“…קית  שקע במחשבה :“אם קיים מספר אין-סופי של עולמות ,הרי קיימים גם כל השילובים האפשריים ,ומשום כך הכל חייב להתגשם אי שם.במילים אחרות , אי אפשר  כלל לחבר סיפור דמיוני –כיוון שזר ומוזר כאשר הסיפור יהיה הרי הכל קורה אי שם.האם אין הדבר כך? “

“כמובן שכן.קיים עולם בו האקלברי פין ,למשל נולד וחי ,ועושה כל אותם מעשים שתאר מרק טויין בספרו.

קיים ,ליתר דיוק ,מספר אין סופי של עולמות בהם הקלברי פין מבצע  כל מעשה אפשרי שמרק טויין היה עלול לתאר בספרו “.

( מתוך הפרק “האקלברי פין והאין-סוף” בספר “הרפתקה בחלל 180-181)

 

כיום צוברת תאוצה מוגברת בעולם הפיזיקה ,התיאוריה שהיקום שלנו הוא רק אחד מאין ספור של יקומים אינספור עולמות מקבילים שהם שונים במעט או בהרבה זה מזה וכתוצאה אפשרות ולו הדמיונית ביותר שאנו יכולים לחשוב עליה תהיה קיימת איפה שהוא.ושייתכן שכל אחד ואחד מאיתנו חי בגרסאות שונות של חייו בעולמות שונים ומקבילים.

תיאוריה זאת המכונה “תיאוריית העולמות המרובים”היא תיאוריה מקובלת מאוד כיום על מדענים רבים ,אם כי בעת כתיבת שורות אלו  אין כל אפשרות לאשר או להפריך אותה.

אני נתקלתי לראשונה ברעיון שיש אין ספור עולמות מקבילים כאלו בספר בשם”הרפתקה בחלל ” מאת פרדריק בראון.


לרוב הקוראים חובבי המדע הבדיוני שמו של הסופר  פרדריק בראון מוכר מספרו “הפרדוקס האבוד ” קובץ סיפורים שתרגם אלי טנא בהוצאת זמורה ביתן מודן ב-1981. וגם מסיפוריו הקצרצרים  הפופולאריים מאוד   בעלי סיום “הפואנטה ” המפתיע שהופיעו במגזין המדע הבדיוני “פנטסיה 2000” במשך שנים וזכו לפופולאריות גדולה ,אולי יותר מכל סיפור אחר בגיליונות שבהם הופיעו.פרדריק בראון הוא ללא ספק אחד האמנים הגדולים ביותר של הסיפורים הקצרצרים ובוודאי בתחום המדע הבדיוני.

עיבוד הקומיקס לסיפורו הידוע ביותר של פרדריק בראון “זירה”.

פרדריק בראון ידוע מאוד גם הודות לסיפור שתורגם לעברית יותר מפעם אחת  ( ארבע פעמים ליתר דיוק ) בשם “זירה ” או זירת הקרב”  ( 1944 “) שבו איש כדור הארץ הנמצא במלחמה כנגד גזע אויב מפלצתי נבחר בידי אנשי גזע עליון כלשהוא להכריע את המלחמה בקרב יחיד כנגד נציג של הגזע האוייב. מי שינצח בקרב יביא להכרעה במלחמה.ולהשמדת כל הגזע האויב בידי הגזע העליון המסתורי.

.הסיפור הזה עובד לפרק ידוע של “מסע בין כוכבים ” המקורית בשם “זירה ” שבו קפטין קירק תופס את מקומו של גיבור הסיפור הנאלץ להכריע מאבק בין הפדרציה וגזע  חייזרי של דמויי לטאות  בשם ה”גורן ” בקרב יחיד. אלא שלם שינוי הסיום בפרק הזה היה טוב והומניסטי  יותר מזה שבסיפור של בראון .קפטין קירק מסרב להרוג את הנציג של הגזע העוין וברחמים שהוא מגלה הוא מראה שהוא ראוי באמת לניצחון. וזוהי תפיסה אינטליגנטית שאין למצוא בסיפור הלוחמני המקורי של פרדריק בראון.

אולי אפשר להסביר את העובדה שהפרק שנכתב בידי התסריטאי ג’ין  קון  הוא טוב יותר מהסיפור המקורי בכך שהוא לא באמת התבסס על הסיפור של בראון. העלילה כבר הייתה כתובה כאשר המפיקים גילו שפרדריק בראון כתב כבר סיפור דומה עשרות שנים קודם לכן ,והם הכניסו את שמו לקרדיטים ושילמו לו כסף  רק כדי להינצל מתביעת פלאגיאט.

 

באנגלית הוא ידוע גם הודות לסיפורי הבלשים שלו ובראשם “ליל הג’ברווקי ( 1950)  ותיאר את היום המדהים שאותו עובר עורך עיתון קטן בארה “ב יום מלא אירועים והתרחשויות שכל כולם קשורים איך שהוא לציטוטים והתייחסויות בספריו של מחבר “אליס בארץ הפלאות ”  לואיס קרול. .

 

הרפתקה בעולם מקביל.

 

אלא שאני ועוד כמה קוראים מועטים מאוד זוכרים את בראון בראש ובראשונה הודות לספרו הנדיר מאוד היום “הרפתקה בחלל שתרגם “ר.אבי-אהוד” ( שם בדוי של עמוס גפן ?) והופיע בהוצאת “מצפן”  בראשית שנות השישים . הוצאת “מצפן ” פירסמה בראשית שנות השישים כמה ספרי מדע בדיוני מהם מעולים מהם טובים. כמה מהם פורסמו לימים מחדש בהוצאות אחרות. אך לא “הרפתקה בחלל”.

הספר הוא תרגום של ספרו של בראון  What Mad Universe שהופיע במקור בארה”ב במגזין בספטמבר 1948 וכספר ב-1949.

המהדורה העברית שציור העטיפה  שלה הוא של המאייר הידוע אהרון אבדי אינה מתוארכת כלל. אולם ככל הנראה היא פורסמה בשנת 1961 או 1962 כאשר פורסמו רוב ספרי הוצאת “מצפן”.  הסיפור בתרגום העברי לפחות מתרחש בשנת “1964 ” שאמור להיות “העתיד ” עבור הקוראים  ובה  נשלח הטיל המאויש הראשון לירח בניסיון כושל ,לפחות לפי הספר.מכיוון שאין לי גישה למהדורה המקורית באנגלית איני יודע אם כך היה גם במקור.

ספר זה הוא אחד הראשונים שהופיעו  ב”תת – ז’אנר מיוחד  ,”מדע בדיוני רקורסיבי דהיינו סיפורים העוסקים  במדע בדיוני עצמו או בעולם הספרות עצמו בתת הז’נאר הזה מתייחסים לאנשים האמיתייםלעולם המדע הבדיוני ולעולמות הבדיוניים שמעסיקים את מחשבותיהם וחלומותיהם כבעלי דרג שווה של “מציאותיות”.

” סיפורים ידועים בתת ז’אנר זה כוללים את “מספר החיה 666 ” של רוברט הינליין שבו הגיבורים מבקרים ב עולמות מסיפורי מדע בדיוני ידועים כשל הינליין עצמו ושל סופרים אחרים  “את “מלאכים נופלים” של לארי ניבל וג’רי פורנל שבו חובבי המדע הבדיוני מצילים את כדור הארץ ו”מדרך הרגל”  שבו סופרי מדע בדיוני ( המבוססים על דמויות אמיתיות)  מצילים את כדור הארץ פלישה מהחלל ספרו של מייקל בישוף “פיליפ ק. דיק מת כמה  נורא ” על עולם חלופי שבו חי הסופר המדע הבדיוני המפורסם. ואפשר להזכיר דוגמאות אחרות.כמדומה שתת הז’אנר הזה רק צומח ומתפשט בשנים האחרונות.

ספר כזה הופיע גם בעברית “רצח בדיוני ” מאת לביא תדהר וניר יניב שמתאר רצח בכנס מדע בדיוני ישראלי

.”הרפתקה בחלל” שהוא אחד הספרים הראשונים מסוג זה הוא הטוב בכל סיפרי הז’אנר הזה שאני מכיר. זוהי מעין פרודיה  או סטירה אולטימטיבית על כל הקלישאות של ז’אנר המדע הבדיוני כפי שהיה קיים בשנות השלושים והארבעים  של המאה הקודמת,וגם סטירה טובת לב על חובבי הז’אנר ,שכן העולם המתואר שם הוא העולם המדומיין בידי חובב צעיר ונלהב של הז’אנר.

וכך לכאורה המדובר בסיפור מדע בדיוני מהסוג הפרימיטיבי והבזוי ביותר, ועם זאת זהו סיפור מצויין שבו הכל עובד “בקריצת עין “.

הטוב שבכל העולמות האפשריים.

.”.יכול אני לראות מדוע ,מתוך מספר אין-סופי של עולמות הגעת דווקא לזה.”

כוונתך לאמר שלא היה זה מקרי ?”

“מאומה אינו מקרי.היה זה משום שקרה וברגע האחרון לפני ההתפוצצות חשבת על עולם זה.כלומר ,חשבת על הקורא שלך ,ג’ו דופלברג ותהית איזה הוא עולם חלומותיו ,איזה עולם הוא באמת לפי רוחו.וזהו זה. אין פרושו של דבר שאין זה עולם אמיתי ,ממשי לא פחות מהעולם שלך .לא ג’ו דופלברג ולא אתה המצאתם עולם זה. הוא קיים והיה קיים ,אך זהו העולם שמתוך מספר אינסופי של עולמות הוא האחד שאודותיו חשבת ברגע ההתפוצצות –חשבת עליו כעל העולם בו היה ג’ו דופלברג חפץ”

( הרפתקה בחלל ע’ 182)

גיבורו של הספר  הוא אדם שעוסק באופן מיקצועי  בז’אנר המדע הבדיוני ( “מדע דמיוני ” כפי שזה מוגדר בספר ) ליתר  דיוק עורך של מגזין מדע בדיוני . זהו קיט וינטון שכתוצאה מהתפוצצות מסתורית של הטיל הבלתי מאוייש הראשון שנשלח לירח בשנת 1964  ונוחת דווקא בסביבה שלו.מאבד את הכרתו ,וכפי שמתברר לו בדיעבד הרבה הרבה יותר מזה.

המהדורה האיטלקית של הספר.

במציאות ההיסטורית של העולם שלנו לפחות הטיל הלא מאוייש הראשון לירח “לונה 1” נשלח בידי הסובייטים לירח עוד ב-1959  שנים לפני פירסום הספר בעברית.אני תמה על המתרגם והמו”ל של הוצאת “מצפן ”  שנראה כאילו לא היו מודעים לכך כלל. גם עם זה התאריך  שנכתב בספר המקורי משנות ה-40 ,מן הראוי היה שיכניסו הערת שוליים שתבהיר את העניין.

בגירסה המקורית של הסיפור אגב הזמן שבו  העלילה התרחשה היה  “העכשיו” שהיה  היה שנת 1949 ווהגנרל  אייזנהאואר ניהל את המלחמה בפולשים .אולם בתרגום לעברית העלילה מתרחשת בשנת 1963. ו אייזנהאואר שהיה  נשיא ארה”ב  ( בתקופה שלאחר פירסום הספר המקורי )  וסיים את תפקידו זה ב-1961   בערך בזמן פירסום הספר בעברית ופרט  זה אינו נזכר.

תמהני אם זהו תרגום מדוייק של מהדורה אמריקנית חדשה  שעודכנה במיוחד בידי המחבר  או שהיו אלה שינויים שהמתרגם  או המו”ל הישראלי הכניס על דעת עצמו.

הוא מתעורר ומוצא את עצמו כעולם שנלקח מהדמיונות של הסופרים במגזינים שלו ולא המתוחכמים בהם דווקא.אך בעולם זה גם הפנטזיות הפשטניות  ביותר הן אמיתיות. . זהו עולם שנמצא תחת התקפות של חייזרים מהחלל החיצון.  עולם שיש בו כל קלישאה שהייתה פופולארית בסיפורי המדע הבדיוני היותר פרימיטיביים של התקופה.  יש בו גיבור כל יכול שהוא גם גאון מדעי  וממציא סופר אינטליגנטי  האהוב על הכל ,יש בו מפלצות זוועתיות כמעט בלתי ניתנות לתיאור התוקפות את כדור הארץ   והנשים היפיפיות ( ובהן גירסה זוהרת של ידידה של וינטון ‘ עורכת מגזין סיפורים רומנטיים מהיקום המקורי שלו )  לובשות רק בגדים חושפניים מאוד.

מהדורה צרפתית של הספר.

בקיצור הפנטזיה של חובב המדע הבדיוני הממוצע בן העשרה. אלא שהכל אמיתי ביקום המקביל בו מוצא וינטון את עצמו ומה שנראה כמצחיק ומגוחך נהפך מהר מאוד למפחיד ואפל ,למשל בקטע שבו מוצא את עצמו וינטון נרדף ברחובות ניו יורק החשוכים לחלוטין ( העיר נמצאת כל לילה  תחת האפלה מחשש להתקפות של החייזרים  ושומר נפשו מקפיד להישאר בבית )  בידי קבוצת עבריינים עיוורים ומפחידים  “אנשי הלילה” המחפשים אחרי קורבנות כשהם מגששים במקלות ברחובות האפלים.הקטע הזה שווה בעוצמתו  למיטב של  סיפורי האימה.

וינטון מתחיל להבין את המקום שבו הוא נמצא הודות לעיון מהדורה מקומית של ספר ההיסטוריה של ה.ג.וולס “דברי ימי עולם “( ספר היסטוריה אמיתי בהחלט שגם תורגם תחת שם זה לעברית ) הוא מגלה שבעולם שבו הוא נמצא כעת  ההנעה מאפשרת מסע בין כוכבי התגלתה בטעות בשנת 1903. ובתוך כמה שנים יצא המין האנושי אל מערכת השמש ואל הכוכבים.בדרך הוא נתקל בגזעי חייזרים שונים וגם כגזע עויין שעימו האנושות נמצאת כעת במלחמה.

בנתיים וינטון מנסה להתפרנס ממכירת סיפורים שכתב בעברו למגזינים ביקום שבו הוא מוצא את עצמו.הוא מגלה שאין שם מגזינים ל”מדע בדיוני “כפי שהיכיר בעולמו. יש שם מגזינים לספרות מודרנית העוסקים בסיפורי הרפתקאות בחלל .אך אלו אינם כלל “מדע דמיוני “שהרי הם מתארים אירועים שיכולים להתרחש במציאות של הקוראים שכוללת מסעות בחלל ומאבקים בחייזרים.אלו מוגדרים כסיפורי הרפתקאות “סתם. לעומת זאת יש מגזינים רבים שעוסקים בסיפורים היסטוריים מימי מלחמת השחרור האמריקנית ומלחמת האזרחים.

יש להם גם מה שהם מכנים “מדע דמיוני”. אלה שמגזינים אלו הם קרובים למה שאנו מכנים כיום פנטסיה. “היו אלה סיפורי הרפתקאות בעולמות רחוקים ודמיוניים ,סיפורים על העתיד הרחוק והעבר האגדתי ,סיפורים אודות מסע בזמן וכוחות נעלמים שבמוח”.

וינטון כותב מחדש כמה מסיפוריו הישנים ומנסה למכור אותם למקבילו ביקום הזה ,האיש שתחת שמו שגם ביקום הזה הוא עורך מגזינים. אלא שהוא מגלה ש”קיט וינטון ” של העולם הזה כבר כתב את אותם הסיפורים בעברו…והדבר מסבך אותו בצרה צרורה עם מקבילו בעולם הזה. וינטון  מצליח להימלט  יוצר קשר עם אותו גיבור המנהל את העניינים ביקום האחר ומגלה שהוא אינו אלא גירסה סופר זוהרת של חובב המדע הבדיוני בן העשרה שכתב לו סידרה של מכתבים מרושעים  והעולם הזה הוא העולם שאותו דמיין.

או לפחות זהו העולם שאותו וינטון חשב שחובב כזה היה  עשוי לדמיין.

הסיום הוא מבריק ומרשים ,וינטון מצליח לגלות דרך לחזור לא לעולמו המקורי ,אלא לעולם כמעט זהה אך קצת יותר טוב שבו הוא בעל המגזין וגם נשוי לאישה שבה הוא מאוהב,הטוב שבכל העולמות האפשריים מבחינתו. הסוף הטוב ביותר של כל סיפור מדע בדיוני שבו נתקלתי אי פעם.

.

פרדריק בראון חזר לרעיון של ספר זה על כך שסופרי מדע בדיוני יכולים ליצור עולמות גם במציאות בספר מפורסם רק מעט פחות בשם MARTIANS GO HOME ( מאדימאים לכו הביתה !) ( 1955)  שלמרבית הצער לא תורגם מעולם לעברית.

זוהי פרודיה מטורפת פשוטו כמשמעו על סיפורי הפלישה לכדור הארץ מכוכב הלכת מאדים.בספר זה נמצא העולם תחת פלישה של כמה מיליארדי  יצורים מעצבנים מכוכב מאדים  אנשים ירוקים קטנים שעוסקים רק בהטרדה  והעלבה בלתי פוסקת של כל יצור אנושי עד כדי הטרפת דעתם מתיסכול. אנשי המאדים האלו כנראה נוצרו במוחו של סופר מדע בדיוני והחלו להתקיים במציאות .וכעת זוהי משימתו של אותו סופר להחזיר אותם לאותה מציאות שממנה הביא אותם בטעות . הוא מצליח לבסוף לסלק אותם מקיום כשהוא מדמיין אותם נעלמים.אלא שאז הוא מגלה שהוא עצמו דומיין בידי ..מישהו..

פסק הדין

גם כשאני קורא את “הרפתקה בחלל ” היום בשנת 2012 אני מוצא שהוא איבד מעט מאוד מעוצמתו אפילו שהעולם”העתידני ”  שהוא מתאר התיישן מאוד.

מומלץ מאוד למעטים שיצליחו למצוא עותק שלו ושתדעו שהוא שווה כל גרוש במחיר המופקע שידרשו המוכרים.

ובאמת ראוי מאוד שאיזה מו”ל בעברית יוציא לאור את הספר מחדש בתרגום חדש.

 

נספח :סיפורים של פרדריק בראון בעברית.

הסיפור המתורגם ביותר של פרדריק בראון לעברית הוא :”הזירה” סיפור שמתאר מאבק בין איש כדור הארץ וחייזר מפלצתי.הסיפור הזה עובד גם לפרק של “מסע בין כוכבים ” המקורי.

גירסאות של הסיפור  תורגמו לא פחות מארבע פעמים  לעברית ושתי פעמים שונות באותה השנה ..

  1. הזירה שמחוץ לעולם קוסמוס סיפורי מדע בדיוני מספר 3 1958?  פורסם ברשת בבלוג “המולטי יקום של אלי אשד “
  2. . זירה –תרגום: עמנואל לוטם  בתוך מבחר הסיפורת הבדיונית / סילברברג רוברט (ע). הוצאת עם עובד, 1981.
  3. זירה.תירגם עודד פלד בתוך “מודל ראשון –סיפורי מדע בדיוני ” 1981.

עיבוד של העיבוד של הסיפור של בראון בגירסת  התסריט של פרק מ”מסע בין כוכבים שנכתבה  בידי התסריטאי ג’ין קון  הופיע בספרו של ג’מס  בליש  מסע בין כוכבים 2 :    מחר הוא האתמול :   מבוסס על הסידרה הטלוויזיונית המרתקת של ג’ין רודנברי /  עברית נורית יהודאי   (תל אביב) :   ספריית ארז,   (תשל”ט 1979).
“הנשק “

הופיע בגיליון פרוזה מספר 9 בעריכת גבריאל מוקד  ספטמבר 1976

סיפורי פרדריק בראון במגזין פנטסיה 2000

מספר 1. דם

מספר 5. הניסוי

מספר 6. מכונת הזמן הראשונה

מספר 7 דפוסי פעולה

מספר 9 . דמיון פרוע

מספר 10 נימוס.

מספר 13.הכיפה.

מספר 15. התשובה. קראו אותו ב”יקום תרבות “

מספר 18 משהו ירוק

מספר 23 שווה בנפשך

מספר 31.סיוט בזמן .תירגם אהרון האופטמן. תורגם שוב בידי עדי צמח ובידי עמנואל לוטם

מספר 35. הנשק .( תרגמה מוניקה שדה)

מספר 36. איש השלג האיום –  (תרגום: אבי בליזובסקי(

מספר 37 מכה כפולה ( תרגמה מוניקה שדה).

הפרדוקס האבוד / בראון פרדריק.

הוצאת זמורה ביתן מודן, 1981. תרגום אלי טנא.

  1. הפרדוקס האבוד
  2. הצגת בובות
  3. הרכבת האחרונה
  4. זה לא קרה
  5. הנקישה
  6. ציות
  7. נוטל המעשר
  8. אלורופוביה
  9. מוסיקת לילה זעירה
  10. סיריוס אפס
  11. החדש
  12. איפה ואיפה
  13. משהו ירוק
  14. פרופסור ג’ונס תרגם עמנואל לוטם בספר ”סימטריה נוראה” מאת איאן סטיוארט ומרטין גולוביצקי, סדרת מדע ואדם, הוצאת זמורה ביתן.

ראו גם

פרדריק בראון בויקיפדיה

רשימת ספריו של פרדריק בראון

מאמרים על פרדריק בראון

הזירה :גירסת הקומיקס

 

 

8 תגובות

  1. האמנם כל העולמות אפשריים? גם אם נקבל את רעיון העולמות המרובים, ואפילו נניח שבאמת כל פעם שחלקיק יסודי מתנהג באופן הסתברותי נוצרים עולמות חדשים – הפוטון פונה שמאלה אצלנו, יש עולם אחר שבו פנה ימינה, האם זה אומר שהכל אפשרי?
    כפיסיקאי, אני מפקפק בכך.
    כל העולמות אפשריים במובן הפיזיקלי, כלומר כמו שציינתי למעלה, ברמת חלקיקי יסוד. אבל אם יש דברים שהם בלתי אפשריים הם לא יתקיימו בשום מקום.
    ברמה הפיסיקלית, אולי אפשר להגדיר דברים כאלו. למשל עולם של אנטי-גרוויטציה. עולם שבו כוסות נופלות למעלה.
    שאלה מענינת היא האם עולמות שבהם הפיסיקה היא נכונה אבל תופעות שאנחנו חושבים לבלתי אפשריות ברמה שמעל הפיסיקה יכולים להתקיים. כלומר האם באמת בלתי אפשרי שיגלו במקרה הנעת חלל ב 1900, בהנחה שיש בכלל דבר כזה הנעת חלל מהירה מהאור, או שבלתי אפשרי שקיים גזע חייזרים שנראה כמו מפלצות מה pulp fiction של ראשית המאה ה 20.
    אישית, אני חושב שטכנולוגיה מאוד מתקדמת לא יכולה להתגלות “במקרה” לפני שהתרבות מוכנה לה. אם אין את האמצעים בכלל לגלות רדיואקטיביות, אי אפשר לפתח פצצות אטום. ושוב השאלה היא אם “בלתי אפשרי” זה גם הסתברות של 1 למלירד, או 1 למאה מלירד, או 1 לטריליון.

  2. מהי המציאות האמיתית? האם אנחנו רק פרי דמיונו של סופר? והאם יש בכלל דרך לדעת שאנחנו לא נמצאים כרגע בתוך המטריקס? (ואיפה פיליפ ק. דיק כשאני צריך אותו?)

    השאלה הזאת באה לידי ביטוי בפרק “Far Beyond the Stars” של Deep Space Nine (עונה שישית) בפרק הזה בנג’מין סיסקו הופך לסופר מד”ב בשבועון משנות ה 40-50 בשם בני ראסל(ועימו יחד,כל כוכבי הסדרה הם סופרים בשבועון הזה שמזכיר את ירחוני המד”ב של תור הזהב כמו Astounding Stories וכדו.)

    ראסל מנסה לכתוב סיפור המתאר תחנת חלל דמיונית בשםDeep Space Nine עליה מפקד קצין בשם בנג’מין סיסקו. הסיפור נדחה בגלל שבעלי העיתון וקוראיו לא מוכנים לסיפור שבו אדם שחור נמצא בעמדת פיקוד.
    בסוף הפרק, סיסקו מתעורר ב Deep Space Nine ותוהה מהי המציאות האמיתית : האם אנחנו קיימים כאן (ב Deep space Nine) רק כל עוד בני ראסל ב 1940 טווה את חלומותיו?

    מעבר לשאלת האפליה הגזעית, הפרק עוסק גם בהדרת נשים. ננה ויסיטור(מייג’ור קירה) מופיעה בתור סופרת מד”ב אשר נאלצת לכתוב בשם בדוי כדי שקוראי העיתון לא ידעו שהסופר האהוב עליהם הוא למעשה אישה. (דבר שאכן קרה במציאות כמו למשל אצל אליס שלדון – או כמו שרובנו מכירים אותה : ג’יימס טיפטרי ג’וניור”…)
    שמה של הדמות הוא K.C.Hunter אשר כמחווה לסופרת D.C.Fontana אשר כתבה פרקים רבים של סדרת “מסע בין כוכבים” המקורית והעדיפה את ראשי התיבות מאשר לחשוף את שמה האמיתי: Dorothy Catherine.
    אגב – פרק נוסף של DSN שבו סיסקו הוא סופר שכתיבתו גורמת למציאות להתרחש הוא ” Shadows and Symbols ” (עונה שביעית)

  3. מסתבר שבשנה האחרונה הספר הגיע איכשהו לספריה הלאומית…
    נשארו שני ספרים בלבד של הוצאת מצפן שעדיין אין בספריה הלאומית, “ג’והני הנוקם” של פרנק גרובר (יצא גם בשם “נקמתו של ג’והני” בהוצאת מ. מזרחי) ו”אלפרד היצ’קוק מגיש: 12 סיפורים שלא התירו לי להציגם בטלוויזיה” שאותו יש להם במהדורה השניה ביחד עם קובץ הסיפורים השני.

  4. תודה על ההערה. בדקתי בקטלוג הספריה הלאומית והספר אכן מופיע שם בניגוד ללפני כמה שנים כשהרשימה הזאת נכתבה. כנראה הישיגו מאז עותק. כתוצאה מחקתי את ההערה הזאת ברשימה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

תשע עשרה − שמונה =