השיר השבועי עם אילן ברקוביץ׳ – "תקיפה" של מיכל יובל-פיקרסקי

תקיפה / מיכל יובל-פיקרסקי

אֵין בִּי גְּרָם שֶׁל אַלִּימוּת,

אֲבָל יֵשׁ בִּי טוֹנָה.

–

אֲנִי רוֹצָה

לִשְׁבֹּר, לְרַסֵּק,

לִכְתּשׁ, לִגְרֹס,

לִקְטֹעַ, לִגְדֹּעַ,

לַחְתֹּךְ, לִדְקֹר,

לְהַשְׁאִיר צַלָּקוֹת

שֶׁיְּדַמְּמוּ תָּמִיד.

לֹא לְהַפְסִיק

גַּם כְּשֶׁהוּא יִתְחַנֵּן,

עַל בִּרְכָּיו,

עַל חַיָּיו.

–

וְאָז, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַכֹּל יִגָּמֵר,

אֲנִי רוֹצָה לִשְׁאֹל

אִם בְּעֵת שֶׁכָּפָה עַצְמוֹ

עַל הַיַּלְדָּה

שֶׁאֶת שְׁמָהּ וּפָנֶיהָ שָׁכַח,

וְאֶת יִסּוּרֶיהָ לֹא יָדַע,

וְאֶת חַיֶּיהָ חֵרֵב,

–

כָּל זֶה הָיָה

שָׁוֶה לוֹ.

אני לא אוהב את אמירות הפוליטיקאים בתקופת המלחמה על כך ש"יש לנו עם של אריות" (בנט, למשל), ברוח מאמני הכדורגל והמשפט השגור שלהם על כך ש"הקבוצה שלנו היא חבורה של גברים" (רק במקרה של ניצחון, כמובן). אלו אמירות כלליות, לוקות בשוביניזם, וגם מסתירות לפעמים את האמת.

השבוע, למשל, התגלתה פרשת אונס קשה נוספת באילת של נערה בת 14 וחצי, שנאנסה בידי כמה צעירים משׂדרות ונדרשה להליך רפואי בעקבות זה. תחילה היא הסתירה את המקרה מהוריה, אך הם גילו את סימני האלימות על גופהּ. הפרשה הזו נדחקה לשולי החדשות כי היא לא קשורה למלחמה, לא לנעשה בלשכת ראש הממשלה, וגם לא לגיוס החרדים. אבל אין להפחית בחומרתה. מה הופך את אילת לאיה נאפה הישראלית? הרי זה לא מקרה האונס הקבוצתי הראשון בעיר הקיט הזו בשנים האחרונות. אולי הגיע הזמן לחקור את הנושא לעומק ולטפל בו כדי שלא ישנה?

שיר התקיפה שלפנינו לקוח מתוך ספר השירים הראשון של המשוררת מיכל יובל-פיקרסקי, "ומה אם" (2024, הוצאת קתרזיס, עריכה ד"ר דורי מנור, עמ' 72). נדמה לי שקראתי אותו לראשונה בגיליון מיוחד של כתב העת "סלון הדחויים". הדוברת בשיר מתארת מקרה אונס שאירע בילדה, אבל גם את התקוממותה הדמיונית לעומתו. "אין בי גרם של אלימות אבל יש בי טונה", כך כותבת המשוררת בתחילת השיר, ובהמשך מתארת את האופן שבו האלימות שלה תתפרט לפרוטות. אבל למעשה אנחנו הקוראים יודעים שהיא לא באמת עושה את זה. זו פנטזיה או מחשבה למה שהייתה רוצה לעשות לאותו אנס שפגע כך בילדה "ואת ייסוריה לא ידע ואת חייה חֵרֵב". לשון השיר מוקפדת, תיאור מעשה הנקמה באנס מחולק לשלבים – קודם האלימות, ואחר כך הבקשה שיתוודה. הסיטואציה מזכירה לנו סצינות קולנועיות של נאנסות שקמו ונקמו באונסיהן, אבל במציאות הדברים הרבה יותר סבוכים, בכל השלבים המתוארים בשיר.

קיראו גם :

דף הפייסבוק של מיכל יובל -פיקרסקי

מיכל יובל -פיקרסקי.אתר הוצאת קתרזיס.