אחד משיריו המפורסמים ביותר של יהודה עמיחי על חיילים בעת לחימה. שיר שלא נס ליחו.
המערכת
לפניכם אחד השירים המפורסמים ביותר בשפה העברית, שירו של יהודה עמיחי, שזהו אחד משיריו הראשונים והתבסס על חוויותיו כלוחם במלחמת העצמאות.
השיר מובא באדיבות חנה עמיחי.
השיר הקצרצר עוסק במות חברים לקרב והצער הכרוך בכך. זהו שיר קינה מכתמי אינטימי, המבטא את השכול הפרטי של הדובר באופן מאופק ולכן נוקב. השיר זכה להערכה רבה מצד מבקרי ספרות ומשוררים, והוא מהידועים שבשירי עמיחי ונחשב לפורץ דרך בשירה העברית. המשורר נתן זך, שערך את השיר, טען שזהו שיר המלחמה הטוב ביותר שנכתב בזמן מן הזמנים.
המבקר והעורך פרופסור מנחם פרי כותב עליו: "מעולם לא נכתב שיר מלחמה כזה קודם לכן בשפה העברית. אם נכון שהמשוררים הגדולים לא כתבו מעודם אלא שיר אחד, שירו של יהודה עמיחי 'גשם בשדה קרב' הוא השיר האחד הזה. החל מסוף שנות החמישים למאה הקודמת נחשב שירו של עמיחי 'גשם בשדה קרב' לכרטיס ביקור מובהק של הפואטיקה החדשה של דור ספרותי חדש שלימים כונה 'דור המדינה'. השיר נתפש כאנטיתזה בוטה לעשרות השירים של דורות ספרותיים קודמים על הנופלים במאורעות ובמלחמת העצמאות, שהמפורסמים שבהם היו 'מגש הכסף' של אלתרמן ו'הנה מוטלות גופותינו' של גורי".
דיקי, שהשיר מוקדש לזכרו, הוא סגן חיים "דיקי" לַקסברגר (1920–1948), חבר קיבוץ גבעת ברנר, חברו ומפקדו של עמיחי, ששירת כמפקד פלוגה בפלמ"ח ונפל בקרב על משלטי חוליקאת, שבו לחם לצד עמיחי. עמיחי כתב לזכרו שני שירים נוספים. את "קינות על המתים במלחמה", בספרו "מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול" (תשל"ד): "דִּיקִי נִפְגַע / כְּמִגְדַּל הַמַּיִם בְּיַד מָרְדְכַי. / נִפְגַע. חוֹר בַּבָּטָן. הַכֹּל זָרַם מִתּוֹכוֹ. // אֲבָל הוּא נִשְׁאַר כָּךְ עוֹמֵד / בּנוֹף זִכְרוֹנִי". ואת "חוליקת – השיר השלישי על דיקי", בספרו "גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות" (1989): "כָּאן נָפַל דִּיקִי / שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנִּי בְּאַרְבַּע שָׁנִים וְהָיָה לִי כְּאָב / בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה. עַכְשָׁו אֲנִי גָּדוֹל מִמֶּנּוּ / בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה וַאֲנִי זוֹכֵר אוֹתוֹ / כְּמוֹ בֵּן צָעִיר וַאֲנִי אָב זָקֵן וְאָבֵל". וכן בקובץ הסיפורים "ברוח הנוראה הזאת" (1961). עמיחי מעולם לא שכח איך נשא את גופת חברו המת על גבו בשדה הקרב, כפי שכתב בשיר "מאז": "נָשָׂאתִי אֶת חֲבֵרִי עַל גַּבִּי. / וּמֵאָז אֲנִי חָשׁ אֶת גּוּפוֹ הַמֵּת תָּמִיד, / כְּמוֹ רָקִיעַ כָּבֵד עָלַי, […] כִּי נָפַלְתִּי בַּחוֹלוֹת הַנּוֹרָאִים שֶׁל אֶשְׁדֹּד, וְלֹא רַק הוּא".
בשיר עצמו אין פרטים מזהים כלשהם באשר לדמותו של דיקי או באשר לקרב שבו נפל.
עוצמתו של השיר בהשוואה המצמררת בין חבריו החיים ובין חבריו המתים של המשורר המוטלים יחדיו, באותו הזמן, בשדה הגשום – גשום תרתי משמע, טיפות מים וקליעי רובים – ורק שמיכה מבחינה בין החיים למתים.

השיר התפרסם בקובץ שיריו הראשון של עמיחי, "עכשיו ובימים האחרים" (תל אביב, לקראת, תשט"ו 1955).
בספרו של עדו בסוק "ספקות ואהבות: יהודה עמיחי – חיים ( שוקן ,2019 ע' 149-150 ) מסופר שהמשורר נתן זך, שהיה המביא של הספר לבית הדפוס, ושלדבריו סיייע בעריכת הספר, סיפר לימים שהוא קיצר את השיר, שהיה ארוך יותר בגירסתו המקורית, וחתך ממנו בית. הוא זכר שהבית שנחתך, שכלל את השורה "כולנו זקוקים לחסד אלוהי, לגשם עכשיו, אבל לא בדיוק עכשיו", גרע לדעתו מעוצמתו המרוכזת של השיר בגרסתו הסופית המקוצרת.
נציין שחנה עמיחי, אלמנתו של יהודה עמיחי, הכחישה בתוקף טענה זאת של זך במאמר על מנת לזכור – יהודה עמיחי, נתן זך ועובדות שראוי להציג בכתב העת הספרותי "עכשיו" (73-74 סתיו חורף 2013-2014 ע' 27), וטוענת שזך לא היה קשור לעריכת כתב היד של הספר "עכשיו ובימים האחרים".
בידי זך אכן לא היה כתב יד שיוכל להוכיח את טענותיו.
השיר תורגם לפחות לתשע שפות והן: אנגלית (לפחות ארבע פעמים,שניים מהתרגומים מובאים כאן ); צרפתית ; ספרדית (4 פעמים ) ; קטלנית; יוונית; הונגרית( שלוש פעמים ); רומנית; סינית; ויפנית ( 2 פעמים ).
אנו מביאים את השיר גם בשני תרגומים לאנגלית, ובתוספת שני ביצועים מושרים בשני לחנים שונים.

גשם בשדה הקרב / יהודה עמיחי
גֶשֶׁם יוֹרֵד עַל פְּנֵי רֵעַי:
עַל פְּנֵי רֵעַי הַחַיִּים
אֲשֶׁר מְכַסִּים רָאשֶׁיהֶם בִּשְׂמִיכָה –
וְעַל פְּנֵי רֵעַי הַמֶּתִים
אֲשֶׁר אֵינָם מְכַסִּים עוֹד
שני תרגומים לאנגלית
תרגום של אסיה גוטמן בעריכת המשורר הבריטי הידוע ריצ'רד יוז:
"Yehuda Amichai: Selected Poems", translated by Assia Wevill Gutmann with the collaboration of Ted Hughes, London: Cape Goliard; 1968
וגם תרגום לאנגלית של הסופר הידוע אלן סיליטו, שפורסם ב:
"The Burning Bush: Poems from modern Israel", edited by Moshe Dor and Natan Zach, London, W.H. Allen, 1977

האזינו לגירסה מולחנת של השיר בידי אשר ביטנסקי בביצוע כרמי זיסאפל:
https://www.facebook.com/watch/?v=1393451537385467
האזינו לגירסה מולחנת של השיר של רמי הראל:
תגובת חנה עמיחי אלמנתו של ויהודהעמיחי :
שלום אלי,
במאמר בעיתונך על השיר של עמיחי "גשם בשדה קרב" מופיע המשפט הבא:
"המשורר נתן זך, שסיייע בעריכת הספר ובהבאתו לבית הדפוס, סיפר לימים שהוא קיצר את השיר, שהיה ארוך יותר בגירסתו המקורית, וחתך ממנו בית. הוא זכר שהבית שנחתך, שכלל את השורה “כולנו זקוקים לחסד אלוהי, לגשם עכשיו, אבל לא בדיוק עכשיו”, גרע לדעתו מעוצמתו המרוכזת של השיר בגרסתו הסופית המקוצרת."
על טענה שקרית זו של זך כתבתי בעיתון "עכשיו" 73-74 סתיו חורף 2013-2014 ע' 27
בנוסף לכך הנושא נידון במאמר (בסגנון רכילותי ולא לטעמי) ב"ישראל היום"https://www.israelhayom.co.il/article/35847 :
אלמנתו של המשורר יהודה עמיחי, חנה, יוצאת נגד המשורר נתן זך
15 מרץ 2012
זך חוזר בו כמעט מכל טענותיו.
אני חושבת שאי אפשר להשאיר את המשפט הזה ויש למחוק אותו או להתייחס אליו בהתאם לחומרים שציינתי.
בברכה
חנה עמיחי
שיר מחאה
אלמנתו של המשורר יהודה עמיחי, חנה, יוצאת נגד המשורר נתן זך • הרקע: "ניסיונותיו לנכס לעצמו השפעה כביכול על היצירה המוקדמת של עמיחי".
https://www.israelhayom.co.il/article/35847
חנה סוקולוב־עמיחי: על־מנת לזכור: יהודה עמיחי, נתן זך ועובדות שראוי להציג ,עכשיו גליון 77-78 (עמ׳ 27–33)
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00468_files/00468202.pdf