אשמורת: בהשראת מכתבי יונתן נתניהו

לציון יום הזיכרון לחיילי צה”ל רחל אחונוב ציירה סיפור בהשראת מכתב של סא”ל יונתן “יוני” נתניהו מהתקופה שהיה בגבול הצפון.

מצורפת אחרית דבר של רחל אחונוב על הקשר שלה לדמותו של יוני.

המערכת

רחל אחונוב כותבת

“אשמורת” הוא קומיקס ללא מילים, שצוייר באקוורלים, צבעי פנדה, שעווה, ועפרון בשנת 1999, בהשראת מכתבו של קצין צה”ל יוני נתניהו משנת 19-11-1969, המתאר את הקרע בין היותו בחזית הקרבות להגנת ישראל הצעירה, בדריכות מתמדת, לבין ערגתו לימים של שקט ויציבות בגבולות, ועימה דאגתו לרעייתו האהובה, הנותרת לבדה, הרחק מקו האש, לתקופות ממושכות.

את הספר “מכתבי יוני” קראתי לראשונה ב-1997, בגיל 27, והוא נגע בי בעוצמה אדירה ברבדים רבים: באהבת האדם והארץ; באישיותו; הדאגה, מסירות, ורגישות לאחרים; השנינות וההומור – בפרט במכתבי נעוריו; הפן הפילוסופי – החוקר והפיוטי בתיאוריו.

הזדהיתי איתו כבר מהמכתב הראשון, ששלח בגיל 16 (בשנת 1963) לחבר, לאחר כשנסע מישראל עם הוריו פרופ’ בן ציון וצילה נתניהו, ואחיו, 
לשהות ארוכה בארה”ב, במסגרת עבודתו של אביו שעסק בחקר תולדות ישראל וב”אנציקלופדיית יודאיקה”.

יוני, שהיה תלמיד מצטיין בכיתה י”א בגימנסיה העברית בירושלים, ראש גדוד צופים בעיר, וראש מועצת התלמידים בבית ספרו, הוצרך להיכנס באמצע השנה לתיכון אמריקאי, ולהתגבר על הקשיים שנבעו מהשוני בחברה, בלשון, ובמערכת הלימודים. הניתוק מהארץ, אורח חייו בה, וחבריו, העיק עליו ללא הרף עד שובו לירושלים לאחר שנה וחצי להתגייסות לצבא.

בשנת 1980, כשהייתי בת 11, יצאתי עם הורי ומשפחתי לשהות בת שישה חודשים בוינה, אוסטריה. למדתי שם בבית ספר רב לאומי, לא יהודי, יחד עם אחותי הקטנה. למרות התנאים החומריים הטובים מכל הבחינות, הכמיהה לחזור לארץ לא נתנה לי מנוח. הניתוק הפיזי מקרוביי וכל היקר לי שנותר מעבר לים, כאב לי מאוד.

נדהמתי עד כמה המילים של יוני, כנער במדינה זרה, המתאר את געגועיו לישראל, תיארו אחד לאחד את מה שחשתי בעצמי בניכר.

במהלך קריאת מכתביו של יוני, הופתעתי מכך ששנינו אוהבים את אותם סופרים, משוררים, ומלחינים, המוזכרים בספר: התנ”ך; ספר המכבים; אלתרמן; ביאליק; טשרניחובסקי; אפלטון; שייקספיר; אדגר אלן פו; ברהמס; דבוז’אק; גוסטב מאהלר ..

והיו גם קווים משותפים אחרים.

מוצא משפחתו של יוני מליטא וגם משפחת אימי ילידת מדינה זו.

נתיב חייו במאבק מתמשך להגנת המולדת בכל החזיתות – ביחידות הצנחנים, שיריון, סיירת חרוב, ומטכ”ל – התחברו אצלי לתיאוריו של סבא שלי מרדכי ז”ל, כשסיפר לי בנעוריי, על הקרבות הקשים במלח”ע השניה כשלחם עם חבריו כמפקד בתותחנים בדיוויזיה הליטאית ה-16 בצבא האדום (מול יחידות וורמאכט ואס.אס בקורסק, ובשחרור שאוולי ווילנה). 

יוני הוא נכדו של הרב נתן מיליקובסקי (נתניהו), ובמשפחתי, סבא רבא שלי מצד אבי היה רב של קהילה באוזבקיסטן.

וגם היו צמתים גיאוגרפיים חופפים בפתח תקווה (השכונה שלי היתה לא רחוקה מבסיס סיירת מטכ”ל של יוני בסירקין), מגורים בירושלים, ומקומות מקבילים אחרים שהתחברו באקראי.

הספר המרטיט של מכתביו הוביל אותי ב-2001 לאצירת תערוכת קריקטורות, קומיקס, ואיור, בירושלים לציון 25 שנה ל”מבצע יונתן” באוגנדה, של קרוב ל80 יצירות בהשתתפות יוצרים מ-17 מדינות( כולל יפן ).

רוב היצירות (מלבד בודדות) היוו תיעוד תגובות מצוירות בזמן אמת של גדולי אמני הקריקטורה והקומיקס בעיתונות העולמית, ביצירות אוהדות שהתפרסמו מספר ימים לפני ואחרי חילוץ החטופים באנטבה ב-1976

המיזם הושק תודות לעידוד שקיבלתי מתלמידיי, וממישל קישקה. והודות לסיוע מנציגים דיפלומטים, עיתונאים, ארכיונים, עמיתים מעשרות ארצות שנרתמו לאיתור פריטים נדירים, ולתרגום משפות אירופאיות, עו”ד עקיבא לקסר (מניצולי אנטבה) שמסר לי גיליון עם כתבה מאויירת לסריקה לתערוכה, עיריית ירושלים, מרכז ז’ראר בכר, ואחרים.

מיכתבי יונתן נתניהו.המהדורה הראשונה.

קראו גם

יונתן “יוני” נתניהו באתר “יזכור”

“בדם ליבו”-ניתוח גרפולוגי של מכתב של סא”ל יונתן נתניהו

האמנים של מבצע אנטבה

אגדת מבצע אנטבה

ללא חומות הגנה:ראיון עם רחל אחונוב

מה היה קורה אילו -יוני נתניהו היה נשאר בחיים ?

עטיפת קובץ המכתבים של יונתן נתניהו בשפה האנגלית.