לא לנוער בלבד: על “הסיפורים המדהימים ביותר בעולם” / שלומית הרטמאייר

בשנות השבעים וגם השמונים היה השבועון “מעריב לנוער” בשיאו מבחינת התפוצה, הפופולאריות וההשפעה על קוראיו הצעירים שקראו אותו בשקיקה מדי שבוע כדי לדעת מה באמת התעדכן.  מאז חלה הדרדרות ברמת המגזין, אף שנוסף לו המדור המוצלח “זבנג” של אורי פינק.  באותם ימים היה מדור סיפורי המתח בתרגום “י. יצחק” אחד המדורים הבולטים והפופולאריים של השבועון ובו סיפורים עם סיום מפתיע ומצמרר שלא היה כמוהם להקפיא את דמם של הקוראים לכמה דקות של אימה מענגת.

הסיפורים האלו יצא בסדרת ספרים מצליחה עם שמות כמו “הסיפורים המרתקים ביותר בעולם “הסיפורים המפתיעים ביותר בעולם” וכו’. הם הפכו לרבי מכר לזמן קצר ונשכחו . “מעריב לנוער” כיום הוא מגזין על סף גויעה, אך איש תיאטרון “חפצים” שחר מרום לא שכח את הסיפורים והוא יצר על פי כמה מהם הצגה חדשה מסוג שטרם נראה על במותינו. (אלי אשד)

הסיפורים המדהימים ביותר בעולם- תיאטרון “חפצים” (למבוגרים בלבד)

“הסיפורים המדהימים הם סיפורי מתח ואימה פשוטים… בעולם המיוצג בסיפורים כל סוגיה נפתרת באלימות ובתשוקה. הדמויות נקלעות למקומות המפחידים ביותר ומקומות מהם אין דרך חזרה…” – כך נכתב בעלון שקיבלנו, ועורר את סקרנותי. סיפורי מתח ואימה יכולים להיות מסוגים שונים, וסופרים רבים כתבו בז’אנר זה: א”א פו, או הנרי, ארתור קונן דויל, ועוד רבים וטובים. גם הכותרת “למבוגרים בלבד” הייתה מסקרנת- מעניין מה יוצג שם, שמוגבל מעל גיל 18? ואילו סיפורים יבחרו להציג ובאיזו צורה?

הסיפורים בהצגה לקוחים מתוך הספר “הסיפורים המדהימים ביותר בעולם”. זהו ספר מתוך סדרת ספרים שיצאה לאור בהוצאת “אדר” בשנות ה-80, לאחר שהתפרסמו מדי שבוע במגזין “מעריב לנוער”, וזכו לפופולאריות רבה. אלי אשד, ידידי שהזמין אותי לצפות איתו בהצגה סיפר לי שהיה מצפה לקרוא אותם מדי שבוע בשבועון, ואף זכר את הסיפור הראשון. אני מודה שלא זכרתי את פרטי הסיפורים, למרות שגם אני קראתי את “מעריב לנוער” בשעתו, וזכרתי אותם במעורפל.

התיאטרון בעצם ממוקם בחנות (לשעבר), בין שאר החנויות המאובקות ברחוב העלייה בתל אביב , וחלון-הראווה שלו אינו רומז למה שנמצא בפנים. ואכן, הלכנו, אלי אשד ואני מספר פעמים וחלפנו על פני המקום, עד שלבסוף הבנו שהגענו למקום הנכון , פתחנו את דלת הכניסה ונכנסנו פנימה….

לאחר שהסטנו וילון שחור ואטום, נכנסנו פנימה לתוך התיאטרון – חלל קטן ואינטימי, ובו כ-20 כיסאות צפופים וממול שולחן גדול עם קופסה ושאר חפצים, שעדיין לא ידענו את טיבם. במבט ראשון הם נראו כמו אביזרים של קוסם או תפאורה לתיאטרון בובות (בשיחה שקיימנו מאוחר יותר עם שחר מרום, יוזם הרעיון, הוא הסביר שתיאטרון החפצים הוא “תת-ז’אנר של תיאטרון הבובות”, כדבריו).

קיבל את פנינו שחר מרום והציע לנו לשתות ברנדי בכוסיות קטנות, כנראה כדי להיכנס לאווירה. ואכן, הרגשנו כמו אורחים אצלו בסלון, כשעוד מעט נתרווח בכיסא ונצפה אגב לגימת יין בהצגה שהכין לכבודנו. שחר מרום הוא “טיפוס” – הוא יוזם הרעיון, המספר והשחקן הראשי . עמו יחד עודד ורטש, שישב כל העת בפינת החדר וסייע במוזיקה ובפעלולים.

כעבור מספר דקות החלה ההצגה. הסיפור הראשון – “הטבק הטוב ביותר ” – מבוסס על עלילה ידועה ומוכּרת. מעשה באדם שמצליח להפיק את ריח הטבק המשובח ביותר תוך שהוא נעזר לשם כך בחומר מסוים וסודי, שמתחוור לגיבורת הסיפור (ולנו) רק בסוף הסיפור, כשכבר מאוחר מדי… על מנת שלא לקלקל את ההנאה מגילוי הסוד לא אחשוף כאן פרטים נוספים, רק ארמוז כי מי שקרא את “הבושם” של פטריק זיסקינד בוודאי לא יתקשה לנחש את הסוף….

החידוש כאן הוא בהצגת הדברים המיוחדת של שחר מרום. הוא עולה על הבמה ומצית לאיטו מקטרת וכאשר ריח הטבק החריף מתפשט בחלל התיאטרון (להזכירם, מדובר בחנות קטנה מאוד וצפופה), כולנו נושמים את אדי הטבק המתקתק – והוא פותח בסיפור הראשון על הטבק. …

בזמן שהוא מספר את הסיפור הוא נעזר ב”חפצים” – אלו אביזרים שונים שמונחים על השולחן, וכל אחד ממלא תפקיד ומסמל משהו באופן ויזואלי: מקטרת הטבק עם השפם מייצגת את הדמות הגברית; תמונת האישה מייצגת את הדמות הנשית, ובהמשך- מצית עם להבת-אש, תמונה נשרפת בלהבה ועוד. גם המוזיקה המצמררת עוזרת להיכנס לאווירה. התמונות בקופסה מתחלפות כל הזמן, וצריך לעקוב בתשומת לב אחרי כל מה שמתרחש על השולחן.

הרעיון של שימוש בחפצים במקום שחקנים הוא ייחודי לשחר מרום, ואין אחרים שעושים זאת בארץ. לאחר ההצגה דיברנו איתו והוא סיפר לנו שחשב על דמות של אדם שיושב בשוק או ביריד ועורך הצגות לאנשים שמתקהלים סביבו, מין “מספר סיפורים” מודרני. לי הוא הזכיר קוסם בקרקס, שמגייס את החפצים היומיומיים (מקטרת, שפתון אדום, אקורדיון) – ומצליח להפיח בהם חיים חדשים.

הסיפור השני – “האיש החמישי יישאר בחיים” – שהוא לדעתי הטוב ביותר, הוא הסיפור הארוך ביותר והמושלם מבחינת העלילה והמבנה. מסופר בו על קבוצת שבויים, שכל איש חמישי אמור להיות מוצא להורג, וכל שאר האנשים ייצאו לחופשי. לאורך כל הסיפור הזה הקהל היה במתח, וההצגה הצליחה ליצור עניין ומתח בנו. הסיפור מגיע לסיומו המפתיע בתמונה האחרונה, שבה עומדים להוציא להורג את גיבור הסיפור, וברגע האחרון קורה משהו מעניין שהופך את הקערה על פיה ומשנה את הכול – להפתעת הקהל.

הסיפור השלישי ” האחרון שנשאר” – על קבוצת אנשים שנוסעת ברכבת וכל פעם נרצח מישהו כשנכנסים למנהרה חשוכה, הוא החלש ביותר לטעמי, הוא צפוי ביותר, לא מרגש וגם הסוף לא הפתיע אותנו.

בין הסיפורים יש הפסקה של 3 דקות בדיוק (שעון גדול נתלה בקדמת הבמה כדי לסמן את הזמן המדויק) , שבמהלכה שחר מציע לנו “לשתות כוסית ברנדי לחיי הגיבורים בהצגה”, ולהמתין עד שהוא וחברו מארגנים את הבמה לסיפור הבא. (אין מסך שמבדיל בין הקהל לשחקן -מספר, ורואים את כל ההכנות להצגה בזמן ההפסקה).

מי שנהג להאזין לתוכניות הרדיו ב”קול ישראל” אולי ימצא דמיון בין הצגה זו לתסכיתי הרדיו שהיינו מאזינים להם בילדותנו. גם פה יש שימוש במְספר כדמות ראשית המקריא את הסיפור בקול דרמטי , וברקע נשמעת מוזיקה שמשתנה עם העלילה (בקטעים דרמטיים מושמעת מוזיקה מפחידה, בקטעים שמתארים את הצבא שומעים מרש צבאי, ויש גם מנגינות רומנטיות וכד’ – הכל לפי העניין). כמו כן נעשה גם שימוש בפעלולים כגון: התפוצצויות וקולות של שדה קרב, צלצול בדלת, קולות נקישה, דפיקות, רעשים וכד’. התוספת כאן היא גם הייצוג הוויזואלי והשימוש בחפצים, שמקבלים חיים לנגד עינינו. לסיכומו של דבר, רעיון יפה ומיוחד, ואהבתי את השימוש באביזרים השונים ובמוזיקה כדי ליצור עניין ודרמה.

כדאי לציין שהסיפורים אינם שווים ברמתם ובאורכם, וכאמור, הסיפור השני הוא המעניין והטוב ביותר. עניין טכני נוסף – כדאי לשבת קרוב לבמה על מנת לראות את כל ההתרחשות, מכיוון שכל ההצגה מתבססת על חפצים ואביזרים קטנים שמוצגים על שולחן, ומי שיושב בשורות האחרונות לא תמיד רואה את כל מה שמתרחש על הבמה.

הסיפורים המדהימים ביותר בעולם – תיאטרון חפצים של שחר מרום. כל מוצ”ש בשעה 21:30 ב “החנות” – רחוב העלייה 31 , תל אביב. 054-4629604

ראו גם:

האתר של ההצגה

הסיפורים המדהימים ביותר בעולם:פרטים על ההצגה

שחר מרום איש תיאטרון חפצים

מורן פולאק על ההצגה

עוד ביקורת

שחר מרום מציג דמויות מ”הסיפורים המדהימים ביותר בעולם”