סוזן־שוש בן־עזרא נולדה בכפר קטן במורדות הרי האטלס, איג’יל-נורו – שביל החלב, מרוקו. גדלה במושב ניר משה. שם חוותה ילדות מאושרת. כיום חיה בכפר עשרת, מחוברת לאדמה ולהוריה.
כל חייה התענינה בקריאה וכתיבה, אבל רק ב-2016 החלה להתייחס ברצינות לכתיבתה, לאחר שאמיר אור ורוני סומק פתחו דלתם בפניה.
סוזן־שוש בן־עזרא כותבת שירת נשים, הטובה גם לגברים. בזאת עוסקים שלושת ספריה, שיצאו עד כה: שירת הלב הפועם – 2018 בהוצאת צבעונים; בוערת בתוכה – 2022 בהוצאה עצמית; ריבת שושנים – 2023 בהוצאת קתרזיס.
צפו ברוני סומק קורא מספר שיריה:
שיריה של סוזן־שוש בן־עזרא מופיעים בכתבי עת ובאנתולוגיות מודפסים ומקוונים. היא מתראיינת בתחנות רדיו, משתתפת קבועה בערבי שירה, ומרגישה מוערכת.
סוזן־שוש בן־עזרא חברה באגודת הסופרים.
הנה שירה האופטימי “למרות הכל, דרישת שלום מהבית”
השיר הלם בי כשקראתי אותו כאן. “לכל חטוף יש עם שמחכה לו…” והאור שבסוף – “אור שמש, כלניות, גשמים”. לקחתי אותו לתכנית שלי “קצה החול” (ימי שישי, בין 15:00 ל-17:00 ב-אקו99) וקראתי אותו. אני חושב שלעם שמחכה לחטופים חשוב לראות גם איזשהו בדל של אור בתוך האפלה הסמיכה של חיינו מאז השבעה באוקטובר.
תודה שפירסמתם ותודה לסוזן שוש בן-עזרא שביטאה את רחשי לבם של רבים.
שוש סוזן בן עזרא מבטאת את קולן של נשים רבות. שיר יפה וחשוב.
הייתה לי הזכות לקרוא אותו בתכנית הרדיו שלי “קצה החול” באקו99