מה בין מכשפה לאישה כשפנית ?: על כומיש בת מחלפתא -ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית" מאת דורית קידר

בימים אלו יצא לאור ספרה החדש של חוקרת הכישוף  דורית קידר " כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית" ( הוצאת המחברת ,2013) אל חנויות הספרים.

 

דורית קידר התפרסמה כבר הודות לספרה העיוני "לילית – שדה בעלת הפרעת אישיות גבולית" ( הוצאת המחברת 2010) שבו חקרה את ההיסטוריה הקדומה של השדה לילית.

כאן היא פונה לתחום הסיפורת ההיסטורית היפה.

 "כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית". הוא תיאור של  מסע החניכה המתחיל בגיל תשע בו כומיש מגלה את מיניותהּ ואת טיבו של המין האנושי. הקורא מתלווה אל כומיש בעת נישואיה הכפויים, בורח יחד איתה למנזר במדבר יהודה והופך לחלק מבחירתה בעתיד זר ומוזר של אישה כשפנית, עתיד המתגשם בסמטת הזונות אשר בירושלים. 

על הספר אומר מבקר הספרות עמרי הרצוג:

"רומן ייחודי, עז-דמיון ונועז, החוצה זמנים [...] והבורא מחדש דמות נשית רבת-עצמה, שעמדתה הרוחנית והפואטית ומהלך חייה מאירים מחדש את התרבות היהודית העכשווית"

 

 אלי : מה ההבדל בין מכשפה לבין אישה כשפנית?

 

 :דורית קידר : כומיש בת מחלפתא – אישה כשפנית, כלומר, אישה רמת מעלה יחסית למכשפה. זו גם זו היו קיימות מאז שחר ההיסטוריה. כשהמציא האדם את האש, ביית אותה והכניס את הצללים למערה – יצר הוא את אותו זן נדיר של נשים העושות מעבר… היודעות מעבר….יש ציוויליזציות שקראו לאותן נשים אלות, יש שכינו אותן שמניות. אצלנו, במזרח הקדום, נגזר שמן מן השורש כ.ש.פ.התנ"ך מזכיר בגלוי שתיים מהמכשפות – בעלת האוב שאליה פנה שאול המלך ואיזבל מלכת שומרון. אם, מקוצר הזמן, נקפוץ מהמאה השביעית שמינית לפני הספירה אל המאות השלישית והרביעית אחרי הספירה – נגיע אל התלמוד ואל אביי, ראש ישיבת פומבדיתא. אמו המאמצת, יש להניח, הייתה אישה כשפנית מדופלמת. מדי פעם בדף זה או אחר בתלמוד אומר אביי – "אמרה לי אם" ובהמשך המשפט ניתן למצוא רצפטים מאגיים למהדרין של אישה כשפנית.

מעט מאוחר יותר – במאות הרביעית והחמישית בחלק הארץ ישראלי של האימפריה הרומית ביזנטינית,  ניתן למצוא טרנד חדש שכבש את האזור – קערות ההשבעה. סוג קמיע זה היה פרי ידיהן של נשים כשפניות. אלו היו בעלות סטטוס גבוה יחסית למכשפה שהייתה שולפת שפן מן הכובע, רואה בכוכבים או מתייעצת עם מתים באשר לעתידם של אותם סקרנים שההווה לא הספיק להם. לא פעם נערכו לשם השעשוע, תחרויות כשפים בין רבנים ידועי שם לבין מכשפות. תיאור אותנטי לדוגמא, ניתן למצוא בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין סז:

"רבי יינאי נזדמן לפונדק אחד.

אמר להן השקוני מים והביאו לו דייסה.

ראה שמרחשת שפתותיה של בעלת האכסניה.

השליך מעט ממנה לארץ ונהפכה עקרבים.

אמר להן, אני שתיתי משלכן, שתו גם אתן משלי.

השקה אותה ונהפכה לחמורה ורכב עליה לשוק.

באה חברתה והתירה את הכישוף וראו אותו רוכב על אישה בשוק". 

 נשים כשפניות לא עסקו בזוטות מסוג זה. הן שלטו ברזי הרפואה כמו גם בעולמות של ישויות בלתי נראות כמלאכים ושדים. והנה כחלק מנוסחת ההשבעה ניתן למצוא על דופן קערת ההשבעה, את שמו של מזמין הקערה, פירוט מחלותיו, שמות  קדושים שחיו בעבר, שמות אלים, מלאכים, שדים ורוחות וגם את שמה של כומיש בת מחלפתא – אישה כשפנית שניהלה טקס רב רושם שבסופו היא קברה את קערת ההשבעה תחת מפתן הבית – קברה כשפני הקערה מטה, כדי לכלוא את השדים שהציקו לבני הבית.

אלי :איזה מחקר ביצעת עבור הספר?

 דורית :כתיבת הספר "כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית" – לוותה במחקר מענג בתחומים רבים ומגוונים כהיסטוריה ודת, מאגיה ופולקלור – כמו גם הצצה אל מגוון טקסטים הכתובים בקערות ההשבעה, ספרים חיצוניים, ספרי כישוף עתיקים וקריאה בתלמוד גם כן.  

דמותה של כומיש בת מחלפתה נשאבה מתוך טקסטים המשתבללים על קערות ההשבעה. קערות אלו הן המקבילה הנשית של הקמיע שנכתב באותה התקופה על ידי רבנים, יודעי ח"ן ושאר אנשי הפטריארכיה המסורתית. הקערות האוצרות נוסחאות מאגיות, היו טרנד של אותה התקופה כמו שרפואה אלטרנטיבית לסוגיה היא הטרנד של היום. הלחשים והטקס שליווה את הטקסט, ריפאו מחלות וגירשו מזיקים, שדים ורוחות ולעיתים קרובות ניסו להתגבר על חבלותיה האנושות של השדה לילית.

מבחינתי – הסיפורים האישיים של מזמיני הקערה היו מטמון אותו ארגתי אל תוך העלילה. שמות כל הגיבורים שאובים גם הם מתוך טקסט הקערה. כומיש בת מחלפתא עצמה –  לפי עניות דעתי, הייתה אישה כשפנית והיא זו שערכה את הטקסים שליוו את קבירת קערת ההשבעה מתחת לסף הבית. (" בקול נפץ אני מריעה תרועה ומפתחות קולי מפלחים את האוויר, פותחים את שערי השמים. כהרף עין פורחות להן האותיות באוויר, מתרוממות ונספגות הן בין שבעה רקיעים – מעירות מנערות את שומרי הסף, וזוגות זוגות של מלאכים".)

מחקרים רבים קראתי על מעמד/לא מעמד של האישה בתקופה זו ונראה שמושג האישה הוא למעשה אוסף של דימויים גבריים, סטראוטיפים וציפיות מן הנשים הנובעים משיח פנימי וקוד חברתי סובייקטיבי. משחר ילדותה הורחקה האישה ממקורות הלימוד והודרה מן החיים הדתיים. ילָדות לא זכו להנחיה של הוריהם בבית, לא נהנו מלימודים שנערכו בבית המדרש או בבתי הכנסת, ולא השתתפו באופן פעיל בריטואלים של חגים דתיים . ההכשרה היחידה שעברו הילדות כללה את מקצוע עקרוּת הבית. את היכולות שרכשה, החלה הנערה ליישם בהיותה בת 12 – גיל נישואיה. כומיש שלי ניסתה להפיק את המקסימום בתנאים אלו. היא הקשיבה ללימודי אחריה, התגנבה לשיעורים שנערכו בית הכנסת ובסופו של התהליך הצליחה לערער על הסדר הקיים. ("בהתחלה לשתי חתולה שנראתה כמו בָּסֶט, היא בתו של אל השמש המצרי. לשתי והקשבתי ברוב קשב לנעשה בחדר השני. ומעבר למחיצה, למדו הבנים ושיננו את "ארור האיש אשר יעשה פסל…." – מיד. מיד כהבזק הברק, נמעכת נמוגה לה אותה החתולה…".) אין לי ספק שנשים רבות כדוגמת כומיש לקחו חלק בחיי הקהילה אלא שכותבי היסטוריה לא פינו להן מקום בכתובים.

באשר לאווירת הספר –  החשיבה המאגית הייתה מהותית בתפיסת החיים של האדם באותה העת והמעשה המאגי עצמו, היה חלק בלתי נפרד מן ההיגיון המציאותי ומהלך החיים. שדים ורוחות גרו בשכנות לבני האדם לא כמטאפורה אלה כאיום אמיתי ומתמיד. (כשאני יוצאת לדרכי, דרך קצרה יש לציין, סבתי חאתוי ו-ה' אחים, נעמדים בשורה וכָּלֵב ממלמל תפילה קצרה. אף אחד אינו מוכן לשהות שם, בשדה, יותר מאשר הטבע עצמו דורש. הכל פוחדים ויראים מקֶטֶב מְרִירִי הוא השד המתגורר מאחורי בית הכיסא.) עד כדי כך ריאלי היה הדבר, שהתלמוד עצמו מצא לנכון לפסוק הלכה על הוזלת דמי שכירות בבית בו שכן שאיה השד. (בבא קמא – דף כ"א: א') בית זה – בעיצוב מיוחד כמובן – הפך לביתה של כומיש המטרונית, בסמטת הזונות אשר בירושלים.

תענוג גדול היה לקרוא באגרות העולים לרגל לארץ הקודש באותה התקופה.

למרבה הפלא – נשים רבות כיתתו רגליהן ותרמו רבות לתעשיית התיירות שהחלה להתפתח בפרובינקיה שלנו. (… ברגע שנגעו רגליה באדמת ארץ הקודש, נפרדה פאולה זו מן הבהמה והחלה לפסוע, לצעוד בעקבות האדון, כדי להיות קרובה וסמוכה אליו, ואל שליחיו, ואל שרידיו, ואל ניסיו.) לעולי הרגל, ברובם נוצרים, היו התגלויות של קדושה ( אחד מהם הגדיל לעשות, נגס הוא בפיסה של הצלב הקדוש בירושלים, וברח מן המקום כשנתח של עץ נעוץ בפיו) וגם אלו מצאו את דרכן אל בין דפי הספר. 

גיבור נוסף בספר הוא האיום הדתי. כאז כן עתה – סובלנות היא שאיפה שהדתות למיניהן מפריעות לה להתגשם. פקודות הקיסר הרומי, נחתו פעם אחרי פעם ושטו להן כענן מעל שמי היהודים. ספרו של אמנון לינדר "היהדות והיהודים בחוקי הקיסרות הרומית" אפשר לי להשתמש בניסוחים המדויקים של קיסר רומי זה או אחר. הצווים הם כה יצירתיים עד שלא נדרשתי לשום סוג של שינוי או עריכה, וכך בצורה מדויקת הם נכנסו לספר. ("יהודים ושומרונים שרצחו את הוריהם, יקבלו את עונש השק ויושלכו לים בשק עור ובתוכו נחש ועקרב וסרטן. יהודים ושומרונים שרצחו את הוריהם אך נטבלו לנצרות, זכאים לקבל את חלק החובה בירושה של ההורים, אותם הם רצחו.")

ולבסוף – לחשים ונוסחאות המופיעים בספר הם מדויקים כחוט השערה, שהרי המאגיה היא מדע רציני. חלק מן הרצפטים נלקחו מן התלמוד. כן כן – אמו החורגת של אביי מופיעה בין דפי התלמוד ונותנת עצות של כישוף מפי בנה. ("….. וכאשר יראה נמלה גדולה שנושאת דבר מה, ייקחנה ויכניסנה בשפופרת של נחושת ויסתמנה בעופרת ויחתמנה ב- 60 חותמות ויניענה ויאמר: משאך עלי ומשאי עלייך." תלמוד בבלי, סדר מועד, שבת ב, סז:א )

"ספר הרזים" גם הוא אוצר בלום של רצפטים מדויקים המקשרים בין האדם לבין המלאכים השוכנים ממעל. שאיפותיו הבסיסיות של האדם עשויות להתמלא אם רק ידע הוא את כתובת הרקיע לשם עליו לפנות, את שמו של המלאך הממונה ואיזה פונקציה הוא ממלא– זה הכל.

כומיש בת מחלפתא חיה תקופה ארוכה במנזר "אמהות המדבר" שבמדבר יהודה ונחשפה לשפע לחשים וטקסים שהתקיימו בעולם העתיק. רצפטים ונוסחאות, הוראות ורכיבים אוטנטיים מצוטטים בספר – Don't Try This at Home!!!!!

 כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית כעת בחנויות הספרים כל מי שמתעניין בהיסטוריה הקדומה שלנו ובכישוף מומלץ לו לקרוא את הספר.

 

ראו גם :

מיהי ומהי לילית :ראיון עם דורית קידר על ספרה "לילית שדה בעלת הפרעת אישיות גבולית".

ערב השקה לכבוד "כומיש בת מחלפתא "

בועות הסבון :סיפור קצר מאת דורית קידר

צלחת כישוף של כומיש בת מחלפתא

 

 

 

 

 

 

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך היסטוריה וחקר התנ"ך, סופרים, ספרות אלקטרונית עם התגים , , , . קישור קבוע.

3 תגובות על מה בין מכשפה לאישה כשפנית ?: על כומיש בת מחלפתא -ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית" מאת דורית קידר

  1. מאת אלי אשד:‏

    בתשיעי לספטמבר יתקיים אירוע השקה לספר "כומיש בת מחלפתא" במכללת עלמה בתל אביב . בין הדוברים השונים אהיה אני ואדון בקשר בין הרומן ההיסטורי "כומיש בת חלפתא " והאירועים ההיסטוריים של המחצית הראשונה של המאה החמישית לספירה שספר זה הוא היצירה הבדיונית היחידה שנכתבה על תקופה זאת בשפה העברית לאורך כל שנות קיומה. התקופה שבה בוטלה הנשיאות על היהודים בארץ ישראל ונערך מה שאנו מכירים כיום בתור "התלמוד".

  2. מאת דינה מרקון:‏

    קראתי את הספר הזה, שכתוב באומץ ובכישרון ובשפה מיוחדת וציורית האופיינית לתקופה, ואני ממליצה עליו בחום.

  3. פינגבאק: חייה של אישה כשפנית :על כומיש בת מחלפתא | המולטי יקום של אלי אשד

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*