בימים טרופים אלה, כאשר יום יום נופלים חיילינו בחזית, והחטופים עדין מוחזקים בשבי, רוב האזרחים שבעורף מנסים למצוא מעט נחמה בדברים החיוביים הקיימים בחייהם. איש איש ועיסוקיו או תחביביו הממלאים את זמנו.
אני מניחה שמשוררים וסופרים כותבים היום הרבה שירה וסיפורת הקשורים למצב, ומאחר ואנחנו עַם הספר, רבים בינינו הכותבים אשר מפיצים את כתיבתם בדרכים שונות.
כל מי שעוסק בכתיבה מוצא מפלט בכתיבה, שירים או סיפורים, וכך מוצא נחמה מסוימת, אבל ההתמודדות עם המצב דרך שירים וסיפורים תורמת רבות לא רק לכותבים אלא גם לקוראים, וכולנו מתמודדים עם המצב גם יחד.
להלן שלושה שירים שכתבתי בהשראת המצב של מדינתנו ועמנו האהובים.
שיר אגדה / טובה נווה
רוֹאָה אֲנִי אֶת עוֹנְיוֹ שֶׁל עַמֵּי
וְאֵת צַעֲקָתוֹ אֲנִי שׁוֹמַעַת כְּנֶגֶד נוֹגְשָׂיו
הַיּוֹשְׁבִים לַבֶטַח עַל כִּסְּאוֹת הַכְּנֶסֶת.
גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא הַמְחָאָה וְאַרְאֶה אוֹתָם
מַכִּים בָּנוּ בְּדִבְרֵיהֶם
הַאִם זוֹ הַדֶּרֶךְ?
יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה אוֹתוֹ הָאֶחָד,
שֶׁיִּרְאֶה בְּעֹנִי עַמּוֹ.
וָלֹא מִן הַסְּנֶה יָבוֹא גַּם לֹא מִן הָהָר,
כִּי אִם מִתּוֹכֵנוּ
נוֹשֵׂא לוּחוֹת בְּרִיתוֹ לְשָׁלוֹם.
חסרת מילים / טובה נווה
לְעִתִּים אֲנִי נִשְׁאֶרֶת
חֲסְרַת מִלִּים.
גַּם אִם אֵשֵׁב בְּבֵיתִי
וַאֲחַפֵּשׂ אֶת הַמִּלִּים הַשְּׁקֵטוֹת
הֵן יְכוֹלוֹת לְהוֹפִיעַ בְּרֶגַע לֹא צָפוּי
לְעִתִּים בַּחֲלוֹם תִּהְיֶינָה בְּרוּרוֹת
אִם אוֹחֵז בְּחַכָּה שֶׁתָּדוּג אוֹתָן
מִתּוֹךְ הַהַכָּרָה הַסְּמוּיָה.
לְעִתִּים אֲחַפֵּשׂ אֶת הַחֲלוֹם
שֶׁיּוֹלִיךְ אוֹתִי אֶל הַמִּלָּה הָאַחַת
אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי עַל קִיּוּמָהּ –
וְהִיא תִּפְתַּח אֵת הַשַּׁעַר
אֶל מְצִיאוּת אַחֶרֶת.
מתוך השברים / טובה נווה
אֵיכָה אֲבַקֶּשְׁךָ בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה
וְהִיא דַּקָּה מִמֶּנִּי?
קוֹלִי בָּרָמָה כִּי יִשָּׁמַע –
כְּאֵב שָׁבוּר בִּפְרוֹזְדּוֹרִים
מוֹבִיל אֶל חֲדָרִים בְּמִקְדָּשׁ חָרֵב.
וַאֲנִי – בְּקוֹלִי
רָצִיתִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ –
מִתּוֹךְ הַשְּׁבָרִים
וְאֵיכָה אֲדַבֵּר וְאַתָּה אֵינֶנּוּ.
