חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על ההצגה “הייתי והנני – אלכסנדר פן”
דורית ניתאי-נאמן, המנהלת האומנותית של “תיאטרון ניקו ניתאי”, התעניינה בדמותו של המשורר אלכסנדר פן.
היא פנתה למחזאי דניאל הורוביץ, וזה כתב “הייתי והנני – אלכסנדר פן”. המחזה הוצג בחודשים האחרונים בבימויה של דורית ניתאי-נאמן בבית טפר בתל אביב, באולם של תיאטרון החנות 31. משכנו החדש של “תיאטרון ניקו ניתאי” הולך ונבנה באותו המבנה. “הייתי והנני” יוצג על הבמה החדשה, לכשתיפתח במהרה.
בהצגה משתתפים צוות גדול של שחקנים. אייל שכטר מיטיב לגלם את אלכסנדר, סוער המזג. בתוכנייה עתירת המידע, שהוכנה בקפידה ע”י דורית ניתאי-נאמן, מפורטים שמות השחקנים ותפקידיהם: שירה פרבר, מורן אלון, יפתח רווה, יואב סדובסקי. אלו הם מוותיקי שחקני “תיאטרון ניקו ניתאי”, עוד בשמו הקודם בימי חייו של המייסד ניקו ניתאי, “תיאטרון קרוב”. וגם שחקנים צעירים חדשים: אבישג שרף, נטע עמנואל, ואליהו פלאי.
המחזה מתמקד בשנות חייו האחרונות של אלכסנדר פן, כשהוא סובל מסיבוכים של מחלת הסכרת, שפגעה ברגלו. מתוך ההווה הזה עולות סצינות מעברו של המשורר. אייל שכטר לובש בגדים חמים וגורר רגל בדמותו של אלכסנדר המבוגר, ואז מתגלה כצעיר ונמרץ בגופיה ובניתורים נמרצים ואגרופים קפוצים. כמתאגרף מקצועי בצעירותו, אלכסנדר פן המשיך להתאגרף עם המציאות כל חייו, והדבר מובלט בהצגה. כל כך מצער, שדעותיו הפוליטיות המרדניות, ההפכפכות, פגעו בפרסום שיריו בכתבי עת ספרותיים ובספרים בימי חייו. לאחר מותו זכה אלכסנדר פן למעמד של משורר חשוב. שיריו כונסו בספרים, זכו להלחנות ולביצועים רבים, והם מתנגנים באוזני כולנו. ההצגה מדגימה, למי שלא היה מודע לכך, כמה תסכול ועוגמת נפש נגרמו למשורר, שההערכה הספרותית נגזלה ממנו משיקולים זרים.
גם מבני משפחתו אלכסנדר פן לא רווה נחת. בנותיו ונשותיו הטיחו בו האשמות, חשו פגועות, נטושות. המוזיקה המקורית מאת איציק ינקלביץ ועבודת הווידאו של נעמי בן אסא תורמים ליצירת אווירת קרב האגרוף הרוחני.
המתח ביחסים עם הסובבים מפורק קמעה ע”י ביצוע השירים הידועים של אלכסנדר פן, דוגמת “היה או לא היה” ו-“לא אני הוא האיש”, בקולותיהם של צוות השחקנים. ישנן גם סצינות מעודנות של חיזור בין בני זוג, שבוימו ושוחקו בהדרכתה של בסי זולנו, מתאמת אינטימיות – איזה עיסוק מלבב!
ההצגה מנגישה את דמותו המורכבת של המשורר אלכסנדר פן, מעוררת את חמלתו של הצופה, ושמחה על כך, שהמשורר חי וקיים בספרות ובזמר. המוזיקה הרב-גונית והווידאו ארט, המציב אדם מעל תהום, חוברים למשחק המשכנע ולדיקציה הצלולה, ויחד יוצרים מופע עשיר ומרתק.
צפו בקטע מההצגה
כדאי לקרוא את רשימתה החווייתית של המשוררת ציפי שחרור על ההצגה.
