הקדמה מאת אלי אשד

ז’אנר המסע בזמן הוא אחד הז’אנרים הפופולריים של ספרות המדע הבדיוני. מי לא אוהב לקרוא סיפורים על אדם מתקופתנו שנוסע בזמן לתקופה מוקדמת יותר, ובכוח הידע  והטכנולוגיה העליונה שבידיו הופך את עצמו לאיש חשוב ומנהיג בקרב הפרימיטיביים?

הסופר המפורסם מרק טוויין כתב סיפור שלם מסוג זה במאה ה-19 בשם “יאנקי בחצר המלך ארתור”. הסיפור עוסק באמריקאי מהמאה ה-19 שמגיע לימי המלך ארתור ומשנה את כל מה שאנו יודעים עליהם מן היסוד. זאת, באמצעות כמה המצאות טכנולוגיות.

אבל האם כך יהיה במציאות? אם מישהו מאיתנו חלילה ימצא את עצמו יום אחד אלף, אלפיים שנה או שלושת אלפים שנה בעבר הרחוק, כשבידיו כמה אמצעים טכנולוגיים (נניח אייפון ואקדח), האם יוכל להפוך את עצמו למנהיג בקרב האנשים שאותם יפגוש? וזאת, בהנחה שבכלל יצליח להתמודד עם שפתם ותרבותם השונה.

מי שצופה בתוכניות “הישרדות” שבהן מתברר עד כמה אנשים רגילים של ראשית המאה ה-21 הם בעצם די חסרי ישע בסביבה מעט “פרימיטיבית” בג’ונגל דרום אמריקאי או על אי בודד, עלול  לפקפק בכך.

וכך עשה גם סופר המדע הבדיוני המפורסם פול אנדרסון בסיפור הקלאסי “האיש שבא מוקדם מדי”, שבו הוא מתאר כיצד אנשים מתקופה אחרת, וליתר דיוק מאיסלנד במאה העשירית לספירה, יכולים להתמודד עם נוסע בזמן מהמאה ה-20.

הנוסע בזמן מצויד ביתרון – נשק חם (אקדח), וידע שאין לאיסלנדים הקדומים. כמו כן, הוא מבין את שפתם שלא השתנתה הרבה במשך אלף שנים. אך האם זה מספיק?

Image result for The Best Time Travel Stories of All Time

הסיפור הופיע לראשונה בגיליון יוני 1956 של המגזין לפנטסיה ומדע בדיוני, בדיוק 60 שנה לפני פרסום סיפור זה כאן. משום מה הוא לא זכה בשום פרס לאחר הופעתו, אבל לדעתנו הוא עומד במבחן הזמן.

שנים רבות לאחר מכן, ב-1980, בחר בו הסופר והעורך ריצ’רד לופוף כאחד הסיפורים באנתולוגיה שנשאה את השם: “What If Vol 1 Stories That Should Have Won the Hugo”

ה”הוגו” הוא הפרס הידוע ביותר לסיפורי מדע בדיוני, ולדעת לופוף בדיעבד ברור שסיפור זה היה צריך לזכות בו. אבל יש להניח שבשנות החמישים הוא היה מזעזע מדי.

הסיפור הופיע בעברית בגיליון פנטסיה 2000, גיליון 32, בתרגומה של גבי פלג.

ראו עוד על “האיש שבא מוקדם מדי”:

פרטים ביבליוגרפיים על הסיפור

סקירה על הסיפור

ביקורת על הסיפור

ויקינג בין הכוכבים: אלי אשד על פול אנדרסון

6 תגובות

  1. אציין שבעברית יש כמה סיפורי מסע בזמן לילדים ולנוער שמתארים מסעות בזמן לתקופת התנ”ך בערך אלף שנה ושש מאות שנה לפני הספירה ( ימי שאול עד שלמה המלך וימי מלכי ישראל ויהודה ) . ומסע בזמן לימי בית שני .במאות השניה לפני הספירה עד הראשונה לספירה ( ימי החשמונאים וימי השלטון הרומאי בארץ ישראל ). וגם סיפורי מסעות בזמן לימי הצלבנים בערך המאה ה-12 לספירה.
    איש לא טרח לכתוב ספורי מסעות בזמן לתקופה הארוכה שבה שלטו כאן מוסלמים ערבים ותורכים.להוציא לגבי סוף תקופה זאת כאשר היגיעו לכאן מתישבים ציונים בסוף המאה ה-19.מה שמראה מן הסתם על חוסר עניין בתקופה ארוכה זאת.
    אז איך יכול לשרוד אדם מודרני מראשית המאה-21 מסע בזמן לעבר שלפני שלושת אלפים שנה ואלפיים שנה? תיאורטית אם היה מגיע לשנת אלף לפני הספירה או 600 לפני הספירה ישראלי מודרני כמוני וכמוכם לכל הפחות אמור להבין את השפה המדוברת -עברית .אם כי כמובן העברית השתנתה מאוד בשלושת אלפים השנים האחרונות .אבל לא יותר מידי .הוא לא יבין את הכתב העברי של תקופה זאת שהוא שונה מהכתב של היום.
    אם ישראלי יגיע במסע בזמן לימי בית שני הוא לא יבין את השפות המדוברות ארמית יוונית ולטינית.אבל לפחות יבין את העברית הכתובה שכבר כתובה בכתב “אשורי מרובע ” כמו היום.
    בכל אופן ישראלי ממוצע אמור להכיר את ההיסטוריה של תקופות אלו שנילמדת בבתי הספר וזה לכאורה יסייע לו לשרוד.
    אם ישראל יגיע לארץ ישראל בימי הביניים אם לא יבין ערבית או תורכית תהיה לו בעיה קשה לשרוד ומן הסתם הוא לא ידע דבר על ההיסטוריה של האזור בתקופה זאת שכן זאת אינה נלמדת. ואין בה עניין ציבורי רב להוציא כמובן התקופה הקצרה של שלטון הצלבנים. . כך שתיאורטית לפחות השרידה של נוסע בזמן עכשווי בימי הביניים בארץ ישראל תהיה קשה יותר מאשר בימי בית ראשון ושני.

  2. […] "האיש שבא מוקדם מדי'' (1956, הופיע בחוברת פנטסיה 2000 מספר 32 בתרגום פלג), סיפורו של אדם מתקופתנו המוצא את עצמו באיסלנד של ימי הויקינגים, אך, בניגוד למקובל בסיפורים מסוג זה ("ינקי בחצר המלך ארתור" של מרק טווין, למשל), מגלה כי כל כישוריו הטכנולוגיים (המוגבלים מאד) לא עוזרים לו במאום. למעשה, כישוריו אף אינם מספיקים בכדי להבין את הטכנולוגיה (הלא כל כך פרימיטיבית) של תקופת הויקינגים או את את דרך מחשבתם, המוזרה לא פחות מאלה של הגזעים החייזריים בסיפורי המד"ב של אנדרסון. […]

  3. יואב איתמר כותב בפייסבוק :
    “אייפון לפני 1000 שנים היה בסך הכל צעצוע שמקסימום היית יכול לעשות איתו תרגילים מתמטיים וגם זה עד לגמר הסוללה.”
    על כך עניתי :”אכן אפילו היום יש מקומות שאי אפשר להשתמש בהם באייפון מאחר שאין שום אנטנה בסביבה.מי שיחזור אחורה בזמן ימצא שהאייפון שלו לא שימושי מהר מאוד. אקדח יחזיק מעמד רק כל זמן שיש בידיו כדורים ואלו יגמרו מהר מאוד. אלא אם כן יתחילו לייצר אבק שריפה”.
    ועל כך ענה יואב איתמר :”אבק שריפה קיים כמעט 1000 שנים. הוא הומצא על ידי הסינים. אני משער שכדי לייצר עוד כדורים, אדם יצטרך להמציא מחדש את המחרטות שמשמשות לזה אבל תיאורטית זה אפשרי.”

  4. נראה שמרק טויין קדם לפול אנדרסון בספרו “ינקי בחצר המלך ארתור” עם הרעיון של נוסע בזמן שמשנה וממכן בצורה דרמטית את ימי הביניים הקדומים.
    לי נראה שסיפורו של אנדרסון הוא סוג של תגובה לספר של מרק טווין.הוא מעלה טענת נגד לזאת של טווין שמראה כיצד אדם יחיד מביא למיכון של העידן של המלך ארתור ברוח המאה ה-19.אנדרסון מראה בסופר שאדם אחד מהמאה עשרים לא יצליח לעשות זאת גם במקום קטן ולכאורה פרימיטיבי. .האתגר יהיה גדול מידי.לעומת זאת ניתן לטעון שקבוצה של נוסעים בזמן מצויידים היטב כן יוכלו לעשות זאת.

  5. האם יכול פרפר קטן אחד לשנות תוצאות של בחירות גורליות במיוחד לנשיאות בארה”ב? לפניכם סיפור מדע בדיוני קלאסי מאת הסופר המפורסם רי ברדבורי, על מסע בזמן לעידן הדינוזאורים ולשינוי ההיסטוריה כתוצאה מכך

    קול הרעם

    https://www.yekum.org/2016/10/%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%9C/

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

3 × 3 =