בסרטה “איפה אלה קארי ומה קרה לנוריקו סאן” יוצאת הבלוגרית והעיתונאית דבורית שרגל למסע חובק עולם, במטרה לגלות מה עלה בגורל גיבורי סדרת הספרים “ילדי העולם”. אך דמותה של דבורית שרגל − האישה שהוציאה את כל כספה כדי לאתר גיבורות ילדות בלתי ידועות במסע שתוצאותיו לא היו ידועות − מרתקת את הצופה הרבה יותר מהילדים מהארצות הרחוקות והאקזוטיות, שגדלו והפכו למבוגרים משעממים למדי

מאת אלי אשד

העיתונאית והבלוגרית הידועה דבורית שרגל ביימה סרט מרשים ביותר ושמו: “איפה אלה קארי ומה קרה לנוריקו סאן”. בסרט היא מתארת את חיפושיה אחרי גיבורות ספרי ילדותה − אלה קארי ונוריקו סאן. ברם, נשאלת השאלה האם הגיבורות עצמן היו אכן שוות את כל השקעה האדירה הזאת בזמן, במאמץ ובכסף − בחמש מדינות ובשתי יבשות − על מנת לגלות מה עלה בגורלן?

אלה קארי (ספר מאת אלי יאנס וחנה ריבקין-בריק, שהופיע לראשונה בשוודית ב-1951בשם: “נוודי הצפון” ובעברית ב-1953) ונוריקו סאן “הילדה מיפן” (ספר מאת אסטריד לינדגרן וחנה ריבקין-בריק, שראה אור בשוודית ב-1954 בשם: “אוה נפגשת עם נוריקו סאן” ותורגם לעברית על ידי לאה גולדברג ב-1957) היו גיבורות הספרים הראשונים בסדרת ספרי “ילדי העולם” − סדרה בת שבעה-עשר ספרים שכללו תצלומים בשחור-לבן של הצלמת היהודייה השוודית אנה (חנה) ריבקין-בריק. לתשעה מהם כתבה את הטקסט הסופרת אסטריד לינדגרן.

אנה ריבקין-בריק נדדה בעולם וצילמה ילדים שונים המבצעים פעילויות שונות. לאחר שצילמה כמות משביעת רצון, העניקה אותם לידידותיה סופרות הילדים, ביניהן סופרת הילדים השוודית המפורסמת אסטריד לינדגרן. הסופרות חיברו מסביב לתצלומיה של ריבקין סיפור שלם, להנאת הילדים הקוראים, והספרים זכו להצלחה גדולה בסקנדינביה ובאירופה בשנות החמישים. הספרים הצליחו מאוד גם בישראל, שבה תורגמו, כאמור, בידי המשוררת לאה גולדברג − ידידה נוספת של ריבקין-בריק.

לאה גולדברג אף טרחה וחיברה סיפורים כאלו משלה סביב צילומים של חנה ריבקין-בריק, שצולמו בקיבוצים בישראל. אלה נחשבו, כנראה, כמקומות אקזוטיים במיוחד עבור הקוראים בחו”ל שעבורם נועדו הספרים האלו.

במשך כמה שנים זכו הספרים להצלחה גדולה בארצות שונות ברחבי הגלובוס, אך בסופו של דבר נעלמו. זאת, אולי בשל העובדה שהעניין בילדים המתגוררים בפינות מרוחקות בעולם הלך ופחת ככל שהעולם הלך ונעשה קרוב יותר במחי פייסבוק, וככל שילדי העולם נעשו דומים יותר ויותר זה לזה − הרי בסופו של דבר כולם לבשו מכנסי ג’ינס, שתו קוקה קולה וצפו ב”מלחמת הכוכבים”.  לפיכך, כבר לא עניין לראות כיצד הילדה בקשמיר מתלבשת − למעשה, לבושה כבר לא היה שונה מזו של בת גילה שהתגוררה בסיאטל.

לדברי דבורית שרגל, רק בישראל הספרים האלו עדיין נקראים ויוצאים לאור שנים לאחר מועד ההוצאה המקורית. ככל הנראה רק בישראל עוד מוצאים עניין בשאלה: מה קרה לגיבורות הספרים האלו (ילדות אמיתיות מאוד בדרך כלל) מאז הופיעו בספרי הילדים של חנה רבקה-בריק, אנה יונאס,  אסטריד לינדגרן ולאה גולדברג.

אלי קארי, האלמנה אוכלת האיילים משוודיה

אז מה באמת קרה להן בעשרות השנים שחלפו מאז שפורסמו הספרים עליהן בילדותן והפכו אותן לדמויות מוכרות בכל קצוות העולם?

בעקבות השאלה “מה קרה להם?” ששאלה בתם של חבריה של שרגל, ילדה שהתעניינה בספרים שעדיין שרדו בספרייתה, יצאה הבמאית דבורית שרגל למסע בעקבות כמה מהגיבורים הללו. כדי לשוב עם תשובה, הוציאה שרגל כספים רבים מחסכונותיה. מסע החיפוש החל בארכיון גנזים בתל אביב, שתיעד התכתבות של לאה גולדברג עם אנה ריבקין-בריק והמשיך בספריות בשוודיה בעקבות אוספים של אנה ריבקין-בריק ושל אסטריד לינדגדרן.

לשם מה ביצעה שרגל את כל הפרויקט המפרך הזה? מדוע יצאה בעקבות נערות לא מוכרות כדי לגלות כיצד חולפת עליהן זִקנתן?

שרגל מסבירה זאת כדרך לחזור אל הילדות לעצור את הזמן האבוד.

בצילום: אלה קארי המתבוננת בתמונות מילדותה

הסרט מתואר בפרסומות כ”מסע בלשי מפותל” − ואכן הוא כזה. מהסרט מתברר שכיום קל הרבה יותר לאתר אדם גם בארץ רחוקה מאשר מבעבר. את אלה קארי היה קל לגלות דרך בתה של הסופרת המקורית של הספר, אלי ינס (ולא אסטריד לינדגרן, כפי שנכתב בטעות בכמה מהמהדורות של הספר) שנקראה בשמה ואותה גילתה שרגל בפייסבוק  − קל ופשוט.

מסתבר שאלי קארי מתגוררת כיום, כבעבר, במחוז הלאפים בשוודיה. היא אלמנה שנראית בסרט כמי שחוותה חיים קשים למדי. והיא גם אוכלת בשר איילים. לגלות שהיא זוללת את בשר החיות שאותן גידלה באהבה כה רבה בספר היה בגדר זעזוע − כמעט קניבליזם. הזעזוע ניכר היטב גם בסרט בפניה של שרגל הצמחונית, למרות שהיא מדלגת בדיסקרטיות על הנקודה הבלתי נעימה הזאת בחייה של גיבורת ילדותה.

אלה קארי הייתה בעבר סלבריטאית בשוודיה. התברר שבשנות השבעים עשתה הטלוויזיה השוודית סרט על הלאפית (או ה”סאמי”, כפי שמדויק יותר לכנות אותה) המפורסמת ביותר בעולם וקטעים ממנו מופיעים בסרטה של שרגל. כך שבשוודיה היא מוכרת וידועה לא פחות מבישראל.

דירק, הבורגני המשעמם מהולנד

גיבור של ספר אחר בסדרה, “דירק, הילד מהולנד” (מאת אסטריד לינדגרן ואנה ריבקין בריק, תורגם לעברית בידי לאה גולדברג ב-1960) התגלה דרך מכתב ששלחו הוריו, שהתגלה בארכיונה של אסטריד לינדגרן הסופרת.

דירק דווקא לא היה אחד מגיבורי הילדות של שרגל, אולי בגלל המגדר שלו ואולי בגלל שהספר עליו הוא אחד המשעממים ביותר בסדרה באופן כללי. אבל אפשר היה לאתר אותו, אז שרגל הוציאה עוד כספים מחסכונותיה בחירוק שיניים, איתרה אותו בהולנד וצילמה אותו בעיר הולדתו, שבה מתרחש הספר.

דירק סיפר על קשריו עם חנה ריבקין-בריק, אך ללא תובנות מעניינות במיוחד. הנה כי כן התגלה הילד הספורטיבי מהעבר כבורגני משעמם בהווה.

נוריקו סאן, אשת העסקים מיפן

לאתר את נוריקו סאן, הילדה מיפן, היה הרבה יותר קשה. הספר מעולם לא הופץ ביפן. נוריקו סאן, בניגוד לאלה קארי, מעולם לא הפכה לסלבריטאית מקומית, וככל הנראה אף לא ידעה על ההצלחה העולמית שלה זכה הספר שנכתב עליה.

דבורית שרגל נאלצה לגייס לשם כך את התקשורת היפנית, שכתבה כתבות על החיפוש אחרי הילדה בספר שפורסם ברחבי העולם. היפנים, כידוע, מתעניינים מאוד בדרך שבה רואה אותם העולם, וכך, בתוך חמישה ימים בלבד − וכל יום שאותו בילתה ביפן במאמצים לעניין את התקשורת בסיפורה המוזר עלה לשרגל עוד ועוד כסף מחסכונותיה − זמן קצר עד להדהים למרבית המזל, גם נוריקו סאן האמיתית קראה את הכתבות המקומיות. היא יצרה קשר עם שרגל ועם הילדה השוודית שעמה צולמה בספר בשנות החמישים, שהגיעה אף היא כדי לפגוש שוב את ידידתה היפנית.

מסתבר שבהווה נוריקו סאן הפכה לאשת עסקים העומדת בראש חברה משפחתית ביפן, ארץ שבה הספר לא היה מוכר כלל. כפי הנראה, הילדה הקטנה והעדינה מהספר הפכה לאשת עסקים קשוחה  ממולחת בהווה.

“כפי הנראה”, משום שכצופים קשה לנו לדעת את הפרטים בוודאות גמורה. בסרט, מן הסתם מסיבות אורך, לא מוקדש די זמן כדי להציג לפנינו את דמויות הילדים שהתבגרו, כדי שנוכל באמת לעמוד על קנקנם. מדובר בפגם חמור. אנחנו פוגשים אותם לאורך כמה דקות והם לא באמת מעוררים בנו עניין. האם זה בגלל שהם כאלה במציאות? האם הילדים שריתקו אלפי ילדים בכל רחבי העולם הם למעשה אנשים משעממים מאוד בבגרותם?

בסרט ראיינה שרגל גם ישראליים שהופיעו בעבר כילדים בספריהם של אנה ריבקין-בריק ולאה גולדברג,  “הרפתקה במדבר” (שנכתב במקור בעברית בידי לאה גולדברג ב-1960) ו”מרים גרה בקיבוץ” (שפורסם רק בשוודית ונכתב על ידי קורדלה אדורסון ב-1970) שתיארו את ישראל. אבל הראיונות עמם לא סיפקו את הסחורה. זה פשוט לא היה זה. שרגל חיפשה ומצאה ישראלים שגרתיים לכל הדעות, בניגוד לחיפוש אחרי אלה קארי, דירק מהולנד ונוריקו סאן מיפן − שם ביקשה למצוא את האקזוטי, האחר והשונה.

לילבס ילדת הקרקס

שרגל חיפשה גם את לילבס ילדת הקרקס (ספר שכתבה אסטריד לינדגרן ב-1959) אבל לא מצאה אותה. כפי שהסבירה הבמאית בתשובות לשאלות שלאחר הסרט, שום תיעוד לא נמצא עליה − גם לא בידי היסטוריון הקרקסים של שוודיה.

עידכון מ-2017 : לבסוף היא איתרה את לילבס ועשתה גם עליה סרט וראו על כך כאן .אז מה קרה ללילבס ילדת הקירקס?

נעדרת מהסרט: סיאה, חוקרת האיידס תאוות הבצע

למרבה הצער, בהקרנה שבה נכחתי התברר שמבין הילדות האחרות שכיכבו בסדרת הספרים הייתה ילדה אחת שסיפור חייה עשוי להיות מעניין הרבה יותר מזה של כולן, אבל דווקא היא לא הופיעה בסרט. דווקא אותה החמיצה הבמאית במסעה סביב העולם.

וכך מתארת דבורית שרגל בקיר הפייסבוק שלה את אותה הקרנה דרמטית:

“בשבת הייתה בסינמטק ת”א אחת ההקרנות ה- אם לא ה-. האמת שזה לא נראה הגיוני, כמעט כל הקרנה שאני נוכחת בה, אני חוזרת עם הצהרות בומבסטיות על אירועים מרגשים (מעקב לאחור יוכיח שסף ההתרגשויות שלי אין סופי). אבל זו האמת, בכל הקרנה בה אני מדברת עם הקהל נחשפים דברים מדהימים הקשורים לסרט, לסיפור, לאנה ריבקין-בריק, לספרים ומה לא. במהלך השיחה בשבת, ואחרי שעניתי על כמה שאלות, סיפרה צופה שמצאה את אחת הילדות שחיפשתי ולא מצאתי. כן כן. ההלם היה רב, האולם כולו נשפך מהתרגשות, ואני נותרתי עם פה פעור לאחר הסיפור. אם יסתייע, ואם יתממשו דברים, אני מיד אורזת מצלמה ומזוודה וטסה. כן כן. מי יודע, אולי חלק ב’ בדרך, כמו שביקשו ממני”.

עד כאן שרגל. ובכן, אני ישבתי בדיוק מאחורי אותה בחורה שסיפרה כיצד גילתה את “סיאה הילדה מאפריקה” (ספר מאת אסטריד לינדגרן, שהופיע במקור תחת השם “סיאה חיה על הקילימנג’רו” בשנת 1958 ותורגם לעברית בידי גולדברג ב-1959). לרשותה הגיע אוסף של ציורי פורטרטים של מנהיגים שונים ברחבי העולם ואחדים מהם היו של מנהיג שבט בטנזניה וקרוביו. היא מצאה שסיאה, שעליה קראה בילדותה, היא קרובה של מלך שבט בטנזניה ושכיום היא חוקרת איידס תאוות כסף.

כשהאזנתי לדברים חשבתי בלבי, שאם הפרטים האלו נכונים − אזי מדובר בדמות שכיום מעניינת יותר מאלה קארי ומנוריקו סאן − דמויות משעממות למדי היום בהשוואה לילדותן, המעלות שאלה גדולה − האם כל החיפוש אחריהן היה שווה את זה? האם אכן מילאו הילדות מאותן הספרים את ההבטחה הגדולה שיצרו − מפגש עם ארץ הרפתקאות ונפלאות?

אולי דווקא אותה סיאה תאוות בצע כן הגשימה זאת כחוקרת איידס באפריקה של היום… ואולי לא.

אני עדיין סקרן לדעת מה קרה  לגנט הילדה מאתיופיה (ספר שנכתב ב-1966 על ידי ורה פוקסברג ואנה ריבקין-בריק ותורגם בידי מירה מאיר ב-1970) שהצילה את אחיה תוך כדי רכיבה על סוס. גם אחריה לא יצאה שרגל במסע חיפושים.

מי יודע, אולי בסוף יתברר שהיא הייתה בכלל ילדה פלאשית שעלתה לארץ ישראל וחיה כאן עמנו?

eli lives in israel

עוד גיבור חשוב  מבחינתי היה ילד ישראלי בשם אלי − גיבור ספר נוסף שהופיע בסדרה זאת של לאה גולדברג וריבקין-בריק  Eli lives in Israel ובמקור הוא פורסם בעברית בשם “הרפתקה במדבר” (1966). בגלל שמו מעניין אותי הספר הזה במיוחד (אם כי במקור העברי הילד נקרא “אייל” ולא אלי). כשדפדפתי בו הייתה לי תחושה מוזרה שלפניי גרסה חלופית שלי עצמי ושל מה שיכול היה להיות.

ואולי זאת הסיבה האמיתית לחיפוש של שרגל אחרי כל אותן גיבורות ילדות בעולם – חיפוש אחרי מי שחייהן היו יכולים להיות חייה של שרגל, בנסיבות אחרות.

אבל האמת היא שדמותה של דבורית בסרט, וכנראה במציאות − דמות האישה שהוציאה את כל כספה כדי לאתר גיבורות ילדות בלתי ידועות במסע שתוצאותיו לא היו ידועות − מרתקת את הצופה הרבה יותר מדמותן של הילדות בספרים, הילדות מהארצות הרחוקות והאקזוטיות, שבסופו של דבר חיו את מסלול חייהן הרגיל ובמקרה נתקלו בצלמת שהתפעלה מהן ומחייהן.

בסיום לומדים הצופים שבהחלט היה שווה להוציא את כספם בסינמטק, על מנת להכיר את דבורית שרגל, הבלוגרית הנמרצת וההרפתקנית מישראל, גם אם לא את הדמויות המשעממות ומעוררות הפיהוק של אלה קארי − האלמנה מלפלנד, של דירק − הבורגני מהולנד, ושל נוריקו סאן − אשת העסקים מיפן.

וראו גם:

דבורית שרגל בפייסבוק

דבורית שרגל מספרת על הסרט

ראיון עם דבורית שרגל

רותי זוארץ מראיינת את דבורית שרגל

איתן וויץ על הסרט

“איך התאהבתי בנוריקו סאן”

משה גלעד על ספרי הסדרה

אלי אשד על “גנט הילדה מאתיופיה”

12 תגובות

  1. כותבת לי דבורית שרגל :
    כמה דברים/ תיקונים.
    1. בעניין “Eli Lives in Israel”‘, זו פשוט הגרסה באנגלית ובשבדית של “הרפתקה במדבר”, עליו אני מספרת בסרט, ואלי הוא אייל, הבחור עם השפם משלישיית “הרפתקה במדבר”. כך שבהחלט מצאתי אותו, והוא חלק אינטגרלי ומשעשע מהסרט (לטעמי לפחות).
    3. באשר לסיאה, לקרוא לה “תאוות בצע” רק כי סיפרה שלא קיבלה כסף על ההשתתפות בספרים זו קצת הגזמה, אבל זכותך לראות כך את הדברים.
    3. בעניין כתיבת הספרים, זה כמובן היה תהליך מורכב יותר מזה שתיארת, של חלוקת הצילומים לחברות שלה. אתה יודע, הוצאות ספרים מעורבות בזה, וכנהלאה.
    4. באשר לאכזבתך מהגיבורים וכן מכך שלא מצאתי את כולם – צר לי על שהתאכזבת.
    5. בעניין חסכונותיי: כיליתי את כולם. עד הגרוש האחרון. הכל מושקע בסרט, כפי שאמרתי אחרי ההקרנה. כן כן.
    בכל מקרה, כאמור, תודה שבאת ותודה שכתבת.

    .

    .

  2. מענין מאוד, חבל ששרגל עצמה לא היתה אולי קצת יותר ״תאבת בצע״ ואז לא היתה מכלה את חסכונותיה. אנשים צריכים לחיות ממשהו, אחרי הכל.
    בענין הזעזוע מאכילת האיילים, מה מזעזע בזה? כך חיו כל בני האדם עד לא מזמן ועדיין חיים אנשים בכל העולם. גם באירופה בחוות המשפחתיות של לפני כ 100 שנה אנשים גידלו בעלי-חיים, נתנו לחלקם שמות – בספריה של לינדגרן למשל לפרות יש שמות ולפחות לחלק מהתרנגולות או האווזים – ואחר כך אכלו אותם. בחברה המודרנית אנשים לא מכירים בעלי חיים מלבד חיות מחמד, והבשר מגיע בתור חתיכות לא מזוהות עטופות בניילון מהסופר. אבל המצב ה״טבעי״ או לכל הפחות השכיח במשך רוב קיום האנושות, ולמען האמת כנראה שגם כיום כמחצית האנושות חיה כך, הוא שחיים עם בעלי חיים, וכן, גם אוכלים את אותם בעלי החיים שקודם גידלת.

  3. אז זהו שכיום עם התפתחות הצימחונות המצב הזה נראה טבעי פחות ופחות במערב לפחות.. כדוגמה ילדים קרובי משפחה של חברתי אוסרים כיום על הוריהם לאכול בשר וכולם בבית כתוצאה צמחוניים והתופעה ככל הנראה רק מתפשטת במערב לפחות.
    לעניות דעתי אם לא יהיה משבר מזון בעתיד הקרוב אז הצמחונות תיהפך לסוג של נורמה במעגלים חברתיים שונים.

    • הספר על דירק משעמם?
      תוסיף “לדעתי”, כך תיראה טוב יותר, ולא כמו עוד עיתונאי במדור הספורט של ynet.
      דירק זה ספר נפלא. פשוט ועמוק, מעניין בפעם המאה כמו (ואף יותר) מבפעם הראשונה.
      ועל סמך מה בדיוק חרצת שהוא בורגני משעמם?

  4. דבורית שרגל הבמאית שיצרה סרט דוקומנטרי על חיפושה אחרי אלה קארע ונוריקו סאן גיבורי הספרים הראשונים בסדרת “ילדי העולם ” של אנה ריבקין בריק. ממשיכה במסע החיפוש שלה בסרט חדש בשם “אפריקה” שבו היא איתרה את גיבורת “סיאה הילדה מאפריקה”.
    והנה ביקורת על הסרט :
    “אפריקה”! של דבורית שרגל -לאן נעלמה אפריקה:”
    https://www.yekum.org/2016/07/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%9F-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A7/

  5. דבורית שרגל הכרידה שהיא מתכננת סרט שלישי שיסכם טרילוגיה של סרטים על “הילדות בעולם” בספריה של אנה ריבקין -בריק.
    מה יהיו תכני סרט זה שיכלול מפגשים עם הדמויות האהובות של נואי הילדה מתאילנד ,מוקיהנה הילדה מהואי סלינה הילדה מקשמיר וגנט הילדה מאתיופיה בבגרותן?
    הנה לראשונה תיאור שלו:
    אז מה באמת קרה לנואי הילדה מתאילנד ? למוקיהנה הילדה מהואי? לסלימה ילדה מקשמיר ?לגנט הילדה מאתיופיה ? הסרט החדש

    https://www.no-666.com/2016/10/04/%D7%90%D7%96-%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93-%D7%9C%D7%9E%D7%95

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

2 × 1 =