כריכת ״מה שאחרנו להציל״ של אבישי חורי
כריכת ״מה שאחרנו להציל״ של אבישי חורי

אסיר מספר 2 / אבישי חורי

אֲנִי, אָסִיר מִסְפָּר 2 בָּאֲגַף הַשָּׁמוּר שֶׁבְּמֹחִי,

מַתִּיר עַצְמִי עַכְשָׁו מֵעֲווֹן הַבּוּשָׁה

עַל שֶׁלֹּא מָנַעְתִּי אֶת אִמִּי מִלְהִנָּשֵׂא לְאָבִי

וְלֹא הִצַּלְתִּי גְּרוֹנוֹת אֶפְרוֹחִים מֵרַגְלֵי

הַפִּיל שֶׁלּוֹ וּמָחַלְתִּי לְאָבִי

כְּשֶׁהִפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה, כְּשֶׁכָּתַשׁ,

וְהִתְגַּעְגַּעְתִּי אֵלָיו כְּשֶׁנָּטַשׁ.

אָסִיר מִסְפָּר 2 מַעֲנִיק לְעַצְמוֹ חֲנִינָה מִיְּדֵי הַיְּלָדִים

שֶׁכָּתְבוּ בְּטוּשׁ זוֹהֵר "אֲבִישַׁי חוּרִי בֶּן זוֹנָה"

עַל הַקִּיר וּמִתַּחַת לָעוֹר קִעְקְעוּ בִּי אֶת הָאֱמוּנָה,

וּמִיְּדֵי מְחַנְּכִים מְזֻקָּנִים, אֲחוּזֵי טִינָה

עַל דָּמִי שֶׁזָּרַם לְאֵזוֹר הַחֲלָצַיִם

כְּשֶׁגְּבָרִים יָפִים

רִפְּאוּ אֶת עֵינַי.

אֲנִי, אָסִיר מִסְפָּר 2,

מוֹצִיא עַצְמִי עַכְשָׁו בְּדֵעָה צְלוּלָה

מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וּמִיּוֹם הַכִּפּוּרִים, מִכֹּחַ הַהַבְטָחָה

שֶׁמְּהַדְהֶדֶת בַּעֲזָרַת הַגְּבָרִים:

מָחוּל לְךָ,

מָחוּל לְךָ,

מֻתָּר לְךָ

לְתַנּוֹת אֲהָבִים כְּשֶׁנְּתַנֶּה

תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם מִתֹּקֶף

הַתָּרַת הַנְּדָרִים וְהָאָשָׁם הַמִּתְגַּבֵּר

עַל הָאָסִיר הָרִאשׁוֹן לֹא אֲדַבֵּר.

השיח המשפטי נפוץ מאוד בשנים האחרונות, ואולי ביתר שאת מאז החל משפט נתניהו. הנה כך למשל רק בשבוע החולף דובר על מתן חנינה לנגד א', שעצור בפרשת המסמכים המסווגים, שוחרר למעצר בית אלי פלדשטיין, שהיה דובר המקורב למשרד ראש הממשלה, החשוד כי הדליף את המסמכים הללו לעיתון הגרמני בילד, וכן גם בג"ץ הורה למדינה בצו על תנאי לנמק מדוע לא מסופקים לאסירים הביטחוניים תנאים בסיסיים, בשל הדיווחים על הירידה במשקלם.

השיח המשפטי הנפוץ הזה מחלחל בשנים האחרונות גם אל שירת דורנו, אם כי חשוב לומר כי הנושא תמיד עניין משוררים לאורך הדורות. אפשר להזכיר כאן למשל את ספר השירים "שירים לאסירי בתי הסוהר" מאת המשורר והסופר אלמוג בהר (2016, הוצאת אינדיבוק, עריכה ענת לוין ורות קרא-איוונוב קניאל), וכן לאחרונה גם ספר השירים "עד למקום שבו נוכל לעמוד" מאת המשוררת קרן להמן (2024, הוצאת לוקוס, עריכה הדס גלעד), הכולל שירים על אמהּ, ששימשה כסוהרת בשירות בתי הסוהר, וראו בספרה שירים מרתקים לקריאה כמו "כלא רמלה", "מפתח", "חפץ מעבר", ו"שעת ביקור".

השיח המשפטי חודר גם לספר שיריו החדש, השני, של המשורר והסופר אבישי חורי (יליד 1992, נולד וגדל בבאר שבע וכיום מתגורר בירושלים), "מה שאיחרנו להציל" (2024, הוצאת לוקוס, עריכה טל ניצן), שהשיר המפורסם כאן לקוח מתוך השער הראשון מבין שישה שלו, וגם העניק לשער את שמו, "אסיר מספר 2". האסיר מספר 2 בשיר הוא בן דמותו של המשורר, זה שכתבו עליו הילדים בילדותו, בטוש זוהר על הקיר, "אבישי חורי בן זונה". באמצעות השיר, המתאר את החוויה הנוראית הזו, כשבספר מתוארות עוד חוויות דומות לה כמו למשל של חבר ילדות שחורט על פניו בעט "הומו מזדיין", המשורר בעצם יוצא לחופשי ומתיר לעצמו לתנות אהבים (עם גברים) דווקא בשעת התפילה של היום הקדוש (יום הכיפורים).

השיר נחתם בטור סתום באופן יחסי: "על האסיר הראשון לא אדבר". מיהו האסיר הראשון ולמה הדובר בשיר מכנה את עצמו "אסיר מספר 2 באגף השמור שבמוחי"? סיום זה כמובן פתוח לפרשנויות נוספות.

ראו גם :

אבישי חורי בויקיפדיה

אבישי חורי בפייסבוק

אבישי חורי.דף הפייסבוק

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שבע + 17 =