מאת חגית בת-אליעזר
הנה בפניי גיליון 00005 לשנת 02015 של כתב העת "הבה להבא" −
האלבום הלבן שראה אור בחודש יוני השנה.
קוראת בהנאה את דבר העורך הראשי – עודד כרמלי − בפתח הגיליון.
תחת הכותרת "בין האין לברירה" מנצנץ הזהב כיסוד כימי, בעל תכונות פיסיקליות.
הנה שתי הפסקאות הראשונות של שני עמודי ההקדמה:
הזהב לא מחויב המציאות. יש ודאי עוד דרכים המובילות אל התובנות לגבי השירה במחצית השנייה של ההקדמה:
"שירה יכולה לשנות עולמות אפשריים… זה עניין של חיים ומוות ביד הדמיון. עלינו להבין את היחסים בין האין לברירה. עלינו לכבד את האפשרות לפחות, אם לא הרבה יותר, מכפי שאנו מכבדים את המציאות. הגיליון שלפנינו מלא בשירים שמתעלמים מהמציאות".
אך הזהב יפה ואינו הכרחי, כמו תכשיט, ולא שימושי אך יקר, כי עלה שעות חשיבה של התת-מודע, כמו עירוי ממוח רווי חוכמה לזה הצמא לה.
הזהב שב ומבצבץ לאורך הכתוב עד למשפט הסיום:
"אבל אם אי-פעם חשבתם שהיא יכולה, אפילו צריכה, לשקוע פחות ולזרוח יותר, הגיליון הזה נכתב במיוחד בשבילכם."
לא מתנצלת על הרגשנות: המשפט הזה עוצר את הקריאה שלי ומסתובב לי בחדר, כמו הכבש השישה-עשר של יהונתן גפן. אני מנסה לשמור על איפוק הביטוי, כדי לא לומר שהמשפט הזה מכה בי בכל הסנוורים של כל הזהב המצטבר ושהוא חברתי-קיומי לא פחות, מאשר מדעי-יקומי, שבו מתגלה עודד כרמלי כאדם טוב וחכם. וזה מזכיר לי את "שלהי המאה" של ויסלבה שימבורסקה. אני מחפשת את ספר שיריה על מדפיי הצפופים. פעם ספריה היו במקום נגיש, בחזית, אך עם הזמן נדחו לשוליים על ידי ספרי שירה עברית עכשווית וכאלתור על הנאמר ב"ויקרא": חדש בפני ישן תוציאו לאור – ותקרא.
היא כותבת "טוב וחזק" (בתרגום). אבל אנחנו − מאה אחרת, אלף אחר,
פחות מלחמה – יותר חוכמה.
מהי היצירתיות בכתיבה על כתב עת? "הבה להבא" מצדיק את הכתיבה עליו, כי יש בו חידות חינניות המעקצצות את החשיבה.
אני מצרפת למסע פענוחן את ידידי הטוב והחכם אילן חזן.
ויש לי עוד שותף: הגיליון 00004 משנת 02014.
מדפדפת אחורה − לעמוד הראשון של הגיליון. הוא מעוצב בקפידה, גדוש מידע חשוב.
אני פותחת את שני הגיליונות 00005 ו-00004 זה בצד זה ומשווה. מה נשתנה בשנה שעברה? "מצאי את ההבדלים" – הם מעודדים אותי.
שמות חומשי התודה ו"חלל" בפינה השמאלית העליונה, מימין לכל שם – חמישייה של סימנים. אינני מבינה את פשרם.
רואה שהפונט של הסימנים שונה בשני הגיליונות – האם לזה יש משמעות?
בשם כתב העת – "הָבָה לְהַבָּא" – טעות הניקוד (העדר דגש באות ב') של 00004 באה על תיקונה.
ועכשיו מגיע החידוש המשמעותי:
כתב עת לשירה עברית עכשווית ועתידית.
איך אפשר לקיים את הבטחת "עתידית" – התוספת מאז 00004? הרי כל מה שנכתב – הוא נחלת העבר.
המדור האחרון של הגיליון – החל מעמוד 75 – הוא אנתולוגיה אקספרימנטלית בעריכת רון וינקלר, "שירה גרמנית עכשווית" בתרגומו של ג'רמי פוגל. השירים מוגשים בגרמנית ובעברית – מאת 14 משוררים ו-Ron Winkler (ע' 91) ביניהם. השם "רון", שנשמע כמו עברי, מתעתע בי. גוגל- אמן המידע – מאשר: רון וינקלר הוא משורר גרמני, חדשן, עטור פרסים. האנתולוגיה נפתחת בהקדמה של רון כעורך. הדברים מלהיבים בחדשנות ובמקוריות שלהם.
"כעיקרון, אני תמיד מחפש טקסטים חדשניים, קונספטים שמצלצלים באוזני ובלבי כמו משהו שעוד לא נעשה" – הוא אומר וממשיך:
"השיר האקספרימנטלי רוקד לא רק ברבדים הסימבוליים, אלא גם בעולמות לא-ספרותיים של סגנונות דיבור חדישים. הוא מספח לעצמו את אשר השירה הקונבנציונלית מתרחקת מהם: העלוב, ההזוי. הוא מעצב מחדש את היחיד דרך עיצובו מחדש של הדיבור."
תראו את השיר הבא:
זאת השירה העתידית המקיימת את ההבטחה.
נחזור לעמוד הראשון. שני הוויאג'רים שרדו את השנה בחלל והתרחקו עוד קצת במונחים האסטרונומיים מהשמש. בהמשך למרחק בק"מ ישנו תיאור היתולי – שונה מוויאג'ר לוויאג'ר והן מגיליון הקודם לזה הנוכחי – בדיחה פרטית של מערכת כתב העת?
הגשושיות (space probes) חודרות את מרחב הדמיון שלי ומתנחלות בו. הו, עידן המידע! הכל נגיש כל כך. אני בוהה במספרים הרצים ועולים שמשמעותם- מרחקן של שתי הגשושיות-תאומות מהשמש ומכדור הארץ בדף של NASA
http://voyager.jpl.nasa.gov/where/index.html
וקוראת ש 2V שוגרה ב- 20.8.1977, לפני שיגורה של 1V ב- 5.9.1977.
למה בסדר הפוך? אני חושבת על ענייני הבכורה המשובשים בין יעקב לעשיו.
כמעט 38 שנים בחלל? ובטכנולוגיה שלפני דורות מחשבים רבים? הדבר בלתי נתפס וממכר, אך עלי להיחלץ ולחזור מהחלל החלול אל משימת המחקר שלי ברחבי "הבה להבא" ואל האנשים האחראים לאוסף היצירות הספרותיות המעוצב והמסוגנן הזה, אשר שמותיהם רשומים מתחת לקו המזוגזג. מעמדו של יואב עזרא השתדרג מ-"השגחה רוחנית עליונה" בגיליון הקודם ל "השגחה עליונה והכוונה אלוהית". יואב עזרא פרסם לאחרונה ספר שירים בהוצאת הספרים החדשה – "הבה לאור" – שהוקמה מאז הגיליון הקודם, שבה יוצא לאור גם גיליון 00005, כפי שכתוב בפינה השמאלית התחתונה, שהייתה ריקה בגיליון 00004.
"יואב עזרא" – שם הספר ושם מחברו בנשימה אחת – הוא אוצר של חוכמת הרעיונות ויפי הביטוי ומבטיח לי עונג רב-חושי לכשאגיע לקרוא בו עמוקות וממושכות כדי לכתוב עליו. ארבעה שירים מהספר כלולים בגיליון. תראו כמה יפה השיר הבא:
עודד כרמלי היה ונשאר העורך של כתב העת. הוא המנהיג של קבוצת אנשי ספרות חדשניים-ניסיוניים שהתגבשה סביבו והם משתתפים גם בגיליון 00004 וגם ב-00005. אני רואה את כתב העת כמופע להקת הבנים "הבה להבא" שמארחת את חבריה המשוררים בין דפי המניפסט השירי השנתי של החבורה. גם עודד כרמלי פרסם השנה ספר שירים, "החיים לא רואים לחיים" בהוצאה "הבה לאור", ובו מתגלות עמדותיו הקיומיות והיקומיות כאחד.
שלושה משירי הספר כלולים בגיליון וביניהם שיר הנושא:
גבריאל מוקד – דוקטור לפילוסופיה, איש ספרות דגול, היה בין חברי המערכת בגיליון 00004, אך שמו אינו מופיע בגיליון הנוכחי ואני רואה בזה תהליך התבגרות טבעי של חבורת עודד כרמלי שפרחה מהקן.
ועכשיו באה המלה "שמטרלינג". אפילו אילן חזן מאותגר על ידה.
מצד אחד schmetterling – זהו פרפר בגרמנית, אך urban dictionary מלמד אותנו שפירוש המילה בהשאלה סלנגית הוא: "משהו להיזהר ממנו ולא להתעסק איתו". מי זאת שרה שטריקר מעבר להיותה עיתונאית "הארץ"? יש דברים שהשתיקה בטוחה להם.
בגיליון 00004 הייתה רשימת שמות המעצבים של "דימויים אורחים". עכשיו אין. האם זה אומר שכל תמונות הגיליון הן של מעצב הבית?
מיהו? ידידיי באים לעזרתי − "עידן אפשטיין", מעצב-העל העומד מאחורי Uber מעצבים שהתפרקה בינתיים – הם אומרים פה אחד. אני מדפדפת בגיליון והפעם מתמקדת דווקא בתמונות בשחור-לבן. הן בהחלט לא שגרתיות, מסקרנות, חלקי הגוף הנשיים בו תואמים את טעמה של להקת הבנים.
עוד חידוש בגיליון הנוכחי – האפשרות להוריד את כל הגיליונות מהאתר
HavaLeHaba.co.il. הורדתי את הגיליון 00005, וממנו גזרתי קטעים עבור הרשימה הזאת.
בתחתית העמוד – רשימת נותני החסות לגיליון. בגיליון הקודם הייתה זאת UTOPIA– העמותה ליצירה בדיונית, אך הפעם –ארבעה ארגונים נרתמו ותרמו – קרן יהושוע רבינוביץ לאומנויות תל-אביב וכן שלושה גופים גרמניים בזכות האנתולוגיה לשירה גרמנית עכשווית.
ועוד בהקשר של האנתולוגיה: לפני עמוד 74 מופיעה תמונת שני אישים לחי-אל-לחי.
מיהם? "גוגל היקר" – אומר אילן חזן, "האם אתה מזהה את האישים בתמונתם המשותפת?" לא, אינו מזהה. ואם נעזור לך, אדון גוגל, ונחתוך את התמונה ל"left" ו "right"? עכשיו מתקבלת תשובה חד משמעית. שני האישים הם פילוסופים גרמנים ממוצא יהודי מן המאה
ה- 18 שהכירו זה את זה בחייהם ובתמונתם לא נפרדו:
Moses Mendelssohn (1729 –1786) (מצד שמאל של התמונה)
Gotthold Ephraim Lessing (1729 –1781) (מצד ימין של התמונה)
ומה חסר לי אישית בגיליון? תוכן העניינים. הרי היה עוזר להתמצאות. ומה שמפתיע עוד יותר – שני ספרי השירה שהוזכרו ברשימה שיצאו ב"הבה לאור" – של עודד כרמלי ושל יואב עזרא – גם הם נטולי תוכן עניינים. תוך כדי העבודה על הרשימה סידרתי לעצמי תוכן עניינים שימושי ואני מביאה אותו כאן – כתרומה לקוראים:
תוכן העניינים של "הבה להבא" 00005
סער יכין ……….. 6 יערה שטיינר …………… 39
נדב נוימן ……….. 8 רועי כספי ………………. 40
עודד כרמלי ……. 9 יואב עזרא ……………… 44
רונה ברנס ……… 12 לארי וייסמן …………… 48
נח אנגלהרד ……. 13 בן פישר ………………… 50
ג'רמי פוגל ……… 14 מיכאל בן זאב …………. 53
דניאל עוז ………. 30 הילה אהרון בריק ……. 60
שירה חֹרש …….. 31 סער יכין ……………….. 64
אייל שלום …….. 32 עמנואל לוי …………….. 68
רעואל שועלי ….. 34 יונדב פרידמן ………….. 70
ענת קרמיין ……. 36 שירה גרמנית עכשווית.. 75
נשים לב לשירה חרש המתארחת בגיליון עם השיר "מה השתנה | מס. 23 | שמודה על זה" מתוך ספר שיריה הראשון "כל האמונות תפלות", הוצאת "פרדס", 2015, אשר יושק בשבת 8.8 בירושלים:
ראוי לציון ולהערכה שיתוף הפעולה הבין-חבורתי בין כתב העת "הבה להבא" התל אביבי לבין כתב העת "עירובין" הירושלמי, אשר הוציא הקיץ את גיליונו השני לאחר עריכה של שנתיים. אמיר מנשהוף – מעורכי "עירובין" התארח בגיליון 00004 של "הבה להבא" ובגיליון הנוכחי מתארחת עורכת "עירובין" רונה ברנס:
בעירובין מתפרסמים שיריהם של שני משוררי חבורת "הבה להבא" יואב עזרא ונדב נוימן שאף הופיעו בהשקה התל אביבית של "עירובין" שהתקיימה ביום שישי 26.6 בגלריה "החנות" ברחוב העליה 31 בתל אביב. נדב נוימן התחדש השנה בספר ביכורי שיריו "נעמן" בהוצאת "רעב" הבאר-שבעית בעריכתו של ערן צלגוב. שיר מהספר מופיע בגיליון 00005:
בגלריה "החנות" ברחוב העליה 31 ראיתי לראשונה את סער יכין במופע שיריו בליווי מוסיקה אוונגרדית ומקבץ נשיקות מהסרטים המוקרנות על המסך בעומק הבמה.
לרגל עבודתו של סער יכין על ספר שיריו הבא, הוא יתארח יחד עם מיכאל בן זאב – השייך גם הוא לחבורת הבה להבא, באירוע "על סף ספר" בדיזנגוף סנטר ביום ג' 11.8 – ליל כוכבים עולים, כשלמחרת- סער יכין יחזור למצפה רמון – יישוב מגוריו וכחובב אסטרולוגיה יעביר הדרכות של צפייה בכוכבים נופלים שהם, למעשה, שיירי זנב שביט שעבר כאן בסביבה במסע ההתפוררות הכפייתי שלו אל השמש.
מיכאל בן זאב זכה במקום הראשון בפרס אלפא קנטאורי ע"ש יואב עזרא בעודו בחיים לשיר הרחוק ביותר מבני האדם לשנת 02014
ויש זוכה בעוד תחרות. אייל שלום – מחברי קבוצת "הבה להבא" זכה השנה בתחרות "שירה על הדרך" בשירו "קווים למותי". השיר הזה פורסם לראשונה באתר "הארץ" ביולי 2013, אז אייל שלום היה בן 27 ולמד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. האם לימודי הספרות העברית עושים את המשורר יותר טוב? ספר ביכורי שיריו עתיד להופיע בהוצאת "עם עובד". אייל שלום – הזוכה של השנה ועודד כרמלי – זוכה התחרות ב-2008 – שנתה הראשונה על השיר "עכשיו הדירה עצרת רוצה", השתתפו ביום חמישי, 30.7, ערב ט"ו באב במופע זוכי התחרות "שירה על הדרך – שירת אהבה 2015" ברחבת סינמטק תל אביב. תל אביב אוהבת את דרכם של חבורת עודד כרמלי בשירה.
הנה אחד משני שיריו של אייל שלום בגיליון:
ועוד חידוש מאז הגיליון 00004: בנוסף לפרסומות של בתי קפה וגלריות, מוקדש הפעם דף פרסומי שלם לספרו החדש של דניאל עוז:
אני מזדרזת להשלים את הרשימה ולפרסמה לפני ההשקה ההמונית העתידנית היקומית של הגיליון 00005 ביום חמישי 6.8.0215 בפסאז' ברחוב אלנבי 94, תל אביב.
להתראות בחגיגה!
ראו עוד על הבה להבא :
אלי אשד על אידיאולוגיית הנצח של "הבה להבא"
האורות בשמי תל אביב הם כוכבים: יובל גלעד על "הבה להבא"
קול גבוה. תודה חגית על הביקורת מאירת העניים והמשמחת. תמיד כיף לקרוא את הסקירות המושקעות שלך. אהבתי במיוחד את השיר הגרמני המתורגם שלא שמתי לב אליו קודם. מצפה בוקצרוח לקחת כבר את הגיליון. נתראה בפסאז' הקרוב!