יואב ויכסלפיש ממליץ
על סרטים בפסטיבל הקולנוע בירושלים
טאטאמי/ גיא נתיב וזאר אמיר איברהימי
הבמאי הישראלי גיא נתיב, שחי בימינו בארה"ב, וביים אשתקד את סרט הפתיחה של הפסטיבל, "גולדה", חתום על הסרט לצדה של הבמאית האיראנית, שעברה להתגורר בפריז.
אליפות העולם בג'ודו נערכת בגיאורגיה ונותנת סיכוי למתחרה האיראנית ליילה חוסייני (בגילומה של אריאן מנדי) להגיע לשלבים המכריעים ולהתמודד על מדליה, ובכך לפאר את שמה ואת המולדת. אבל לעסקנים יש תכניות משלהם, והעדיפות נוטה למניעת קרב פוטנציאלי מול המתחרה הישראלית, שני לביא, כדי למנוע סיכוי להפסד והשפלה למשטר. ככל שהתחרות מתקדמת כך גוברים הלחצים עד לפיצוץ הבלתי נמנע. שמו של הסרט מרפרר למזרון היפני עליו נערכים הקרבות.
נתיב ואיברהימי עוסקים בגורל העגום של ספורטאים ומאמנים (הבמאית מגלמת מאמנת) אשר נופלים קורבן למאבקי כוח פוליטיים ואינטרסים בינלאומיים, ומהווים "כלי משחק" נטולי עצמאות. במקרה דנן הנשים המוסלמיות כפופות למסורת פטריארכלית ונאבקות זו בזו על מעמד ותהילה. מחוץ לזירה פועלים גם אנשי המשטר כדי להבטיח את האינטרסים של שולחיהם וגם המתחרה הישראלית מנסה להגיע רחוק ככל האפשר.
105 דקות. שישי 19/7 16:30, רביעי 24/7 17:00
מחוץ לעונה/סטפאן בריזה
הסרט הצרפתי מתאר מפגש נוסטלגי בין מתיו, שחקן מפורסם (גיום קאנה) אשר מנסה למצוא מנוחה באחד מהאיים הבלאריים (בין צרפת לספרד), ואהובתו לשעבר אליס (אלבה רורוואכר).
שנים רבות עברו מאז פירוק הזוגיות ביניהם, וכל אחד מצא את מקומו. הוא במרכז סצינת הבידור הפריזאית, והיא בפריפריה השקטה כאם ומורה לפסנתר הנשואה לרופא.
השחקן ויתר על הצגה חדשה בשל הלחץ הנפשי, והוא מוצא את עצמו עובר הדרכה בתלסותרפיה – תורת הריפוי באמצעות הים. ריפוי כזה יכול להיעשות באמצעות מינרלים כמו בים המלח, אבל גם באמצעות פעולות פשוטות אשר תורמות לרגיעה ומיקוד.
מתיו, המוכר היטב באי ובמכון הספא, מקבל בקשות לצילומים משותפים ("סלפי"), אבל מנסה לעורר את רגשותיו כלפי אליס, והיא עושה כמוהו. הקשר המחודש ביניהם מעלה את השאלה האם מימשו את תשוקותיהם כשנפרדו לפני 15 שנה, או שהגעגועים מלמדים על תחושות שובע והחמצה הדדיות.
115 דקות. שבת 20/7 22:15, רביעי 24/7, 18:45, שישי 26/7 10:00
חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על ההצגה "כוח עליון"
"פורס מג'ור" (Force Majeure) היה סרט זוכה פרסים, משנת 2014, של הבמאי השוודי רובן אוסטלונד.
בדצמבר 2021 הוצג העיבוד לבמה של הבמאי האנגלי טים פרייס בלונדון, ובקיץ 2024, בתרגומו של דורי פרנס, ובבימויו של גלעד קמחי, ההצגה "כוח עליון" עולה על במת תיאטרון הקאמרי.
הציר המרכזי של ההצגה הוא הפקרה–התכחשות לאחראיות–לחץ חברתי–חרטה, והוא אקטואלי כאן ועכשיו, עד אימה, בתקווה שנגיע לשלב החרטה.
משפחה שוודית במקור, וישראלית מאוד בתרגומו של דורי פרנס, מבלה בחופשת סקי באירופה. בזמן ארוחה במרפסת מסעדה מתרחשת מפולת שלג, המאיימת על הסועדים. אב המשפחה נס על נפשו ומפקיר את אשתו, בתו, ובנו. אין נפגעים, הסכנה חולפת, הגבר חוזר לשולחן המשפחה במסעדה, אינו מודה בהתנהגות חסרת האחריות וערכו נופל בעיניהם של אשתו ושל ילדיו. תדמיתו של אב המשפחה, עקב התנהגותו הפחדנית כפליים, נפגעה במפולת השלג. האישה אינה מרפה. היא מזכירה לבעלה את מעשהו הפסול, מעלה את הנושא בשיחה עם חברי הזוג, שנמצאים באתר הסקי, ובסופה של החופשה הגבר מודה בהפקרת המשפחה ומתחרט על כך.
בנוסף לקו העלילה כבד המשקל הזה, ישנן גם סצינות קומיות ושעשועי פיתוי. השחקנים מצטיינים בתפקידיהם: יניב ביטון ונטע גרטי כזוג ההורים, רות סנדרוביץ' כבת המתבגרת. את תפקיד הבן מגלמים שלושה ילדים. אני ראיתי את אביב לוי, בנו של יואב לוי, שגם משחק בהצגה. התפאורה, בעיצובו של ערן עצמון, מופלאה ממש. הבמה בעיצומו של הקיץ הישראלי הופכת לאתר גלישה מושלג, גם בזכות עבודת הוידאו של עומרי רוזי. התפאורה משתנה תדיר – חדרי המלון השונים, הלובי, והמעלית מובאים וחוזרים אל מאחורי הקלעים.
לאחר החופשה המטלטלת, המשפחה חוזרת ארצה מאוחדת מחדש, אך למודת לקח.
מועדי ההצגה הקרובים הם בימים א' – ג' בשבוע הבא, כפי שאפשר לראות באתר ההצגה.
מידע רב על ההצגה, כולל שיחות עם יניב ביטון, דורי פרנס, גלעד קמחי וערן עצמון מצוי בתכניה.
