המלצות אנשי יקום תרבות לסוף השבוע 8-9 נובמבר 2024 – מין בנורווגיה

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על הסרט "מין אנושי"

הסרט "מין אנושי", ובאנגלית פשוט "Sex", הוא סרטו של הסופר והקולנוען הנורבגי דאג יוהאן האוגרוד.

גיבורי הסרט הם שני מנקי ארובות, העובד והמנהל, בשנות הארבעים שלהם, נשואים ואבות לבנים, שמדברים בצורה חברית על גילוייהם החדשים אודות המיניות שלהם.

הסרט שומר על איזון בין ארבעה מרכיבים: דו שיח קשוב ומעמיק של הגיבורים הראשיים; המעשים שלהם במסגרת העבודה; חייהם האישיים; וצילומי נוף אורבני אביבי, רחב, מואר, וחמים, הקיים בכל מקום על פני כדור הארץ, להבדיל מחורף צפוני קשה, האופייני לנורבגיה. הסרט מתמקד במיניות הגבר ככלל, וגם מתאר את הייחוד של נורבגיה. עצם הבחירה במנקי ארובות מסקרנת. אין להבין מהסרט עד כמה המקצוע נפוץ בנורבגיה, כמה ארובות של בתי גגות רעפים פרטיים צריך לנקות, אך המקצוע בהחלט נדיר בחיים ובוודאי בסרטים.

בתחילת הסרט המנהל מספר לחברו על חלום, בו מופיע דיוויד בואי, זמר הפופ הביסקסואלי, יוצר קשר עין עם גיבור הסרט, ומסתכל עליו כאילו הוא אישה. הדבר מוזר לחולם כי הוא לא מרגיש את עצמו כאישה, אך היה משהו אמיתי בהסתכלות הזאת, עד כדי כך, שהוא מרגיש שהקול שלו נהיה גבוה יותר.

חברו, המנקה, בתורו, מספר שיום לפני כן קיים לראשונה יחסי מין עם גבר – לקוח, שהסתכל עליו בצורה מפתה. המנהל מגיב על סיפור המעשה בצורה שקולה ועניינית, אך לאשתו של הגבר קשה להתמודד עם ההרפתקה המינית של בעלה. בני הזוג מנהלים שיחות ממושכות על הצדדים השונים של הנושא.

המנהל הוא נוצרי, ושר במקהלה של הכנסייה. חברו אדם חילוני, חסר דת. האיש הנוצרי מתבייש להודות בהיותו כזה, והדבר מעיד על כך שרוב אוכלוסיית נורבגיה הם אנשים חילוניים-רציונליים, נקיים מכל זיקה לגורמים מדומיינים. ישראלים חילוניים, שסובלים כמוני מהדתה גסה, שהולכת ומשתלטת על החברה הישראלית, עשויים לרוות נחת משהייה בקרב אוכלוסייה חילונית נאורה, ולו במשך הצפייה בסרט בלבד.

ישנה עוד הרפתקנות בעלילה. המנהל מבלה זמן איכות עם בנו המתבגר. בעוברם ברחוב ליד שתי נשים זרות, הם מתבקשים על ידן להוציא מקרר ממשאית ולהביאו מהחנייה לפתח בניין. למה שהגבר ובנו המתבגר יסכימו, למה שיתאמצו למען נשים זרות? הם אינם סבלים, ויכולים להזיק לעצמם. ואכן, אחרי סחיבת המקרר, הבן חש כאב וירידה בתפקוד בידו הימנית. בעקבות כך האב מלווה את בנו למרפאה, הם מתקרבים עוד יותר, מדברים על נושאים חשובים בינם לבין עצמם, וגם עם הרופאה האורטופדית, שבודקת את ידו של הבן. הם גם הולכים יחד לרופאה שבודקת את מיתרי הקול של האב. הרפתקאת המקרר, המעשה הטוב כלפי הנשים, היטיבה עם אב ובנו: הכניסה עניין לחייהם, וקירבה ביניהם עוד יותר.

הסרט ממליץ: תעזו, תתנסו, אולי אף תסתכנו, ובלבד שהחיים לא יהיו משעממים, חדגוניים.

ארבעת הגיבורים הראשיים – שני מנקי הארובות, בנו של המנהל, ואשתו של הגבר השני – מנהלים שיחות הגותיות עם מודעות עצמית עצומה, ועל כך הם מעוררים הערכה מצד הצופים. נלמד – אין להשליך ממשלח ידו של אדם על מידת העמקות ההגותית שלו.