אוהד שרון בביקורת על סרט אימה מצמרר אבל גם קצת מצחיק על פי סיפור אימה של הסופר הידוע סטיבן קינג.
הסרט "הקוף" הוא סרט קומדיית אימה חדש, שמבוסס על סיפור קצר של יוצר סיפורי האימה המפורסם סטיבן קינג. הסרט נכתב ובוים על ידי אוזגוד פרקינס, המוכר מיצירתו המפורסמת "לונגלגס", שזכתה לביקורות טובות והייתה מועמדת לפרסים, ואף זכתה בפרס סאטורן על התסריט הטוב ביותר. אוזגוד ידוע ביכולתו ליצור לסרטים גרסה משלו, גם אם הם מבוססים על סיפור קיים.
הסרט "הקוף" מספר על שני אחים תאומים שמוצאים בעליית הגג שלהם צעצוע קוף ישן שהשאיר אביהם, שעזב את המשפחה.
הם מחליטים לשחק בו, לסובב אותו ולראות אם הוא עובד. ברגע שהם מפעילים אותו הם שמים לב שאנשים הקרובים אליהם מתחילים למות בדרכים מוזרות ומשונות. לאחר שהם מבינים שהצעצוע גורם למוות של האנשים הם זורקים אותו לבאר כדי שלעולם לא יוכל לצאת משם.
לאחר הסצינה הזאת הסיפור עובר 20 שנה לאחר מכן. האל שאברון, בגילומו של תיאו ג'יימס, אמור לקחת את בנו לטיול סוף שבוע. הוא מקבל טלפון מאחיו ביל שאברון, בגילום אותו שחקן, שמספר לו שהקוף חזר, והאל צריך לבדוק אם הוא נמצא בית דודתם. לאחר שהם מגלים שהקוף נעלם, האל ממשיך לחפש אותו כדי לעצור אותו אחת ולתמיד.
הסרט מציג את הרעיון שהמוות הוא רנדומלי, ולא משנה מה תעשה, אף אחד לא יכול לדעת מתי ימות, ואיך זה יקרה.
הרעיון מוצג בדרכים שונות, באמצעות הצגת דמויות שונות, שמתות בדרכים אכזריות ומשונות. בנוסף, הרעיון הוא שאי אפשר לבקש או לגרום לקוף להרוג את מי שהם רוצים, ואף אחד לא יכול לדעת את מי הקוף יהרוג, מה שמדגיש את חוסר השליטה שלנו על המוות.
הסרט גם מעביר את המסר שאנחנו לא תמיד אחראים למוות של אחרים, גם אם היה לנו קשר אליהם. צריך ללמוד לקבל את המוות, ולהמשיך הלאה.
אחת מנקודות החוזק של הסרט היא המשחק של תיאו ג'יימס, שמצליח להציג שתי דמויות שונות – ביל והאל. ביל הוא אובססיבי ומוכן לסכן הכל, בעוד שהאל מפחד ורוצה להגן על אהוביו. הצופים יכולים להזדהות עם האל, שמייצג את הפחד לאבד את המשפחה. ביל, לעומת זאת, מייצג צד קיצוני דרך הרצון שלו להשיג את הקוף, ולנסות לשכנע אותו במי צריך לפגוע. הדרך שלו למצוא את הבובה הייתה עם החליפה שהוא הלך איתה ללוויות בילדותו, ללבוש אותה כל הזמן, עד שהוא יצליח להשיג את המטרה שלו. האובססיביות של ביל מוצגת גם דרך חוסר אכפתיות שלו לסביבה, והמוכנות להקריב אותם דרך השימוש בקוף ללא הפסקה, עד שהוא יצליח לגרום למי שהוא רוצה שימות למות. הוא לא מוכן לוותר, לא משנה מי נהרג.
הסוגה המרכזית של הסרט, שהסרט מציג בצורה טובה, היא מה שנקרא "גור", Gore. הסרט מציג סצינות מוות אכזריות, בדומה לסיפור המקורי של סטיבן קינג. עם זאת, ישנם גם אלמנטים קומיים בסרט, כמו להקת מעודדות שמגיבה למוות בעיירה, ומעודדת את ההרג. השילוב הזה יוצר חוויה מהנה ומשעשעת.
עם זאת הסרט לעיתים מגזים בדרכי המוות, מה שמדגיש את הטון ההומוריסטי שלו. כך, ככל שהסרט מתקדם המוות הופך למוגזם יותר. לדוגמה, מסכין שחותכת למישהו את הראש עוברים לירייה ברובה שמפוצצת לבן אדם את הגוף, או להתחשמלות במים שגורמת לגוף להתפוצץ, ומשם לדברים עוד יותר קיצוניים ומוגזמים. מה שמזמין את הצופים לצחוק במקום לקחת את המוות בסרט ברצינות.
אם אתם מחפשים סרט שמתמקד בסוגת ה"גור", קומדיה שחורה, ופחד, "הקוף" הוא בשבילכם. הבמאי אוזגוד פרקינס הצליח להביא את סגנונו הייחודי לסרט, למרות הקשיים ביצירתו. הסרט מהנה ומשעשע, ומתאים למי שמחפש סרט קליל ולא עמוק מדי.
צפו במקדימון הסרט:
היו ביקורות כל כך טובות על הסרט ובתור אוהב סרטי אימה ממש התאכזבתי ממנו, היה מאכזב ומשעמם.