לציון 130 שנה להולדתה של המשוררת אסתר ראב, “המשוררת הצברית הראשונה”, הנה אחת מיצירותיה הידועות ביותר, פואמה זוכה בפרס ספרותי על חייה של בבתא בת שמעון, שורדת יהודיה קדומה שחיה בימי מרד בר כוכבא ומסמכיה התגלו במערה במדבר יהודה.
המערכת
בעת פרסום רשימה זאת מלאו 130 שנה להולדתה של המשוררת הידועה אסתר ראב ב-28 לאפריל 1894.
אסתר ראב הייתה בתו של יהודה ראב, אחד מראשוני ומנהיגי המתיישבים במושבה פתח תקווה, היתה הבולטת מבין המשוררים והסופרים ילידי ישראל ולכן כונתה “המשוררת הצברית הראשונה”.
לפניכם אחד משיריה הידועים, הפואמה ההיסטורית “בבתא”, שזכתה בפרס ראובן וולנרוד.
הפואמה עוסקת בדמותה ההיסטורית של השורדת היהודיה הקדומה בבתא בת שמעון.
מי הייתה בבתא בת שמעון?
בּבתא (משמעות השם היא שער, או דלת) בת שמעון נולדה באיזור ים המלח, לאחר חורבן בית שני. פטירתו של אביה בגיל צעיר העבירה לידיה את כל הונו ונכסיו, שכללו 7 מטעי תמרים, והפכו אותה לאשת עסקים אמידה. עם פטירתו של בעלה נותרה בבתא באלמנותה זמן ממושך, על אף שרבים היו מחזריה, בין השאר על רקע עושרה הרב.
באחד ממסעות העסקים שלה הכירה את יהודה בן אלעזר, בעל מטעים עשיר מעין גדי, ונישאה לו, כשהיא מעתיקה את מקום מגוריה לעין גדי. לבעלה היתה אישה נוספת בשם מרים, אולם לא ברור אם הוא חי עימה בחיי זוגיות, או שהם היו פרודים, בכל מקרה ידוע שהיחסים בין בבתא לבין מרים לא היו טובים.
עם פטירתו של בעלה השני נקלעה בבתא למאבקים משפטיים עם האפוטרופוסית של 2 אחייניו היתומים, יוליה קריספינה בת ברניקיאנוס (אולי נכדתה של המלכה ברניקי, אחות אגריפס השני ואהובתו של הקיסר טיטוס) בדבר מזונות, שהגיעו להם מעזבונו.
מעט אחרי זה פרץ מרד בר כוכבא ויחידות רומיות נשלחו לדכא אותו. חלק מתושבי עין גדי ברחו למערות בצוקי קניון נחל חבר והתחבאו שם, ובבתא בינהם. בבתא נמלטה ככל הנראה בלוויית ישוע בנה מנישואיה הראשונים, מרים צרתה, שהייתה אחותו של יהונתן, מנהיג המורדים בעין גדי, ובתה של מרים, שלומציון. ידוע גם כי בשלב הזה חל שיפור ניכר ביחסים בין השתיים, והן הסתתרו יחד באותה מערה, אשר תזכה ברבות הימים לכינוי “מערת האיגרות”. בשנות ה-60 מצאו בה חלק גדול מאיגרות בר כוכבא. החיילים הרומאים צרו על המערה, מה שהביא ככל הנראה, את כל יושבי המערה, וביניהם בבתא, למות ברעב ובצמא. רוב השלדים שנמצאו שם טמונים עדיין בנקיק, מספר קטן של עצמות נקברו על ידי הרב גורן בטקס ממלכתי במאי 1982 בקברי המורדים, שבנחל חבר.
בין חפציה של בבתא נמצא תיק מסמכים מעור ובו פפירוסים רבים, שהעידו על עושרה, על קורות חייה, על עסקיה, ועל ההליכים המשפטיים שבהם היתה מעורבת. כן נמצאה במקום הכתובה שלה, שהיא אחת מ-3 הכתובות ששרדו מתקופת התנאים. מכיוון שבבתא היתה אישה בעלת חוש אסתטי מפותח, נמצאו בעזבונה גם ראי נחושת מעוטר, סנדלים, כלי איפור, קופסת תכשיטים ממתכת, ובקבוקון בושם אפרסמון, שהיה נפוץ באותה תקופה. כן נמצאו שם גם קערות וצלחות רומיות יקרות.
בין הפפירוסים שהתגלו על ידי ידין במערת האיגרות היתה גם כתובה של אישה נוספת בשם שלם בת לוי, שלימים התגלו בנחל צאלים מסמכים נוספים השייכים לה. שלם התגוררה אף היא בעברו המזרחי של ים המלח, איזור הולדתה של בבתא. על פי המסמכים הן הכירו אחת את השנייה. מטעי התמרים בבעלותן היו סמוכים זה לזה, העדים שחתמו על מסמכיהן היו אותם אנשים, ולבסוף, הן גם סיימו את חייהן באותה מערה בנחל חבר. בפפירוסים נוספים שנמצאו ב”תיק המסמכים” של בבתא היו דיווחים על עסקאות של נשים נוספות, כמו למשל מכירת קרקעות ע”י אישה בשם אביעדן.
כך יצא שאנו זוכרים את בבתא בראש ובראשונה הודות לנכונותה, ואולי גם חיבתה, לעסוק בצעדים משפטיים שונים כנגד מקורבים לשעבר.
אולי בגלל עקשנותה זאת הנמרה האחרונה שחיה באיזור עין גדי זכתה לכינוי בבתא.
מחזה בשם “בבתא”, נכתב על ידי מרים קיני, ועלה בתיאטרון הבימה ב-1987.
על נסיבות כתיבת הפואמה של אסתר ראב על בבתה, שהופיעה בחוברת אפריל 1968 של “מאזניים”, היא סיפרה לנעמי גוטקינד (גולן) ב”הצופה” 22.5.69:”מהמסמכים שהתגלו במצדה אפשר היה לבנות דמות שלמה של אישה ושל חייה. יכולתי להזדהות עם אישה זו. ראיתי הקבלות מסויימות בין חיי לחייה. כתבתי עליה לאט, לסירוגין. שיר אחד – והפסקה של שנה. עוד קטע – ומנוחה של שבועות. אני מסוגלת לעבוד על כתיבתי הרבה זמן, משום שאיני אוהבת הרבה דיו… רק דברים מרוכזים”.
בעקבות הופעת “בבתא” קיבלה אסתר מכתב נרגש מרחל ינאית בן־צבי, הכותבת לה ב־28 במאי, זמן לא רב לאחר צאת חוברת “מאזניים”: “משב רוח ממידבר יהודה, מימי מצדה ועין־גדי, הביאה עימה שירתך ‘בבתא’. איזה רעננות – – מתרוננת בך נפשך, דמה בדמך ואיתך אנו מתייחדים עם ‘בבתא, עבריה קדומה, אישה נצחית יפה’. איתך ואיתה אנו צועדים עם שיירתה במידבר, לעזרת אחינו הלוחמים בהר, וחם ליבנו. זה שכרן היה של רבות מבנות ישראל בימי מלחמתנו, רק זה לפני שנה, שיכלו להושיט עזרה לאחים הלוחמים. ברוכה תהיי אחותי המשוררת, אסתר ראב, הרי זכרתיך מימי נעורייך, והרגשה לי כי מחדש שבה אלייך העדנה, מחדש את שרה ברוח הנעורים”.
באותה שנה הופיעה אסתר בסרט דוקומנטרי שהופק על ידי הוועד הפועל על חיי אברהם הרצפלד, ובאותה הזדמנות התחדשה ידידותה עימו והוא הודה לה במכתב על חלקה בסרט. בגירסה המודפסת השנייה של “בבתא” השיר הוקדש לאברהם הרצפלד.
הפואמה פורסמה במקור: ב”מאזניים”, כרך כ”ו, אפריל 1968, ניסן-אייר תשכ”ח; “תפילה אחרונה” עם עובד, 1972; “כל השירים”, ההדיר אהוד בן עזר, זמורה-ביתן, מהדורה ראשונה, 1988; “כל השירים” מהדורה שנייה ומורחבת תשנ”ד 1994.
בינואר 1969 הוענק לאסתר ראב פרס על שם ראובן ואלנרוד לשירה. ועדת השופטים עליה נימנים ב.י. מיכלי, יוסף אריכא, ודוד רוקח, מעניקים לה את הפרס על הפואמה “בבתא”, לצד דן מירון, הזוכה בפרס בתחום המסה, וגדעון תלפז בתחום הסיפור.
נימוקי ועדת השופטים: “אסתר ראב, שקנתה את עולמה כמשוררת לירית, מתגלית בשירה החדש גם בסגולותיה הסיפוריות והדרמטיות”.
והרי הפואמה.
תחילה בגירסת כתב היד המקורית המודפסת במכונת כתיבה באדיבות מכון “גנזים”:
ומתוך ספר:
צפו בהרצאה על בבתא בת שמעון:
קראו גם ספרים על בבתא בעברית ובאנגלית
יגאל ידין 1917-1984 החיפושים אחר בר-כוכבא: פרשת התגליות במערות מדבר יהודה ואיגרותיו של מנהיג המרד נגד רומא, ויידנפלד וניקולסון: ספרית מעריב, (תשל”א, 1971 ).
עודד בצר המסע המופלא אל לוחמי בר-כוכבא, עם הקדמה של יגאל ידין ,איורים אבא פניכל, מלוא, תשל”ח, 1978.
נעמי וישניצר (1925-1989) נחל חבר: סיפור בשני חלקים מתקופת בר כוכבא, ספרית פועלים, תשל”ט 1978.
Esler, Philip Francis, Babatha’s orchard: the Yadin Papyri and an ancient Jewish family tale retold, Oxford University Press, 2017.
דוד דניאל אגו בבתא – הלוחמת העיבריה מעין גדי, תורגם לעברית על ידי הסופר, 2020.
נספח :
נימוקי ועדת פרס וולנרוד לזכיה “בבתא ” של ראב בפרס
