מבחינתו, אלא שלנו קשה להבין מהי.

בכך שונה “ספר יצירה” מהשיטה של מחבר ספר בראשית, שכאשר תיאר את בריאת העולם לא ייחס את בריאת העולם לשימוש באותיות דווקא, אלא כידוע ייחס את הבריאה לפקודה קולית של האל.

ואולי זהו הבדל משמעותי ומכריע. שהרי בזמן דיבור, כפי שידע מחבר ספר יצירה היטב, אין אנו משתמשים באותיות כלל, שהן חלק מהשפה הכתובה בלבד. האם כוונתו של מחבר ספר יצירה הייתה לרמוז שהעולם לא נברא אחרי הכל בדיבור – בקול, כפי שנאמר במפורש בספר בראשית?

אמנם יש משפט בספר המנסה לייחס את האותיות, איכשהו, לדיבור האלוהי הקולי, אולם קטע זה נראה כחסר קשר והקשר לגבי שאר הטקסט. הוא נראה כ”מודבק” ממש, וייתכן בהחלט שהוא תוספת מאוחרת של פרשן נבוך אשר ניסה “להסביר” את הטקסט הסתום ולהתאים אותו למה שכתוב בספר בראשית.
ייתכן שכוונתו המקורית של מחבר ספר יצירה הייתה שהעולם נברא בשימוש באותיות ובכתיבה בלבד ולא בדיבור. דהיינו העולם כולו הוא יצירה ספרותית שאנו חיים בתוכה ויוצרו הוא הסופר הגדול מכולם.

אם כך אפשר לראות בספר יצירה כיצירה ה”ארס פואטית” הראשונה בשפה העברית, וייתכן שמשמעותו הסופית הגרנדיוזית רק לכאורה היא שהאדם היוצר יכול ללכת בעקבות האל וליצור עולמות משלו באמצעות שימוש באותיות השפה – במסגרת יצירות ספרותיות.

ואם כל זה הוא נכון, כי אז אפשר שהמשמעות של המילה המסתורית לכאורה “ספירה” שמופיעה שוב ושוב ב”ספר יצירה” היא בפשטות “יצירה ספרותית”.

עד כאן מה שכתבתי באותו מאמר (הכולל ביבליוגרפיה והפניות לחוקרים אחרים בתחום), שבו העליתי לראשונה את האפשרות הסבירה שהאל בספר יצירה כותב את העולם ולא דובר אותו. אם ד”ר פדיה לא ידעה על מאמר זה עד כה (והרי אפשר למצוא אותו בכל חיפוש גוגל פשוט ברשת) מן הראוי שתדע עליו מכאן ואילך ותפנה אליו.

וראו גם:

המדריך לבריאת יקום: אלי אשד על ספר יצירה


7 תגובות

  1. ד”ר גלי ויינשטיין חוקרת כותבת בתגובה לרשימה זאת בפייסבוק :
    “. אתה מאשים אותה בעצם בפלגיאט, כלומר, שהיא לקחה ממך רעיון או משפטים ולא נתנה לך קרדיט. נכון?
    תרד מפרופ’ חביבה פדידה! תשלח להארץ את הרשימה שלך הזו מלפני עשר שנים כטור דעה או כתבת תגובה למאמר של פרופ’ פדידה. אל תאשים אותה שהיא לקחה לך וכולי.פשוט תכתוב: לפני עשר שנים פרסמתי על הנושא את הכתבה הבאה ותתן קישור לבלוג שלך, ברצוני להגיב למאמרה של פרופ’ פדידה וכולי….. ותכתוב את הכתבה. דרך אגב, מאשימים פרופסור בפלגיאט רק כאשר היקף הפלגיאט גדול וכאשר מתווספת לזה גם התעמרות. וכאשר הפרופסור לוקח לך רעיונות והולך ומפרסם אותם במאמרים אקדמיים בכתבי עת נחשבים או בספרים בהוצאות טובות. אבל מאמר בהארץ זה לא מאמר אקדמי. מנקודת מבט אקדמית זה גורנישט! מי מתייחס למאמר בהארץ.”

  2. תשובתי :
    כדי להבהיר אני לא מאשים את הפרופסור פדיה בפלגיאט .רק מתלונן על זה שהיא לא ציינה את הקדימות שלי.,כפי שציינה לגבי פרופסור אידל.
    אני יוצא מנקודת ההנחה שייתכן שהיא לא ידעה על המחקר שלי בנושא מאחר שהיה רק בקטלוג תערוכה ורק באינטרנט זמין לכל בכל העשור האחרון לא בכתבי העת האקדמאיים שרק בהם היא כחוקרת אמורה לעיין. היו כבר דברים כאלו בעבר. כל מה שאני מעוניין בו הוא שהקדימות שלי תוכר. אלא אם כן כמובן היא או מישהו ישלפו מחקר קודם לזה שלי בנושא.
    אם לא הייתה מציינת מקורות בכלל במאמרה אז כמובן לא היה כל מקום להערה שלי. אבל היא ציינה את אידל ,ואם כך מן הראוי היה שתציין גם אותי. אם היא לא קראה אותי וחשבה שזה רעיון מקורי שלה אז מן הראוי שתדע על קדימותי .היא והקהילה המחקרית בנושא.
    אם לפרופסור פדיה יש פרסום מוקדם יותר מזה שלי עם הרעיון שאני משום מה לא ידעתי עליו ( ועשיתי חיפוש ) אז שהיא תחשוף אותו והרשימה תתוקן בהקדם
    שלחתי אגב את המאמר שלמעלה ל”הארץ” כמכתב הבהרה והם לא טרחו לפרסם אותו.אז הנה הוא כאן.

  3. המשורר הרצל חקק כותב בפייסבוק בתגובה לרשימה :
    לאלי אשד, אכן העלית רעיונות פורצי דרך…תתברך בכך שבעתיד בכל מחקר קבלי ומיסטי ישתמשו בפרשנות שלך, בדרך שבה פענחת את הצופן המיוחד של ספר היצירה..ועל כך יאים לך הברכה והשירה.

  4. אלי שלום
    שמחתי על ההתיחסות למאמרהמרתק [התפרסם בנתיים חלקו השני] של פרופ’ פדיה שעיקר בו הוא שורשי הקבלה והמיסטיקה במאה הראשונה לספירתם, כלומר היא הביאה סקירה מעניינת של המיסטיקה טרם אחזו בה חכמי הקבלה בפרובנס . לגבי ספר היצירה כדאי להזכיר אולי את ספרו של פרופ” יהודה ליבס ,שבפרוש מייחס לספר היצירה את הבריאה בדיבור ובאותיות ספר שהתפרסם באותה עת שאתה עמדת על כך. כלומר פרשנותו של ליבס לספר היצירה הסוקרת את הפרשנויות עד לכתיבת מחקרו העצום לספר הדקיק, מביאה לפחות את הפן של האותיות כאבני יסוד של הבריאה ולווא דווקא את הדיבור.
    לדידי העיסוק בספר היצירה על ידי חכמי התלמוד ואחריהם,בצרופי אותיות ,מלמדת על העיקרון עליו הצבעת כבלעדי בבריאה קרי האותיות ולא הדיבור.
    גם הערתך בעניין הגולם,ואתה ידוע כבר סמכא לספרות הגולם ,מיטיב לדעת כי הפיכתו מדומם ליצור “חי” הוא אותן אותיות ששמו בפיו,ללמדך שהמקובלים ראו באותיות כוח היוצר כמו הדיבור.
    קטונתי מלהרחיב והכנסתי ראשי בין הרים ,אשד -פדיה,ואני בהחלט חושב שיש להזכיר את תרומתך לנושא או בדרך של איזכור או בדרך של מאמר תגובה כפי שמציעה הקוראת הנכבדה,שקצפה יצא עליך
    סופו של דבר :מחלוקת חכמים תאדיר דעת קוראים.
    אבי

  5. עדכון בפרשה :
    שלחתי מייל לאי מייל של פרופסור חביבה פדיה שבו הסברתי לה את המצב למקרה שהיא לא שמעה על הרשימה הזאת שלי ,ציינתי את הערכתי הרבה אליה כחוקרת ומשוררת ,וביקשתי שאם ידוע לה על מקור קודם לזה שלי שבו צויין עניין ספר יצירה וכתיבת היקום כספר במחקריה שלה או במחקרים של מישהו אחר שמישום מה לא ידעתי עליהם שבבקשה תסב אותם לתשומת ליבי. ובמקרה כזה אשנה או אמחוק את הרשימה שלמעלה.
    ואם לא ידוע לה על משהו כזה אז מן הראוי שלהבא תציין אותי בהקשר לנושא זה.
    בנתיים לא התקבלה כל תגובה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

2 × אחד =