אורי וייס בכתב הגנה פואטי על התלמוד והאמונה הרבנית.
הופיע בגרסה מורחבת בכתב העת "עמדה" מספר 51 (2023).
א. רשמים מוזיקליים
כִּנּוֹר הַלְוִיִּים הֻרְחַק מֵהַתַּלְמוּד.
בַּאֲרָמִית אֵין רִיתְמוּס. כִּקְלָפֵי
פֻּלְמוּס מִתְעוֹפְפִים בְּדַיְקָנוּת.
וּמַאי נָפְקָא מִנַּהּ בֵּין שִׁירָה לִפְּרוֹזָה,
בֵּין נָבִיא לְאַבַּיֵּי? זֶה כְּבָר
עוֹלָם אַחֵר.
ב. נפתולים
הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים – לֹא יַסְכִּים.
תַּלְמוּד זֶה גֹּב כְּפִירִים כּוֹפְרִים שׁוֹחֲרִים
לִטְרֹף בְּטִעוּנִים. רֶגַע, הֵם אוֹמְרִים,
לֹא הֲבַנְתֶּם בַּמֶּה בִּכְלָל עוֹסְקִים.
ג. מוטציית המחלוקת
בָּרֶגַע שֶׁחָכָם בּוֹדֵד מוֹרֵד,
נִבְרֵאת הַמַּקְהֵלָה הַמִּשְׁנָאִית:
"וַחֲכָמִים אוֹמְרִים". הַדְּרָמָטוּרְג
הַמִּשְׁנַאי מַצִּיג אֶת הַמַּרְדָן
רִאשׁוֹן. טִשְׁטוּשׁ תִּגָּר. בְּמִעוּטוֹ
מַרְוִיחַ שְׁמוֹ. תַּלְמוּד חוֹמֵשׁ תַּנָּא
סוֹרֵר בְּרֹמַח הָאָמוֹרָאִים.
הַמֶּרֶד – סַיִף בְּשִׁוְיוֹן כֹּחוֹת.
ד. אבולוציה של טקסט וקאנון
חֲנוֹךְ
אֵינֶנּוּ כִּי נִלְקַח מֵהַקָּאנוֹן,
אַךְ הַמִּשְׁנָה שֶׁהֻשְׁמְטָה יֶשְׁנָהּ.
כְּפוּפִים זוֹקְפִים הַמַּגְנָה כַּרְטָא מוּל עוֹרֵךְ מִשְׁנָה:
תַּלְמוּד שׁוֹלֵה הַמִּשְׁנָיוֹת שֶׁנִּבְרְרוּ לַבְּאֵרוֹת.
הוֹפֵךְ אֶת רַבִּי לְסַדְרָן, נוֹטֵל
מִמֶּנּוּ אוֹטוֹרִיטָה שֶׁל עוֹרֵךְ.
אַחַר פּוֹרֵעַ גַּם אֶת רַבִּי הַמְסַדֵּר:
"אֵין סֵדֶר לַמִּשְׁנָה".
אַף עַל סִדְרֵי תָּנָ"ךְ הוּא מְעַרְעֵר:
מַתִּיר אֶת בֶּן סִירָא מִכְּרַךְ הָאֲסוּרִים.
ה. המהפכה הרציונלית הקדומה
הָאֵל אֵינֶנּוּ שָׂח מִגְּרוֹן הָאָמוֹרָא.
הַתַּלְמוּד מֵסִיר הַקֶּסֶם מִסּוֹפְרָיו.
מֵאָמוֹרָא נִטַּל מִכְחוֹל נִיבִים,
דּוֹחֵס אֶת דַּעְתּוֹ אֶל תַּבְנִית חוֹשְׁבִים.
וִכּוּחַ מְתֻמְצָת לְדִיאָלוֹג שֶׁאֵין בּוֹ דְּרָמָה.
ו. דת כופרים
יֵשׁ אוֹמְרִים, וְהֵם בּוּרִים: הַיְּהוּדִים הָרְגוּ אֶת בֶּן הָאֱלֹהִים.
הֶבֶל. הָאָמוֹרָאִים הָרְגוּ אֶת אֱלֹהִים עַצְמוֹ.
הַר כְּגִיגִית כָּפוּ עָלָיו לְהִתְפַּטֵּר
וּלְהַכְרִיז מְלֹא חִיּוּךְ: נִצְּחוּ, נִצְּחוּ
אוֹתִי בָּנַי. אֱלֹהִים עָבַר מִסְמוּס, וּמַתְחִיל פֻּלְמוּס.
הוֹ אָמַר רַבָּא, אָמַר אַבַּיֵּי.
אֶת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הִלְבִּישׁוּ בְּבִגְדֵי מַלְכָּה אַנְגְּלִית. יַעֲמֹד בְּרֹאשׁ
הַטֶּקֶס, אֲבָל מִי הַמְחוֹקֵק? הוֹ אָמַר רַבָּא,
אָמַר אַבַּיֵּי.
ז. וכבר משורר ההשכלה עיוות
כֹּל שֶׁכָּתַב יָלָ"ג בִּגְנוּת שִׂנְאַת נָשִׁים בַּהֲלָכָה הָרַבָּנִית
אֱמֶת וְגַם יַצִּיב. בְּרַם מַר
יָלָ"ג מַאֲשִׁים הָרַבָּנִים
בָּעִוּוּת שֶׁל הַתָּנָ"ךְ. עוֹקֵר הָהָר,
שֶׁתַּלְמוּדוֹ מַגִּיעַ כָּל אֲתָר,
נוֹקֵט עֶמְדַּת רֵיק וְגַם בַּעַר,
שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ שֶׁבַּתָּנָ"ךְ רִבּוּי נָשִׁים,
שֶׁבַּתָּנָ"ךְ "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְּחַיּוּן"
וְאֵשֶׁת צַר יְפַת הַתֹּאַר תֻּפְקַר
לְאֹנֶס הַלּוֹחֵם. שִׁיבָה אֶל הַתָּנָ"ךְ
הִיא שִׁיבָה אֶל מַעֲשֵׂה פִּנְחָס,
אֶל טֶבַח מְקַיְּמֵי מִשְׁכַּב זְכוּר.
צְאוּ וּשְׁנוּ מִן הַגָּאוֹן,
מִן הַמִּין שֶׁאֵין
שֵׁנִי לוֹ,
מֵרַבֵּנוּ
הַיְנְרִיךְ הַיְנֶה,
מַה נִּשְׁנֶה כְּשֶׁנָּסִים אֶל הַמִּיתוֹס הַקָּדוּם:
אַלִּימוּת הַפְּרִימִיטִיב בְּלִי בִּלְמֵי הַדָּת.
ח. בזמן הזה
וְכָעֵת! כָּעֵת נִקַּח אֶת אֱלֹהִים וּנְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת לוֹק וְקַאנְט,
נִשְׁלַח אוֹתוֹ אֶל סַדְנָה בְּפֵמִינִיזֶם. הוֹ אֱלֹהִים, שַׂחְקָן רָאשִׁי בַּהֲצָגָה
שֶׁאֵין לוֹ דְּמוּת וְלֹא צוּרָה, עָטוּר בְּכֶתֶר הַתַּלְמוּד, מֻרְחָק
מֻדָּר מֵהַדִּיּוּן.
ט. דיאלקטיקה אמוראית
הוֹ דַּפֵּי תַּלְמוּד, חִצִּים נוֹרִים מִמֹּחַ (חִצִּים שֶׁאֲפִלּוּ אֶת הָאֵל פִּלְּחוּ).
אִם נַעֲלֶה "לְשִׁיטָתְךָ", נִשְׁתַּחְרֵר מִשְּׁלִיטָתְךָ.
אֵיזֶה תִּחְכּוּם בְּזוֹ הַטַּעֲנָה.
י. דגלים חלף גווילים
אִם לֹא לִשְׁנוֹת – לִפְרשׁ. אַךְ לֹא לִשְׁנוֹת,
וּבִמְקוֹם לִנְהוֹת אֶל הַפֶּרֶשׁ הַפָאשִׁיסְטִי
וְלִדְרשׁ עַל דֶּגֶל: אֵלּוּ אֱלֹהֶיךָ? לִנְטשׁ אוֹ לִנְתּשׁ אֶת אֱלִילָם,
שֶׁאֵלּוּ רָצִים וְאֵלּוּ רָצִים, וְיֵשׁ שְׁבִילִים כָּל כָּךְ יָפִים בְּגַן הָרוּחַ,
אַךְ הֵם פּוֹנִים אֶל פַּרְדֵּס הָרֶצַח
כְּהֶבֶל שֶׁהֵמִיר עֶרֶב מִיתָתוֹ אֶת דָּתוֹ אֶל זוֹ שֶׁל קַיִן.
יא. הוראות שימוש
נ.ב. חוֹבָה לִירֹק עַל טֵקְסְט זֶה, לִקְרֹעַ וְלִזְרֹק אֶת מַה שֶּׁלֹּא יִלָּקַח לִגְנִיזָה.
קיראו גם :