ChristopherPriest.jpg

סופר המדע הבדיוני והפנטזיה הבריטי הידוע כריסטופר פריסט מחבר ספרים ידועים כמו “עולם הפוך” “מכונת החלל ” ו”יוקרה” ביקר לאחרונה בישראל.והנה התרשמויות ממפגש  עימו ומחשבות על ספר אחד ,פחות ידוע שלו שבו חזה בדייקנות בשנות השבעים את העתיד של שנת 2012.

סופר המדע הבדיוני הבריטי כריסטופר פריסט ביקר השבוע בישראל בכנס אייקון TLV  בסינמטק תל אביב .כנס איקון TLV הוא אחד משני כנסי המדע הבדיוני המתחרים המועלים מדי שנה זה כמעט לצד זה בתל אביב והדגש שלו הוא יותר על המדע הבדיוני במדיה ועל עתידנות ,בעוד שהכנס השני שם יותר דגש על המדע הבדיוני והפנטסיה הכתובה.( לא בהכרך בסדר הזה).

כריסטופר פריסט זכה לתשומת לב בכנס בעיקר בזכות הסרט ( המצויין )  שהוקרן בזמנו גם בישראל המבוסס על אחד מספריו “יוקרה”   של כריסטופר נולאן ( שהתפרסם לעתיד כבמאי סרטי “האביר האפל ” על בטמאן )  המתאר מאבק בין שני קוסמים בסוף המאה ה-19 מאבק שלו יש אלמנטים מדעיים בדיוניים.

האם היה פריסט מוזמן לכנס אילולא היה אותו סרט מצויין  שמבוסס על יצירתו ?

תמהני. אני חושד שלא.

בכל מקרה הביקור שלו משך תשומת לב מועטה ביחס בתקשורת  שכן הוא אינו מוכר היטב לרוב חובבי המדע הבדיוני בישראל להוציא ראיון בודד ב”ישראל היום “. אפילו באתרי המדע הבדיוני ברשת כמעט שלא התייחסו לביקור. זאת למרות  ששלושה מספריו של פריסט  תורגמו בעבר  בשנות השמונים לעברית.אבל נראה שכיום הם נשכחים עבור רוב חובבי המדע הבדיוני בארץ.

אלו הם :

  1. עולם הפוך ( במקור The Inverted World1974)   תרגם יורם שרת    תל-אביב :   ספריית מעריב וזמורה, ביתן, מודן,   תש”ם 1980

תקציר הספר : זהו הספר המפורסם ביותר של פריסט בתחום המדע הבדיוני  על תושבי עיר עתידנית  ניידת שנעה בעולם  מוזר שמשתנה כל הזמן  ולכאורה יש בו גבולות אינסופיים. החברה    בעיר מבחינה בין ה”עבר” המצוי במזרח וה”עתיד” המצוי במערב, תוך תנועה בלתי פוסקת מערבה,.אך בסיום  המפתיע באמת של הסיפור  מתגלה שהעולם הזה אינו אלא כדור הארץ שלנו בעתיד. לבסוף מסתבר כי המדובר בעולם בו חיים הגיבורים בעיר הנעה על פסי מתכת ענקיים במשך מאות ואלפי שנים לכיוון מערב, על מנת לנצל שדה אנרגיה טבעי שהתגלה, הזז מספר מטרים מערבה מדי יום, כאשר קיומו של שדה האנרגיה והתלות בו יוצרים מצב שהתרחקות מנקודת ה”אופטימום” יוצרת את תעתועי ההכרה מהם סובלים הגיבורים  וכי תושבי העיר כלל לא היו מודעים למציאות האמיתית המקיפה אותם שהיא שונה לחלוטין ממה שראו סביבם ,כתוצאה מהטכנולוגיה שאותה הפעילו.

הלווארד מאן היה בן שש מאות וחמישים מילין במערכת הזמן של עיר כדור הארץ, כאשר עזב לנצח את עולם התמימות שבו חי, כדי לעבוד כמפקח-העתיד בעולם זר שבו הכל נראה תחילה מוכר אך בהמשך התברר כשונה באורח מוזר ביותר. זהו עולם הפוך. זוהי פלנטה שמימדיה אניסופיים בתוך יקום שגבולותיו סופיים. זה נראה כמו עולמנו. עולם שתושביו נראים אנושיים, אלא שהם חלק משיטה בלתי אנושית של דיכוי ומשמעת. זוהי תרבות העתיד שדמיונה רב ביותר לעידן הברבארי, מטרתה הרשמית – התקדמות אל השלמות, אך המציאות היא התדרדרות בלתי-פוסקת אל התפוררות והרס.

  1. מ    מכונת-החלל  ( במקור The Space Machine 1976)   תרגם ישעיהו לויט  תל אביב :   זמורה, ביתן – מוציאים לאור,   תשמ”ג 1983.
  2. תקציר הספר :השנה היא 1883 וסוכן-מכירות צעיר נקלע בתום-לב להרפתקה מוזר לאין שיעור. שהרי בנסיבות מסוימות אפשר להשתמש במכונת הזמן כבמכונת חלל, והקורא גם הוא, בלי שיחשוד במאומה, מוצא עצמו פתאום על קרקע זרה ומאיימת, ועם זה כה מוכרה.
    אחד מהספרים הראשונים במה שניתן להגדיר כ”מדע בדיוני רקורסיבי ” המדע הבדיוני העוסק בהיסטוריה של הז’אנר עצמו , ומתאר את המאבק בבני מאדים שאותם תיאר ה.ג.וולס בספרו “מלחמת העולמות “.סופר המדע הבדיוני הויקטוריאני וולס עצמו הוא דמות בסיפור.  בספר זה הקדים פריסט  את ז’אנר ה” סטימפאנק”  שנעשה מאז  מאוד פופולארי תיאור אלטרנטיבי של אנגליה הויקטוריאנית. בספר זה ניסה פירסט להסביר כמה מהבעיות העלילתיות שיוצרים ספריו של ה.ג. וולס “מכונת הזמן ” ו”מלחמת העולמות ” ובו בזמן הראה על משיכה אובססיבית לאנגליה הויקטוריאנית שבה נוצר המדע הבדיוני כפי שהוא מוכר לנו היום.זהו ככל הנראה הספר החביב עלי ביותר של פריסט מאלו שתורגמו בגלל התיאור שלו של אנגליה ויקטוריאנית שבה משתמשים בטכנולוגיות על.

  1. החלום בטירת מיידן  ( במקור 1977 A Dream of Wessex)   עברית עמנואל לוטם   תל אביב :   זמורה, ביתן – מוציאים לאור,   תשמ”ו 1986.

תקציר הספר בעברית :כשיחסיה של ג’ולי סטרטן עם פול מייסון עלו על שרטון, היא מצאה מפלט בטוח מאין כמוהו – בקרב צוות החשיבה של מכון וסקס; אחד מאותם מוסדות מחקר חדשניים, שתפקידם להכין מדינות וארגונים לקראת העתיד. אך מכון וסקס היה שונה. אנשיו לא עסקו במחקר או בתכנון; הם חלמו את העתיד. בעולם החלומות המופלא של וסקס קיוותה ג’ולי להימלט מן העבר האכזרי ומן ההווה חסר-הבטחון. אבל פול מייסון – אנוכי, יהיר, חסר התחשבות ובטוח בעצמו – מנסה לפלס לו דרך אל עולמה החדש של ג’ולי ולהשתלט עליה שוב. כריסטופר פריסט פורש יריעה רחבה של ניגודים מאלפים: בין העולם הפסטורלי של וסקס-של-העתיד, לבין ההווה התעשייתי הקודר של בריטניה; בין המדען האידיאליסט העוסק במחקר לשמו, לבין האופורטוניסט המבקש לנצלו; בין אהבת-אמת, לבין אהבה התלויה בדבר. “

סיפורם של כמה קבוצה של 39 טלפטים שמשולבים ברשת מחשב ומועברים במציאות וירטואלית מהעולם של 1983 ( עדיין “העתיד ” כשכתב פריסט את הספר ב-1977) ל150 שנה בעתיד כביכול למציאות עתידנית משותפת שהיא פרי היצירה הקולקטיבית שלהם עולם שבו הסובייטים שולטים בבריטניה ושאותו קשה להם יותר ויותר לעזוב למציאות האפרורית של שנת 1983 .

פרט לשלושת הספרים שלו  שתורגמו לעברית יש עוד שלושה ספרים מעניינים מאוד שפורסמו באנגלית וראוי מאוד להזכירם.

יש את Fugue for a Darkening Island: מ-1972 ספר שלשמו יש  משמעות כפולה המתאר את ההצפה של בריטניה במהגרים מאפריקה כתוצאה ממלחמה גרעינית  גדולה שם הגורמת לחורבן.  התושבים הנואשים מנסים להגיע בכל דרך לבריטניה למרותה העוינות המופגנת של השלטונות בריטיים שאינם מעוניינים בהמוני הפליטים מאפריקה.  ש ויכוח ציבורי האם לתת תמיכה לגל פליטים ענק כזה שנראה כפלישה של ממש. ככל שהזרם הולך וגובר הוא מביא להתמוטטות שלטונית בבריטניה ומביא לסכסוך פנימי אלים בבריטניה , למעשה למלחמת אזרחים  בין קבוצות שונות של תומכים ומתנגדים לפליטים.כתוצאה הממשלה מאבדת את שליטתה על איזורים שונים במדינה ושכונות וישובים שונים מבצרים את עצמם מהעולם החיצוני העוין יותר ויותר.הסיפור עצמו מתאר את ההשפעות האישיות של המשבר על חיי אינדיבידואלים ועוקב אחר משפחה שמנסה למצוא את דרכה בעולם העוין הזה שבו קשה יותר ויותר למצוא מיהם שומרי החוק ומי פוגעים בו.

קראתי את הסיפור בשנות השמונים בלי עניין רב לא הצלחתי להתחבר אליו,כי הסיטואציה של פלישת מליוני הפליטים לבריטניה נראתה לי רחוקה ולא אמינה.

היום בשנת 2012 דעתי עליו שונה מאוד.הסיפור הוא מרשים מאוד היום כי בו חוזה פריסט מגמה שהתממשה בעולם האמיתי ואנחנו צופים בה גם בישראל של הגירת המוני פליטים מאפריקה למדינות העשירות מגמה שמן הסתם רק תלך ותתחזק בעתיד. לדעתי יש מקום לתרגם את הספר הזה לעברית שכן הוא היום הוא רלבנטי ועכשווי מאוד לבעיות שמעסיקות אותנו בנוגע לפליטים מסודן ומאפריקה.

יש את ספרו “יוקרה ”  (The Prestige 1995 ) הבסיס לסרט שהוקרן בארץ אך שלא תורגם מעולם אולי משום שלאחר שנות השמונים ההוצאות בארץ כבר לא היו מוכנות לפרסם שום ספר של פריסט ללא קשר לאיכותו והצלחתו בעולם.

זהו סיפור המאבק המקצועי והאישי  בין שני קוסמים בתקופה הויקטוריאנית ,שאחד מהם משתמש בטכנולוגיה של הממציא ( האמיתי )  ניקולה טסלה לביצוע קסמיו המדהימים, מאבק הנמשך עד לימינו אל. זהו לדעתי ספרו הטוב ביותר  של פריסט ואחד מהספרים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם על עולם הקוסמים ומאחזי העיניים.

ואפשר להזכיר גם את סיפור ההיסטוריה החלופית שלו משנת 2002 The Separation עוד היסטוריה חלופית המתבססת על מלחמת עולם שנייה שונה. שבה  חתמו הבריטים על הסכם שלום עם הנאצים בין שאר דברים אחרים מוקמת טריטוריה יהודית באי מדגסקר בידי הבריטים והשואה לא התרחשה.

השתתפתי בשיח של חובבים עם פריסט וקשה היה להגיד שהסופר והקהל התרשמו זה מזה. פריסט נתן הרצאה חיוורת על ז’אנר המדע הבדיוני  תולדותיו ומקומו בו. הוא הודה שלדעתו הז’אנר כיום דורך במקום למעשה מיצה את עצמו מזה  שנים רבות  ושוב אינו מעניין. לדעתו סופרי המדע הבדיוני היום שוב אינם חושבים על רעיונות חדשים ורק חוזרים על דברים שכבר נוסו פעמים רבות בעבר. .לאחרונה הוא עורר שערורייה כאשר טען שהספרים המועמדים לזכייה בפרס ארתור סי   קלארק היוקרתי אינם ראויים כלל לזכייה אף לא אחד מהם, כולם ספרים בינוניים ומטה.

הקהל שרובו  כמסתבר לא באמת היכיר את פריסט ואת כתיבתו שאל אותו שאלות כלליות על סופר מדע בדיוני וכתיבתו.

בין השאר הוא נשאל  על מערכת היחסים בינו ובין הסופר והאנתולוגיסט הרלאן אליסון שעימו הסתכסך כשביקש לדעת מדוע אליסון מבטיח ולא מקיים כבר עשרות שנים להוציא אנתולוגיה בשם “חזיונות מסוכנים אחרונים ” ( חלק מסיים בסדרה שהחלק הראשון והמפורסם שבה “חזיונות מסוכנים ” תורגם גם לעברית )  שבה בין השאר יש סיפור של פריסט שלא יצא כנראה לעולם לאור. הוא ענה בתגובה שאליסון הוא לדעתו סופר גרוע נכלולי וסחטני ואין לו ציפיות לראות את האנתולוגיה הזאת בחייו.ובכל מקרה הסיפורים שבה שנכתבו בשנות השמונים כבר התישנו כולם.

הועלו שאלות על תרומתו של פריסט בכתיבת תסריטים עבור סדרת טלויזיה  “דוקטור הו”  ועבור סרטי קולנוע   נושא שלפי הבעות פניו עניין אותו לדבר עליו  כקליפת השום,אבל מה לעשות ?  זהו נושא שאכן מעניין היום יותר חובבים שמתעניינים יותר במדיה מאשר בספרים וזהו אחד הנושאים המרכזיים שבו עוסק הערך עליו בויקיפדיה שממעט בהשוואה לעסוק בספרים שכתב.  פריסט בבירור  כמו כל סופר העדיף להשאל על כתיבתו הספציפית נטו שבגללה  לכאורה הוא הוזמן לישראל.( לא ,הוא הוזמן משום שהוא היה קשור לסרט “יוקרה “שהוא הסיבה האמיתית להזמנתו ). בכל אופן הוא חשף שהוא כתב מחזה על פי “יוקרה” ” שאמור לעלות בקרוב ” ויהיה שונה מאוד מהסרט וקרוב יותר לספר בעלילתו.

שאלתי אותו :היום בשנת 2012 ארבעים  שנה  לאחר פרסום הספר המקורי  אנחנו חוזים גם בישראל בהתגשמות של ספרך Fugue for a Darkening Island .גם בבריטניה וגם בישראל אנו חוזים בסיטואציה של מליוני פליטים ומהגרים מאפריקה  ומאסיה שמאיימים לשנות לגמרי את הנוף התרבותי בארצות שאליהם אנחנו מגיעים.איך לדעתך יש להתמודד עם סיטואציה כזאת  שתוארה בספר ?

פריסט :קודם כל כדאי לדעת שהספר שהוא שוב אינו מדע בדיוני  יצא בגירסה חדשה ומתוקנת ומעודכנת מועמד היום להסרטה. איך להתמודד עם בעיה כזאת ? לדעתי זאת בעיה של טווח קצר לא של טווח ארוך. אני כן מאמין שאפשר לשלב את הפליטים והמהגרים בחברה הקולטת אך יש לעשות  לדאוג לעשות מאמצים בכיוון זה. זה לא יגיע מעצמו.

תודה מר פריסט . ותודה על ההנאה שגרמת לי  בתיאורים של אנגליה הויקטוריאנית הסופר טכנולוגית בספרים כמו “מכונת החלל ” ו”יוקרה”.

ראו גם

כריסטופר פריסט בויקיפדיה

ראיון של דני לוזון  עם כריסטופר פריסט

האתר של כריסטופר פריסט

וראו עוד מפגשים עם סופרי מדע בדיוני ידועים בישראל :

בריאן אולדיס בארץ הקודש

רוברט שקלי בישראל

וראו עוד על בעיית הפליטים והמהגרים מאפריקה :

מה לעשות עם המהגרים מאפריקה ?

4 תגובות

  1. אילו הייתי יודע שהוא יהיה, הייתי מביא את ספריו שיש לי כדי שיחתום עליהם…

    אכן ‘מכונת החלל’ שלו הוא הסטימפאנק הראשון שהיה בכלל, הרבה לפני שהשם הומצא (אולי ע”י סטרלינג וגיבסון ב-90′). מחווה יפה לוולס ובני דורו. גם אלדיס עסק בזה קצת והושפע מהסיגנון הזה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ten + שתים עשרה =