אמן האקשין הישראלי – שיחה עם ולדיק סנדלר

ולדיק סנדלר. דיוקן עצמי

מאת אלי אשד

ולדיק סנדלר הוא כיום אחד מאמני הקומיקס הצעירים המוכשרים של ישראל. הוא החל לעבוד בתחום הקומיקס באופן מקצועי כעוזרו של אורי פינק במגזין "זבנג" כבר בגיל 13(!) ומאז לא הפסיק מעולם.

הוא עוסק בכל סוגי הקומיקס ההומוריסטי האוטוביוגרפי והרציני, אולם נראה שיותר מכול הוא מתבלט בטיפולו הייחודי – אקשן בלתי פוסק, מלווה בקריצת עין תחום שבו הוא כמעט ייחודי בישראל.

היום ולדיק הוא גם מרצה לאיור, מרצה לאיור במחלקת לימודי הנדסת עיצוב למדיה חדשה באוניברסיטת אריאל. גילוי נאות: אני וולדיק עובדים כעת על פרויקט משותף, רומן ריגול  גרפי בשם "ההונאה  הבולגרית"על אודות מזימה שטנית כנגד בולגריה וישראל.

הנה ראיון מקיף עם ולדיק – על עצמו על יצירתו, ועל האופן שבו הוא רואה את תחום הקומיקס.

אלי: האם אתה יליד הארץ? מאיפה משפחתך?

ולדיק: "אני לא יליד הארץ. נולדתי בשנת 1987 במה שהיה פעם ברית המועצות והיום גיאורגיה. עם זאת, כשהייתי רק בן שלוש כבר עלינו לארץ, אז אין לי זיכרונות משם. הייתי מגדיר את עצמי כישראלי לגמרי, כמעט יליד הארץ (הרי תכלס שלוש שנים ראשונות בחיים לא באמת נחשבות…)."

אלי: האם יש במשפחה יוצרים אחרים?

ולדיק: "האמת היא שבמשפחה שלי יש יותר נטייה לכיוון המקצועות הראליים ופחות להומניים. אני היחיד שעוסק באמנות במשפחה, אם כי אבא שלי יודע גם לנגן בגיטרה, אבל לעתים רחוקות – ורק כתחביב".

אלי: אתה עוסק גם בקריקטורות שאתה מעלה באופן קבוע באתר שלך, וגם בקומיקס וגם באיורים מסוגים שונים. מהו התחום המועדף עליך?

ולדיק: "אני יכול לתת תשובה דיפלומטית ולהגיד שכל אחד מהתחומים האלו מספק אצלי צורך מסוים ועומד כאמצעי ביטוי אחר, ושאין תת-תחום שעולה על השני וכו'… אבל אם לומר את האמת – אז אין ספק שקומיקס הוא תת-התחום המועדף עלי. זה בכלל לא אומר שאני סובל כשאני עושה איורים או קריקטורות, פשוט ביצירה של קומיקס יש לרוב תהליך יותר עמוק ומורכב, הן בחשיבה ובתכנון והן בעשייה עצמה, ובהתאם לזה גם יותר סיפוק והנאה מהתוצאה הסופית".

אלי: איך נדלקת על תחום הקומיקס? ועל מה בו בדיוק?

ולדיק: "כשהייתי קטן אני זוכר שההורים שלי היו שולחים אותי הרבה לספרייה כדי שאקח ואקרא הרבה ספרים, ולא רק אצפה בסדרות מצוירות בטלוויזיה. ואז יום אחד ראיתי שם ספרי קומיקס של 'אסטריקס' ו'טין-טין' בעברית. מובן שמיד קפצתי על ההזדמנות לגשר על הפער בין סיפור שהוא רק טקסט, לבין סרטים מצוירים. להורים לא היה הרבה מה לומר בנושא, כי בכל זאת מדובר בספרים שלקחתי מהספרייה.

"'אסטריקס' ו'טין-טין' היו אמנם הראשונים שנתקלתי בהם בתחום הקומיקס, אבל מהר מאוד גיליתי גם את 'זבנג', תחילה גם בספרים ואחר-כך בקומיקס השבועי ב'מעריב לנוער', ומשם באמת אפשר לומר שהתאהבתי בתחום. לראות שמדובר בקומיקס ישראלי שמצליח כל כך גרם לי לרצות מאוד להתעסק בתחום – גם בצד היוצר שלו ולא רק בצד הקורא".

אלי: מיהם יוצרי הקומיקס שאתה מעריך במיוחד ככותבים וכאמנים?

ולדיק: "אתחיל בכך שכאן בארץ אני מעריך את כל יוצרי הקומיקס, באמת. ליצור קומיקס כאן בארץ זה ממש לא מובן מאליו, ועצם ההתעסקות בזה היא כבר משהו ששווה הערכה לטעמי. אני כן אציין

את היוצר שהשפיע עליי בצורה המשמעותית ביותר – אורי פינק. מהרגע שקראתי 'זבנג' בפעם הראשונה, פשוט התאהבתי במדיה הזו שנקראת קומיקס, והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. אני לא מכיר עוד אמן קומיקס שהגיע להיקף עבודה כמו שלו פה בארץ, והוא אפילו לא קרוב להפסיק.

האמן מישל קישקה. צייר: ולדיק סנדלר

"אציין גם את האחים אסף ותומר חנוכה, רותו מודן ומישל קישקה – שמלבד העיסוק שלהם בתחום כאן בארץ, הצליחו להגיע רחוק גם בחו"ל עם יצירות הקומיקס שלהם וקיבלו עליהן שבחים רבים. רותו מודן אף זכתה פעמיים בפרס אייזנר היוקרתי (שזה כמו האוסקר של הקומיקס), גאווה ישראלית!

"יוצרים בחו"ל יש באמת אינספור, אבל הבולטים ביותר שאני אוהב, במיוחד בשנים האחרונות, הם: ג'ף דארו (Geof Darrow), קרייג תומפסון (Craig Thompson), פרנק קוויטלי (Frank Quitely) וחואנז'ו גוארנידו (Juanjo Guarnido)."

אלי: אילו יצירות וז'אנרים של קומיקס השפיעו עליך באופן מיוחד?

ולדיק: "מבחינת ז'אנרים, אני לא יכול להצביע על משהו ספציפי, כי באמת אני אוהב לקרוא את כל הז'אנרים וגם אין לי התנגדות לעסוק ביצירה שלי בשום ז'אנר. זה מאוד תלוי בתקופות ובמצבי הרוח ובמה בא לי לקרוא (או ליצור) באותו הרגע.

"אני כן יכול להגיד ש'זבנג' והסגנון של אורי פינק באופן כללי מאוד השפיע עליי כשהייתי צעיר, ולמשל בקטע הטכני, הסגנון האיורי שלי התגבש בעיקר בהשראתו. הרבה פעמים אנשים אמרו שהציורים שלי דומים לאלו של אורי, ואני אישית מקבל את זה בכיף. היום אני חושב שזה כבר פחות חד משמעי, אבל אין ספק שההשפעה נמצאת ברקע חזק מאוד.

"מבחינת יצירות ספציפיות אחרות, אני יכול לציין כמה בולטות: 'Habibi' – חיבור מושלם בין אמנות מעולה וסיפור מעניין, שבא לידי ביטוי בשימוש יצירתי מאוד במדיום של הקומיקס. ממש לימד אותי הרבה על שיטות להעביר סיפור בצורה יותר מעניינת.

"'Building Stories' – מארז חובה לכל חובב קומיקס ובמיוחד ליוצרים! ממש 'בית ספר' לאיך לעשות קומיקס בפורמטים שונים.

"'All Star Superman" ו-"The Dark Knight Returns' – אלו שני סיפורי קומיקס שלטעמי לקחו את ז'אנר גיבורי-העל לרמה גבוהה יותר מבחינת העלילה והגישה באופן כללי לז'אנר כולו. לא רק אקשן והטובים נגד הרעים, כמו ברוב הסיפורים מהז'אנר הזה."

אלי: אילו יצירות עכשוויות של קומיקס ישראלי מרשימות אותך במיוחד?

ולדיק: "אני מעריץ גדול של אסף חנוכה והקומיקס השבועי שלו 'הריאליסט', שמתפרסם במוסף 'כלכליסט'. חוץ מזה, יש גם כמובן שאת הקומיקס החדש יחסית שהוא הוציא יחד עם תומר חנוכה (אחיו) ובועז לביא, בשם 'The Divine' מאוד מרשים, במיוחד האמנות.

"אני חייב לציין גם את ארז צדוק, שהוא גם חבר טוב – אז אמנם אני לא אובייקטיבי, אבל אני באמת רואה אותו כאחד האנשים הכי מוכשרים ומביאי הבשורות לתחום הקומיקס כאן בארץ. הוא הוציא את הספר 'טרנקילו' וממש עכשיו יוצא ספר קומיקס לילדים שהוא אייר וכתבה ליאת רוטנר בשם "מיקו בל"- מומלץ בחום!

"וחוץ מזה באשר להמלצה – אני ממליץ על כל יוצר ישראלי. תקראו קומיקס ישראלי, תתעניינו באיור ישראלי. יש קומיקסים, איורים וקריקטורות מכל העולם שהם יפים, מעניינים ועשויים טוב, אבל רק בעבודות של יוצרים ישראלים יש מנטליות שרק מי שחי במדינה שלנו יכול להבין באמת ולהתחבר אליה".

אלי: התחלת לעבוד במגזין "זבנג" של אורי פינק. מה בדיוק עשית שם?

ולדיק: "העבודה שלי עם אורי התחילה עוד הרבה לפני מגזין 'זבנג', כשהקומיקס עוד היה מתפרסם רק ב'מעריב לנוער'. מגיל 13 בערך אני הייתי צובע עבורו עמודי קומיקס, ועם הזמן גם התחלתי לעשות אינקינג. וזה נמשך בעצם עד היום כבר יותר מעשר שנים.

"כשאורי הקים את המגזין שכולו היה מוקדש לקומיקס, אז מן הסתם שהייתה יותר עבודה, והוא נתן לי גם שני עמודים בכל חוברת למדור קומיקס משלי, שאותם ניצלתי לסדרת הקומיקס 'משפחת שיקדה', שהחזיקה מעמד קצת יותר משנה, ואז בגלל שכבר התגייסתי לצבא הייתי חייב להוריד הילוך…

"למרות זאת, מדי פעם הייתי שולח לו סיפורי קומיקס שונים שהייתי עושה בזמני הפנוי, והוא היה שמח לפרסם אותם במגזין. את סיפורי סדרת 'משפחת שיקדה', סדרה הומוריסטית על משפחה אינדיאנית שחיה בשכונת התקווה בתל אביב, אפשר לקרוא היום באתר שלי."

אורי פינק אמר על סדרה זאת בראיון עימי :"משפחת שיקדה" היה ללא ספק המדור האהוב הלא פינקי ביותר במגזין "זבנג " במשך תקופת קיומו. – אפילו אישתי היתה מעריצה של משפחת האינדיאנים בשכונת התקווה".

אלי: על איזה עוד פרויקטים עבדת עם אורי?

ולדיק: "יצא לי לעבוד עם אורי גם על פרויקטים אחרים שלו, שלא קשורים ל'זבנג', כמו למשל קומיקס אוטוביוגרפי שלו שהופץ גם בצרפת ונקרא בעברית 'הארץ שלנו', או חוברת על גיבורי-על ישראליים, שאותה אייר גם אהוד בר-אל, בשם 'הרשות' (בינתיים יצאה הראשונה ואולי ביום מן הימים נראה את ההמשך…) וגם על ה'חיזבאללה שואו'- חוברת קומיקס סאטירית שיצאה בעקבות מלחמת לבנון השנייה.

"אפילו יצא לי לתת לו יד בפרויקט גרנדיוזי ויחיד במינו בשם 'הגולם' – ספר שחוקר את ההיסטוריה של סדרת קומיקס במציאות ישראלית אלטרנטיבית. ברח לי השם של מחבר הספר, אולי אתה זוכר?"

אלי :כן אני זוכר המדובר בספר בשם "הגולם – סיפורו של קומיקס ישראלי", שבהוצאת מודן, שאותו כתבתי ואורי פינק אייר.

מבין סדרות הקומיקס של ולדיק עד כה בולטת סדרת "סיכון מקצועי", סיפורים שראו אור לראשונה במגזין "זבנג" ולאחר מכן נערכו מחדש כספר  ב-2013..

אלו הם עלילותיו של רוצח מקצועי העובד עבור עולם הפשע הישראלי. בדרך כלל מדובר בביצוע משימות חיסול שונות, בדרך כלל  של אנשי ונשות עולם הפשע בהזמנת יריביהם – משימות שבמהלכן הוא תמיד נתקל בתסבוכות שונות ותמיד יוצא מהן בשלום (פחות או יותר).

סיפורים אלו, על ההומור השחור שלהם, היו ונשארו בגדר יוצאי דופן בקומיקס הישראלי שמעולם לא עסק באנטי גיבור כמו הרוצח השכיר של ולאדיק סנדלר.

אלי: הקומיקס שלך "סיכון מקצועי" על רוצח שכיר חסר רחמים שתמיד יוצא כשידו על העליונה, הוא יוצא דופן. איך הצלחת להכניס סיפורים כאלו למגזין "זבנג" שמיועד לילדים? הייתה עליך צנזורה שם?

ולדיק: "אני לא חושב שהיה משהו חריג בקומיקס הזה, שלא ניתן היה למצוא ב'זבנג' או בקומיקסים אחרים שהופיעו במגזין הזה. שלא לדבר על התוכניות בטלוויזיה שהילדים ראו באותה תקופה, כמו 'הבורר' ואחרים. והיום – בכלל אין מה לדבר. השתדלתי מאוד לשים את הדגש בסיפורים על המתח בעלילה ועל סצנות אקשן טובות, זה גם מה שעניין אותי כשהייתי ילד.

"העובדה שהגיבור הראשי הוא רוצח שכיר זה אמנם קצת "לא חינוכי", אבל אני לא חושב שתמיד צריך גיבור שהוא צדיק ואיש טוב, ואנטי-גיבורים הרבה יותר מעניינים. אני גם ראיתי את קהל היעד שלי יותר בכיוון בני נוער ופחות ילדים.

"בשורה התחתונה לא הייתה עליי שום צנזורה, אורי תמיד הכניס את הקומיקס לעיתון וקיבלתי פידבקים ממש טובים עליו, אז אני מניח שהוא עשה את העבודה.יש סיפורים שנועדו לחנך וללמד ערכים, ויש כאלו שמתמקדים יותר בחוויה בידורית. 'סיכון מקצועי' נכנס לקטגוריה השנייה".

אלי: מאיזה סיפורים הושפעת בכתיבת סדרה זאת?

ולדיק: "אני זוכר שבאותה תקופה יצא לי לקרוא את הקומיקס 'עוזי' של נמרוד רשף על סוכן מתנקש, וזה הדליק בי גם רצון לעשות קומיקס אקשן ישראלי, אבל כמובן בסגנון שלי. זאת גם הייתה פשוט תקופה כזאת שהיה בא לי לעשות קומיקס באווירה יותר רצינית, מאשר את הדברים המצחיקים שהייתי עושה עד אז עבור מגזין 'זבנג'".

סיפורה של מתקפה כימית

בעת לימודיו כסטודנט ב"בצלאל " בקורס של הקומיקסאי מישל קישקה, יצר ולדיק  עוד יצירה יוצאת  דופן אז והיום בקומיקס העברי -"חלבג'ה", שבו תיאר בכמה סצנות קצרות את המתקפה הכימית ש ל צבא סדאם  חוסיין  על הכורדים המורדים בעיראק. סיפור שלא איבד מעוצמתו במאומה מאז שיצר אותו ולאדיק, והוא היום רלבנטי יותר מאי פעם כאשר צבאות שונים משתמשים שוב ושוב בנשק כימי בשדות הקטל בסוריה ועיראק. ("חלבג'ה" פורסם ב"יקום תרבות ").

ולדיק: באותה תקופה ב-2013 למדתי במסגרת תרגיל בלימודי תקשורת חזותית של מישל קישקה בבצלאל. החלטתי לעשות משהו חדש, קומיקס בנושא רציני לחלוטין, אפילו קודר, שמבוסס על מאורע היסטורי. אני מניח שזאת פשוט השפעה מכל מיני דברים שקראתי וראיתי בזמנו. המלחמה בסוריה (כמו היום) הייתה אז בכותרות והעסיקה אותי מאוד.

"חיפוש באינטרנט הוביל אותי למה שקרה בחלבג'ה, שאני חייב להודות שלא הכרתי עד אז. הפרשה הדהימה אותי, אבל ברור לי שהרבה ממה שקורה היום במלחמה בין הכורדים ודאע"ש, מקורו באותו קונפליקט נשכח מאז.

.

Bpd (ראשי תיבות של המילים Baltimore Police Department) היא סדרת חוברות קומיקס  באנגלית, שהם מותחני פעולה לכל דבר. את הסדרה כותב אבנר מירב (אחד המנחים של תוכנית הרדיו "גיק אאוט", וסולן להקת "הגברות המזוקנות") ומצייר ולאדיק. עד כה יצאו בסדרה מאז נובמבר 2013 שלושה גליונות והרביעי בדרך.

זהו סיפורם של ארבעה שוטרים בעיר האמריקנית האלימה בולטימור, שעברו אירוע טראומטי – הם נחטפו בידי פושע פסיכופטי. העלילה מציגה את דרך ההתמודדות של כל אחד מהארבעה עם השלכות האירוע הטראומטי. יש מי מהשוטרים שמטביע את יגונו באלכוהול, ויש את מרטי ג'ונס, שוטרת צעירה   שמחליטה כתוצאה מהאירוע לקחת את החוק לידיה כוויג'ילנטית. היא מחפשת מקרי פשע והתרחשויות אלימות שתוכל למנוע. כדי לנקות את הרחובות מהמפלצות שעלולות לפגוע באנשים כמוה,  זאת תוך שהיא נתקלת בדילמות מוסריות שונות "ללא מדי שוטרים". במעין גרסה פרודית-ראליסטית על נושא גיבורי העל. במקביל, במהלך הסדרה אנו לומדים בהדרגה על אותו אירוע טראומטי בעבר ששינה את חיי השוטרים.

ולדיק: "כרגע הוצאנו שלוש חוברות והתכנון הוא לשלוש נוספות, שבסופן הסיפור נגמר. אנחנו עובדים על הקומיקס הזה כבר כמה שנים, בזמננו הפנוי, ולכן קשה לשמור על קצב אחיד בהוצאת החוברות. אבל אנחנו מקבלים פידבק טוב על מה שיצא בינתיים וזה בהחלט מדרבן אותנו לעשות מאמצים.

"אנו מקווים שמתישהו בקרוב החוברות יופצו גם בחו"ל. כרגע אפשר לרכוש גרסאות דיגיטליות שלהן באתר comiXology – https://www.comixology.com/BPD/comics-series/45487

"כמובן שיש גם עותקים של החוברות עצמן בחנויות הקומיקס כאן בארץ, וגם אפשר להזמין אותן דרך החנות בדף הפייסבוק שלנו – https://www.facebook.com/BPDcomic

אלי: תאר את הפרויקטים האישיים יותר של הקומיקס שבהם עסקת. האם הם מבוססים על חייך?

ולדיק: "כמעט בכל קומיקס שאני עושה יש משהו מהחיים שלי. ככה אני מקבל את רוב הרעיונות לסיפורים שלי, מהחיים. כמובן שברוב המקרים האירועים האמיתיים מהווים רק בסיס רעיוני ועל גביהם אני בונה פרשנות ועלילה שיכולה להגיע למקומות אחרים לגמרי.

"יצרתי גם סיפורי קומיקס הרבה יותר אוטוביוגרפים ואפילו אני עצמי מופיע בהם כדמות ראשית. הבולט שבהם הוא בספר 'לפני שמגיעות הבחורות העירומות', שעשיתי כפרויקט גמר בבצלאל.

"לאורך כל הספר אני הדמות הראשית  כיוצר ומלווים אותי דמויות ואנשים מהחיים שלי. הסיפור עצמו אמנם מסופר בצורת פנטזיה סוריאליסטית, אבל האירועים וההתרחשויות שם לגמרי מבוססים על אירועים אמיתיים וחוויות שעברתי. המנחה שלי בסיפור מבוסס על המנחה האמיתי שלי, זאביק אנגלמאייר. אני חושב שמי שיקרא אותו יבין לגמרי למה אני מתכוון".

שובו של איש הקאראטה

עטיפות לסדרת "פטריק קים" מאת ולאדיק סנדלר

אלי: יצרת עטיפות לגרסאות חדשות של סדרות ספרי כיס משנות השישים והשבעים. ספרי פטריק קים,  "סוכן חשאי אמריקני" וסדרת האימים עבור הוצאת שלגי. למה בחרו דווקא בך? לפי איזה קריטריונים יצרת את העטיפות?

ולדיק: עבדתי בזמנו עם הוצאת שלגי על הקומיקס "קבוצת פנדל" שהם הוציאו.

"זהו קומיקס לילדים על כדורגל שכתב אלון רותם ואני ציירתי. מסופר על קבוצת כדורגל של נערי שכונה ג' בעיר ומאבקה בקבוצות אויבות שונות. אהבתי לצייר את זה כי אני עצמי חובב כדורגל. עד היום יצאו ארבע חוברות שאוגדו אחר כך לספר אחד.

אמור להיות המשך, אבל בינתיים זה די נתקע ואני לא יודע מתי זה יקרה. אבל אני מקווה לטוב. בכל אופן, הם ראו את מה שעשיתי וזה מצא חן בעיניהם. כך פנו אליי בהצעה לאייר את העטיפות לגרסאות חדשות של הספרים משנות השישים שהם הוציאו והסכמתי בשמחה.

"את מה שמתואר בעטיפות יצרתי בעיקר על בסיס הנחיות של העורך, והסגנון האיורי היה נסיון למשהו קצת שונה ממה שאני בדרך כלל עושה לכיוון יותר ראליסטי".

אלי: אתה אוהב סיפורי ריגול ומתח? היית רוצה לעסוק יותר בז'אנר זה?

לאדיק: "אני בהחלט אוהב סיפורי  וסרטי ריגול ומתח, כמו גם דברים אחרים כמובן. כרגע יוצא שאני בהחלט מתעסק עם הז'אנר הזה קצת ב-BPD ובקרוב בקומיקס שאני ואתה מבשלים בינתיים…

"עם זאת, אני לאו דווקא נמשך ספציפית רק לתחום הזה ובהחלט מעניין אותי לעסוק בנושאים נוספים. לאחרונה, דווקא כיוצר ישראלי, אני מרגיש צורך לעשות משהו שמדבר יותר על החברה הישראלית ואפילו לגעת קצת בענייני פוליטיקה ואקטואליה. כבר יש לי כמה כיוונים בראש, ואני מניח שעם הזמן זה יתגבש יותר ונראה לאן זה יתפתח".

אלי: מה היית מאחל לתעשיית הקומיקס בישראל?

ולדיק: "כמובן שאתן בהתחלה את התשובה הבנאלית, שאני מאחל שהתעשייה תפרח ותצליח ויותר אנשים יקראו קומיקס ישראלי ויעודדו את היצירה שלו.

"אבל אם להיות קצת יותר ממוקד – הייתי רוצה שתעשיית הקומיקס שלנו תהיה קצת יותר רצינית ומקצועית. אני רואה ממש הרבה יוצרי קומיקס חדשים צצים כל הזמן, בין אם בעמודי הפייסבוק והאינטרנט בכלל ובין אם בפסטיבל הקומיקס בדוכנים של חוברות אלטרנטיביות בהוצאה עצמית. זה כמובן אחלה ואין לי שום דבר נגד זה, אבל כן חסרות לי יותר יצירות קומיקס שנעשות למטרות מסחריות והמוניות, כך שבהכרח הן חייבות להיות גם יותר מקצועיות, גם ברמת האמנות וגם ברמת הסיפור. קומיקס אלטרנטיבי וחינמי זה אחלה, אבל כדי ליצור באמת תעשייה, חייבים לכוון יותר גבוה.

"אפשר לומר לסיכום שאני מאחל לתעשייה שלנו שנכוון גבוה, וגם נפְגע".

ראו גם:

האתר של ולדיק סנדלר

דף הפייסבוק של ולדיק

ולאדיק סנדלר מתראיין ב"יצירה מקומית"

איורים  מאת ולאדיק סנדלר לפרויקט מאת אלי אשד, שיושלם בעתיד הקרוב