מגוחך למדי שארגונים רצחניים כמו דאעש רואים בקריקטורה מכל צורות הביקורת את המסוכנת ביותר. נראה שלארגוני רשע כאלו אין בעיה שכותבים עליהם מאמרי תוכחה ובהם מתארים את הזוועות שהם מבצעים. בעיניהם אלו תשבוחות, שלא לדבר על כך שמגבירים את פרסומם ואת האימה שהם מטילים. אבל שעושים מהם צחוק? את זה הם לא מסוגלים לסבול. ולא רק דאעש.
מתברר שהתופעה כלל אינה חדשה, ושליטים אכזריים רבים לא סבלו את המצחיקנים והמלעיגים המקצועיים. לפעמים נראה שאם רק יכלו היו הדיקטטורות, כמו צפון קוריאה למשל, מוציאות את ההומור מחוץ לחוק.
לפניכם מאמר מאת אלי אשד, שהופיע במקור במגזין “ליברל” מספר 20 בדצמבר 2015.
הרצאה של אלי אשד על הקריקטורות המרגיזות ביותר של כל הזמנים שניתנה בבית ז’בוטינסקי יש מוסרטת כאן :
“|הקריקטורה והמציאות ”