במהלך הימים האחרונים אנו עדים לכדור שלג מתגלגל. העדויות והקולות העולים ממצרים הם דרמטים ביותר. שידורי הבי.בי.סי באנגלית המיועדים לרחבי העולם ובערבית, המיועדים לקהל הערבי (ובנויים על מערך נרחב של כתבים במצרים), מביאים עדויות קשות ואישיות של דווחים המעידים על המשבר הגדול החל במדינה. לשידור עולים כתבים מהשטח המעידים בהתרגשות רבה, על חומרת האירועים. כתב הבי.בי.סי בקהיר, הותקף ע"י כוחות הבטחון ונעצר למרות מחאתו והצגתו תעודת עיתונאי. מנהל הבי.בי.סי הצהיר כי הוא מוחה על זאת נמרצות. למרות המוניטין הרב לו זוכה כלי התקשורת, קשה להאמין כי יש בכך כדי להשיג תוצאה כלשהי. בנוסף, הציג אתר האינטרנט של הבי.בי.סי כתובות מיוחדות ומספרי טלפון ופקס להצגת תמונות, עדויות וסרטים שצולמו בהפגנות במצרים, תוך הבטחה אישית שפרטים כללים אותם ימלא השולח, לא יוצגו. הבי.בי.סי הדגיש, כי הוא אינו ממליץ לאזרחי מצרים לשלוח מידע אישי על המתרחש, במחיר בטחונם האישי.
הטלוויזיה המצרית מציגה ללא הרף תמונות חיות מן השטח, המנסות להראות כי יש שגרה בזרימת התנועה השוטפת בצד המפגינים ונסיון להמשיך את החיים, על רקע הנגמ"שים. הקריינית המצרית ששדרה בתחילת האירועים, היתה מקצועית ורצינית והקריאה הודעה רשמית של "הכוחות המזוינים" הפונים בשפה משפטית ורשמית לאזרחי המדינה, לשמור על עוצר מן השעה ארבע אחר-הצהרים ביום שבת, עד שמונה בבוקר ביום ראשון. במהלך השידור נכרו תווי פניה המתוחים והמצלמה "תפשה" רגעים של התייעצות עם הבמאי, לגבי המשך השידור. תמונות המפגינים הרבים הצרים על הבניין, שהוצגו ברשתות הטלוויזיה ברחבי העולם ובראשם רשת אל ג'זירה, הראו את המצב לאשורו ובטאו את המצוקה האמיתית. לרשת אל ג'זירה ישנו תפקיד חשוב בהעברת תמונות חיות מן המתרחש, הצגת פרשנויות והעברת המסר הרחב, כי העם המצרי יצא לרחובות.
בלוגרים רבים הגיבו על הידיעות החדשותיות המגיעות ממצרים באתר העיתון הבריטי, הדיילי טלגרף, בדומה לתגובות דומות באתרי חדשות אחרים. ניתן לראות כי המגיבים נושאים שמות ערבים, אך גם שמות אירופאים, או אנגלים/אמריקנים. אכן, המהומות במצרים יצרו תגובה אמוציונאלית בקרב פרטים רבים. תכני הדברים נחלקים לטקסטים כתובים המפרטים את הצורך בדמוקרטיה, שינוי, או שאלות לגבי המתרחש במדינה. זאת, בנוסף לקריאות לנשיא מובארק או למשטרו, להסיק את המסקנות. ישנן שאלות לגבי מיקום המהומות באילו ערים ושכונות מתוך דאגה כללית ואישית למתגוררים בהן, הצעות להכנס ללינקים והצגת אופציות חלופיות לפייסבוק או אתרים שנחסמו ע"י המשטר, בד בבד עם מתן הודעות כיצד להמשיך במחאה. ייתכן מאוד כי גורמי האופוזיציה מנצלים את חופשיות הרשת מחוץ למדינה, כדי לנסות ולהמשיך במה שהתחילו.
המגעים שהחלו בימים האחרונים בין סגן הנשיא החדש עומר סולימאן, לנציגי האופוזיציה יכולים להראות על תחילת ייצוב המצב בשטח. עם זאת, יש לזכור בהשוואתיות מקרים קודמים כאיראן, בה היו מהומות במשך חודשים ארוכים שהגיעו לשיאן בשביתה כללית, אשר שיתקה את המדינה לגמרי. כמה שבועות אינם מדד מספק לניבוי העתיד ולכן יש צורך להיעזר בסבלנות ולראות כיצד ייפתר מצב התיקו בין נאמני משטר מובארק, לאופוזיציה המפוצלת המבקשת שינוי.
