הרופאה והסופרת לימור שריר מתארת את “מבצע יונתן” מ-1976 ואת “מבצע ארנון” מ-2024, שבשניהם חילצו חטופים בתנאים הקשים ביותר האפשריים.

המערכת

פקד ארנון זמורה ז״ל. ויקיפדיה. צילום של דוברות משטרת ישראל.

כמו רבים אני חשה שאנחנו חיים בתוך היסטוריה בהתהוותה. ב-8.6.2024, במבצע הרואי שעוד יילמד וידובר עליו בארץ ובעולם, שוחררו 4 חטופים מידי תנועת הטרור חמאס (נועה ארגמני, אלמוג מאיר, שלומי זיו, ואנדריי קוזלוב). היה זה מבצע שנוסף על מבצעי חילוץ קודמים: חילוץ התצפיתנית החטופה אורי מגידיש ששוחררה במבצע “ראשית האור” ב-30.10.2023, וחילוץ שני החטופים לואיס הר ופרננדו מרמן במבצע “יד זהב” ב-12.2.2024.

פעולת השחרור תוכננה במשך זמן רב. השב”כ אסף מידע מדויק על מיקום הימצאות החטופים, בשני מבנים שונים במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז הרצועה. כוחות השב”כ מיפו את המבנים, ויחד עם אמ”ן תוכננה תכנית הפעולה שכאילו נלקחה מהסרטים. המשימה הוטלה על הימ”מ, כשהכוחות התאמנו במשך מספר שבועות. כל אוגדת 98 נתנה מעטפת למבצע, תוך שהכוחות מבצעים תרגיל הטעיה לצורך הסחה. חיל האוויר העמיד מעטפת אווירית עם עשרות מטוסי קרב, מסוקי תקיפה, מסוקי חילוץ של צוות רפואי 669, וכטבמ”ים, באישור הקבינט.

בשעה 11.00, לאור היום, כשהרחובות במחנה הפליטים שוקקי אדם, ניתן האות. איש לא האמין שמבצע חילוץ כזה יבוצע באור יום. לדברי קצין בכיר מאוד שהיה בחפ”ק של המבצע: “הייתי באינספור פעולות מעבר לקווים, פיקדתי על פעולות, אבל הפעולה הזאת היא הנועזת ביותר שראיתי בחיי” (ציטוט ממעריב, אבי אשכנזי). הליך החילוץ וניתוק המגע נמשך שעה. במהלך המבצע נורה למוות מפקד צוות ולוחם הימ”מ פקד ארנון זמורה, שהיה חלק מכוח הפריצה הראשון. המבצע נקרא על שמו “מבצע ארנון“.

ארנון זמורה, לוחם וקצין הימ”מ, יליד 1987, בן לראובן ולרותי, ולו שתי אחיות ואח. התגייס לגולני, ושירת ביחידת אגוז 4 שנים כלוחם וכמדריך לוחמה בבי”ס לקומנדו. לאחר שחרורו מצה”ל שימש  כמדריך לצניחה חופשית. היה בוגר אוניברסיטת תל-אביב בפילוסופיה ולימודי מזרח אסיה, והתגייס למשטרת ישראל, בה שימש כמפקד צוות בימ”מ והשתתף בעשרות מבצעים חשאיים.

במלחמת חרבות ברזל היה פקד זמורה בין הראשונים שהוקפצו לזירות הלחימה עם צוות “טקילה”. בקרבת צומת יד מרדכי הרג עשרות לוחמי נוח’בה,  והמשיך לשדרות, לנחל עוז, ולבארי. ב-8 ביוני 2024 היה אחראי על צוות לוחמים שפשטו על נוסייראת במטרה לשחרר את 4 החטופים. הוא היה הראשון שפרץ לבית, נפצע אנושות, והוטס לביה”ח שיבא שם נקבע מותו. לאחר מותו הועלה לדרגת פקד. שמו של מבצע “זרעי קיץ” לחילוץ החטופים שונה ונקרא על שמו.

גיבורים קורצו מחומר דומה. בילדותו העריץ פקד זמורה את יוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ”ל, שנהרג בעת חילוץ החטופים באנטבה. הרינגטון שלו היה השיר “אל ארץ צבי” – שיר ציוני המבטא אהבה לארץ ישראל ולעמה (מילים תלמה אליגון רוז ולחן דובי זלצר). ב-1977 בוצע השיר ע”י יהורם גאון בסרט “מבצע יונתן” שנקרא על שם יוני נתניהו.

אֶרֶץ הַצְּבִי הוא אחד משמותיה של ארץ ישראל; שם המבטא את הערגה והכיסופים אליה. לקוח מפרק יא בספר דניאל. הוא מופיע בו פעמיים. בפסוק טז: “וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצוֹנוֹ, וְאֵין עוֹמֵד לְפָנָיו. וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְכָלָה בְיָדוֹ”. ובפסוק מא: “וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי, וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ, וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ: אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן”. המילים בבית השני לקוחות מפסוק בספר יחזקאל: “ביום ההוא נשאתי את ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל הארץ אשר בחרתי להם זבת חלב ודבש היא לכל הארצות” (יחזקאל כ’ ו’).

ב-2006 הוסף לשיר בית נוסף לזכרו של רועי קליין, בעל עיטור העוז, הסמג”ד שהציל את חיי חייליו כאשר נשכב על רימון שהושלך לעברם ונהרג בקריאה “שמע ישראל”.

ארנון זמורה, רועי קליין, יוני נתניהו, הם אחדים משרשרת ארוכה של גיבורי ישראל שבמותם ציוו לנו את החיים. “מבצע ארנון” הזכיר לי את “מבצע יונתן” מה-4.7.1976, שתואר בספרים, בסרטים, ובתערוכות. בין היתר בשני ספריו של ד”ר עדו נתניהו, אחיו של יוני:

הקרב האחרון של יוני (ספריית מעריב, 1991, ובמהדורה שנייה ומורחבת הוצאת ידיעות, 2011) – על חלקה של סיירת מטכ”ל במבצע יונתן. הספר תורגם לאנגלית, רוסית, סינית ואיטלקית.

סיירת מטכ”ל באנטבה: העדויות, המסמכים, העובדות (ידיעות אחרונות ספרי משכל, 1999, ובמהדורה שנייה ומורחבת ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2006).

כריכת הספר ״הקרב האחרון של יוני״ מאת עדו נתניהו

ד”ר עדו נתניהו, רופא, סופר, ומחזאי, שירת כמו שני אחיו בסיירת מטכ”ל (במשך שנתיים שירתו בסיירת כל שלושת האחים במקביל), וזה שנים ארוכות מקפיד להרצות בהתנדבות בקורס ספרות ורפואה שאני מנהלת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. עדו שוחח בשיעורים עם הסטודנטים על ספריו ומחזותיו, ועל הקשר שבין כתיבה ורפואה.

זכור לי שיעור מרתק על מחזהו “דון שמואל אברבנאל”, שזיכה אותו בפרס ראש עיריית וורשה שבפולין. עלילת המחזה:

שלהי המאה ה-14 בספרד. יהודים בכירים בחצר המלוכה רוקמים מזימה להתנקש בחיי המתחרה שלהם דון יוסף פיצ’ון, שר האוצר של הממלכה, באמצעות תחבולה משפטית. דון שמואל אברבנאל (סבו של דון יצחק אברבנאל, שעליו כתב אביו של עדו, פרופ’ בנציון נתניהו, ביוגרפיה), יועץ בכיר למלך, מתעקש לחשוף את המזימה ולהביא להענשת האשמים.

ראו ביוטיוב וידאו של שיעור בקורס ספרות ורפואה: ד”ר עדו נתניהו על מחזהו “דון שמואל אברבנאל”.

לאחר חמש דחיות בפתיחת הלימודים באוניברסיטת ת”א הם החלו ב-22 לדצמבר 2023. נתבקשנו להקל על הסטודנטים, שרבים מהם שירתו עדיין במילואים. הסטודנטים הגיעו להרצאות כשתחושה של עירפול בשל טראומת המלחמה אפפה את כולם. גם אני לא הייתי במיטבי. חשתי חולשה ופיק ברכיים, ועשיתי מאמץ רב כדי לא להפגין את התחושות הללו בעת השיעורים.

ב-15.1.2024 בקשתי מד”ר עדו נתניהו לספר לסטודנטים על “מבצע יונתן”.

בדומה ל”מבצע ארנון”, מדובר באחת הפשיטות הצבאיות הנועזות והמרגשות ביותר, לא רק בתולדות צה”ל אלא גם בהיסטוריה הצבאית של העולם כולו.

במבצע לקחו חלק בשלביו השונים מיטב קציני צה”ל. למפקד המבצע מונה תא”ל דן שומרון, אז קצין חי”ר וצנחנים ראשי. בחפ”ק המבצע היה אלוף בני פלד, וכן היו חפ”קים לרפואה, גולני, צנחנים, סיירת מטכ”ל, ויחידת 8200. המבצע אושר על ידי הדרג המדיני בראשותו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין.

עדו נתניהו מספר: “יוני, מפקד סיירת מטכ”ל, שהה בסיני, נקרא לתכנן את המבצע, ומונה למפקד הכוח של הסיירת במבצע (כוח יוני) שעליו הוטלו המשימות: השתלטות על הטרמינל הישן; הריגת המחבלים; שחרור בני הערובה; ואבטחה היקפית בפיקודו של רס”ן דאז שאול מופז. בפרק זמן דמיוני של יממה וחצי בלבד הצליח יוני לתכנן את המבצע, וזאת כאשר מבצעים רגילים של הסיירת מתוכננים בדרך כלל במשך שבועות ואף חודשים”.

לתזכורת, מדובר בקומץ לוחמים שהונחת באנטבה שבלב אפריקה, במרחק של כ-4000 ק”מ מישראל, במטרה לחלץ משם 105 בני ערובה יהודים וישראלים, ואנשי צוות, שנחטפו.

בדומה למבצעים אחרים של צה”ל, במבצע ננקטו גורם ההפתעה ותחבולות יצירתיות. בין השאר התחזו הלוחמים לאידי אמין, נשיא אוגנדה, ואנשיו, ונסעו בטרמינל במכונית מרצדס דומה לשלו, שהוטסה במיוחד מישראל באחד ממטוסי ההרקולס.

בשישי בצהריים ניפגש נתניהו בקריה עם הדרגים הגבוהים. הרמטכ”ל מוטה גור לא היה משוכנע אבל ראש אג”מ יקותיאל אדם היה בעד המבצע. שר הביטחון דאז שמעון פרס ביקש לשוחח עם יוני בארבע עיניים. הם נפגשו ביום שישי אחר הצהרים לחצי שעה ופרס שוכנע לתמוך. שמעון פרס היה בעל חשיבה יצירתית, אבל היות ולא היה איש צבא בעצמו התייעץ עם משה דיין. דיין, שהיה אז אזרח, אמר שאם בני פלד, מפקד חיל האוויר דאז, תומך, ויוני נתניהו מבטיח שיוכל לבצע, הוא רואה זאת בצורה חיובית. לאחר תרגיל מודל שוכנע גם הרמטכ”ל גור בהיתכנות, ואישר את המבצע.  

גם במבצעים כאלו ועם האנשים הכי מאומנים מתרחשות תקלות, כפי שסיפר ד”ר נתניהו.

הוא סיפר על תקלות מכניות: “היתה בעיה בסטרטר של המרצדס באימונים ולכן יוני ביקש שיתניעו אותה עוד במטוס לקראת הנחיתה, לאחר שהדלת האחורית של המטוס נפתחה”.

וגם על טעויות אנוש: “החיילים הגיעו כמעט לתחילת בניין הטרמינל. הקצין המוביל נעצר בפינת הבנין וירה קדימה. יוני פקד עליו להמשיך להסתער בזמן שכל הכוח היה מאחור, אך הוא לא ציית והמשיך לירות. רק כשהפסיק, אולי לאחר 15 שניות, יכול היה הכוח לעבור אותו. טעות כזאת הייתה יכולה להסתיים בקטסטרופה. המחבלים היו מצוידים ברובי קלצ’ניקוב ומטענים, ויכלו לחסל את בני הערובה. העצירה לא הייתה במקום. יוני רץ עם חייליו קדימה. אחד החיילים, אמיר, עקף את יוני. סמוך לפתח הראשון של האולם המרכזי בטרמינל יוני נורה מצרור קלשניקוב. הוא נפגע בחזה ובזרוע וקרס. איש לא עצר כי במהלך התירגולים יוני פקד עליהם שאם מישהו ייפגע הם ימשיכו להסתער ולא יעצרו. אמיר המשיך להסתער, רץ לפתח השני של אולם החטופים, וירה דרך הדלת במחבל הגרמני שירה עליו ועל הכוח. לאחר שנכנס לאולם, הוא ירה בו שוב ועשה ווידוא הריגה. יוני נותר פצוע ברחבת הטרמינל. מיד אחרי אמיר פרץ מפקדו אמנון, ופנה שמאלה במקום ימינה כפי שתוכנן, כי הבין שהקצין שעצר קודם גם לא נכנס לפתח הראשון של האולם. הוא ראה מחבל ומחבלת מכוונים את נשקיהם על אמיר והרג אותם שנייה לפני שירו באמיר”.

במבצע נהרגו שלושה מבני הערובה, ולוחם הצנחנים, אז סמ”ר, סורין הרשקו נפצע קשה בעמוד השדרה ונותר משותק בארבע גפיו. בן זוגי, הד”ר משה קולר, זוכר שטיפל בו כאשר הגיע לביה”ח שיבא. יוני נתניהו נהרג.

למידע נוסף על מבצע יונתן ראו בערך ויקיפדיה על המבצע, או באחד הספרים הרבים עליו.

בסוף השיעור שאלתי את עדו נתניהו כיצד כוחות צה”ל הצליחו לשחרר בני ערובה במרחק של כ-4000 ק”מ מישראל, ואינם מסוגלים לשחרר את בני הערובה שנמצאים במרחק של כ-3 ק”מ מהגבול.

עדו הסביר שלפני כל פעולת חילוץ חייבים לדעת את מיקומם המדויק של החטופים ולתכנן את הפעולה היטב, אבל שהיכולת והנכונות לשחרר קיימות. אני זוכרת שהייתה לי תחושה שעוד נצליח. ואכן, בתוך פחות משבועיים ממועד ההרצאה ב-12.2.2024, שוחררו לואיס הר ופרננדו מרמן. ב-8.5.2024 שוחררו ארבעת החטופים ב”מבצע ארנון”.

מי ייתן ונמשיך להצליח לשחרר החטופים בדרך זו.

צפו בשיעור הקורס על מבצע יונתן:

קראו גם

עוד של ד”ר לימור שריר ביקום תרבות

2 תגובות

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע × 3 =