1. "אגדת השתיין הקדוש" מאת יוזף רות. תירגם: אהוד אלכנסדר אבנר (2012). הוצאת סמטאות- הספר מכיל שתי נובלות מעולות של יוזף רות : "אגדת השתין הקדוש" ו"מנהל התחנה פלמראייר". נובלות נוגות על סיפורם של אנשים פשוטים הכתובות כמעין אגדה ישנה שמעוררת געגוע לסיפורי עם ישנים וטובים שגדלנו עליהם.
2. "קליפסו רמלה" מאת ציפי שחרור (2012). פרדס הוצאה לאור– זהו ספרה הראשון והמעולה של המשוררת. ציםי כתבה רומן נוגע ללב על חברה ישנה וססגונית בחצר האחורית של מדינת ישראל. סיפור מרגש על דמויות חזקות ועל אישה חזקה בשם שלומית .
3. " בירה ומצבי רוח- מבחר הסיפור הצ'כי". תרגמה: רות בנדי (2012). הוצאת חרגול. אנתולוגיהמענגת לקריאה של סיפורים קצרים הכתובים בשפה ברורה, פשטנית וקצרנית ולא בשפה סנטימנטאלית או סיפורים בעלי כובד ראש. למרות זאת, הסיפורים הם לעיתים מטרידים, פוליטיים, סוחפים ואף מרגשים.
4. "מטאטא וסיפורים אחרים" מאת לאוניד פרובסקי (2012). הוצאת ספרית פועלים– לאוניד מציע באסופת סיפוריו שרטוט של הישראליות על כל גווניה ומתווה אותה בהומור רב אך גם בפיכחון. שלל הדמויות מרתקות לקריאה ומהווים פסיפס מעניין של הישראליות.
5. "ילדה גדולה" מאת עמיחי שלו (2012). הוצאת ידיעות ספרים– עמיחי שלו ממשיך את הקו הפרוזאי שלו בעיסוק באחרים של החברה הישראלית והפעם הוא עוסק בעלי משקל עודף. הספר מצוין וכתוב בשפה פופית, קולחת וקצבית בשילוב דימויים וטוויסטים נהדרים שלא מפסיקים להפתיע.