חיים מזר חוקר רב תחומי העוסק מידי פעם בחקר התנ"ך ומידי פעם בחקר פיזמונים פופולאריים מראה כיצד שני התחומים משתלבים דווקא בפזמון מוכר של להקת "הדלתות" של ג'ים מוריסון " שהמקור הבלתי צפוי שלו הוא מספר "קוהלת" התנ"כי .
הגרסה של "הדלתות" לקוהלת פרק ג'
מאת
חיים מזר
by
the Doors
Time to live
Time to lie
Time to laugh
Time to die
Takes it easy, baby
Take it as it comes
Don't move too fast
And you want your love to last
Oh, you've been movin' much too fast
Time to walk
Time to run
Time to aim your arrows
At the sun
Takes it easy, baby
Take it as it comes
Don't move too fast
And you want your love to last
Oh, you've been movin' much too fast
Go real slow
You like it more and more
Take it as it comes
Specialize in havin' fun
Takes it easy, baby
Take it as it comes
Don't move too fast
And you want your love to last
Oh, you've been movin' much too fast
Movin' much too fast
Movin' much too fast
שמונת הפסוקים הראשונים בפרק ג' בקוהלת מציגים תפישת עולם שעל פיה לכל דבר זמן משלו וכפי שנאמר בפתיח בפרק בפסוק א' : "לכל זמן עת ועת לכל חפץ תחת השמים". בהמשך בא הפירוט כמו בפסוק ב' "עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע". מחבר השיר של להקת הדלתות באמירה "קחי זאת כמו שזה בא" מאמץ את גישתו של מחבר ספר קוהלת. הוא מפנה את השיר לאישה מסוימת שאיננו מציין מי היא. בשיר שלושה בתים ופזמון חוזר במבנה של בית, פזמון חוזר, בית, פזמון חוזר., בית, פזמון חוזר. הפזמון החוזר בסיום השיר מורחב במעט.
בית ראשון
Time to live
Time to lie
Time to laugh
Time to die
בבית זה ישנה הבחנה בין החיים למוות והבחנה בין המנוחה לצחוק. בית זה הוא הרחבה של פסוק ב' בפרק ג' בקוהלת. הפסוק בקוהלת פותח במילים "עת ללדת ועת למות". ביניהם מחבר השיר מוסיף מילים נוספות של עת לשכב ועת לצחוק. אם קוהלת בונה את אמירותיו על רצפים דיכוטומיים, בשירם של "הדלתות" מובאים דברים נוספים בין מצבי הקיצון המעניקים לשיר עומק רחב יותר, שהרי עת לשכב מחייב גם מצב של עת להיות בפעילות ובה במידה כנגד המצב של עת לצחוק יש מצב של עת לבכות. ישנה כאן הקבלה חלקית ל"עת לבכות ועת לשחוק".
בית שני:
Time to walk
Time to run
Time to aim your arrows
At the sun
בבית זה ישנה התייחסות לשלושה מצבים אחרים: עת ללכת, עת לרוץ, עת לכוון את החיצים לעבר השמש. האמירה עת ללכת היא המצב הדיכוטומי לנאמר בבית הראשון עת לשכב. אבל ישנה כאן הבחנה בין שני מצבי פעילות, עת ללכת ועת לרוץ. הריצה היא לא רק מצב פיזי, אלא גם מצב נפשי אחר. ישנה גם עת למה שאינו מופיע בקוהלת, הטלת חיצים בשמש. מכאן שגם לחשכה יש מקום בעולם.
בית שלישי:
Go real slow
You like it more and more
Take it as it comes
Specialize in havin' fun
בית זה הוא בעצם בקשה מהאישה הספציפית להאט, בניגוד לנאמר בבית השני "עת לרוץ". על פניו יש כאן סתירה, אבל אפשר כי ישנה כאן אמירה חשובה בפני עצמה. אותה אישה ברבות השנים תלמד לאהוב זאת. היא תלמד לקבל את המצבים השונים כמות שהם. לא לשנות בכוח דברים. היא תלמד להינות מהחיים ולהסתכל עליהם בצורה מפויסת.
פזמון חוזר:
Takes it easy, baby
Take it as it comes
Don't move too fast
And you want your love to last
Oh, you've been movin' much too fast
מעצם היכולת לקבל את החיים בפרופורציות נכונות היא תלמד לא לרוץ מהר מדי והיא גם לא תאבד את האהבה. מצורת האמירה של המשפט האחרון בפזמון החוזר אפשר להבין כי קרה דבר מה לא קל. ההרחבה של הפזמון החוזר בסוף השיר "את התקדמת מהר מדי" הוא הלקח שעליה ללמוד, לא להיחפז. תמיד לפעול בשיקול דעת והתוצאה המתבקשת היא שבעתיד אישה זו תלמד לקבל את החיים כמות שהם. לא לאבד את הראש, לדעת כי גם אם מתנסים בחוויה קשה, עצם קבלת המצב החדש כפי שהוא יכולה להקל עליה בדרכה.
שלמה המלך כותב את קוהלת.
ציור מאת דורה.
