טובה נווה בתרגום לשיר ידוע ממלחמת העולם הראשונה של ג'ון מקריי, רלוונטי לזמננו גם בהקשר המקומי של מלחמה שעדיין פעילה בעזה, וגם בהקשר העולמי שבו יש הטוענים שמלחמת עולם שלישית בפתח, ומוצאים קווי דמיון דווקא לאופן שבו פרצה מלחמת העולם הראשונה, שהשניה השכיחה.
המערכת
לוטננט קולונל (סגן אלוף) ג'ון מקריי (1872 – 1918) היה רופא צבאי וקצין בצבא קנדה שהשתתף במערכה שהתנהלה בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. מקריי התפרסם לאחר שכתב בתקופת המלחמה את השיר "בשדות פלנדריה", שרבים מוצאים בו ביטוי הולם לכאב על הקטל הנוראי שחוו הצדדים הלוחמים, והוא מוקרא תדיר בטקסי הזיכרון לחללי מלחמת העולם הראשונה.
את השיר כתב לאחר מות חברו, סגן אלקסיס הלמר, ממש מול עיניו, יום לאחר יום הולדתו ה-22. השיר פורסם לראשונה ב–8 לדצמבר בכתב עת לונדוני.
השיר זכה למעמד קנוני בקנדה, בשל השתתפות חיילי קנדה במלחמת העולם הראשונה בחזית זו, והוא הפך לאחד הסמלים הלאומיים המרכזיים בתרבות הקנדית. הוא נקרא בעצרות ימי הזיכרון, ובבתי הספר הוא נלמד בעל-פה. הבית השלישי מושמט לעיתים, בעיקר בגרסאות הנלמדות בבתי הספר, עקב הרוח המלחמתית הנושבת ממנו.
קטע מהשיר אף מודפס על גבי שטר 10 הדולרים הקנדיים. השיר נפוץ גם בבריטניה, כחלק מטקסי יום הזיכרון.
ג'ון מקריי נולד ב-1872 בעיירה גואלף שבאונטריו (קנדה). בנעוריו למד בבית ספר ציבורי בעיר הולדתו, ועם סיום לימודיו עבר הכשרה צבאית במסגרת חיל התותחנים של צבא קנדה. ב-1894 החל לימודים במכללה החקלאית של אונטריו, והמשיך ללמוד באוניברסיטת טורונטו. לאחר סיום התואר הראשון זכה במילגה שאפשרה לו להמשיך בלימודי רפואה, אותם סיים ב-1898. את משרתו הראשונה כרופא קיבל ג'ון מקריי בבית החולים הכללי של אונטריו, וב-1899 התקבל לעבודה בבית החולים ג'ונס הופקינס שבבלטימור (מרילנד).
ב-1900 גויס לצבא הקנדי כרופא, והוצב ב"רגימנט הארטילריה המלכותי". לאחר גיוסו נשלח לדרום אפריקה, שם השתתף במלחמת הבורים השנייה, עד שחרורו ב-1902. עם חזרתו זכה במספר מינויים כרופא ומרצה באוניברסיטאות, בתי חולים, ומכוני מחקר. במקביל גם פתח מרפאה פרטית. באותן שנים נסע ללימודים והשתלמות מקצועית באנגליה, והתקבל כחבר בקולג' המלכותי לרופאים. ב-1910 השתתף כרופא במשלחת מדעית שאירגן המושל הכללי של קנדה, אלברט גריי, לחקר מפרץ הדסון.
ב-1912 פירסם ספר מקצועי בתחום הרפואה בשם "A Text-Book of Pathology for College Students of Medicine".
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס מקריי שוב, כרופא צבאי בחיל התותחנים הקנדי (Canadian Field Artillery), ונשלח עם יחידתו לחזית המערבית. באפריל 1915 נלחמה היחידה בקרב איפר השני, כשמקריי מנהל מרפאה בקו האחורי לטיפול בפצועים.
ביוני 1915 הצטווה מקריי להקים בית חולים שדה, מספר 3 של צבא קנדה, בקרבת העיר בולון-סור-מר שבצפון צרפת. בית חולים זה, בו נעשה שימוש באוהלים, פעל במשך שמונה חודשים, ולאחר שסבל מפגעי מזג האוויר הועבר למבני אבן בתוך העיר בולון-סור-מר.
על אף הפרסום לו זכה בגלל השיר, המשיך מקריי לשרת בבית החולים ה-3, ובינואר 1918 חלה בדלקת ריאות חריפה, ונפטר ב-28 בינואר.
השיר במקור האנגלי
John McCrae – In Flanders Fields
In Flanders fields the Poppies grow,
Between the crosses, row on row
That mark our place; and in the sky
The larks, still bravely singing, fly
Scarce heard amid the guns below.
We are the dead. Short days ago
We lived, felt dawn, saw sunset glow,
Loved, and were loved, and now we lie
In Flanders fields.
Take up our quarrel with the foe;
To you from failing hands we throw
The torch; be yours to hold it high.
If ye break faith with us who die
We shall not sleep, though poppies grow
In Flanders fields.
והשיר בתרגומה של טובה נווה
בשדות פלנדריה / ג'ון מק'קרי
בִּשְׂדוֹת פְלַנְדְרִיָה הַפְּרָגִים נָעִים
בֵּין הַצְּלָבִים טוּר אַחַר טוּר
מְסַמְּנִים אֶת קְבָרֵינוּ; וּבַשָּׁמַיִם
הַעֶפְרוֹנִי עָדִין שָׁרִ בְּאֹמֶץ,
כִּמְעַט אֵינו נִשְׁמָעִ בֵּין הָרוֹבִים שֶׁבַּמּוֹרָד.
אֲנַחְנוּ הַמֵּתִים, עֲדַין חָיִינוּ לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים
חַשְׁנוּ בַּשַּׁחַר, צָפִינוּ בְּזֹוֹהַר הַשְּׁקִיעָה
אָהַבְנוּ וְהָיִינוּ נֶאֱהָבִים, עַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ שׁוֹכְבִים
בִּשְׂדוֹת פְלַנְדִרִיָה.
וְאַתָּה, הִתְמוֹדֵד עִם רִיבֵנוּ בָּאוֹיֵב
לְךָ מִיָּדַיִים כּוֹשְׁלוֹת אָנוּ מוֹסְרִים
אֶת הַלַּפִּיד, אוֹתוֹ תִּישָּׂא בַּגָּאוֹן.
אִם תִּיבְגֹּד בָּנוּ, הַמֵּתִים
לֹא נִשְׁקֹוט, לַמְרוֹת שְׁפְּרָגִים צוֹמְחִים
בִּשְׂדוֹת פְלַנְדְרִיָה.
