לאחרונה יצאו שני תרגומים חדשים ומופתיים לקלאסיקות ספרותיות שכל אדם שוחר ספרות או אדם משכיל מכיר ואוהב. מבחינתי, חובה על כל אדם כזה על אף ההיכרות שלו עם קלאסיקות אלו, לקרוא ולהפוך בהן שוב ושוב כמו שנאמר על הגדת פסח שחובה עלינו לקרוא בה גם אם אנו מכירים את כל התורה כולה.
הקלאסיקה הראשונה היא “נפשות מתות” של גוגול- קלאסיקה זו מתורגמת לראשונה לעברית עם החלק השני של הסיפור. הרומן הגאוני והיפה הזה מעבר להיותו סאטירה אוניברסאלית משעשעת ואף אבסורדית על טבעו של האדם, על ההבלויות של היצרים שלו, על העמדות הפנים והריקנות של המצב האנושי, זהו פשוט רומן שכיף לקרוא אותו. במהלך הקריאה שלי לא יכולתי לעצור את צחוקי הרם עד כדי כך שאנשים שנכחו לצידי בזמן קריאת הספר חשבו שבינתי נסתלקה ממני כי לא הבינו איך מישהו יכול ליהנות כך מקריאה, זאת לנוכח הדמויות המגוחכות וקטנות האופי של צ’יצ’יקוב, גיבור הספר. מעבר לכך יש כאן דמות מספר מעולה שמתכתבת עם הדמויות השונות (פרשנים מסוימים טוענים שזה גוגול בעצמו כפי שמנחם פרי טוען באחרית דבר של הספר) בצורה צינית, לירית ולעיתים מיזוגינית. עושר השפה, עושר התיאורים וקרנבל הדמויות של גוגול מראה מדוע לעיתים יש היררכיה בין גבוה לנמוך בכל מה שקשור לפרוזה. בנוסף, רנה ליטוין ז”ל תרגמה את הספר בכישרון נדיר וברעננות מבריקה כפי שעשתה עם ספרים רבים וטובים.
הקלאסיקה השנייה- “סיפורי קנטרברי” של ג’פרי צ’וסר- יצירה זו נחשבת לאחת מהקלאסיקות הגדולות של הספרות העולמית. זוהי יצירה מדהימה של סיפורים שובבים אודות זימה, בגידות ותככים בתקופה היסטורית שבה נאסר להעלות על הכתב סיפורים שאינם דתיים. אנו מתוודעים בסיפורים לגלריה של דמויות מגוחכות ואף מוקצנות שמעניק לספר את ההבלות שבקרנבל האנושי. גם כאן, הקריאה מצחיקה, משעשעת וכיפית לעילא ולעילא. העיבוד המודרני של פיטר אקרויד, סופר וביוגרף בריטי ידוע, כתוב בשפה בת ימינו כדי לקרב קהל קוראים חדש לסיפורים. מאיר ויזלטיר תרגם את היצירה בצורה פשוטה, לירית ויפיפייה ועל כך מרב המחמאות. לא להחמיץ את הספר הזה.
“נפשות מתות” מאת ניקולאי ו. גוגול. הספריה החדשה, 498 עמודים. תרגום: רנה ליטוין.
“סיפורי קנטרברי” מאת ג’פרי צ’וסר. אחוזת בית ספרים, 489 עמודים. תרגום: מאיר ויזלטיר.
