חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על ההצגה “להעיר אריות”

כרזת ההצגה ״להעיר אריות״
כרזת ההצגה ״להעיר אריות״

ההצגה “להעיר אריות” בתיאטרון הקאמרי היא עיבוד של יואב שוטן גושן משנת 2024 לסיפרה המצליח וזוכה הפרסים של איילת גונדר גושן משנת 2014. עובדת העבודה הזוגית הזאת מרגשת כשלעצמה.

העברת רומן בן 320 עמודים למחזה, שמוצג במשך שעה וחצי, היא משימה מאתגרת. על תהליך העיבוד ועוד מידע מגוון על ההצגה ניתן לקרוא בתוכנייה העשירה באתר התיאטרון, ובפרט, את דבריה של הבמאית שירילי דשא על תשוקתה לביים את עלילת הספר.

ההצגה “להעיר אריות” היא דרמה חברתית ישראלית מאוד, המתרחשת בדרום הארץ. היא מפגישה שכבות אוכלוסייה מגוונות, ובעלי מקצועות שונים, ומעמתת ביניהם: יהודים, ערבים ישראלים, בדואיים בנגב, פליטים מאפריקה, רופאים, עורכי דין, שוטרים, סוהרים, עובדי תחנת דלק.

ד”ר איתן גרין הוא רופא מנתח צעיר ושאפתן בבית חולים, על סף קידומו לתפקיד ראש מחלקה. עמיתו וחברו הקרוב הוא רופא ערבי, ד”ר שחאדה, מנתח מעולה, שגם הוא מועמד לתפקיד הרם. מי משני הרופאים ייבחר?

איתן נשוי באושר לאיילת, עורכת דין. לילה אחד, עייף אחרי עבודה ממושכת בבית החולים הוא ממהר הביתה. “אסע כמה שיותר מהר”, הוא אומר לאשתו בטלפון. הצופים דרוכים: יש בנהיגה הבלתי אחראית הזאת פוטנציאל סכנה, ואכן קורית תאונה. איתן מתנגש בפליט אריתריאי, יוצא מהאוטו, קובע כרופא את מותו, ונמלט מהמקום.

מכאן חייו של איתן משתנים ללא הכר.

חייו המקצועיים מסתבכים, כי סירקיט, אשתו של אסרום, הפליט המנוח, אשר ניחשה את מעורבותו של איתן במות בעלה, סוחטת אותו ודורשת ממנו להקים בית חולים מחתרתי לפליטים.

גם חיי המשפחה של איתן משתבשים: הוא מסתיר את התאונה מאשתו, והיא מופקדת על התיק של תאונת הפגע וברח הזאת.

ליהוק מעולה. השחקנים תואמים את הדמויות מבחינת המאפיינים האתניים. עוז זהבי, רות אסרסאי, מיכל עוזיאל, ומוראד חסן מצטיינים בתפקידים הראשיים. את אסרום, המבליח במחשבותיהם של איתן ושל סירקיט, מגלם מתן און ימי בריקודיים לפי המקצבים האפריקאיים, בהלחנתו של איתמר גרוס.

התפאורה, בעיצובו של אדם קלר, תואמת בצורה מיטבית את אתרי ההתרחשות הרבים.

ההצגה מצליחה להראות בבהירות את מורכבות חייו החדשים של איתן, את הממשק שלו עם הצדדים המעורבים השונים. בשלב מסוים נוצרת תחושת שאין מוצא מן התסבוכת של שקרים והסתרות, אבל לקראת הסוף, במיומנות רבה, היוצרים – הסופרת איילת גונדר גושן, המחזאי יואב שוטן גושן, הבמאית שירילי דשא וגור קורן, השותף לדרמטורגיה – מצליחים להגיש פתרונות מניחים את הדעת לרוב השאלות.

להצגה ערך חברתי עליון. הצופים, יחד עם ד”ר איתן גרין, נחשפים לעולמם של הפליטים מאפריקה ושל הבדואים בנגב.

כך שירילי דשא מסיימת את השיחה עם התסריטאית אחינעם קפון: “אני חושבת, שהסיפור של “להעיר אריות” מאוד אקטואלי גם נוכח התקופה הזאת. לאחרונה התחוללה כאן רעידת אדמה. במציאות, שאנחנו חיים בה כרגע, הכל מעורער, ארעי, רעוע. הקרקע נשמטת תחת הרגליים, בדיוק כמו שנשמטת הקרקע תחת רגליו של איתן, גיבור המחזה. מרגע זה הוא שואף לייצב מחדש את חייו, כפי שכולנו מנסים לעשות היום. ההצגה שלנו גם עוסקת בחוויית הפליטות, בתקופה שבה רבים מהאזרחים הפכו בבת אחת  לפליטים במדינתם.”

מתוך ההצגה ״להעיר אריות״
מתוך ההצגה ״להעיר אריות״
הפוסט הקודםמי היה מחבר ספר “דברים”?
הפוסט הבאהשיר השבועי עם אילן ברקוביץ’ – ילד חלל של רועי צמח
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע − 1 =