הרשימה פורסמה ב”אנדרומדה”, ביטאון העמותה הישראלית לחקר עב”מים וחיים חוץ ארציים, גיליון מס’ 8, 2009

מאת חיים מזר

העדויות הקדומות ביותר באשר לידע אסטרונומי מקורן בשוּמֶר ב-4000 לפנה”ס. עדויות מאוחרות יותר במזרח התיכון מוצאים אצל הבבלים והמצרים, ידע שמוצאים כמותו אצל ההודים, הסינים, היוונים ואצל שבטי האינדיאנים ביבשת אמריקה.

בשל פריסתו הגאוגרפית של ידע זה יש להתייחס אליו כאל ידע אוניברסלי. הידע פותח בצורה מקורית אצל שבטים ו/או עמים אחרים בצורה עצמאית או הועבר באמצעות קשרי מסחר, כיבושים והשפעות תרבותיות. ההערכה היא שידע אסטרונומי היה קיים, אם כי בצורה היולית, אצל שבטים קדומים יותר שהיו נוודים או נוודים למחצה. ידע זה הוא במהותו ידע תצפיתי. גם במצב הראשוני הייתה לו חשיבות רבה ביותר, משום ששימש כשעון לקביעת מעברים בין היום ללילה, למחזוריות הירח ולעונות השנה.

משעה שהתחילה להתפתח השפה, ניתנו שמות לכוכבי הלכת ולכוכבי השבת. מכלול הידע  האסטרונומי שהצטבר השפיע רבות  על הוויית חייהם של הצופים בכוכבים. בראש וראשונה הפליאה באשר למראה הנגלה והרצון להבין את המקורות הטמירים (מנקדות מבטם) המציגים בפניהם מראות אלה. לכך היו השפעות תרבותיות, דתיות ומיסטיות.

בהסתמך על ידע זה נבנו לוחות שנה לקביעת מועדים לציון אירועים שונים. ידע זה הוא המסד של הזמן הפסיכולוגי, הזמן האישי והזמן הסוציולוגי. תחום אחר הוא החקלאות. על סמך בניית לוחות שנה אפשר לדעת מה יגדל מתי, לתכנן גידולים שונים, לנתב מים לצרכים שונים, לשער מתי לזרוע ומתי להתחיל בקציר וכך הלאה. תחום אחר הוא ניווטים. מפת השמים שימשה כלי בידי ימאים ושיירות סוחרים לניווט בשעות הלילה. ישנם כוכבים שרואים בחלק מעונות השנה וידע זה כשלעצמו חייב להיות מוכר לנווטים, כי בלעדיו לא מגיעים ליעדים מתוכננים. טעויות מעין אלה עלולות  להיות יקרות ולעתים להסתיים באובדן חיים.

מה כל זה אומר לגבי אפשרות קיומם של חייזרים בימי קדם שאולי יצרו קשר עם בני אדם בהיסטוריה הקדומה?

הגילויים הבלתי פוסקים של מערכות שמש אחרות מאפשרים לבנות תמונת בסיס באשר לידע האסטרונומי של חייזרים כאלו. די בכך שלשמש כלשהי מספר כוכבי לכת אשר גם הם נטויים (כי זווית הנטייה שלהם לא חייבת להיות זהה לזו של כדור הארץ) וגם להם או לחלקם ירחים משלהם, כדי לתת תמונה ראשונית על ידע זה.

יש לקבל כמוסכמת בסיס שמפת השמים שלהם תהיה שונה לחלוטין מזו שלנו (כהמחשה חלקית מפת השמים בחצי הכדור הצפוני של כדור הארץ שונה מזו של חצי הכדור הדרומי). אותם חוצנים ידעו לעשות את ההבחנה בין כוכבים הנעים במסלולים מסוימים – כוכבי הלכת, לבין הכוכבים שאינם נעים – כוכבי השבת. בכוכבי הלכת “הצופים” לעבר כוכבי לכת פנימיים להם, אפשר יהיה לראות את אלה האחרונים רק בשעות הערב או והבוקר. אם כוכבי הלכת נטויים, יהיו להם עונות שנה – ולכך משמעויות חקלאיות. אם כוכבי הלכת אינם נטויים – עונות השנה אינן קיימות.

לקיום או לאי קיום ירחים משמעויות לגבי גאות ושפל – גם אצלם יש למפת השמים חשיבות ניווטית. עם התפתחות השפה ניתנו למכלול הכוכבים שמות, כמו גם לכוכבים בודדים ולקבוצות כוכבים, והנה אפשר שגם להם גלגל מזלות. האם ייחסו לכך משמעות אסטרולוגית או מיסטית? זאת קשה לדעת. מכל מקום השמות הניתנים, בהנחה שלומדים להכיר את שפתם של החוצנים, יכולים ללמד רבות על דרך החשיבה של חוצנים אלה.

האוניברסליות של תהליך היבנות הידע האסטרונומי בעולמנו יכולה יותר מאשר לתקף את ההנחה כי האופן בו נבנה הידע האסטרונומי, לפחות בתחילתם של חיים תבוניים בכל מקום ביקום הוא דומה. מרכיב חשוב בהתפתחותו של ידע זה הוא התפתחותה של השפה. ככל ששפה עשירה יותר, כך אפשר למיין תופעות אסטרונומיות ותופעות אחרות ברזולוציות גבוהות יותר עד לרמה של הדקויות העדינות ביותר.

2 תגובות

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

14 − ten =