במסגרת פרויקט "אוטופיה" דווקא בזמנים האלו על האפשרות לעתיד טוב יותר, ארוין קליין בשיר אופטימי.
המערכת
בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד אֲנִי יָכוֹל לִחְיוֹת לָנֶצַח
בְּיוֹם אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶשׁ רַכָּה
הַמְּחַיֶּכֶת וּמְלַטֶּפֶת אֶת פָּנַי בְּחִבָּה
בְּיוֹם שֶׁכְּזֶה בּוֹ אֲנָשִׁים אֵלַי מְחַיְּכִים
וְשִׂמְחָה קוֹרֶנֶת מִפְּנֵי הַיְּלָדִים
בְּיוֹם כְּזֶה אֲנִי יָכוֹל לִחְיוֹת לָנֶצַח
כָּל תָּאֵי גּוּפִי מִתְרַעְנְנִים
וְאֵנֶרְגִּיָּה וְרַעֲנַנּוּת בְּדָמִי זוֹרְמִים
זֶה יוֹם שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת וְשֶׁל תְּחִיָּה
יוֹם בּוֹ אֶזָּכֵר בֶּעָתִיד בְּעֶרְגָּה
וְיֵשׁ בּוֹ יֹפִי וּמִקְסַם וְכוֹחַ אֱלוֹהִי
שֶׁל יְצִירָה וְהִתְחַדְּשׁוּת
הַמִּפְעָמִים בְּתוֹכִי
בְּיוֹם כְּזֶה אֲנִי יָכוֹל לִחְיוֹת לָנֶצַח
הַזְּמַן הוּא לִי כְּנוּל אֲרִיגָה
שֶׁל חֲלוֹמוֹת שֶׁאֲנִי מֵקִים אוֹתָם לִתְחִיָּה