כריכת ״אנטרופיה״ של אורי עמר
כריכת ״אנטרופיה״ של אורי עמר

דרזדן, נסיעת עסקים / אורי עמר

אֲנִי בְּעִירֵךְ וְאַתְּ אֵינֵךְ

וְעִירֵךְ לִי מְאֹד מֻכָּרָה.

וּבֵין צְרִיחַיִךְ הֵד שִׁירָתֵךְ

וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת קָרָה.

וְהַחֹשֶׁךְ – כֹּה רַב בְּאַרְצֵךְ הָרְחוֹקָה

וּמִמֶּנּוּ בּוֹקֵעַ אוֹרֵךְ.

בְּכָל חַלּוֹן בַּשְּׂדֵרָה, אוֹר רַךְ כִּנְשִׁיקָה

כָּל חַלּוֹן וְחַלּוֹן – חַלּוֹנֵךְ.

וּבוֹ דּוֹלֵק אוֹר, וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אִם כָּתַבְתְּ בּוֹ מִכְתָּב אוֹ שִׁיר.

וּנְהַר הָאֶלְבֶּה שׁוֹקֵט וְרוֹגֵעַ,

מְהַלֵּךְ אֶל הַיָּם חֲרִישִׁי.

יציאתה המבורכת של עסקת החטופים השנייה לדרך חושפת את הציבור הישראלי למראה ההריסות ברצועת עזה, בעיקר בצפון הרצועה, ממנה פונו קרוב למיליון אזרחים.

העסקה הראשונה התבצעה כזכור בנובמבר 2023, בשעות הערב, ועזה עדיין לא הופגזה כהוגן בידי כוחות צה"ל. העסקה השניה מתבצעת לאור יום, ועשרות עזתים אף נראים לעתים כשהם עומדים על מבנים חרבים, שנראים בסכנת קריסה.

לאחרונה הזדמן לי לקרוא כמה וכמה שירים על דרזדן מאת משוררים ישראלים. העיר הגרמנית הייתה לסמל מאורעות המלחמה עת הופגזה בידי כוחות בעלות הברית לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ו-25 אלף מתושביה נהרגו. דרזדן, שמקור שמה הוא מהמילה "דרזדני" בלשון הסורבית, ופירושה "אנשי היער שליד הנהר", הופגזה ונחרבה למרות שלא הייתה בה תעשיה צבאית, ועד היום נחשבת החרבתה לשנויה במחלוקת.

האם עזה היא דרזדן? זו שאלה שראויה להישאל. אפשר גם לשאול האם קיבוצי העוטף שנחרבו, בארי, כפר עזה, וניר עוז, היו בעצמם לדרזדן?

השיר "דרזדן, נסיעת עסקים" מופיע בספר ביכוריו של המשורר הצעיר אורי עמר (יליד 1999, בן הגליל, מתגורר כיום בעוטף עזה, לוחם בצבא הקבע וסטודנט לתואר שני במדיניות ציבורית), "אנטרופיה" (2024, הוצאת קתרזיס, עריכה דניאל רשף, עמ' 28), שרבים משיריו כתובים במשקל ובחרוזים עם חיבה לבית המרובע אבל לא רק, ומתכתבים, בין השאר, עם משוררים כנתן אלתרמן וחיים גורי – גם מן ההיבטים הלאומיים.

פירוש המילה "אנטרופיה", שמקורה ביוונית, הוא אנרגיה והתמרה או התמרה של אנרגיה, ובפיזיקה – מידת האי-סדר או האקראיות במערכת. כך, שירי הספר, על 102 עמודיו, משקפים את השילוב בין הסדר הקיים לבין החריגה ממנו, גם בצל מאורעות המלחמה.

שיר האהבה שלפנינו מופיע בשער השני מבין תשעת שערי הספר, "ערים" (השער נפתח בשיר "עיר זרה"), ונועל אותו, רגע לפני השער השלישי, שנקרא "על פיזיקה ועל אהבה". השילוב בין דרזדן כסמל היסטורי לבין נסיעת העסקים כפעולה שבשיגרה, זורה מתח על השיר בעת הקריאה, כך שזרימת נהר האלבה שליד העיר, המתואר כשוקט ורוגע ומהלך אל הים חרישי, היא לפחות כזו שיש לראותה כמאפיינת של תמונת נוף, המסתירה את מה שרוחש מבעדיו, זיכרון העבר.

אורי עמר ,אתר קתרזיס.

תגובה אחת

  1. סוזן שוש בן עזרא כותבת:
    תודה לך אילן
    שמחתי להכיר בזכות הכתבה שלך את המשורר אורי עמר. תיירתי בעיר דרזדן, חיבה לי אליה. את השיר היפה הזה יש לקרוא לאט, מילה מילה, בכל אופן כך בעיני, והולם עיר שככל שתחפש בה, תמצא עוד ועוד.
    בהצלחה רבה לאורי.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע × חמש =