שיר מצמרר של המשורר המנוח יחיאל חזק על מלחמה אינסופית.
יחיאל חזק נולד בקיבוץ אפיקים בשנת 1936 (תרצ"ז). את שיריו הראשונים פרסם בכתב העת "קשת", בעריכת אהרן אמיר, החל משנת 1959. ספרו הראשון, "אבני בזלת", יצא לאור בשנת 1961. חזק כתב ארבעה עשר ספרי שירה, ביניהם פואמות ליריות אחדות. אחדים משיריו אף הולחנו.
הקינה הגדולה על אחיו הצעיר, בארי חזק, שנפל במלחמת יום הכיפורים "לבארי, הוי אחי, באדמה הקשה", מופיעה בספרו "קינות מן השורש", וכן בספר לזכרו של בארי "בבכי אותי תקצר", שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
בין הפרסים והמענקים בהם זכה, יש להזכיר את פרס טלפיר, פרס אקו"ם, פרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול, מענק מקרן תל־אביב ע"ש י' רבינוביץ', ומענק מפעל הפיס.
עוד מספריו: "אתה על פני" (1966), שירים בעקבות מות אביו וההחמצה הגדולה של דו-שיח עמו; "קינות מן השורש" (1977), שירים בעקבות נפילת אחיו, בארי חזק, במלחמת יום הכיפורים, קובץ זה, שהוא כעין ספר קינות, תרם לחידוש צורת הקינה בשירה העברית העכשווית; "גלות בארץ, שירות" (1982), על ההתפוררות החברתית של קיבוץ ילדותו ושל התנועה הקיבוצית כולה; "קנאת האדמה, ארבע פואמות" (2005-1973), כינוס מחזורי השירה הקודמים, שניתן לכנותם פואמות. ב-2011 יצאה לאור אסופה משיריו: "במרחק צעקה מן העולם: מבחר שירים 1961־2010". ספרו האחרון "שירים על הסף" יצא ב-2016.
השיר "המלחמה לא נגמרה" הוא מתוך ספר שיריו האחרון, המבחר "שירים על הסף", והופיע גם באסופה שיצאה ב-2022 בהוצאת עקד "אחרונים וראשונים".
המלחמה לא נגמרה / יחיאל חזק
גַּם אִם נִשְׁקֵנוּ טָבַל בְּאָבָק וּבְדָם
וּמַבָּטֵינוּ נִפְרְשׂוּ לְכָל הָעֲבָרִים
וַעֲדַיִן רָצִינוּ לְיַבֵּשׁ אֶת הָאֲגַם
וְלֹא לְהִתְבַּלְבֵּל מִן הַכָּחֹל,
זֶה בֶּאֱמֶת לֹא אוֹמֵר שֶׁנִּכְנַעְנוּ
לְכָל הַמַּכּוֹת שֶׁבָּאוּ
כְּאִלּוּ הַמֶּרֶד הַזֶּה נִכְשַׁל,
כְּאִלּוּ הוּבַסְנוּ מִשְּׁיָרֵי הַמִּלְחָמָה
שֶׁהוֹתַרְנוּ מֵרֹב יִסּוּרֵי הָאָבִיב.
עטיפת קובץ שירים מסכם של יחיאל חזק.
