אלי אשד מראיין בראיון מקיף את נעם נדב – קריקטוריסט, מאייר, וקומיקסאי, המאייר של פנד האדום מזה 30 שנה – על הקריירה שלו, לציון זכייתו בפרס “עיפרון הזהב” של מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון.

המערכת

איור של דמויות מהעבר וההווה מאת נעם נדב

נעם נדב הוא היוצר הנבחר לפרס עיפרון הזהב לשנת 2024 מטעם מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון, וכעת מוצגת שם תערוכה בשם העולם בדרכי נעם של יצירותיו לאורך השנים, שאותה אוצר מורו בבצלאל וידידו ועמיתו לאורך השנים מישל קישקה.

נעם נדב עם פרס עפרון הזהב. באדיבות נעם נדב.

נעם נדב פועל במגוון תחומים ויוצר אנימציה, איורים לספרי ילדים, איורים לעיתונות, קומיקס, וקריקטורה. במקביל הוא גם עוסק בהוראה.

הוא התבלט במיוחד כמאייר של סיפורי קומיקס וסדרות קומיקס, אחת מהן מאריכת ימים מאוד בקנה מידה ישראלי.

בין יצירות הקומיקס הידועות של נדב היא עולמות של קפטין שוורץ, שכתב קובי ניב, ופורסמה בשבועון הילדים “כולנו”. ביקום תרבות פירסמנו אותה שוב כקלאסיקה של קומיקס עברי באישור היוצרים.

עמוד מתוך “עולמות של קפטין שוורץ” של נעם נדב עם קובי ניב

“עולמות של קפטין שוורץ” היא פנטזיה הומוריסטית שנשאה ביקורת מושחזת על החברה, ושאין דומה לה בקומיקס הילדים הישראלי. זהו קומיקס בשחור לבן על הילד אורי צבי, שנשלח בידי קפטין שוורץ לארצות מוזרות שונות: ארץ הפילים; ארץ החכמים; ולבסוף, בשיא עלילתי – למערב הפרוע.

קובי ניב הכותב של “עולמות של קפטין שוורץ”. לקסיקון הספרות

הקומיקס הופיע במקור בכתב העת לילדים כולנו בעריכת דוד פאייאנס, שהיה איחוד של כתבי העת הוותיקים “דבר לילדים”, “הארץ שלנו”, ו”משמר לילדים”. אלה התאחדו כולם למגזין אחד בניסיון נואש להתמודד עם הירידה במכירות.

במהלך השנים פרסם השבועון סיפורי קומיקס רבים, אך אין ספק ש”עולמות של קפטין שוורץ” היה אחד הבולטים מבחינת תכניו הייחודיים, שכללו הן סאטירה והן פרודיה על נושאים שונים בתרבות הילדים והמבוגרים. מבחינה זו הזכירו מאוד את הקומיקסים למבוגרים שפרסם ניב באותה התקופה עם דודו גבע במקומונים של הוצאת “שוקן” בתל אביב (“העיר”) ובירושלים (“כל העיר”), כמו “יוסף”, עלילות פקיד עירייה בתל אביב, ו”האלן ואסאלאן”, עלילות צמד בלשים ירושלמים.

בסיפור זה אנו מוצאים את אותן אובססיות שיש בסיפורים ההם, כגון כדורגל, רצון להיות מקובל, והמערב הפרוע. הקומיקס נשאר מבדח ומקסים גם היום.

הסיפור הופיע במקור ב”כולנו” חוברות מספר 1-52 1985-1986 ב-48 פרקים.

אבל הבולט, ובוודאי המאריך ימים, מכל גיבוריו של נעם נדב הוא “איש הפנדה” או “פנד האדום”. השם “פנדה” על שם צבעי הפסטל האדום, “פנדה”, שבהם צויירה הדמות.

הסיפורים הם על דמות מצויירת שהופכת לילד אמיתי בסדרת קומיקס שמופיעה מזה 30 שנה במגזין הילדים “עיניים” של מוזיאון ישראל, מאז הגיליון הראשון בנובמבר 1994. הכותב הקבוע הוא תמיר ראונר, עורך “עיניים”, והצייר קבוע הוא נועם נדב.

תמיר ראונר. עורך מגזין “עיניים” ושותפו מזה 30 שנה של נעם נדב ביצירת “פנדה מן”. אתר “עיניים”.

למיטב ידיעתי אין שותפות אחרת מאריכת ימים כל כך בעולם הקומיקס הישראלי.

דוגמה של עמוד קומיקס על “פנד”. אתר מגזין “עיניים”

“פנד” הופיע עד היום כמעט בכל גליונות “עיניים” (פרט לגליון אחד שבו היה קומיקס אחר), כלומר 284 גליונות נכון לאפריל 2024. זה הופך את “פנד” לסדרת הקומיקס הישראלית השנייה מאריכת הימים לאחר “זבנג” של אורי פינק, שהחלה להתפרסם ב-1987.

נעם נדב מספר: “למיטב זכרוני, אני לא ציירתי את 3 הגליונות הראשונים. לפיכך, אני ציירתי עד כה 281 פרקי ‘איש הפנדה’ שיצאו לאור. יש מחבר אחד קבוע – תמיר ראונר, העורך.”

פנד הוא דמות מעניינת ומקורית למדי אם כי כל סיפור קשור לנושא הספציפי של הגליון. פנד אינו בן תמותה רגיל. הנער יואב ירדן מצא צבע פסטל על הרצפה בבית קפה, ובזמן שחיכה להזמנתו, שוקו ועוגה, צייר בצבע הפסטל אדום שמצא על מפית נייר. פנד קם לתחיה פשוטו כמשמעו ויצא מהמפית אל העולם האמיתי של יואב, ומופיע מכאן ואילך בסיפורים השונים כחלק ממשפחה אנושית, משפחתו של יואב. זאת משפחה סובלנית במיוחד שמקבלת את הציור החי הערום (אבל חסר איבר מין) בלי שום בעיות מיוחדות. כך עושה גם הילדה רותי שהופכת לחברתו של פנד, וביניהם מתפתח בהדרגה מה שנראה כרומן אהבה. הסיפורים מתעדים את התפתחות היחסים בינהם ש(כנראה) אינם יכולים להתממש מאחר שלפנד אין אבר מין. אגב כך אנחנו למדים מאחד הסיפורים, העוסק במסע בזמן, שבעתיד חברתה של רותי תיהפך לחברתו של פנד.החברה, כמו היוצר ומשפחתו, מקבלים את פנד בסובלנות ובפתיחות שלא יאמנו ממש.

לימים יוצר יואב דמות מצויירת חיה נוספת ששמה חלילה – אחותו הקטנה של פנד. הסיבה לשמה היא שהרבה לפני שנוצרה הכין לעצמו פנד “משפחה” קטנה מנייר גזור, כשלאחותו קרא חלילה ולאחיו קרא חס. צבעה הצהוב שונה מזה של פנד.

אם כך זה אומר שיואב יכול ליצור דמויות חיות מציורים כמה שירצה.

בכל סיפור פנד מגלה משהו על העולם האנושי. הוא מתמודד עם תופעות שונות כמו כסף, חלומות, געגועים, ואפילו קומיקס – בסיפור זה מתגלה לנו שסופרמן הוא קורא נלהב של סיפורי “פנד” במין טפיחה על השכם עצמית של היוצרים. כולם נושאי גיליונות “עיניים” שבהם מופיע פנד. מצער שהסיפורים כולם הם סיפורים קצרים של שני עמודים בלבד.

מכיוון שהכותב שלו, תמיר ראונר, הוא גם העורך של “עיניים” ניתן לשער שהדמות תישאר שם כל זמן שהוא העורך, ואולי יבוא יום והיוצרים ייצרו גם סיפור על פנד כמבוגר.

עד כה יצאו שני קבצים של מיטב סיפורי “פנד”:

“פנד – סיפורו של פנד האדום” (הוצאת עיניים 2006)

עטיפת קובץ הסיפורים הראשון על הילד המצוייר פנד. “פנד – סיפורו של פנד האדום”

ו”פנד וחלילה – עוד סיפורים על פנד האדום” (הוצאת “עיניים” ,2017)

עטיפת קובץ הסיפורים השני על הילד המצוייר פנד. “פנד וחלילה – עוד סיפורים על פנד האדום”

להלן ראיון של אלי אשד עם נעם נדב.

נעם נדב. דיוקן עצמי.

אלי: איך הגעת לעולם האיור והקריקטורות?

נעם: מאז שאני זוכר את עצמי – ממש מהילדות המוקדמת – אהבתי קומיקס (שלא הבנתי את הכתוב בו) וקריקטורות (בעיקר של זאב ויוסף בס). לפי מה שסיפרו לי, כבר בגיל 3 ציירתי בכמויות, ואלה לא היו ציורים של ילדים.

באיור מקצועי התחלתי לעסוק עם סיום הלימודים בבצלאל, כלומר לפני 29 שנים (1982). עבדתי בסטודיו של רוני אורן כאנימטור ארבע שנים, בעיקר על אנימציות לרחוב סומסום.

חצי שנה אחרי שהתחלתי לעבוד אצלו, קובי ניב הגיע לסטודיו כדי לפגוש את רוני אורן והכיר גם אותי. מצאתי חן בעיניו והוא לקח אותי כמאייר למדור סאטירי שהוא ערך בעיתון חדשות בשם “חשדות”.

עטיפת “חשדות” מאת נעם נדב בעיתון “חדשות” מ-1985

באותה תקופה איירתי גם ספר ילדים ראשון, “אליק בליק” שכתבה חיה שנהב, בהוצאת עם עובד. הגעתי לזה דרך אורה איתן, שהיתה מרצה שלי בבצלאל.

עטיפת הספר הראשון שאותו אייר נעם נדב “אליק בליק”

אלי: נעם נדב ידוע הודות ליצירותיו בשבועון הצבאי במחנה. שאלתי אותו אם הוא יכול לספר על התקופה בשבועון “במחנה”, שם היה קומיקסאי קבוע.

נעם: ל-“במחנה” הגעתי כמילואימניק, אחרי שמודיעין חיל הים כבר לא היה זקוק לשירותי הטובים. ציירתי עבורם קומיקסים של “שלומי ושאול” (עלילות חייל ש”ג והג’וק שלו החכם ממנו) ואיירתי את חידות “כפלשון” של דקל בנו. חוץ מזה איירתי למאמרים שונים.

איור של נעם נדב בשבועון “במחנה”. באדיבות נעם נדב

אלי: היו לך בעיות עם “במחנה” ושלטונות הצבא במה שאיירת?

נעם: העורך אבנר נאמני הפסיק את פירסום הקומיקס שהיה בו ג’וק (שלומי ושאול), כי הוא חשב שזה לא אסתטי.

דוגמה של סדרת הקומיקס “שלומי ושאול” ב”במחנה” על חייל וג’וק

אלי: איזה יצירות זכו שם לתשומת לב מיוחדת?

נעם: ככל הזכור לי אלה היו הקומיקסים.

סיפור מוערך של נועם נדב מ”במחנה”. מופיע בגיליון איורים מיוחד של “במחנה” ב-1998

אלי: אתה מוכר אולי יותר מכל כצייר “איש הפנדה” .האם אתה תורם לכתיבה? איזה סיפורים שאיירת לקומיקס זה אתה זוכר במיוחד אם יש כאלו.

נעם: בקומיקס “איש הפנדה” אני לא משתתף בכתיבה, רק לפעמים מוסיף או מתקן דברים קטנים. מכיוון שהודפסו כבר 283 פרקים של הקומיקס, אני מתקשה להיזכר. למרות זאת, יש אחד שזכור לי במיוחד והוא הפרק מגליון “נהר” (גליון 274, אפריל 2023). נושא הסיפור הוא החידה איך מעבירים זאב, ארנב, וכרוב את הנהר, בלי שהזאב יאכל את הארנב ובלי שהארנב יאכל את הכרוב. הפרק הזה הפך גם לפרק מחווה לחברי המנוח, האנימטור הגאון גיל אלקבץ, שאחד מסרטיו הידועים, “רוביקון”, מבוסס על החידה הזאת.

עטיפת מגזין “עיניים” בנושא “נהר”

אלי: חלק מעניין ומרשים ביצירותיו של נעם נדב הן תמונותיו המתארות אירועים ואישים היסטוריים שונים. למשל הציור שלו של הגנרל אלנבי נכנס לירושלים. שאלתי אותו על כך.

גנרל אלנבי בירושלים צייר נועם נדב

אלי: בתערוכה יש ציור שציירת של אירגון ההגנה העצמית החרדי הקדמון הגברדיה היהודית, שבמקרה אבי סבתה של סבתי זאב וולפנזון עמד בראשו. זכור לך משהו מיוחד לגבי איור זה?

נעם: זה היה איור למאמר במוסף “הארץ” בשנת 1996, ואני אוהב במיוחד לאייר את העבר.

ציור של נעם נדב על אנשי “הגברדיה היהודית” בירושלים במאה ה-19

אלי: כאמור איור זה מתאר את האירגון להגנה יהודית שלפי האגדה נוצר במאה ה-19 בירושלים. לא שאלתי את נעם אם האיור הזה מתאר גם את העתיד לבוא כאשר החרדים יתחילו להתחמש ולליטול חלק בפעולות הצבא.

בכל מקרה נעם נדב הוא כיום אחד הקומיקסאים והמאיירים הבולטים של ישראל ותמונותיו על העבר ועל ההווה הן גם משעשעות, גם מלמדות, וגם מעוררות מחשבה. צירוף בהחלט לא שכיח.

ראו גם

אתר האינטרנט של נעם נדב

נעם נדב בויקיפדיה

דף הפייסבוק של נעם נדב

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע עשרה − 1 =