בלפור חקק תוהה האם הספר המודפס אכן הגיע לקיצו או שמא יש לו עוד עתיד.
הדברים המובאים כאן נישׂאו בעיקרם בהרצאה בכנס "קץ הספרות", שיזם פרופ' אורציון ברתנא, עורך כתב העת "נכון", בבית הסופר ת"א, בתאריך 3.1.2024
המערכת
משה רבנו מגיע לעתיד
כמשורר וככותב ספרים אני מהרהר על הישרדותו של הספר המודפס בעידן הטכנולוגי – זה נושא בעל חשיבות על-זמנית.
בעידן הטכנולוגי המתקדם במהירות, גורלו של הספר המודפס הוא נושא המעורר פולמוס. עם עלייתם של הספרים האלקטרוניים, ספרי השמע, ופלטפורמות קריאה דיגיטליות, מיד עלתה השאלה אם הספר המודפס המסורתי ישרוד את מבחן הזמן. האם אנשים ימשיכו לקרוא ספרים בעתיד? האם ספרים אלקטרוניים ישלטו לחלוטין בנוף הקריאה? במאמר זה אבחן את סיכויי ההישרדות של הספר הכתוב ואעמיק בחשיבותו ובערכו המתמשך בעולם המתפתח ללא הרף.
לפני שאגע בשינויים המהירים הקורים בעולם הטכנולוגי, רצוני להזכיר לכולנו מדרש של חכמינו, שחשו את דופק הזמן, והעריכו שהשינויים בעתיד יהיו משמעותיים במיוחד. על פי המדרש, משה רבנו מוקפץ בזמן אל בית מדרשו של ר' עקיבא:
"אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו לְהקדוש ברוך הוא שיושב וקושר כְּתרים לאותיות. אמר לפניו ריבונו של עולם, מי מעכֵּב על ידךָ. אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו ריבונו של עולם הַראֵהו לי. אמר לו חזור לאחוריךָ. הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תָשש כֹּחו. כיוון שהגיע לדָבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי מנין לךָ? אמר להן (רבי עקיבא): הלָכה למֹשה מסינַי. נתיישבה דעתו (של מֹשה). חזר וּבא לפני הקדוש ברוך הוא. אמר לפניו ריבונו של עולם יש לך אדם כזה, ואתה נותן תורה על ידי? אמר לו: שְתוֹק, כָּך עלה במחשבה לפניי…" (מנחות כ"ט).
לא ניכנס לחֵקר מדרש מופלא זה, אך אנו רואים שגם חכמינו צפו, שבמרוצת הדורות דור העבר לא יוכל להבין את החידושים והשָׂפה של הדור החדש, בוודאי לא את הטכנולוגיה השונה.
הספרים המודפסים היו בראשית היווצרָם פרי של טכנולוגיה חדשה – הדְפוס.
האם תם זמנם?
כשהיינו ילדים, ראינו בבית דפוס שהאותיות הן הפוכות במטריצות העופרת. יצרנו לנו מכונת דפוס ממחקים של בית ספר. החתמנו את האותיות ההפוכות בכרית חותמות, ויצרנו עיתון שכונתי, "עיתוננו"- העורכים הרצל ובלפור חקק. חשבנו אז שפועלי הדפוס הם הסופרים והמשוררים, הם כותבים כל היום ומדפיסים מה שהם רוצים… מי חשב אז על "קינדל"? מה יהיה על הספר המודפס?
המשיכה המתמשכת של ספרים מודפסים
למרות הנוחוּת והניידוּת של הספרים האלקטרוניים וספרי שֶמע, ספרים מודפסים ממשיכים לתפוס מקום מיוחד בליבם של קוראים רבים. להלן כמה סיבות לכך שספרים פיזיים צפויים להחזיק מעמד.
מוחשיות וחוויה חושית: ספרים מודפסים מפעילים חושים מרובים – מגע הנייר, ריח הדיו, צליל הדפים המסתובבים. חוויות חושיות אלה יוצרות חיבור עמוק יותר בין הקורא לַתוכן, והופכות את תהליך הקריאה לסוחף יותר. כאן הדגש הוא לא על היסודות המפתיעים שיש בכל טכנולוגיה חדשה, אלא על חוויה חושית. בעולם של הרגשות, האדם נשאר אדם. הוא חוֹוה חוויות חושיות ממש כמו בני אדם בימי קדם. האדם אינו מצויד בשְבבים חדשים, הוא קולט דברים בחושָיו בלבד.
משיכה אסתטית: אוהבי ספרים מוקירים לעתים קרובות את הערך האסתטי של ספרים פיזיים. כריכות מעוצבות להפליא, נייר איכותי, וטיפוגרפיה מורכבת, מוסיפים לַקסם של ספר מודפס. קוראים רבים מתגאים בבנִיית אוספי ספרים אישיים. למרות הטכנולוגיה והפעלולים של הספר הדיגיטלי. פה יש לך ב"קינדל" לחצן להגדיל אותיות, כאן יש היפֶּר-טקסט לפרֵש מילים לא ברורות, וגם יש מאגר של שורות מיוחדות שסימנו בַּספר קוראים שקראו אותו לפניךָ. אבל, הקורא בספר מודפס נמשך לצד האסתטי תמיד!
ערך סנטימנטלי: ספרים יכולים להיות בעלי ערך סנטימנטלי, מכיוון שהם קשורים לעתים קרובות לזיכרונות יקרים. אנשים נותנים ספרים במתנה, כותבים בהם פתקים, ומעבירים אותם מדור לדור, מה שיוצר תחושה של הֶמשכיות ונוסטלגיה. יש לי סידורים ישנים מן הסבים שלי, עם הקדשה בכתב יד מיוחד. האם משהו יכול להשתוות לזה? יש לי ספר עם הקדשה יוצאת דופן, "על הנר ועל הרוח" מאת דוד שחר, בכתב ידו של המחבר. ספר דיגיטלי יכול לנצח חוויה כזאת?
קריאה ללא הסחות דעת: ספרים פיזיים מציעים חוויית קריאה ללא הסחות דעת. שלא כמו מכשירים דיגיטליים, הם אינם מפתים את הקוראים עם התראות או פיתוי של ריבוי משימות, והם מאפשרים ריכוז עמוק יותר.
ללא סוללה: הסוללה של ספרים מודפסים לעולם אינה מתרוקנת, מה שהופך אותם לבחירה אמינה במצבים שבהם מקורות החשמל נדירים או אינם זמינים. אדם קורא אינו זקוק לסוללה שתפעיל את רצונו לקרוא. גם הספר אינו זקוק לסוללה כדי להיפתַח, והנחת הספר על השולחן אינה מכבָּה שום סוללה.
ספרים אלקטרוניים והמהפכה הדיגיטלית
ספרים אלקטרוניים ללא ספק השפיעו באופן משמעותי על נוף הקריאה. הנוחות, הנגישות, והניידות שלהם כבשו קוראים רבים. עם זאת, המעבָר לקריאה דיגיטלית אינו מסמֵל בהכרח את סופם של הספרים המודפסים. מה יתכן שיהיה בפועַל?
דו-קיום: ספרים אלקטרוניים וספרים מודפסים יכולים לדור בכפיפה אחת. קוראים בוחרים לעתים קרובות את הפורמט המתאים ביותר להעדפותיהם ולנסיבותיהם. חלקם מעדיפים ספרים אלקטרוניים לנסיעות ולנוחוּת, בעוד שאחרים אוֹצְרים ספרים פיזיים לספריות ביתיות ופריטי אספנים. יש ספרים מיוחדים שהשַׂגתי לאחר מאמץ מיוחד וחיפושים בכל חנויות הספרים הישנים. האם אוותר עליהם? הספר של מרק טווין "מסע תענוגות בארץ הקודש" במהדורה הישנה של "הוצאת לבינסון", כמה קוראים יש שזכו להשיג זאת? חיכיתי זמן רב, ויום אחד קיבלתי צלצול מחנות הספרים לאמור: "הגיע התור שלך, הספר נמצא עבורךָ". לאחר שִׂמחתי הרבה, הגיע למחרת טלפון: "טעינו, אריק שרון היה בתור לפניךָ. הוא יקבל זאת. עוד נשיג גם לך". וזה היה בתקופה שאריק שרון היה ראש הממשלה… ואכן, לאחר חודָשִים, זכיתי ב"אוצר" – השגתי עותק מהמהדורה הראשונה בעברית של הספר! חוויה זאת חשובה גם למי שרוצה בתיק הצד שלו "קינדל" עם ספרים אלקטרוניים! הספרים המודפסים נותנים את החוויה הרגשית.
נגישות: ספרים אלקטרוניים הביאו לדמוקרטיזציה של הגישה לספרות. הם מאפשרים לקוראים לשאת ספרייה שלמה בכיסם ולגשת לספרים באופן מיידי. יש לזה ערך רב במיוחד עבור אנשים עם ליקויי ראייה או בעיות ניידות.
שיקולים סביבתיים: ספרים אלקטרוניים מוצגים כידידותיים יותר לסביבה בשל ההפחתה בשימוש בנייר. עם זאת, יש לקחת בחשבון גם את ההשפעה הסביבתית של קוראים אלקטרוניים ואת האנרגיה הנדרשת לאחסון והפצה דיגיטליים.
ערכו וחשיבותו של הספר הכתוב
הספר הכתוב, הן בדפוס והן בצורתו הדיגיטלית, נותר נכס תרבותי ואינטלקטואלי חיוני. גם המדיום המודפס וגם המדיום האלקטרוני חשובים להפצת הספרות הכתובה. זה המשותף לשני האמצעים הללו – המודפס והדיגיטלי.
שימור ידע: ספרים משמשים כמאגרי ידע, הם משמרים את החוכמה הקולקטיבית של האנושות. הם מתעדים היסטוריה, תרבות, מדע, ואמנות, למען הדורות הבאים. בכל מדיום זה עובד. זה משותף ונכון גם לספר המודפס וגם לדיגיטלי.
חשיבה ביקורתית ואמפתיה: קריאת ספרים מטפחת חשיבה ביקורתית ואמפתיה. הם מעודדים את הקוראים לחקור נקודות מבט מגוונות, להטיל ספק בהנחות יסוד, ולעסוק ברעיונות מורכבים. ככל שאדם קורא יותר, הוא מרובָּד יותר ויש לו נקודות תצפית רבות יותר.
משמעות תרבותית: ספרים הם חפצים תרבותיים המשקפים את הערכים, האמונות, והנרטיבים של חבָרוֹת. הם עוזרים לעצב זהויות קולקטיביות ותורמים למארג העשיר של התרבות האנושית.
אסקפיזם ובידור: ספרים מציעים בריחה מן השגרה, ומספקים סוג של בידור המעסיק את הדמיון בדרך ייחודית. בכל מדיום שאדם יבחר, יש לו "בריחה" מן המציאות.
תקווה לספר הכתוב
מה יהיה אם כך גורל הספר הכתוב?
לדעתי עתידו של הספר הכתוב ורוֹד, הודות לערכו המתמשך וליכולתו להסתגל לזמנים משתנים: העיקר שהספרים הכתובים שורדים, בין אם בצורה מודפסת ובין אם בצורה דיגיטלית. אבל, תמיד יהיו אוהבי ספר שרוצים את החוויה החושית.
ספרים כתובים מסתגלים לעידן הדיגיטלי על ידי הצעת שיפורי מולטימדיה, תכונות אינטראקטיביות, וגרסאות של ספרי שֶמע. שילוב זה של יסודות מסורתיים ודיגיטליים שומר על הספר רלוונטי ומרתק.
כתבתי את הדברים הללו כשיר שנקרא "חנות הספרים האחרונה":
חנות הספרים האחרונה / בלפור חקק
בִּקַּרְתִּי הַיּוֹם בַּחֲנוּת הַסְּפָרִים
הָאַחֲרוֹנָה בָּעוֹלָם:
הִיא עָמְדָה עַל סַף גַּן הָעֵדֶן
כְּשֶׁגַּלְגַּל הַזְּמַן הָלַךְ אֲחוֹרַנִּית
בְּדַרְכּוֹ אֶל הַכָּאוֹס הַמֻּשְׁלָם –
בְּמַפְתִּיעַ, הַהִיסְטוֹרְיָה רָצָה לְאָחוֹר
עַל פַּס מְגֻלְוָן
דָּהֲרָה בְּסֶּרֶט נָע שֶׁל צִלּוּמִים בְּשָׁחֹר לָבָן:
חֻרְבַּן הַסֵּפֶר לְעוֹלָם.
הִיא טָסָה בְּדַרְכָּהּ לִטְבֹּעַ בְּאַרְבַּעַת נְהָרוֹת
"גַּן הָעֵדֶן"
(הַשֶּׁלֶט כְּבָר כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן)
לִהְיוֹת מֵעַכְשָׁו סוֹף קִרְיַת סֵפֶר:
קִרְיַת הַסֵּפֶר הָאַחֲרוֹן.
בִּקַּרְתִּי בַּחֲנוּת הַסְּפָרִים הָאַחֲרוֹנָה
הַשֶּׁלֶט בְּעִפָּרוֹן כְּבָר מָחוּק
וְשַׁעַר גַּן הָעֵדֶן חָתוּם.
רָאִיתִי שֶׁמַּמְלֶכֶת הַסֵּפֶר שׁוֹקַעַת כֻּלָּהּ
בַּמִּדְרוֹן אֶל תְּהוֹם רַבָּה
בַּדֶּרֶךְ אֶל הַלֹּא כְלוּם.
אֵין קוֹרֵא וְאֵין בָּא.
נֶחְפַּזְתִּי אֶל דּוּכְנֵי הַסֵּפֶר
שֶׁל חֲנוּת הַסְּפָרִים הָאַחֲרוֹנָה
קוֹרֵא בְּקוֹל רָם סִפּוּרִים וְשִׁירִים.
שָׁאֲלוּ אוֹתִי הַמּוֹכְרִים הָאַחֲרוֹנִים
לְשֵׁם מָה הִגַּעְתִּי אֲלֵיהֶם
בְּיוֹם הַפִּטּוּרִים.
עָנִיתִי שֶׁהִגַּעְתִּי לַחֲנוּת לִהְיוֹת:
מוֹכֵר סְפָרִים.
השיר מתוך סולם הכלים השבורים (2023).
כתבת יפה ונימקת את הדברים בצורה מבוססת. נהניתי לקרוא. פירטת יפה יתרונות של הספר המודפס, למשל – החוויה הרב חושית (ריח, מישוש, רשרוש הדפים), היכולת להעבירו מדור לדור, הייתור של האנרגיה החשמלית להפעלתו. לדעתי ספרם מודפסים ימשיכו להתקיים לצד ספרים אלקטרוניים עוד זמן רב אבל לבסוף אין ספק שייעלמו, בדיוק כפי שהמגילה והחרסים שעליהם כתבו פעם נעלמו. הסיבות לכך הן רבות. אחת מהן היא הנוחות הבלתי רגילה של השימוש בספר הדיגיטלי, למשל היכולת לבצע חיפוש, לחפש ספרים קשורים וערכים קשורים. סיבה אחרת היא שאני מניח שכל היכולות שציינת כגון מישוש, ריח הדפים ורעש הדפים שמדפדפים בהם, יושגו בעתיד.
אכן הדו-קיום הוא הגיוני וסביר שזה מה שיקרה; ועם זאת, יש לספרים המודפסים חיסרון בולט אחד והוא מהדורה שנגמרה. הספר הדיגיטלי פותר בעיה זו – תמיד זמין.
עוד יתרון של הספר הדיגיטלי שלא צוין פה הוא האפשרות לעדכן את הטקסט ולתקן שגיאות – מה שיקרה במקרים ספורים בלבד בדפוס.