מאת אבי גולדברג
הבי-בי-סי הודיע בקיץ 2016 על עיבוד טלוויזיוני נוסף של הספר “הסוכן החשאי”, פרי עטו של הסופר ג’וזף קונראד, שיצא לאור ב-1907.
תמונה מעיבוד הבי בי סי של “סוכן חשאי “
הספר תורגם לעברית בידי ארי אבנר ויצא לאור בהוצאת ” ספריית מעריב” ב-1981.
עטיפת הספר בתרגום העברי
אפשר לומר שספר זה הוא מראשוני ספרי המתח שהעבירו היטב את התמה של הטרור והפיגועים ההמוניים, דבר שהתפתח במציאות האלימה של המאה העשרים והמאה שבה אנו חיים ביתר שאת. ספר זה הכתוב בפשטות, במין תמימות האפופה אפילו במעט הומור בריטי, מתאר תא של אנרכיסטים, ספק בולשביקים, שחלקם מצטיירים גם כתמהונים גרידא, בלונדון בשנות ה-80′ של המאה התשע עשרה.
הערפל הלונדוני אופף את העלילה לכל אורכה, והדמויות פוסעות בערפל המואר באורות רחוב דלוחים שבהם נוסעות כרכרות רתומות לסוסים, ושוטרי מקוף בולשים אחר עברייני רחוב.
במסווה של חנות לחוברות וצילומי מין בסוהו, החלק הלא מכובד של העיר באותן שנים, מתגורר מר ורלוק, מהגר מהיבשת שנישא לאישה מקומית בנישואי נוחות. מר ורלוק הוא הציר המרכזי של תא האנרכיסטים, שעיקר פעילותם הוא העלאת זיכרונות מעברם, כתיבת מנשרים ופטפטנות. הוא משמש גם כסוכן מטעם השגרירות הרוסית בלונדון, ותפקידו מלבד הדיווח על התארגנויות של גולים אנרכיסטים בלונדון, לפעול ולהתסיס את האנרכיסטים לביצוע מעשי טרור, ובכך להמריץ את רשויות הביטחון הבריטיות להגברת הפיקוח על המהפכנים המגיעים ממדינות אירופה וחוסים בלונדון הליברלית והשאננה.
השגרירות הרוסית הצארית שלפני מהפכת אוקטובר מבקשת לעורר בפרובוקציות את שלטונות בריטניה מתרדמתם, אליבא הנספח הרוסי בשגרירות הצארית בלונדון, ולצורך כך מופעל ורלוק. אך ורלוק גם שומר על קשר עם המשטרה המקומית, כך שאפשר לומר שדמות הסוכן הכפול מתגלמת בו לראשונה בספרות.
מר ורלוק עצמו אינו אנרכיסט ואינו מחזיק בכל אידאולוגיה מהפכנית. הוא “אדם נטול תכונות”, שהבולטת שבהן היא רצונו להיות רחוק מאירועים פומביים, סמוי מחשיפה. כול רצונו הוא לנהל תא משפחתי קטן וחמים ותו לא.
אבל דווקא איש אפור זה נדחף לביצוע מעשה טרור עירוני, אירוע שכמוהו יוזמים כיום תאי מחתרות טרור בכל רחבי העולם. הבחירה בביצוע פיגועים באתרים חשובים, סימבוליים כמו מגדלי התאומים, נרמזת כבר בבחירת מצפה הכוכבים המפורסם של גריניץ’. מטרת הפיגוע היא להפחיד, למשוך תשומת לב ולערער את בטחון הציבור ברשויות האכיפה.
השימוש בצעירים נטולי עבר פלילי וניצולם לביצוע מעשי טרור מופיע כבר בספר זה כמעין נבואה או התרעה לעתיד שיפקוד את העולם המערבי. אין לדעת מאין יגיח מבצע מעשה הטרור או מי יהיו המסייעים. בספר עולה התזה שדווקא אותם מהפכנים שהמשטרה פוקחת עליהם עין, אלה שהחשד נופל עליהם מיד, אינם מבצעי המעשים המטורפים בפועל. הטבח במערכת “שרלי הבדו” בפריז למשל, הוא פרי מחשבה מעוותת שאת שורשיה אפשר למצוא ביצירת האמנות של קונראד משנת 1907. מדובר בפגיעה אכזרית בשלום הציבור בשלוות אזרחים תמימים, פגיעה לשם ערעור האמונה במשטר סובלני, ביסודות של העולם המערבי.
הדרך שבה מפענחת המשטרה הלונדונית את הפשע, על ידי זיהוי שרידי לבוש, היא המטריצה שעל פיה פועלות מחלקות המשטרה נגד המפגעים עד ימינו, כלומר לא מדובר רק באיסוף מודיעין, אלא בהפעלה של מעבדה לאיסוף ראיות פורנזיות, ולא מדובר רק בדיווחי שוטרי מקוף, אלא בפעולה סיסטמטית המבוססת על המדע החדש, על בידוד זירת האירוע ועל איסוף קפדני של שרידים וראיות. השימוש בחגורת נפץ ובמפגע מתאבד כפי שעולה בספר על ידי אחת הדמויות בספר, “מהנדס” כפי שמכונים כיום מכיני חגורות הנפץ הקטלניות, כבר מתבררת כאפשרות נגישה לפעילות חתרנית בעתיד בתחנות רכבת תחתית או בלב ריכוזי קהל אחרים.
יותר מכול שימש הספר מורה דרך לגדולי כותבי ספרות הריגול שהייתה בחיתוליה בעת כתיבתו. סומרסט מוהם, גרהאם גרין וג’ון לה קארה הם ממשיכיו הבריטיים המפורסמים של ג’וזף קונראד.
הספר זכה לעיבוד קולנועי ראשון על ידי אלפרד היצ’קוק, שהכתיר את הסרט בשם “חבלה” (sabotage).
הסרט שביים היצ’קוק באותה שנה (1936), מצטרף לסרט ריגול אחר, שהתבסס על דמותו ועלילותיו של אשנדן, גיבורו של סומרסט מוהם, המרגל שפעל במלחמת העולם הראשונה בשרות הביון הבריטי. באופן תמוה בחר היצ’קוק להכתיר את סרטו זה בשם “הסוכן החשאי”, כשם ספרו של ג’וזף קונראד.
צפו בסרט “חבלה ” של היצ’קוק כאן :
אבל סרטו של היצ’קוק היה רק הראשון לעיבודים נוספים של הספר. ככל שהתקדמה המאה העשרים, החלו להחליף את מוראות מלחמת העולם השנייה מבצעי טרור עירוניים של ארגונים מחתרתיים, בעיקר תנועות וארגוני סתר התומכים בקו אלים לפתרון בעיות מדיניות ולשחרור לאומי, ארגונים המתנגדים לקולוניאליזם, וכן תנועות השואפות לשינוי חברתי באמצעות אלימות.
המורא והטרור שהטילו תנועות המחתרת של הפלסטינים, הצבא המחתרתי האירי, הבריגדות האדומות באיטליה, תא המחתרת של באדר מיינהוף בגרמניה, תאים מהפכנים מאואיסטים בשלהי שנות השישים של המאה שעברה, נוסף על התסיסה החברתית של השחורים בארה”ב (מלקולם איקס), הביאו לגל של יצירות אמנות בספרות ובקולנוע הקשורות לנושא הטרור העולמי ולמאבק המשטרתי בו.
ספרו של קונראד שוב נעשה רלוונטי ועובד על ידי הבי-בי-סי שלוש פעמים במהלך שנות השישים, השבעים והתשעים של המאה שעברה. עתה הכריז כאמור בית היוצר של הטלוויזיה הבריטית על גרסה חדשה לספר.
צפו במקדימון לסדרה של הבי בי סי מ-2016 “הסוכן החשאי ” על פי ג’וזף קונרד
ראו גם