זאב רווח באדיבות יוני המנחם
זאב רווח באדיבות יוני המנחם

בשבוע האחרון הלך לעולמו אחד מגדולי השחקנים, הבמאים, והקומיקאים, אשר השפיע רבות על התרבות הישראלית, זאב (נחום) רווח. למרות שרווח צמח מהתיאטרון, ורק אחר כך פנה אל הקולנוע והטלוויזיה, נראה כי הציבור הישראלי זוכר אותו בעיקר כקומיקאי עממי אייקוני, כוכב "סרטי הבורקס", שגילם תפקידים על זמניים שהותירו חותם עמוק בתרבות הישראלית: אלימלך זורקין ב"חסמבה ונערי ההפקר" חכם חנוכה מ"חגיגה בסנוקר"; ששון מ"צ'רלי וחצי"; לאון מ"אדון לאון"; ועוד. אך לא רק ההומור הפיזי שלו והטיימינג הקומי היו חוד החנית של אישיותו וכישוריו הכריזמטיים, אלא גם החום והכנות ששידר בעיניו, העובדה שהיה גם מהגר וגם ישראלי לכל דבר ועניין, צמיחתו בבית מסורתי, וחייו כילד מעברה שהגיע עד לברנז'ה התל אביבית. כל אלו הם שגרמו לו ללהטט ולאחוז במקל בשתי קצותיו: לחולל בין דת ומסורת לחילוניות ומודרניות; בין זיוף לכנות; ובעיקר להכיר לעומק את האנשים הפשוטים, אותם אנשים שנצרבו בנשמתו, ואותם הוא שאף לייצג ולשמח, ואותם הוא חזר לגלם, ואף יצר יצירות משלו בהן ביקש להתייחס אל אותם האנשים שהיו נוף מולדתו הראשונה והשניה.

ימים טובים_ סיפורו של זאב רווח (2)באדיבות יונייטד קינג hot8 ו yes דוקו
מתוך הסרט "ימים טובים: סיפורו של זאב רווח" באדיבות יונייטד קינג hot8 ו yes דוקו

רווח נולד ב-1940 ברבאט, בירת מרוקו, ועלה לארץ בגיל 8, כשהמדינה הייתה בחיתוליה, היישר למעברה. לימים, כשיגלם את תפקידו של סאלח שבתי במחזמר, יגלה כי קישון, שיצר את סלאח שבתי, היה שכנו באותה התקופה במעברת שער העליה הסמוכה לחיפה.

מרגש לחשוב כי רק לאחרונה הוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל הסרטים החיפאי סרט דוקומנטרי על זאב רווח, "ימים טובים: סיפורו של זאב רווח". סיפורו של אותו ילד מעברה, שבוודאי לא היה מסוגל לדמיין כי 76 שנה מאוחר יותר יקרינו סרט המסקר את חייו בפסטיבל בינלאומי בעיר הגדולה הצמודה למעברה.

הסרט, שהופק על ידי משה אדרי ועופר נעים בשיתוף YesDocu, HOT8, וקרן יהושע רבינוביץ', הקדים את הקרנתו לציבור הרחב בערוצי הדוקו המסחריים בשל מותו המצער של זאב רווח, והוא יעלה לצפיה כבר ב- 23/1/25 בשעה 21:15, ב-HOT8 וYES דוקו, וכן ל- VOD בערוצים אלו.

"ימים טובים" בבימויו של אלון גור אריה, מביא אל המסך תיעוד אינטימי ומעמיק של חייו ויצירתו של זאב רווח, מגדולי השחקנים והבמאים בישראל. דרך עדשה רגישה ומדויקת, הסרט שוזר את סיפור חייו מהילדות ברבאט שבמרוקו, דרך עלייתו לישראל, ועד הפיכתו לאחת הדמויות האייקוניות ביותר בתרבות הישראלית.

הסרט לא נמנע מלהתייחס לכישלונות מסחריים, לביקורות לא מחמיאות, או מורכבויות כאלו ואחרות בדמותו, בקריירה, ובחייו האישיים של רווח. אדרבא, כל אלו טווים יחד דיוקן מורכב של אדם מוכשר ורב-פנים, שהתמודד עם אתגרים רבים, לצד ההצלחות המזהירות הידועות בקריירה שלו. אנו זוכים להציץ אל האדם שמאחורי הדמויות האהובות, דרך ראיונות אישיים, חומרים נדירים מארכיונים, וקטעי תיעוד מודרניים, ודרך תחנות משמעותיות בחיי רווח.

הצופה לא יכול לפספס את הרגישות הגדולה של האדם שהיה זאב, ואת החותם שטבעו בו המקומות בהם גדל – מרוקו, המעברה, ירושלים – וכן משפחתו ויתר האנשים שסבבו אותו, והיו חלק ממסע חייו: הדלות של המעברה; החשש שמא יחליפו את אחיו שנולד שבוע לאחר עלייתם; המעבר מהמעברה לירושלים; ההתפלחות לקולנוע הקומוניסטי במוסררה בילדותו; התרשמותו מהשחקן הגרוזיני סרגו זכריאדזה ששיחק בסרטים הרוסיים, ושמלבד משחקו, שנחשב בעיניו לאדיר, גם אפו הגדול הותיר בו רושם. נדמה שכל אחד מהנתונים האלו סללו את דרכו אל הבמה.

מתוך הסרט "ימים טובים: סיפורו של זאב רווח" באדיבות יונייטד קינג hot8 ו yes דוקו
מתוך הסרט "ימים טובים: סיפורו של זאב רווח" באדיבות יונייטד קינג hot8 ו yes דוקו

אביו, שרצה שיהיה רב, הצהיר שלא יצפה בשום הצגה או סרט שלו. לעומתו, אמו תמכה בו, והציעה לו ללכת על פי צו ליבו, והוא אכן עשה זאת, והצליח מעל ומעבר לכל שיעור.

רווח כבש את הבמות התל אביביות משום מקום, והוכתר בעיתונות כלורנס אוליביה הישראלי. נאמן לצו ליבו, החליט לעזוב את "הבימה" כדי ללמוד משחק מהיסוד ב"בית צבי", שבדיוק נפתח, שם גם הכיר את אשתו הראשונה, שולה – אשה יפה וצעירה מהכרמל שאיש לא הבין מה היא עושה עם "פושטק" כמוהו.

לאחר לימודיו כבש את בימת הקאמרי, אך הצורך להתפרנס הביא אותו לחבור לבמאי יואל זילברג ליוזמה של תיאטרון מסחרי בהצגה "בוטיק השקרים", שהיא מעיין סרט "בורקס" על הבמה – הנוסחה המנצחת של סיפור אהבה של אשכנזיה ומזרחי שהיה להצלחה בימתית עצומה. המפגש שם, עם קהל שלא פוקד את התיאטרון בדרך כלל, ריגש מאוד את רווח, שחש שזהו קהל שהוא "מכיר מהבית". רווח "פלש" וכבש גם את הזירה הקולנועית ב"שבלול" של בועז דוידזון, לצד אורי זוהר ואריק איינשטיין, ובעיבוד הקולנועי לספר חסמב"ה של יגאל מוסינזון, בדמות הנבל אלימלך זורקין, שבגילומו של רווח הפך לאלימלך זורקאן הצרפתי, ונופך קומי דבק בה.

כקונטרה למערבוני הספגטי נוצרו אז בארץ סרטי הבורקס. בורקס הוא חם, טעים, ולבבי, ומכאן ההחלטה להצמיד אותו כמותג לסרטי הקומדיה הישראלית של שנות ה-70. רווח כיכב בהם ("צ'רלי וחצי", "חגיגה בסנוקר", ועוד), ובהמשך התפתח להיות גם במאי ויוצר, שהצליח לגייס כספים ממשקיעים, ולעשות סרט אחרי סרט. גם כבמאי רווח עשה חייל, וזכה בעיתונות להשוואה לצ'רלי צ'פלין – שנהג אף הוא לביים ולשחק בסרטיו. בצרפת אף הפליגו בשבחים, וכינו אותו "דה סיקה הקטן", וכל זאת כשרווח מעולם לא זכה לקבל כסף מקרנות ישראליות.

לצד הקומדיות ביקש רווח ליצור גם דרמות שיציגו שאלות נוקבות ואמירה חברתית, כמו "שרגא קטן", העוסק בשאלות על לקיחת אחריות, או כמו "בובה" (שתי יצירות אלו הן עיבוד למחזות של הלל מיטלפונקט), העוסק בגרסתו של רווח במערכת יחסים משונה בין רקדנית לגבר הלום קרב, בודד, ותמהוני. סרטים אלו לא זכו להצלחה מסחרית כמו סרטי הקומדיה, אולי מפני שהקהל ניסה "לקבע" את רווח בדמותו של ליצן החצר, אך לרווח היה הרבה מה להגיד, מעבר לרצון וליכולת הפנומנליים שלו להצחיק.

הסרט על רווח לא בורח ממוקשים, ומתעכב גם על הזווית של הטראומה שחוותה חני נחמיאס בסרט "בובה", ועל יחסיה עם רווח בכלל, וכן על  נקודת המבט הנשית הביקורתית על סיטואציות חברתיות ופרות קדושות בהתייחסותה של ניצה שאול, שכיכבה ב"שרגא קטן". את מלי, אשתו השניה, הכיר רווח על הסט של הסרט "פצעי בגרות", וגם המעבר בין נישואיו הראשונים לשניים לא עבר חלק, ומקבל סוג של התייחסות אמיצה בסרט.

העניין החברתי ניכר ומהדהד בסרט בקול רם. רגישותו החברתית של רווח, שגם לאחר שזכה בפרסי אופיר – "בית"ר פרובנס", "מיתה טובה", וכן פרס אופיר על מפעל חיים – והדליק משואה, בנה בתים, וזכה באהבת הקהל, תמיד זכר מאיפה בא, והשתמש בחומרים שבנו אותו. "עוני זה דבר מחריד שמצטלם נהדר. עניות זה פיוט", אומר זאב באחד מראיונותיו בסרט. רווח ביקש לא לשכוח את העוני כמו גם את המסורת והשורשים שמהם צמח, וכך הוא יצר גם את "אדון לאון", התמים והקסום, את "טיפת מזל", ואת "קהילת קדושים", העוסק בקהילת צדיקים במרוקו, וצולם לאחר מות אמו של רווח, מתוך צורך עמוק לתת מקום של כבוד למסורת ולהנציח אותה.

בימויו של הסרט מצליח ללכוד את המורכבות של רווח, לא רק כאמן, אלא גם כאדם שמאחורי הקלעים. התחושה היא שהסרט אינו רק מסמך היסטורי, אלא גם מחווה מרגשת לאישיות שהשפיעה רבות על התרבות המקומית, וכעת עם מותו, נדמה שהתזמון המוצלח של צאתו הוא חמוץ-מתוק, מפני שלצד הסרט המוקיר אותו ומנציח את זכרו, מקנן לו עצב עמוק על האיש שהיו לו עוד תסריטים ותקוות להוצאה לפועל של יצירות נוספות, וכבר לא עמנו.

"ימים טובים" זכה בפסטיבל הסרטים חיפה לתשבחות על עומקו הרגשי, ועל יכולתו להאיר את חייו של רווח באור חדש. המבקרים שיבחו את הסרט על כך שהוא מצליח ללכוד את מהותו של רווח, כאדם וכאמן, ולהנגיש את סיפורו לדור חדש של צופים.

בסופו של דבר, "ימים טובים" הוא יותר מסרט דוקומנטרי. הוא מסע אל תוך חייו של אחד האנשים המשפיעים, המוכשרים, והאהובים בתרבות הישראלית. הסרט לא רק מהווה תיעוד חשוב, אלא גם מחווה נוגעת ללב, שמזמינה את הצופים להעריך מחדש את מורשתו האמנותית והאישית של זאב רווח.

ניתן לצפות בסרט גם על המסך הגדול, בסינמטק תל אביב בתאריכים הבאים: ביום א' 26.1.25 בשעה 19:00, ביום ג' 28.1 בשעה 17:00 ובשבת 1.2.25 בשעה 14:30.

ראו גם

קיראו את סקירתו של ד"ר אלי אשד על סרטו הידוע הראשון של רווח "חמבה ונערי ההפקר".

צפו בטריילר הסרט:

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שמונה − 8 =