'הקרב על מבצר ויליאמס' – סיפור אולטימטיבי על מלחמת תש"ח מאת שרגא גפני

עטיפת הגיליון המקורי שבו הופיע ‘הקרב על מבצר ויליאמס', באביב 1950

לפניכם אחד הסיפורים המופתיים שנכתבו על מלחמת העצמאות – ’הקרב על מבצר ויליאמס‘ – מאת שרגא גפני. הסיפור מציג את המלחמה האכזרית כסוג של משחק ילדים שיוצא לחלוטין מכלל שליטה.

לראשונה פורסם הסיפור בשם מחבר בדוי, איתן נותב, באביב 1950, בגיליון השלישי של מגזין התנועה הכנענית, 'אלף’, בעריכת אהרון אמיר.

במשך 30 שנה נשכח הסיפור לחלוטין, עד שהזכיר אותו הסופר עמוס קינן בריאיון שקיים עימו דן עומר בשנת 1977 עבור גיליון מיוחד של כתב העת הספרותי ‘פרוזה'. קינן סבר שהסיפור הלא מוכר הזה הוא החשוב ביותר שנכתב על מלחמת העצמאות.

מאז הפך הסיפור לידוע, דנו בו חוקרים ופרסמו עליו מאמרים אקדמאיים בספרים ובמאמרי מחקר.

הוא אף הוסרט בסרט קצר בידי הבמאי המפורסם, לימים, רענן שור.

וראו על כך במאמר על הסרט ב"יקום תרבות ".

Image result for ‫שרגא גפני‬‎

שרגא גפני, היסטוריון צבאי במקצועו, מוכר בעיקר כמחבר סדרות כמו ‘דנידין הרואה ואינו נראה' (בשם הבדוי און שריג), ’הספורטאים הצעירים' (בשם הבדוי אבנר כרמלי) וסדרות רבות אחרות. אבל הוא אינו מוכר כמחבר יצירה קלאסית של הספרות העברית, ורק עמוס קינן, שהיה עמיתו בלח"י – אם כי השניים כנראה לא הכירו אז היכרות אישית – הציג אותו ככזה.

כך אמר עמוס קינן על הסיפור לדן עומר:

"ואז הופיע בגיליון של כתב העת של 'אלף' הסיפור 'הקרב על מבצר ויליאמס'. קראתי אותו בעיון. הוא הופיע תחת שם בדוי איתן נותב. הסיפור הכה אותי בתדהמה. הוא קלע להרגשה שלי כפי שהייתה אז, שאנחנו הדור של תש"ח ממשיכים איזו מיתולוגיה של ילדים שנטעו בנו. אני זוכר אפילו את האמרה של ברוך נאדל בשנות הארבעים שאמר 'את הפלמ"ח יצרו שני אנשים יצחק שדה וגרי קופר'.

"אמרה מדהימה מאוד מפני שבאמת היה שם משהו שמתאים לתפיסה של ילדים על הרע השחור והטוב הלבן. והגיבור החיובי שתמיד שלף ראשון היה הפלמ"ח…

"כבר ב־1949 חשתי שהסיפור ‘הקרב על מבצר ויליאמס ‘מתאר נכון את הלך רוחם של אלה שנלחמו [...] ב'קרב על מבצר ויליאמס' מצויה המחשה של מיתוס הילדים שהיה לנו מלחמת רוגטקות. מלחמת השחרור הייתה באיזו צורה מלחמת רוגטקות. בה כל אחד קיבל בובקה בראש. [...] זאת הנקודה שעשה שרגא גפני, ואני חושב שהוא אמר את האמת הכי וגדולה על מלחמת השחרור, אם לא למעלה מזה. ולא רק על מלחמת השחרור אלא על מה שקדם לה. וכל מה שבא אחרי זה. ובעיניי זה לא מקרה שהוא לא נכנס לקאנון. קנון זה ס. יזהר וחיים גורי ואחרים ועולם הערכים שאותו מעלה שרגא גפני אינו קיים כיום כלל בוויכוח הציבורי. אפילו על ספרות עברית שלא לדבר על המדינה עצמה והציונות עצמה."

עד כאן עמוס קינן.

לעמוס קינן הייתה סיבה נוספת לזכור את ה’קרב על מבצר ויליאמס‘ ללא קשר לאיכותו: סיפור שלו הופיע באותו עמוד שפורסם בו סיפורו של גפני ויש להניח שהודות לכך נסבה תשומת ליבו לסיפור מלכתחילה. אבל מרגע שקרא אותו לא שכח אותו, והודות לדבריו הסיפור גם זכה לבסוף להיות מוסרט בידי אחד הבמאים הצעירים והמוכשרים של ישראל, רנן שור, המפורסם כיום הודות לסרטו הקלאסי ‘בלוז לחופש הגדול'. העיבוד ל'הקרב על מבצר ויליאמס' כסרט קצר היה סרטו השני .

לפניכם הסיפור המפורסם, אך הקשה מאוד להשגה כיום, באדיבות אבנר גפני, וכל הזכויות שמורות.

הופיע ב'אלף', חוברת ג' גיליון האביב, 1950 ע' 10–11.

ושוב ב'פרוזה', גיליון 17–18, אוגוסט ספטמבר 1977.

הגרסה שלפניכם לקוחה מהקובץ ‘ארץ מריבה’ בעריכת אהרון אמיר (העורך המקורי של כתב העת 'אלף' ושל הסיפור) מ־1992.

צפו בסרט"הקרב על מבצר ויליאמס " על פי הסיפור בבימוי רנן שור

עוד על 'הקרב על מבצר ויליאמס' ראו ב'יקום תרבות':

"גבר צריך לעשות מה שהוא צריך לעשות" – רנן שור מספר על ההסרטה של 'הקרב על מבצר ויליאמס'

קראו עוד על הסופר שרגא גפני :

שרגא גפני האיש בעל אלף השמות

העברי האחרון -חמישים שנות סדרות של שרגא גפני -החלק הראשון

העברי האחרון : חמישים שנות סדרות של שרגא גפני -החלק השני

הלוחם הבלתי נראה :שרגא גפני -ההספד הסופי

שרגא גפני ,ציור מאת אריה מוסקוביץ' הוא "מ.אריה " המאייר הקבוע של יצירות גפני השונות. 

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך פרוזה עם התגים , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*